מדוכאת בגלל בדידות חברתית וחוסר עבודה
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
הי עירית. לפני שנתיים עזבתי את המסגרת בה הייתי ואיני מעוניינת לחזור למסגרת הייתי בשיקום לפגועי נפש אבל זה לא עשה לי טוב הייתי הולכת בבוקר וחוזרת בצהריים הייתי גם מטופלת אצל פסיכיאטר אבל אני ומשפחתי החלטנו להפסיק עם זה גם בהמלצת הפסיכיאטר כי הוא קבע שאני לא צריכה טיפול כרגע אני מטופלת אצל רופאת משפחה בלבד אני יודעת לעזור לעצמי אבל יש לי בעיה ששנתיים אני ללא מסגרת עבודה גם אין לי סל שיקום הורידו לי אותו ואני כרגע לא מעוניינת גם אני גם משפחתי לחזור לזה זה גם עשה לי לא טוב הייתי עצבנית מזה וזה לא תרם לי. אני יודעת לעזור לעצמי בכל מיני דרכים לבד אבל הדבר היחידי שכואב לי שמאז אני בודדה חברתית ולא מוצאת לא התנדבות ולא עבודה זה כול בוקר שאני קמה המחשבה השלילית הזאת שאני חושבת על אין לי חברים ואין לי לאן לצאת בבוקר מדכאת אותי מבחינת דברים אחרים לא חסר לי כלום יש לי משפחה תומכת בית באמת שלא חסר איך אני יכולה להתמודד עם המחשבה של הבדידות וחוסר עבודה? איך אפשר להתמודד עם המחשבות השליליות האלה? אשמח לעזרתך מאד
דנה שלום לדעתי חשוב שתיהיה לך מסגרת, זה לא צריך להיות עבודה, גם מסגרת חברתית זה טוב, קשה לנו כבני אדם להיות בלי מסגרת. יש מועדונים חברתיים של אנוש, יש אפשרות ללכת לחוג במתנס, חשוב שתיהיה לך חברה איתה אפשר לצאת ולהיפגש לפעמים. בהצלחה עירית
מנהל פורום שווה לכל נפש
