כיצד להילחם ב"עופרת מציקה" ולהלחים בבטחה?

שלום ד"ר קויפמן, לפני הכל חשוב לי להודות לך על הפעילות בפורום, ועל כך שאת חולקת איתנו את הידע והניסיון הרבים שלך ומקדישה מזמנך היקר כדי לענות כאן על שאלות ולסייע לציבור לשמור על בריאותו. מעריך את זה מאוד! אז ככה, כבר תקופה שאני מעוניין לבצע פרויקט קטן של שדרוג האלקטרוניקה בגיטרה החשמלית שלי. ולצערי, אין מנוס משימוש במלחם כדי לנתק ולחבר מחדש כל מיני הלחמות שהם עשו שם במפעל של היצרן. סביר מאוד להניח, שהם עבדו שם עם בדיל סטנדרטי שמכיל עופרת (שכידוע היא חומר ורעיל). לכן, לפני שאני בכלל מתחיל להתעסק בזה, חשוב לי לוודא שאני יודע איך לשמור על עצמי, על הסביבה ועל הציוד שלי (כי אני ממש לא רוצה שיהיו עליו שאריות של עופרת שיזהמו כל מה שבא איתן במגע). חשוב לי לציין שדאגתי להצטייד מראש בבדיל נטול עופרת ובמלחם חדש לחלוטין (וכמובן נקי משאריות עופרת), אך אני לא יודע אם זה יעזור לי בפרויקט הספציפי הזה, כאשר מדובר בעבודה עם רכיבים שכבר בוצעו עליהם הלחמות קודמות עם בדיל סטנדרטי שמכיל עופרת. חבל סתם לזהם ציוד חדש עם עופרת ישנה. לצערי, רק בשנים האחרונות גיליתי שהבדיל הסטנדרטי והמוכר מכיל עופרת רעילה שמחייבת הקפדה על נהלי בטיחות בזמן השימוש ולאחריו. עבורי, מדובר בגילוי מרגיז במיוחד, מכיוון שבתיכון למדתי במגמת אלקטרוניקה ומעולם לא דיברו איתנו על הסכנות מהעופרת למרות שביצענו שם הלחמות באופן יומיומי. כמו כן, גם בכיתה א' או ב' (בערך בגיל 7) לקחתי חלק בחוג אלקטרוניקה שמהותו, מן הסתם, הייתה הלחמה של רכיבים למעגלים שונים. גם שם, לא הזכירו את העובדה שמדובר בעבודה עם מתכת רעילה, שדורשת הקפדה על נהלי בטיחות מסוימים, וזאת למרות שמדובר בילדים קטנים, שכידוע, פגיעים וחשופים הרבה יותר לנזקי העופרת. ומכיוון שאין לי את היכולת לאמוד בדיעבד את הנזק המצטבר שנגרם לי כתוצאה מאוסף המחדלים המתמשך הזה, אני הרבה יותר "פרנואיד" כשמדובר בחומרים מסוכנים. בכל אופן, אני מודע לכך שהחששות שלי כרגע נובעות בעיקר מחוסר ידע. ולכן אני שמח שיש לי את האפשרות לשאול אותך, כד"ר לכימיה, במקום להתבסס על מידע שמגיע מאנשי מקצוע שאני כבר לא יכול לסמוך עליהם אחרי מחדלי העבר שנגרמו ע"י "חבריהם המלומדים"... אז השאלות שלי הן כאלה: 1. האם מלבד העופרת משתחררים בתהליך חומרים מזיקים נוספים? (ואם כן, האם הם נמצאים גם בבדיל נטול עופרת?) 2. האם הסכנה מהעופרת קיימת רק מהאדים שעולים לאוויר בזמן ההלחמה עצמה? או שהחומר מסוגל להידבק לידיים גם במגע ישיר עם האזור עליו בוצעה ההלחמה? כנ"ל לגבי כלי עבודה שבאים במגע עם שטח העבודה / ההלחמה? (כגון מברגים, קאטר, מולטימטר, טוויזרז וכדו') 3. האם אדי החומר הרעילים נשארים באוויר באזור ההלחמה ומתפזרים בחלל בצורת אבק וכדו'? (כלומר: האם גם חפצים / משטחים אחרים בחדר עלולים לספוג חלקיקי עופרת ורעלים אחרים כתוצאה מהלחמה שבוצעה בסביבתם?) ולחלק הפרקטי: 4. אם כך, כיצד עליי להתגונן ואיך נכון להיערך ולפעול כשנדרשים לבצע משימה כזו? 5. מהו המקום האידאלי לביצוע הלחמות, כשהמטרה היא למזער את הסכנה מפיזור החומר כשאין בנמצא עמדה ייעודית או ונטה לשאיבת האדים? האם מרפסת פתוחה של בניין משותף מספיק טובה? או שאדי החומר יידבקו לקירות ולרצפה? 6. כיצד ניתן לנקות בדיעבד, אובייקטים או משטחים שנחשפו לעופרת או באו איתה במגע? האם קיימת דרך אופטימלית שבביצוע נכון מבטיחה הסרה של 100% מהחלקיקים והשאריות של העופרת? (הבנתי שאלכוהול לא עוזר ולא רלוונטי, אך אין לי מושג אם סבון רגיל עושה את העבודה, או שיש צורך בסבון כלים ספציפי, או אפילו חומר מיוחד? ואם כבר שוטפים, האם בטוח לעשות את זה בכיור / באמבטיה? או שצריך לעשות את זה מחוץ לבית כדי שהמים יזרמו לקרקע "ניטרלית" ומלוכלכת ממילא? (כמו שטח עפר וכדו') 7. מקרה ספציפי: לאחד מחבריי יש חלק כלשהו של גיטרה (עשוי פלסטיק), שבא במגע ישיר עם שאריות עופרת. אני יודע זאת בוודאות, מכיוון שהוא ביצע עליו הלחמות ואף אחסן אותו על משטח ספוגי (מעין ספוג אקוסטי) ששימש לו כמצע ישיר להלחמות אחרות, ושיש עליו שאריות בדיל רבות שניתן לראות בעין. אשמח לדעת מה עליי לעשות כדי לטהר את החלק הזה לחלוטין מכל שאריות העופרת (והרעלים אחרים), כדי שאוכל להשתמש בו ללא חשש? 8. האם יש לך המלצות חשובות נוספות שכדאי לדעת בנושא זה? תודה רבה!