אני לא מכירה את עצמי ככה!!

דיון מתוך פורום  התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

02/01/2011 | 17:10 | מאת: שרית

שלום שמי שרית כבת 33 רווקה אין לי חבר רציני ומי שהיה הכי פגע הרס ואין לחזור חזרה שבר אותי לרסיסים לא צריכה כמוהו בחיים זה רק הרס טוב שנגמר השאלה שלי אם זה נתןם לו תענוג שהוא הרס אותי בצורה כזו ?? אנ בחורה אשר כל דבר בא בקשה הן מבחינת עבודה כלכלה יחסים הכל פשוט קשה כרגע אני בין עבודות ואני ממש שבורה מזה כי זה לא הגיוני שאני לא מוצאת משהו קבוע פשוט מרגישה שאין לי כוחות יותר ולפעמים אני מבצעת החלטות פזיזות ולוקחת את העבודות שלא מתאימות לי ואז זה בא גל הפיטורים וזה הכי מעצבן לראות את הלישכה שוב ובסך הכל אני בנאדם סבבה חייכן אוהב את החיים יש לי גם מקצוע סבבה הנהח"ש סוג 2 + מזכירה סוג 2 בגרות מלאה וניסיון מרובה שנים באחמשי"ת בחנויות. וזהו זה מבחינת עבודה אבל בבית הכל משתנה ולחוץ אין רגע אחד של רוגע ןשלווה אני מרגישה הכל על כתפיי כל הבית וכל המשפחה פשוט התרגלו לבקש ממני דברים ואז אני כמו רובוט מבצעת לא יודעת לומר לא וזה הכי עצוב בחיי ואז אני מרגישה מנוצלת ללא הוקרת תודה ואם כבר אומרים תודה הפגיעה היא כל כך עמוקה שהתודה לא ממש נקלטת אצלי זה פשוט עובר לידי ואם אני לא עושה את מה שאומרים אז אין מי שיבצע כולם מתנערים ושלא נדבר על יחסי עם גברים זה הכי דפוק אצלי לא מצליחה לפתח שם מערכת נורמאלית ואפילו פוחדת מזה אין לי האומץ להישבר שוב אז לסיכום ניקח את חוסר העבודה + הניצול + חוסר מערכת יחסים נורמאלית מה עושים בא לי פשוט לצרוח לפעמים הכוחות שלי הולכים ואוזלים ואני הכי מפחדת לשקוע לדכאון ממש לא חלק מחיי תמיד שמחתי להתעורר בבוקר ושמחתי לעזור ושמחתי לאהוב ושמחתי לצחוק ונכון להיום אין לי שמחה אני מפחדת תמיד לאכזב אנשים אוהבים מכרים בוסים בעבודה הכל כזה לחוץ מה עושים איך יוצאים מזה אני רוצה לחזור להיות מי שהייתי תמיד אמרו לי שאני מצחיקה וכייף להיות בחברתי אז איך הגעתי למצב הזה???!!?!?! בשלוש השנים האחרונות בנוסף לכל מה שסיפרתי אחותי עברה משבר של אהבה נכזבת וזה הכי הרס אותי כי היא האשימה אותי שאני אשמה וכל זה בגלל שיחה קצרה עם הבחור שלא יפגע בה והינה מה הוא עשה פגע בה ואיפה הוא היום עזב נטש ברח כמו שפן והינה עד היום אני אוספת את השברים וזה לא תלונה או משהו כזה בשביל אחותי אני מוכנה לתת את נשמתי אבל שאין מקשיב או מישהו שיגיד לי שאני צודקת כי הינה איפה הוא היום ואיפה היא אז זהו זה גם לקח לי את כל החיוך שנותר לי מהפנים רוב היום אני זעופה וכואבת עצובה וסובלת ואז אני שואלת את עצמי למה לא בא לי להיות כזו ממש לא אני אני כבר לא מכירה את עצמי אם שואלים אותי שאלה אני עונה בעצבים אין לי כוח לשמוע אפאחד רוב היום אני גם לא מדברת אז הכל נשאר בפנים כי בבית כל אחד לעצמו באסה !! ועד שמדברים אז כל אחד קוטל את השני דאבל באסה !! אז זהו אני בדיכאון חרדתית לאחותי אין לי אהבה ואין לי עבודה למרות כל המאמצים ויש ימים אני אגיד שאני אפילו לא יוצאת מהבית ולא שולחת שום קורות חיים ואז בבוקר אני קמה כמו למתקפה ואז עושה את כל מה שלא עשיתי במשך ימים וזה נקרא שחיי הפוכים לא מתאים לי חיים כאלה אני רוצה עבודה טובה פרנסה טובה שאחותי תיהיה מאושרת ושמחה ותמצא את בחיר ליבה ואימי תיהיה מאושרת מאיתנו ולא יהיה כאב וחרדות בקיצור למצוא את עצמי בכיוון הנכון בחיוך אושר ושמחה עם אהבה גדולה ואז אני נזכרת כגודל הצפיה גודל האכזבה וזה כמו גלגל אז איך פורצים גלגל זה איך אני צריכה תשובה תודה שרית

לקריאה נוספת והעמקה

שרית ניכר שאת במצוקה ומתמודדת עם מספר קשיים בו זמנית. דבר המקשה על ההתמודדות, כמובן. ויחד עם זאת וכפי שאת ודאי יודעת, למרבית הקשיים יש פתרונות ודרכי התמודדות כל עוד אנו מבינים שתגובותינו סובייקטבייות במידה רבה ועלינו ללמוד כיצד לשלוט בצורה יותר טובה על המשמעות והפרשנות שאנו נותנים למצב. לשם כך נראה לי שתזדקקי לסיוע מקצועי של פסיכולוג קליני מתאים, אם באולפן פרטי ואם דרך קופת החולים אליה את שייכת.

