הסתגרות בבית

שלום ד'ר מאיר נעמן טובב אז הבעיה שליהיא ככה הייתה לי אמא שחולה בALS 13 שנים מתוכם 8 שנים היא הייתה מונשמת..היא טופלה בית אבא שלי טיפל בה ואני ואחי היא נפטרה לפני שנה לקחתי מאוד קשה את המקרה של אמא ולכן אני מסתגרת בבית כבר 8 שנים ..ואני רוצה רק לישון ואני קמה בבוקר לשרותים איןלי ענין בכלום אני קמה לשרותים ואז חוזרת למיטה אני מרגישה שהנשמה שלי בסוג של כלא וצועקת הצילו ..נהפכתי לבתאדם מאוד מופנם כל הזמן יש לי סיוטים בלילה על אמא שלי והמחשבות עלי ה לא מפסיקות על מה שהיא עברה אני ממש חובה את זה שוב ושוב ..איך שהיינו מנשימים אותה ומחיים אותה ..ומקלחים אותה אפילו אני מסוגלת עוד להריח את הריח שלה ואת המכונה שהיא מצפצפת אני מסוגלת לשמוע בעיקר זה חלק מהדברים אני מתביישת ללכת לקבל טיפול או עזרה אולי כי עייפתי לראות רופאים כי אמא הייתה גם המון בביתי חולים היתי הולכת ונשארת איתה שם יום ולילה לשמור עליה אם תוכל להבחן בערך את המצב אשמח מאוד תודה

אם ףיש חיים לאחר המוות, ואני מאמינה שיש, אמך היתה רוצה לראות אותך ממשיכה לחיות. במחלה שתארת, המוות עשה לה חסד, ואני בטוחה שהיא השתחררה מהגוף שכלא אותה. איספי את עצמך, לכי ללמוד ולעבוד, לדעתי זו צוואתה הלא כתובה.

רומי שלום רב, המצב שאת מתארת נשמע עצוב וכואב מאד. יחד עם זאת הוא לא בלתי הפיך, ובאמצעות טיפול תוכלי למצוא מזור לכאבך. אני ממליצה לך להתעקש על קבלת טיפול בין אם פסיכולוגי או תרופתי.פסיכותרפיה התנהגותית-קוגניטיבית יכולה מאד לסייע במצבך. בברכה, תמי עישר, מ' מכון פסגות מרכז מומחים לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי

רומי רציתי לומר לך מספר דברים בנוסף למה שנכתב : תדעי לך שלמרות הכאב הנורא אם את רוצה להמשיך לחיות ולא לחיות בסבל רב את צריכה לקחת את הדברים בקלות יותר [בשביל הבריאות שלך כי מוכח שמי שלוקח מוות של אהוב יותר בקלות מצליח לשרוד ולהשתקם ] את יכולה לקחת בקלות למשל על ידי שתאמרי לעצמך כל אדם מת בזמנו ואין מה לעשות. על זה שהיא סבלה תתמקדי בכל זאת בזכרונות שראית אותה בריאה ושמחה וכדאי אפילו לפתוח מדי פעם אלבום תמונות של זמנים טובים . תחשבי קצת במקום עליה שנפטרה קצת על הנשמה שלך שהכנסת אותה לכלא ולמה שלא תוציאי אותה לחופשי שהרי את אמך לא ניתן להשיב אבל את חייך ניתן להציל. למה שלא תאמרי לעצמך הרי אמך בכל זאת חייתה את חייה אפילו חלקית ואת את חייך מפסיקה בהתחלה. את צריכה בשביל הבריאות שלך לא לחשוב על אמך ולחשוב מתוך מודעות על מחשבות אחרות כדי להתנתק ולחיות . ולסיום רציתי לתת לך דרך בתנ'ך להתמודד עם מות קרוב וזה מסופר בשמואל ב יב 1-25 : דוד יתבשר שבנו הנולד ימות ולכן ישב בארץ וצם ולא הסכים לקום ולאכול לבקשת משרתיו.ביום השביעי מת הילד ולא רצו המשרתים לספר לו על מותו כי אמרו כשהיה הילד חי לא שמע לבקשתינו לאכול ועכשיו שמת ישמע? ופחדו שאם ישמע שמת ילדו יעשה רעה. דוד ראה אותם מתלחשים והבין שבנו מת וכשענו לו שכן קם והתקלח והחליף בגדיו וישב לאכול . שאלו אותו משרתיו מה עשיתה כשהילד היה חי צמת ובכית ועכשיו שהילד מת אתה קם ואוכל ? ענה להם דוד :כשהילד היה חי צמתי ובכיתי שמא ירחם עלי ה' ויחיה הילד ועכשיו הילד מת למה לי לצום אני יכול להשיב אותו? אני הולך אליו והוא לא ישוב אלי.[כך נהג דוד גם אחר מות אמנון בנו וגם אחר מות אבשלום,יונתן מחה דמעה והמשיך לחיות למרות כאבו הרב כמו שאמר אבשלום מי יתן מותי תחתיך ..] לעומת זאת ראי בשמואל ב יג 20 ראי מה כתוב על תמר שהתרכזה באובדן ולא שמעה בקול אבשלום. אל תהמרי על חייך ביחרי בדרך החיים בדרך שנהג בה דוד ובדרך שנהגו בה רבים למרות האובדן המשיכו בחיים.