יציאה ללימודים

שלום, שמי שירה. יש לי ילד בן שנה ותשעה חודשים. בשנה הראשונה לחייו הייתי איתו בבית ועבדתי בזמני החופשי על תיזה לצורך קבלת מ.א. מאז גיל שנה הוא הולך לגן ונמצא שם עד ארבע ואני איתו אחר הצהריים. בחודשיים האחרונים אני לומדת שני אחה"צ בשבוע. למרות שמגיל אפס הוא מאד קרוב לשתי הסבתות שלו ונהנה להישאר איתן וגם אביו החל לאחרונה להגיע הביתה יותר מוקדם, עדיין אני חוששת שעזיבתי למשך הערב פעמיים בשבוע פוגעת בו באיזושהי דרך. בשנה הבאה אני אמורה להמשיך לשנתיים של לימודים אינטנסיביים יותר, שלוש פעמים בשבוע בערבים. אני כל כך חוששת מזה בהקשר של עזיבת הילד שלי, שאני חושבת לוותר על הלימודים. למרות שהוא מאושר בגן ושכאמור, הוא נשאר אחה"צ עם אנשים מוכרים ואוהבים, אני כל הזמן חושבת שזה ישפיע עליו לרעה והוא ירגיש, אפילו בצורה לא מודעת, מוזנח או "נטוש" על ידי. אני גם רואה שמאז שהתחלתי ללמוד הוא נצמד אליי יותר ולפעמים קשה לו כשאני נוסעת, אך הוא נרגע מהר. תוכל לחוות את דעתך, בבקשה, על הנושא?

שירה בוקר טוב, אני מסתכל על שאלתך בשני טווחים הקרוב והרחוק. בטווח הקרוב אולי לבנך וגם לך יהיה מעט קשה מכיוון ששניכם רגילים לסדר יום בו אתם תמיד ביחד בשעות אחה"צ. אני מניח שככל שיעבור הזמן, שניכם תתרגלו לכך. אני לא צופה נזק של חרדות נטישה אם בשאר הימים תעניקי לו תשומת לב ואהבה (בדיוק כפי שאת עושה היום). בנוסף, הוא יזכה לתשומת לב נהדרת מסבתא והסבא. בנוגע לקשר עם אביו, גם כאן אני רואה נקודות חיוביות. עצם העדרותך תיצור מצב בו שניהם נמצאים יותר זמן ביחד וזו הזדמנות מצויינת עבור האב לחזק ולהעמיק את הקשר עם הילד. בטווח הרחוק, אני משוכנע שיציאתך ללימודים תתרום לכל חברי המשפחה. אין לי ספק שאת שואפת לממש את הפוטניצאל האישי הגלום בך. הפוטנציאל מורכב תחומים רבים וביניהם התחום הלימודי והמקצועי. אי מיצוי הפוטנציאל יוצר אצלנו תחושת תסכול ואכזבה. לעומת זאת, מיצויו בתחום אחד, מקרין באופן חיובי על שאר התחומים. אני מאמין שבמידה ותמשיכי את לימודייך תרגישי סיפוק גדול וכך תוכלי לתעל את התחושות הטובות למימוש האימהות שלך ואף כבת זוג. כמו כן, תוכלי להקרין לבנך ולשאר בני המשפחה את הסיפוק שתחושי וכך כולם ייצאו נשכרים. בהצלחה, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מדריך הורים ומטפל EMDR http://www.zivsoffer.co.il