26/01/2011 | 10:32 | מאת: יוסי

שלום שרית ! את מספרת שהחבר שהיה לך הרס אותך. אני שואל למה התגובה שלך לפגיעה שלו זה הרס עצמך? אני אומר לך איך אני הייתי מתמודד עם דבר כזה,הייתי אומר לעצמי שהאדם שהכרתי הוא אדם עם תכונות רעות .[הבעיה היא שלו לא שלך]. ולהבא אבחר לי חבר שיש לו תכונות טובות בלבד,גם אם זה יקח יותר זמן למצוא. אין לך בזה אשמה ואולי אשמה התמימות שלך [תמימות זו תכונה ולא את ממש] ולהבא תחליטי שלא תהיי תמימה . אל תפחדי מזוגיות כי לא כולם מתנהגים עם אשה בדרך שנהג הקודם. ותסתכלי על בחורים טובים שאת מכירה והכרת ותביני שלא כולם נוהגים בצורה שלילית,למרות שלכולנו יש נקודות שליליות שצריך לתקנם.וכשאת מכירה מישהו עוד לפני שתתאהבי בו תבדקי טוב מי נמצא מולך כדי לא להתאכזב שוב.[רק סבלנותתת] ולגבי זה שאת לא מוצאת עבודה אל תהיי שבורה וחכי בסבלנות שתמצאי.[אם אין לך עבודה זה מינוס אחד ואם תהיי שבורה זה עוד מינוס,וכדאי לחכות לבטל מינוס אחד ולא להיות עם שני מינוסים] ויכול להיות מצב שלא מוצאים עבודה קבועה ולקחת את זה בקלות. ובעניין של בקשות של המשפחה ממך ואת לא יכולה להגיד לא ואחכ' מרגישה מנוצלת. למה שלא תביני שלא כל דבר את צריכה לעשות ורק דברים ששיכים לך אועזרה לאחרים רק בדבר שהם לא יכולים לעשות לבד. [מה שהם יכולים לעשות תלמדי לומר לא וכך לא תרגישי מנוצלת וכן לא תחווי כפיות טובה.] בעניין אני מפחדת לשקוע בדיכאון תיזהרי מזה.[תדמייני לך הרגשה רעה פי אלף ממה שאת חווה עכשיו.זה נקרא לשקוע בדיכאון] רציתי גם להוסיף זה טוב לרצות דברים טובים,אבל אם הם לא באים למרות שאת משתדלת,קבלי את המציאות כמו שהיא ובלי לחץ תמשיכי להשתדל לקדם את הרצונות הטובים שלך. לגבי אני מפחדת תמיד לאכזב אנשים אוהבים מכרים בוסים בעבודה אל תפחדי מזה .בכל דבר שהגיונית מתפקידך תעשי ומה שלא מתפקידך תצטרכי לומר לא גם אם יתאכזבו,ורק במקרא שבא לך לעזור גם כשלא מתפקידך אם בא לך אבל לא מתוך לחץ בגלל שאת רוצה לרצות את כולם כי כך את הופכת להיות כמו עבד. פעם היית שמחה וצוחקת ... כי הרצונות שלך היו מתקיימים,אבל צריך לדעת לשמוח גם כשלא הולך ודברים נתקעים ומאבדים דברים יקרים , כולם עוברים עליות וירידות ועליות. צריך לדעת לקחת בקלות דברים רעים שקורים ולהמשיך הלאה,ולא להתמקד במחשבות ברע שעוברים אלא לחשוב איך מתקנים ומה עושים! ולגבי מה שקרא לאחותך זה לא אשמה שלך וכולה דאגת לה ואמרת לו שלא יפגע בה והיא הייתה צריכה להעריך אותך. וזה שהוא עזב אחרי שדיברת איתו כנראה שבאמת הוא יתכוון לפגוע בה,כי אם הוא היה רציני הוא לא היה בורח ממילים כאלה. וזה שאחותך מאשימה אותך היא יודעת או תבין אם תחשוב טוב שאת לא אשמה ורק עדיף להבא לעדכן אותה לפני שאת עושה מעשה כזה. לסיכום לרצות טוב שיהיה אבל לקבל את המציאות גם אם לא כל הטוב מתגשם עדיין לחכות בסבלנות ולשמוח בדברים הטובים שיש ולא להתמקד במה שלא טוב לי כי זה מביא עצבות. ולעשות מה שיכולים כדי שיהיה טוב אבל מה שיהיה בסוף קובע א-לוקים וצריך לקבל. בהצלחה.

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה