ילד בן 10

שלום, אנחנו הורים של ילד בן 10 ויש לנוהרגשה שאנחנו בבעיה: הילד ילד נבון ביותר ואפילו חכם מעל הממוצע, אלא שההתנהגות שלו היא כמו של ילד בן 5, כלומר: הוא לא יוצא עם/אל חברים, הוא מעדיף לשחק כל היום בלגו והכי מדאיג זה שהוא בוכה מכל דבר קטן (ומדובר בבכי של "א?ב?ל" כאילו מישהו מת, הוא מסוגל לבכות שעות בגלל מגדל מלגו שהתמוטט). אנחנו רואים את החברים שלו לכיתה שהם ממש נערים, יוצאים ביום שישי לקניון והוא בבית כמו תינוק. בנוסף הוא נוטה כמעט בכל מפגש משפחתי לבייש אותנו בבכי או במריבות עם כולם (לדוגמה: הוא יכול להחליט שהוא רוצה הבייתה ולהתחיל לבכות בכי מר) מה עושים ?

מדוע לא מתייחסים? אם הבעיה קשה מידי להתייחסות לפורום, נודע לכם אם תאמרו זאת. אם סתם נפל בין הכסאות נשמח לקבל תשובה מקצועית, כפי שאתם נוהגים לתת. תודה מראש, הורים מודאגים

צהריים טובים, לפני התשובה אני חייבת להעיר דבר מה (או כמה דברים): 1. כמו שכתוב בצד שמאל של הדף אני מנהלת יחידה של הפורום ולכן לא ברור לי למי הפניה ברבים. 2. כמו שבוודאי ראיתם אני עונה לפי הסדר,ולא דילגתי עליכם. 3. אם תסתכלו כמה שורות מתחת להודעתכם תראו את ההבהרה שלי לגבי קצב מתן התשובות בפורום. 4. כמו שהסברתי,גם לי יש עבודה,לימודים.... וכרגע גם שתי ילדות חולות בבית. בנוסף,גם אני כמו רב עם ישראל נוהגת בשבתות להפגש עם משפ',חברים,לטייל ..... לא ברור לי מה היתה הצפיה שלכם שעליה לא עניתי, אבל אני מקווה שעכשיו הענינים ברורים יותר :). לגבי השאלה: רשמתם שהוא מתנהג כמו ילד בן 5. האם אתם רואים את זה בעוד דברים מלבד זה שהוא לא יוצא עם חברים והבכי ? אם כן אשמח אם תוכלו לפרט היכן. אני אתייחס דבר ראשון לבכי,האם הילד מרגיש שהבכי עוזר לו להשיג משהו? יתכן שאולי תשומת לב? גם אם תשומת הלב היא שלילית עדיין היא תשומת לב. יתכן שבעקבות הבכי הוא הופך ל"מיחוד" ובעל מקום מרכזי? מהכרות עם בנכם,עד כמה חשוב לו להיות יחיד,מיוחד,שונה....?. ישנם דברים רבים שחסרים לי בהודעתכם - איך הוא היה בגיל צעיר יותר? האם זו ההתנהגות הרגילה שלו,או שבשלב כלשהו חל שינוי? במידה שזו היתה ההתנהגות תמיד,איך הגבתם והתמודדתם עד היום? במידה שמדובר בשינוי,מה עוד השתנה ובעקבות מה הגיע השינוי?. האם יש לו אחים ? מה מקומו בין האחים? מה גילם? איך הוא מסתדר איתם?. איך היחסים בינכם לשאר הילדים?. איך אתם מגיבים לבכי שלו? איך מגיבה שאר הסביבה?. האם ישנם מקומות שבהם הוא מתנהג בדרך אחרת?. איך הייתם מגדירים את יחסכם איתו,מלבד עניין הבכי? איזה ילד הוא (תכונות...)?. הבכי יכול לנבוע מהמון סיבות (קשר נוקשה עם הורים,תחושת חוסר אונים,חוסר בשלות,תחושה שדורשים ממני להיות בוגר ומבוגר יותר ממה שאני מסוגל,קנאה באח קטן,סגירות גדולה......),חשוב שתנסו לענות על כמה שיותר שאלות מתוך מה שצינתי כדי שאפשר יהיה לנסות לעשות הערכה דרך הפורום לגבי מקור הבכי והתגובה האופטימלית אליו. בנתיים מחכה לתשובותיכם, בהצלחה,מור.

ראשית תודה וסליחה. לא הייתה כוונה לבוא בטענות אלא רצון להבין האם אי התשובה היא בגלל עומס או בגלל בעיה אחרת. כעת, משיושרו ההדורים ניתן לגשת לדברים החשובים באמת :-) ההתנהגות הילדותית מתבטאת בעיקר בתחומי עניין. למשל - הוא אוהב הרבה לשחק לבדו בלבנות ערים על השטיח וכן התגובות הבכי מכמעט כל דבר. יש לציין שהילד חכם מאד ויש לו הבנה בוגרת מאד (מקווה שלא בלבלתי אותך), כלומר - אם הוא מחליט ללמוד משהו או להתעמק במשהו (למשל משהו שהוא ראה בטלויזה או למד בכיתה) הוא מסוגל לעשות על הנושא "דוקטורט" ולהגיע מהר מאד לידע שהרבה מבוגרים היו מתקנאים בו. אבל בכל מה שקשור לבגרות נפשית או חברתית, נראה לנו שהוא מאד אחרונה וזה גורם לנו ממש לעצב. לדוגמה - השבוע היו אצלנו חברים והילדה הקטנה (בת שנתיים) של החברים פירקה לו בטעות מגדל מלגו וזה גרם לו לבכות בכי מר, עם דמעות והכל, במשך שעות רבות. לשאלתך - מדובר בבן בכור ויש לו אחות צעירה ממנו (בת 6). הילדה "חולת" חברות והיא לא יכולה להיות דקה בלי להזמין חברה או ללכת לחברה. אני מסכים עם כל מה שכתבת לגבי תשומת לב שלילית ולא אחת אנחנו מעירים לו על זה ואומרים לו שהוא מספיק חכם ויש בו כל כך הרבה דברים חיובים שהוא יכול בקלות למשוך תשומת לב חיובית ולא שלילית. לגבי איך הוא היה בגיל צעיר - הוא תמיד היה חכם מגילו ומאד מוכשר (למשל כאשר הוא בנה בלגו דברים כולם אמרו שהוא יהיה מהנדס כשיהיה גדול), הבעיה היא שחברים שלו הפכו לנערים (והן יוצאים כל יום שישי לקניון או מבלים יחד) והוא ממשיך להנדס דברים בלגו. אין ספק שיש כאן אלמנט של קנאה באחותו שתמיד נמצאת במרכז העניינים ותמיד יש אצלה חברות (אפילו מכיתות גבוהות ממנה). שוב, תודה וסליחה (וכמובן - החלמה לילדות)