אכילה כפייתית

דיון מתוך פורום  הרזיה ללא דיאטה

22/09/2006 | 01:45 | מאת: רוני

אני בת 36, ללא עבר עשיר של דיאטות אך לפני כמה שנים נכנסתי לתכנית או. איי. (אכלני יתר אנונימיים). האמת היא שמאד מצאתי את עצמי שם והצלחתי לרדת במשקל יפה וגם לעבור שינוי נפשי, מנטלי. אבל אחרי הלידה האחרונה, לא הצלחתי לחזור ולהשקיע בתכנית (ורק כך אפשר להצליח בה, כמו בכל דבר). ניסיתי להצטרף לשומרי משקל שזו תכנית נחמדה אבל כשאני עומדת מול עוגות/עוגיות/בורקסים/שוקולד/גלידות והרשימה עוד ארוכה, אני לא יכולה להמנע מלקחת, ולא מסוגלת להפסיק. היום אני שוקלת כ-64 ק"ג (גובהי 1.58). אולי אינני מוגדרת "שמנה" אבל בודאי לא רגילה להיות במשקל הזה ואם אמשיך כך - הצפי הוא אינסופי... מכיוון שהתחום שהפורום עוסק בו חדש ומעניין בשבילי, אשמח לדעת מה בדיוק זה אומר ואיך אני יכולה להתחיל בפעולה. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
22/09/2006 | 07:36 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב רוני וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. הסיפור שאת מביאה מאוד מאוד מוכר לי. בשתי התוכניות שציינת ישנם שני מרכיבים בולמים ומשמעותיים ביותר: 1. המנעות 2. תיוג - כמי שהתמחותה בהרזייה והנעה בתהליכי שינוי, אני אפילוחושבת שזו בעיה גדולה הרבה יותר מקודמתה. ואני שמחה שמצאת את דרכך לכאן. אנסה להסביר בקצרה ואם יעלו שאלות את מוזמנת להמשיך ולשאול. בגישה הזו אנו הולכים עם הגוף ולא עושים עליו מניפולציות. כל עוד נולדנו בריאים, הגוף שלנו נולד עם היכולת הטבעית לווסת את המשקל שלו ואת האכילה שלנו, לבד. הגוף עצמו שואף למשקל אידיאלי, להרכב גוף (שומן, שריר) אידיאלי ולבריאות מיטבית באופן טבעי וכל מה שעלינו לעשות זה להתחבר, להקשיב, להרגיש ולא פחות חשוב, לאהוב את עצמנו על מנת להעניק לעצמנו את המתנה הנפלאה הזו. לגוף יש את היכולת לעשות זאת לבד הוא רק זקוק לטיפלה עזרה מאיתנו, לא לשליטה שלנו. כשאנו קשובים לעצמנו, מאזן האנרגיה הרצוי מתרחש מעצמו, הכמויות הנצרכות פוחתות ללא מאמץ וללא קושי והכי חשוב לאחר שעוברים את התהליך הזה נעלמת מהשפה שלנו המילה "שמירה", אין על מה לשמור, זה פשוט הופך להיות חלק ממי שאת. וכן, אנשים מרזים ולא רק בגופם, גם ובעיקר בתודעתם. את מוזמנת לשוחח עם אנשים שעברו את התהליך ולהיווכח בעצמך. אוכל לתת לך מספרי טלפון. בתהליך הזה אנו הופכים בד בבד לרזים אמיתיים מבפנים (ב- being שלנו) ומבחוץ. מה שמעניין אותי כמלווה בתהליך הם גורמי ההנעה הפנימיים שמשפיעים על ההתנהלות ההתנהגותית שלנו ולא ההתנהגות עצמה. מהם הגורמים האמיתיים לעודף המשקל שלך, והאמיני לי המשקל והאכילה הם רק סימפטומים בין אם מדובר בעודף קל ובין אם מדובר בהשמנה של ממש. אם להיות יותר קונקרטית אומר שמבחינתי הגורמים הם: 1. הלך הרוח הדיאטטי עצמו - ההגבלה המנטלית עושה שמות. (אצלנו לומדים שעוגותעוגיות/בורקסים/שוקולד הם לגיטימיים בדיוק כמו כל מזון אחר) בגישה הזו מטמיעים כי אין מזון "אסור" ומזון "מותר". ומתוך החופש האמיתי הזה, הבחירות שלנו מפתיעות אותנו כל פעם מחדש. ומתמקדים בגוף עצמו לא באוכל. לכן כאן אין תפריטים,מתכונים, קלוריות וגרמים של שומן. מפתחים מיומנות לזהות ולהבין את צורכי הגוף ואיתותיו. זה מה שחשוב. לומדים לזהות את רמות הרעב הונות, רמת הסיפוק ורמות השובע המשתנות. לומדים לברר עם עצמנו ולשאול "מה אני הכי רוצה לאכול עכשיו?" "מה הדבר שיהיה לי הכי טוב עכשיו?" 2. עולם הרגש שלנו - כל אכילה שהיא מעבר לצרכיו הביולוגיים של הגוף (כלומר שלא מתוך רעב פיזי) היא אכילה רגשית, אכילה מתוך רעב רגשי שהוא אגב מנת חלקנו, כולנו.לרוב עודף המשקל שלנו מתחיל משם או מדיאטות שהחלטנו לפצוח בהן ללא סיבה ראויה בצעירותנו. 3. דפוסי החשיבה שלנו - מתחבר גם לרבדים שציינתי לעיל. כל עוד כאן לא יהיה שינוי, בגישה ובתפישה, כל שינוי חיצוני לא יחזיק מים. מבחינתי הצלחה שלך בתהליך ההרזייה איננה נמדדת בירידה שלך במשקל או בקצב שלה או לאיזו נקודה בדיוק הגעת. ההצלחה נמדדת ביכולת שלך לפעול אחרת ולחשוב אחרת באופן טבעי ואוטומטי כך שאין צורך יותר להאבק במשקל ובאוכל, ההצלחה שלך נמדדת בכך שהירידה בהיקפים ובמשקל היא תופעת לוואי של השינוי הפנימי שתחווי, הצלחה נמדדת בכך שהמשקל הנמוך שלך נשאר יציב ללא המנעות או חסך כלשהו. הצלחה נמדדת בתחושת החופש הנפלאה שבה תחיי. זה שהגוף שלך חיצונית יהיה רזהאך מבפנים תמשיכי לספור קלוריות / נקודות / גרמים של רכיב כזה או אחר - משאיר אותך בדיוק באותה נקודה של "הראש שמן". וה"ראש" מאוד קריטי ביצירת המציאות שתחיי כך שזה רק ענין של זמן עד שהדבר יתבטא שוב במימדי גופך. איך לפעול, שאלת? פשוט לתת לעצמך את ההזדמנות להנות במקביל מהמזון בחייך ומגופך תוך תהליך מרתק ומרגש שבו תקבלי כלים נהדרים לעשות זאת. מתנה נהדרת לשנה החדשה. רוני, מאחלת לך שנה טובה ומלאת ריגושים והתרגשויות חיוביות. אם עולות שאלות, אל תהססי. שלך לאה פינטו

