מתחים בבית

שלום. אנו הורים לילד בן שנתיים, נבון ומפותח מאד. בחודשים האחרונים ישנם הרבה מתחים בבית וכמה שאני מבטיחה לעצמי לא להתווכח ולא להרים קול ליד הילד, לעיתים אני לא שולטת בזה ואנחנו מתווכחים ואף צועקים ליד הילד. בנוסף למתח שקשור בחיי האישיים ולמתח הנובע מהוויכוחים בינינו, אני מאד במתח מההשפעות וההשלכות שעלולות להיות לזה על הילד. עד כמה ויכוחים בין ההורים משפיעים בגיל שנתיים? במה ההשפעה יכולה להתבטא? והאם ילד צריך לראות שלפעמים ההורים גם מתווכחים ואח"כ הכל בסדר או שכדאי להימנע מזה לחלוטין בקירבת הילד?

שירה ערב טוב, ילדים מושפעים מהאנרגיות (הטובות והפחות טובות) שנמצאות בין ההורים מגיל 0 (ישנם שטוענים שעוברים מגיבים למתחים עוד בהיותם ברחם). ילדים הם רגישים יותר מכיוון שמנגנוני ההגנה עדיין אינם קיימים או אינם מפותחים דיו. לכן, אין ספק שויכוחים ומתח בינך ובין בן זוגך משפיעים על בנכם. ההשפעה יכולה להתבטא בדרכים רבות וילדים שונים מגיבים אחרת. התנהגויות אופייניות למצבי מתח ולחץ הן בכי רב יותר, חוסר סבלנות של הילד, הידבקות מופרזת להורים (או לאחד מהם) או הפוך - ריחוק ייתר מההורים ואי רצון באינטימיות. בנוסף, הילד יכול לחכות את התנהגות הוריו ולהתחיל גם הוא להתווכח על כל פיפס קטן. באופן עקרוני רצוי לא לריב ליד הילד (ריב=ויכוח חריף, הרמת קול, התחת האשמות הדדיות). להתווכח (=להביע אי הסכמה בצורה רגועה) זה לווא דווקא רע, כך הילד לומד שאפשר לא להסכים ועדיין להוב ולהמשיך לחיות בכיף. השאלה מה קורה אצלכם בבית? האם אתם רבים או מתווכחים? בכל מקרה, אם רבים מול הילד חשוב להשלים מולו כדי שיקבל תמונת עולם מלאה יותר. זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il

זיו, תודה. שאלה נוספת לי בהמשך לתגובתך. האם השנתיים הראשונות כל-כך מעצבות את אישיותו של הילד שקשה יהיה לתקן את ההשפעה שנוצרה? או שאם נפסיק לריב לידו, גם ההשפעה שנגרמה בעבר כתוצאה מהמתח, תוכל להתמתן או לחלוף? האם "מאוחר מדי" לשנות והדברים בגילאים האלה מתקבעים במהרה ובחוזקה כך שקשה לשנות לטובה?