כוסות קלקר

קיבלתי זאת בדאר - האם נכון או לא ? אודה על תשובה מוסמכת. שמעון. במיוחד לאוהבי קפה כוסות קלקר עלולות לגרום לנזקים בריאותיים וסביבתיים כוסות הקלקר הפופולריות לשתיה חמה עלולות לגרום לנזקים בריאותיים וסביבתיים בלתי הפיכים למשתמשים : פגיעה בגוף האדם, ופגיעה בכדור הארץ מכיוון שהחומר לא ניתן למיחזור. כוסות הקלקר מיוצרות מחומר הנקרא "סטירן". ה"סטירן" המצטבר בגופם של בני האדם עלול לגרום לפגיעה במערכת העצבים, דיכאון, נדודי שינה, פרקינסון ובמקרים מסוימים לסרטן. החומר הנמצא בכוסות הקלקר נמס ומתערבב עם המשקה, ומכאן נובעת הסכנה לשותה. ככל שהטמפרטורה של המשקה גבוהה יותר כך תגבר נדידת ה"סטירן" מהכוס אל המשקה. הרמה הגבוהה ביותר נמצאת בכוסות בהם משתמשים לשתיית תה חם עם לימון. במחקרים מדעיים מתברר שב- 100% מבני האדם ששתו מכוסות קלקר , נמצאה בגופם רמה גבוהה עד מסוכנת של "סטירן" , הנזק הינו נזק מצטבר והוא הולך וגדל ככל שמרבים לשתות מכוסות אלו. מכון המחקר הלאומי לסרטן בצרפת החליט לשנות את הסטטוס של ה"סטירן" לסטטוס של חומר העלול לגרום לסרטן.

הסטירן, כאשר פרורים מיקרוניים שלו, נפרדים מהכוס עקב סריטות בתהליך ייצור הכוס, אכן עלול להבלע ע"י המשתמש בעת שתיית הקפה/תה.אני הייתי פחות מודאג מנושא הסטירן שאכן עלול להשתחרר ולגרום לבעיות אשר הוזכרו. אני לא משתכנע מהטיעון "האם נראה לך סביר שמשרד הבריאות היה מתיר שימוש כל כך רחב בכוסות אלה אם היה בהן סיכון אמיתי לשותי הקפה החביבים?". זאת לא תשובה מקצועית ולכל היותר חוות דעת לא מחייבת. לגבי העובדות, אני אוסיף כאן קצת על תהליכי היצור הבעייתים, אשר הם שלעצמם, עלולים לגרום, לבעיות. 1. הכוסות עשויות חומר הנקרא פוליסטירן מוקצף (EPS), חומר זה פולט את הגאז (פנטאן) שאותו מכילים גרגרי הפוליסטיראן המוקצף בחום של 85 מעלות ומעלה. בתהליך ייצור הכוסות, מוזרמים גרגרים לתוך תבנית בצורת הכוס, ולאחר מכן קיטור, אשר מלכד את הגרגרים לצורת הכוס הסופית. הכנסת נוזלים חמים לכוס לצורך שתייה, גורמת לפוליסטיראן, לשחרר גאז נוסף אשר נישאר בגרגרי הפוליסטיראן (במידה ותהליך הייצור של הכוסות, לא נעשה בפרמטרים הנכונים). אותו גאז גם עלול להשתחרר כאשר המים החמים (תה, קפה) נמזגים לכוס בטמפרטורה גבוהה. 2. בתהליך הייצור של הכוסות, גרגרי הפוליסטירן, עוברים תהליך של הזרמת קיטור במכונה מיוחדת ולאחר מכן מאוחסנים במיכלים עבור תהליך הייצור. הבעייה: המכונה המיוחדת והמיכלים, משמשים גם את תהליך ייצור מוצרים מפוליסטירן מוקצף לתעשיית הבנייה. עבור מוצרים לתעשיית המזון, יש להשתמש בפוליסטירן מוקצף מסוג P. עבור מוצרים לתעשיית הבנייה, יש להשתמש בפוליסטירן מסוג F (מכיל חומרים מעקבי בעירה) אשר אסור לחלוטין למגע עם מוצרים מזון. היות וההפרדה בין 2 סוגי החומרים, אינה נשמרת, ייתכנו שאריות של חומר אחד אשר יתערבב בשני. מכאן שמוצרים לתעשיית המזון (במקרה שלנו כוסות, אך ידוע גם על מיכלים מאותו חומר שייוצרו לתעשיית התרופות וחברות קייטרינג) מקוצר המקום, לא נכנסתי כאן לנושא המים המטופלים בכימיקלים (נגד קורוזייה בצנרת) המשמשים לקיטור, המוזרם על על הכוסות בתהליך הייצור. לסיכום: נכון שמשרד הבריאות לא אוסר. משרד הבריאות פשוט לא מכיר את תהליכי הייצור שהזכרתי, כדי לוודא שאכן אין סיכון בריאותי משימוש למזון עם מוצרים מפוליסטירן מוקצף.