22/09/2006 | 13:33 | מאת: בלה אגמון

רוני היקרה שלום. אציין ואומר שאני מאד מכבדת את התוכנית של אכלנים כפתיתיים ואף למדתי את עקרונות השיטה באוניברסיטה. אבל מניסיון שלי היא פותרת את בעיית האכילה באופן חלקי ורק לאנשים מסוגי מסוים. התוכנית מצוינת למכורים מסוגים שונים כגון אלכוהול, סמים הימורים. אבל כשמעברים את עקרונותיה לאכל זה יוצר בעיה גדולה בעיני. מכיוון שאכל בניגוד לכל החומרים הממכרים האחרים הוא חיוני ובריא לגוף הרי שהמנעות גורמת לפעמים לתגובה חריפה של הגוף המייצרת בולמוסים. עיקר התוכנית הוא בצעדים הרוחניים שלה שכמו שאת מציינת מחייבים עבודת עומק אדירה - דבר שבעיני הוא חובה למכורים אבל לא בהכרח לכאלה הסובלים מעודף משקל. ולשאלתך אני מאמינה שאם תלמדי כילים שונים של התבוננות ושינוי התודעה שלך יחד עם חיבור ופירוש נכון של מסרים ביולוגיים תוכלי לחזור ולאזן את תזונתך ואת משקלך. גם אני כמו לאה מאחלת לך שתפרגני לעצמך דרך הרזיה שונה ואחרת אשר עובדת עבודת שורש. אם תרצי לקבל אנפורמציה נוספת על דרך עבודתי או על דרך עבודתה של לאה (אנחנו עובדות בכילים שונים ) את מוזמנת לפנות אלנו. בברכת שנה טובה ומבורכת - בלה

28/11/2006 | 15:37 | מאת: חני

שלום רב ! ברצוני לעזור לקרוב משפחה שמתבייש לפנות אליכם. יש לו בן בגיל 31 שנים עם מבנה גוף שמן. הוא אכלן כפייתי, אוכל לפני ובין הארוחות ובכמויות גדולות. איננו מצליח לעשות שום דיאטה. הוא עושה פעילות גופנית מדי יום. הליכה ברגל כשעה והרמת משקולות. האם אתם יכולים להציע לו להצטרף לקבוצת תמיכה או טיפול באיזור מגוריו, בקרית-מוצקין. דיברתי איתו וסיפרתי לו שאני מתכוונת להתייעץ אתכם בנושא, והוא הסכים. אשמח מאוד, באם תכוונו אותנו לאן לפנות. בברכה חני

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה