האם הטיפול נכון ובאמת יכול לעזור לתמיד?

שלום נדיה, בעבר בפורום כתבתי לך על בעיות האכלה שיש לי שאני אוכל ללא הפסקה ומרגיש חסר שליטה באוכל ,לאחרונה ממש ,גיליתי שיש לי חבר קרוב שגם מתמודד עם זה,הוא הלך לטיפול והמטפלת הציעה לו לאכול ,אבל להגדיר מראש כמה הוא אוכל ובאיזו תדירות ככה שהוא יכול לאכול מתוך רוגע למרות שזה לא מתוך רעב . רציתי לשאול אותך האם זו שיטה שלפי דעתך שהיא נכונה ? ומה זה יעזור להגדיר כמות מראש ?איך זה אמור לא לרצות לאכול כשאני חש את החרדה הזאת לאוכל כל פעם בעתיד? תודה רבה לך:)

שמתאימים לאחד, לא בהכרח מתאימים לשני. אולי תפנה גם אתה לטיפול? כפי שאתה רואה זה עוזר, ויכול לפתור את הבעייה עם האכילה.

תודה על התשובה,אבל אני ממש רוצה לדעת מה הגבלת התדירות והכמות באוכל עושה לרצון עצמו לאכול לפני זלילה או התקף? כלומר ,איך זה מוריד את הרצון לאכול עם הזמן?

בזכות הטיפול והעבודה עם האוכל, הדחף והצורך להתקף יורד. וככל שהדחף להתקף אכילה יורד, כך גם התדירות שלו העןצמה של הדחף וכמות האוכל הנצרכת בהתקף יורדת עד שאין בו צורך יותר. זה תהליך שלוקח זמן. כשלומדים מה גורם להתקף ומוצאים פתרונות אחרים, מגלים שאפשר להתמודד עם מה שגרם להתקף בצורה אחרת, עד שהתקף האכילה הופך ללא רלוונטי.

תודה על התשובה,אבל לא הבנתי עדיין איך בלהגביל כמות אוכל יכול להוריד התקפים? אולי זה לא בעצם הפן התזונתי אלא יותר הפסיכולוגי שמוריד את ההתקפים? אני חשבתי שרק טיפול בתזונה בשיטה הזו מוריד התקפים ,טעיתי? תודה שוב!

מאפשר את הנתק בין אכילה רגשית לאכילה מרעב, או ס יבות אחרות. כלומר, אפשר לעבוד תזונתית כדי למגר את ההתקפים. השאלה היא כמה האכילה הרגשית עמוקה. אם בטיפול התזונתי מגיעים למקום, שרק הטיפול בחלקים הרגשיים נשארו, וכל הסיבות האחרות להתקפים טופלו, יש צורך במקביל בטיפול פסיכולוגי. לא משנה כמה הטיפול התזונתי שאתן הוא מקצועי וטוב, אין לי או לדיאטנית קלינית את הכלים לטפל במצבים רגשיים. צריך לדעת לזהות את ההבדל בינהם כדי לתת את המענה הטוב ביותר למטופל.ולכן אני עובדת בצוות. טיפול תזונתי וטיפול רגשי במקביל, הוא המתכון להצלחה לאורך זמן. ההסתכלות על הטיפול היא תמיד לטווח הרחוק, ולא רק להתסכלות נקודתית לכאן ועכשיו.

זו בדיוק השאלה שלי,אם אני מתחיל להגביל את כמות הפעמים שאני אוכל מהתקף, יחד עם הגבלה מראש של כמות האוכל כשאני כבר אוכל ,איך זה גורם להפרדה בין בין האוכל לרגש ,או לא לרצות לאכול כשאני ברגש?

או כמות אוכל שאוכלים בהתקף. זה תהליך. הרי אם אפשר היה להחליט וזהו, לא היה צריך טיפול. למה שלא תפרגן לעצמך פגישה ללא תשלום או התחייבות איתנו כדי להבין איך התהליך עובד. הבקשה שלך לתשובה מדוייקת, שחור או לבן, זה ככה או ככה, מקשה עליך להבין את התהליך הטיפולי הנדרש. בשיחה נוכל לפתוח את זה, ולהסביר. אחרי השיחה תוכל להחליט אם אתה נכנס לטיפול איתנו או במקום אחר, בהתאם למה שיתאים לך.בשיחה אוכל להסביר לך את התהליך ומשמעותו, בהתאם לצרכים שלך.