ליאיר ולדר ורד קויפמן שלום. המידע שהציג שמעון בתחילת הדיון התקבל אצל אנשים רבים כמכתב אימייל שלא ידוע מה מקורו מצאתי את המכתב הזה גם בפורום האימייל פורום שמנתח מכתבים ועונה האם הם אמינים או לא-מעניין שהפורום הזה כתב על המכתב הזה שהוא אינו אמין. וזו היתה ההתרשמות שלי גם מדברי ד"ר קויפמן וכך נרגעתי וחזרתי לשתות מכוסות קלקר. דברייך כעת שנשמעים מאוד אמינים ומאוד מקצועים עם נתוחים שת התהליך-מאוד משכנעים אותי שיש לנו סיבה לדאגה לגבי הכוסות האלו ועלינו להזהר לא למזוג אליהם מים בטמפרטורה מעל 80 מעלות. ולכן אבקש כעת ממנלי הפורום איתן חנני וד"ר קויפמן לבדוק את דברייך עם חבריהם במפעלים שמיצרים כוסות כאלו ולחזור אלינו עם מידע שנוכל ממנו להסיק את המסקנות הנכונות.

גם אני קיבלתי והגעתי אליכם וחשבתי שאחכים אז מה אתם אומרים ד"ר ?

מנסיוני האישי - ידוע לי שגידול צמחים בתמיסת גידול בוך כוסות קל קר קשה יותר מגידול באותה תמיסה בכוסות זכוכית. באם הכוסות נשטפו היטב ההבדל קטן. הניסוי היה לפני זמן רב, יתכן ואחזור עליו בקרוב. מניסיון הציבור עם הפיקוח על החומרים של משרד הבריאות, לא נראה לי שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. מאז צאת הכלים הפלסטיים לשוק אני משתדל מאד מאד לא לאכול בהם וכחייב - שוטף לפני. יבורך החוקר שיבדוק על צמחים ובעלי חיים השפעת שיורת החומרים מכלי אוכל פלסטיים.

לרון - מה הבעיה , יותר פשוט לברר במכון התקנים אם יש תקן לכוסות האלה ולחומרים מהם מיצרים את הכוסות ואם מיועדים חומרים אלה ליצור כוסות המיועדות לשתיה ואם אכן ימסר במכון התקנים שאין תקן אז יש מקום לדאגה על מה שכבר עשינו אבל רצוי יהיה לשלוח מכתב בנושא למשרד הבריאות.

מאיפה לך המידע עליו כתבת כאן? את במקצוע? אני לא לועגת סתם שואלת כי התשובה נראית מקצועית . אך לגבי האמינות צריך לברר במכון התקנים ולא במשרד הבריאות ודרך אגב אם יש תקן לכוסות אלה אז אין מה לדאוג ואם לא אז באמת כדאי להפנות את תשומת לב משרד הבריאות.

אינני רופא או מומחה בתחום, אך נתבקשתי בארגון (גדול) בו אני עובד לבדוק את הסוגיה. הנושא אינו פשוט וחד משמעי כפי שנראה. לפי הספרות סכנת יציאת הסטירן מהכוסות לאוכל קיימת לא רק - ולא בעיקר - בטמפרטורה גבוהה, אלא במגע עם שומנים וחומצות (קרי מוצרי חלב ומיצים). ראו http://http://www.ejnet.org//plastics/polystyrene/health.html או http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=9829045&dopt=Abstract השפעות הסטירן - חוץ מהסרטן הלא מוכח - הן פגיעה במערכת עצבים, דם, פגיעה ברמה גנטית (תלוי במינון). אכן קיים תקן ישראלי מחייב 5113 אך מי אמר שהכל נלקח בחשבון. החלופות האפשריות הן כוסות רב פעמיות reusable או כוסות נייר שלהן חסרונות שלהן. הנושא באמת שווה בדיקה מעמיקה של גורם מקצועי בארץ.

כיצד אפשר להפוך כוס קלקר לכוס רגילה לחלוטין? אודה לך אם תענה לי בהקדם..... love yuval