ילד בן 3 שלא *רוצה* להיגמל מחיתולים.
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
בני יהיה בן 3 בחודש הבא. אנחנו מדברים בבית על גמילה מחיתולים כבר כמה חודשים, הוא מכיר את כל הספרות הרלבנטית וכמובן "בלי חיתולים" המיתולוגי, יש בבית ערימת תחתונים שהוא מאוד אוהב ללבוש (מדי פעם לובש זוג תחתונים בעצמו מעל לחיתול), לעתים תדירות הוא שואל אותי "אמא, איך נגמלים מחיתולים?", אך כשמגיעים לקטע ה"מעשי" הוא נסוג. בעבר היה מסכים לשבת על הישבנון, היום אם הוא מסכים לשבת אחרי דקות ספורות קם "אין לי פיפי". אם אני משאירה אותו ללא חיתול הוא בכלל לא נראה מודע לפיפי/קקי שיוצאים. זה לא מפריע לו ולא מטריד אותו כהוא זה. בזמן האחרון כשאני מציעה לו שאולי ננסה הוא אומר שהוא "לא רוצה, רוצה להישאר עם חיתול". אנחנו כמובן לא לוחצים עליו, אבל הוא רואה חברים בגן ומחוצה לו שנגמלים ולמרות שנראה שהיה רוצה להיגמל הוא כאילו לא מוכן להתאמץ בשביל זה. בני הוא ילד בכור. יש לו אחות קטנה בת חצי שנה, הוא לא מראה סימני קנאה או מצוקה ומתייחס אליה נהדר. הוא מאוד ורבלי ונבון (כמו כלה ילדים פה, לא?...), מכל שאר הבחינות הוא מפותח מכפי גילו (קוגניטיבית, מוטורית וכו' - הוא מתאים לגיל 3.5). וא אוהב להקשיב להסברים שלי ולסיפורים שלי בנושא, דברים שעובדים ב"כ בתחומים אחרים ולא מצליחים להשפיע עליו בתחום הזה.
הסיפור של הבן שלך הזכיר לי מאוד את הסיפור של בתי. היא נגמלה חודש לפני יום הולדת 3 . מה שעבד אצלה היה יום אחד בו היא ביקשה כהרגלה מדי פעם ללבוש תחתונים מעל החיתול . הסתכלתי עליה במבט מאוד רציני ושלו ואמרתי לה שאם היא רוצה תחתונים, אז אין בעייה אבל על הטוסיק ולא על החיתול, ואם היא רוצה חיתול זה גם בסדר, אבל לא שניהם ביחד. היא חשבה מעט ואז אמרה לי שהיא רוצה תחתונים. באותו היום היא עשתה פעם ראשונה פיפי בשרותים והייתה מאושרת בטירוף . בגלל הבשלות שלה הגמילה עברה ממש בקלות עם מעט מאוד פיספוסים. (תוך שבועיים גמלנו אותה גם בלילה).
שלום רב, אני הולכת לענות משהו מאוד קצר - אין טעם בהסברים וסיפורים כרגע. הוא מבין,הוא יודע,אין צורך להמשיך בזה. פשוט להעביר לו לגמרי את האחריות !. לא לעשות מזה שום עניין,לטוב ולרע. איך עושים את זה . בצד שמאל יש ב"שאלות ותשובות" התייחסות לזה,אנא קראי. בנוסף כדאי לערוך חיפוש בפורום תחת המילה - גמילה. בנוסף, אני מסכימה עם מה שכתבה לך שרית. אם אחרי הקריאה ישארו שאלות,אני כאן. בהצלחה, מור
קראתי הכל ואני רוצה לודא שהבנתי: אני אמורה להגיד לו פעם אחת שמעכשיו כל הענין באחריותו, שאני סומכת עליו שכשהוא ירצה הוא ייגמל? בפעם האחרונה שזה קרה (הוא ביקש ללבוש תחתונים וכו') הוא המשיך לעשות בתחתונים בלי שליטה לחלוטין, כאילו הם חיתול. אחרי כמה החלפות ענייניות של החיתולים הרטובים בנקיים הוא ביקש בבכי לחזור לחיתול. כמובן שחיתלתי אותו ובזה נגמר הענין. מה עושים הלאה?
גם הבן שלנו נמצא באותו המצב בדיוק (כשקראתי את הסיפור שלך חשבתי לרגע שמישהו אולי השאיר הודעה בשמי...) הלחץ מצד כל מי שמכירים נורא גדול. תגמלו אותו כבר, הוא כבר גדול וכהנה וכהנה. ניסינו והוא בשלו ואני די בעד לעזוב אותו כי גם שמעתי סיפורים שילדים כאלה מרגע שהם מחליטים להיגמל בעצמם הם נגמלים בצ'יק צ'ק (תוך כמה ימים) אז אני ממש מאחלת לנו ולכם המון בהצלחה (ואולי גם קצת מתעודדת שהבן שלנו בסוף יגמל גם) וכנראה שאין טעם 'לריב' איתם על זה זו החלטה שלהם אני רק מקוה שזה יקרה כמה שיותר מהר ושלי יהיה כח לעמוד מול כל הסבתות והדודות.