חורים בשיניים

גילו אצלי חורים בשיניים, האם הפתרון היחידי הרופאי הקיים זו סתימה? הרופא כמו כן אמר לי שהם התגלו בין השיניים ולכן עליי להשתמש בחוט דנטלי(הייתה תקופה בעבר שלא השתמשתי וכנראה עקב כך זה נוצר). מה הם עוד כללים שעלי לשמור כדי להימנע מכך בעתיד? חוט דנטלי, צחצוח 3 פעמיים ביום, האם יש עוד?

יפתח שלום. חורים בשיניים הם בעיה גדולה ואין דרך אחרת אלא לסלק את הרקמות שנפגעו ונרקבו ולהחליפן בשחזורים.אצל מבוגרים עיקר הפגיעה העששתית היא בין השיניים . החיידקים נמצאים באופן תקין בחלל הפה, וחלק מפעילותם הוא המרת הסוכרים והעמילן במזון לחומצות. השילוב של שיירי מזון, חומצות ורוק חובר ליצירת שכבה דקה, לבנבנה ודביקה המכסה את השן ונקראת פלאק (Plaque). הפלאק מצטבר בעיקר בחריצי שטח הלעיסה של השן, בשטחי המגע שבין השיניים, בקו החניכיים ובאזורים קשים לניקוי. פלאק שאינו מוסר מהשן הופך לאבנית. החומצה שמרכיבה את הפלאק ומצוייה על גבי משטח השן גורמת לפירוק של כיסוי האמייל שמכסה את השיניים, וכך לאורך זמן נוצרים חורים במבנה התקין של השן. תהליך הרקבון של השן נקרא "עששת", ומופיע ברמות שונות: החל מחורים בשן שאינם מורגשים, דרך חורים שהתפשטו לתוך החלק הפנימי של השן ועד לעששת קשה שפוגעת בעצב או בכלי הדם בשן ועלולה לגרום לאובדן השן. הפגיעה של החומצות באמייל של השן מתחילה 20 דקות לאחר האכילה. אכילת מזון עתיר בסוכרים (ממתקים, שתיה ממותקת וכו') מגביר את רמת החומציות בפה וכך גם את העששת. מזון דביק מעלה את הסכנה להתפתחות עששת בשל שהיה ארוכה יותר על גבי השן וכך גם ארוחות תכופות בשל עליה בזמן החשיפה של משטח השן לחומצות. הסימנים להתפתחות החור בשן מוכרים לכולנו: כאבי שיניים, המופיעים בעיקר לאחר אכילת מאכלים או משקאות מתוקים. לעיתים מופיעה גם רגישות מוגברת לקור או לחום. כאשר מופיעים הסימפטומים הללו, המשמעות היא, שהעששת הינה עמוקה למדי. מומלץ מאוד לא להמתין עד להעמקת העששת ולגלות את מוקדיה טרם הופעת כאב. מירה על היגיינה של הפה הינה אמצעי המניעה המרכזי כנגד העששת, כאשר היגיינה נכונה מורכבת משני חלקים: טיפול אישי וטיפול מקצועי. הטיפול האישי כולל צחצוח יסודי ונכון לפי הסבר רופא השיניים או השיננית, לפחות בבוקר ובערב, ומאוד רצוי גם לאחר הארוחות. הצחצוח הינו פעולה מכנית, אשר מסירה את הפלאק מן השיניים ומונעת את השהות של החומצה על משטח השן. בנוסף, מומלץ להקטין את תדירות אכילת המאכלים המכילים סוכר (כגון: ממתקים ושתיה מתוקה), ולהימנע מאכילתם בין הארוחות. שימוש בתכשירי פלואוריד (משחות שיניים, מי פה) עשוי לסייע במניעת עששת היות שהפלואור מספק הגנה לאמייל השן מפני החומצה. מבחינת הטיפול המקצועי, קיימת חשיבות גדולה לגילוי המוקדם של מוקדי העששת בפה, ולכן מומלץ להגיע לבדיקה תקופתית סדירה אצל רופא השיניים אחת לחצי שנה. רופא השיניים מבצע בדיקה קלינית של השיניים ורקמות הפה וצילומי רנטגן לגילוי עששת בחלקי השן שאינם נראים לעין. שיניים שנתקפו על ידי חומצה ונוצר בהן חור אינן חוזרות לעולם למצבן הקודם, אולם הטיפול שמבוצע על ידי רופא השיניים עוצר את ההתפתחות של החור ומשמר את מבנה השן. מובן, שככל שהטיפול מוקדם יותר, יש סיכוי רב יותר לשמר את השן, והטיפול הוא פחות כואב. בכתבה הבאה בסדרה, נרחיב על מידות שונות של פגיעה בשן על ידי העששת, ועל סוגים שונים של טיפולים.