טיפול בילדים

שלום בתי בת השנתיים וחצי נזקקה לטיפול שיניים. בהמלצת חברים הגענו לד"ר מס בתל אביב. בתי לא שמחה לפתוח את הפה בפעם הראשונה, ולאחר שיחה קצרה כשהיא ישובה על ברכיו של אביה נענתה. הסתבר שיש לה עששת לא חמורה בשתי שיניים. הרופא אמר שבתקופה הקרובה רצוי שנגיע לביקורים במרפאה רק כדי שהיא תתרגל לרופא למקום ולמכשור ושאין צורך בנתיים לטפל, רק להיות במעקב. הוא הדגיש את האלמנט הפסיכולוגי של הזמן שבו גם היא תכיר יותר טוב ותתרגל וגם בו בזמן תגדל. קבענו תור לעוד חודשיים. (לאחר בירור הובהר לנו שהביקורים הבאים ל"התרגלות" יהיו ללא תשלום מכיוון שיהיו ללא טיפול וקצרים מאוד). שמחנו שמצאנו לנו רופא שמבין לליבו של הילד (שלדעתנו שונה לחלוטין מתפיסת עולמו של המבוגר). בביקור השני שוב בתי סרבה לפתוח את הפה. למרות כל ההכנות בבית והדיבורים על הביקור, ברגע האמת, זה לא עבד. אני, שסמכתי על הגישה הבריאה של ד"ר מס מהביקור הראשון, הייתי משוכנעת שיינתן לה הזמן והכבוד להשתחרר ומרצונה לפתוח את הפה. להפתעתי הרבה! ד"ר מס השכיב אותה בכוח על ברכיו, ובניגוד מוחלט לרצונה פתח לה את הפה ובדק אותה. היא כמובן בכתה בכי מרורים. אני חושבת שזה היה מאוד פוגע, מעבר לזה שזה ודאי הכאיב לה. אני זו שנשארתי פעורת פה... זו לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בזילזול מוחלט ברגשות של ילדים. כל הפסיכולוגיה שעליה דיבר ד"ר מס - היתה מס שפתיים בלבד! אני מאוד מתוסכלת מכל העניין. מעבר לכל הדיבורים, הרי שהיה כאן משבר אמון. הוא עשה נזק בזה שיהיה לה הרבה יותר קשה ללכת לטיפול שיניים עכשיו. ומבחינתינו אין מה לדבר בכלל על אופציה של הרדמה כללית, או טישטוש. זה נשמע לי מטורף. אנחנו נמשיך לחפש עד שנמצא את רופא השיניים לילדים שיש לו לא רק נאומים ואגרסיה, אלא את הסבלנות והגישה הנכונה. וכאן אני מבקשת עזרה - האם ידוע לכם על רופאי שיניים כאלו באיזור המרכז? (ת"א הסביבה והשרון) אשמח לקבל פרטים. בתודה אמא מתוסכלת

אמא מתוסכלת שלום. דר' מס הינו מומחה לרפואת שיניים לילדים ובמסגרת התמחותו למד פרקים בניהול הטיפול הביהביוריסטי בילדים . חזקה עלי שכך למד ומלמד דר' מס לנהוג במקרים כשל בתך . תגובת ההורים במקרים כאלו יש לה השפעה רבה על הילד ותגובותיו ולכן גם מבטים חרדים ותמהים נקלטים ע"י הילדה ומגבירים את חרדתה מהבדיקה .השתדלו להבא להימנע מהבעת רגשות ולשדר לילדתכם שהכל בסדר וכך צפוי שהרופא ינהג .(אכן כך צפוי לנהוג). אני מציע לכם לחדול מלחפש רופא עם "גישה אנושית" חיפוש זה עלול להגביר את חרדת ילדתכם . דר' מס הציע לכם בודאי פתרונות חלופיים לטיפול הביהביוריסטי שלא צלח במקרה של בתכם .(טיפול שיניים בטישטוש ,סדציה או אפילו בהרדמה כללית ). עצתי לכם קבלו את עצתו והביאו את הבת לטיפול שיניים בשיטות שהוצעו במקום לחפש מעל דפי הרשת רופאי/אות שיניים בעלי יד מאגית וקסם אישי . אינני אומר שרופא שיניים מומחה לא יכול לטעות בגישתו אך הוא התחנך לדיסציפלינה שיטתית ואותה הוא מיישם לפי סדר קבוע . אינני סבור שהרופא גרם נזק נפשי לילדתכם באופן לא מבוקר למרות שהיאור הסוביקטיבי שלך מרגש .חשבו על טובת הילדה ובריאותה ודאגו לטיפול בשיניה כפי שהמליץ לכם המומחה .

שלום ותודה על התשובה. האם טיפול ביהביוריסטי כולל טיפול בכוח למרות התנגדות הילד? אם כן, זה לא מתאים לנו. וכן, כעת גם אני חרדה הרבה יותר מהגישה של ד"ר מס. כך שמאוד יתכן שזה מה שאני אשדר לה. אני בהחלט רוצה לטפל בבעיית השיניים שלה, אך לא בדרך הזו. אצלינו מותר לפחד, ואפשר גם להתגבר על הפחד. יהיה לי קשה מאוד לחזק את בתי עם גישה שכזו.

כרופא שיניים שמטפל בילדים (אינני מומחה כמו ד"ר אלי מס שהיה מורה שלי ולכל הדעות רופא מעולה ומנוסה ביותר) עמדתי במצבים דומים לזה שתארת עשרות פעמים.בד"כ ,הבחירה שלי היא להמנע מעימות חזיתי עם הילד ובוודאי שאין תועלת בעימות עם ההורה. אולם בפניתך לרופא ובהפקידך את ילדך בידיו עליך לבטוח בו בנסיונו וביכולת שלו!!! מערכת האיזונים שבהם הוא פועל עדינה ומורכבת.לילד כלים למנוע טיפול ולרופא כלים להצליח בטיפול.התערבות ההורה החרד מושכת את השטיח מתחת לרגלי הצוות המטפל ולמצב זה אנו עדים פעמים רבות. אתן לך דוגמא הפוכה.לאחר שימוש בשיטות שתוארו כבהביורוסטיות התנהגותיות וכ"ו אני יכול בד"כ להגיע לשיתוף פעולה ולטיפול מרצון בילד סרבן עקשן וקשה לטיפול.הדבר יכול לקחת זמן רב ואנרגיה עצומה מכל הנוגעים בדבר! במקרה וזה לא הולך אני מפנה למומחה כמו אלי מס והלוואי שהיו בחיפה יותר פדודונטים שניתן היה לפנות אליהם.בכל מקרה תארי לך מה קורה כאשר לאחר מס' פגישות ,מגיעים לטיפול ,מבצעים סתימה או עקירה או כל מה שצריך והילד חוזר ברצון למרפאה....ואז,ההורים שסבורים שהרופא תיקן כרטיס כלשהוא במחשב של הבן חוזרים למרפאה ממנה ברח (כי היא יותר קרובה הביתה יותר זולה וכן הלאה) ושוב הילד אינו מוכן לקבל טיפול....מצב זה קורה מדי פעם ומעיד על חוסר הבנה של ההורים את התהליכים שמתרחשים. בכל מקרה, בגיל שנתיים הסיכוי לקבל שיתוף פעולה אינו גבוה ויש לשקול את הנזק שעלול להגרם מבחינה רפואית מהמנעות מטיפול מול תוצאות העימות עם הילד שכפי שכבר אמר ד"ר גרינבאום סביר להניח שהוא קשה יותר עבור ההורה מאשר עבור הילד. אף אחד מאיתנו לא נהנה מטיפול קשה והקושי קיים עבורנו כמטפלים לא פחות מאשר עבורך כהורה. ניסים יש רק באגדות וסבלנות היא מילת המפתח במקרים כאלה .תגובותיך והתייחסותך קובעות במידה רבה את התנהגות הילד ואם אין לך אמון או ביטחון ברופא שפנית אליו -פני לאחר או למחלקה לרפואת שיניים לילדים באוניברסיטת תל אביב או ירושלים.