בן שנה מסרב לעגלה

אני מקווה שזהו הפורום הנכון להעלות בעיה מוזרה מזה כחודש בני בן השנה מסרב להיכנס לעגלה לאחר שכנועים רבים הוא נכנס אבל גם באמצע הטיול הוא יכול להתחיל לבכות ולהשתולל- יש לציין שהדבר התחיל בשבוע בו המטפלת שלו היתה חולה אבל גם לאחר שחזרה המצב לא הוטב- המטפלת נמצאת איתו עד השעה 13 בצהריים ואחר כך הוא איתי-הוא ילד מפותח מאד שמזה כחודשיים הולך לגמרי לבד וגם כאן ישנה בעיה- לאחר כמה שבועות של הליכה הוא החל מסרב לרדת מהידיים ומביע פחד כאשר מורידים אותו לרצפה- אני סומכת על המטפלת שלא פוגעת בו אבל בגינה שאליה היא הולכת איתו בבקרים ישנן מטפלות לא סימפטיות לדעתי (יצא לי להכיר אותן בכמה הזדמנויות) שלדעתי לא מתייחסות אליו יפה משום שהוא מושך לעיתים בשערות ונושך (הן קוראות לו בריון, עוג וכדו'), הוא ילד מאד רגיש ומפותח ואולי זה משפיע עליו- מה אפשר לעשות כדי להפיג את הפחדים שלו, האם זו תופעה ידועה וחולפת או שעליי להעמיק בכ"ז בנושא המטפלת והחברה אליה הוא נחשף? אשמח לתשובה מהירה אמא מגוננת

מישמיש שלום, דאגתך בהחלט מוצדקת בעיקר סביב הבילוי בגינה. לדעתי זו חוצפה שהמטפלות האחרות מכנות את בנך בשמות. אני מציע מייד לדבר עם המטפלת שתשים לזה סוף, או לחילופין שאת תדברי איתן, או שהמטלפת תטייל לגינה אחרת אם זה אפשרי. איני יודע אם הרגרסיה בהתנהגותה קשורה קשר ישיר לאינטראקציות עם המטלפות בגינה, נראה לי יותר, מתוך מה שכתבת, שזה קשור להיעדרותה של המטפלת. אני מניח, שעקב מחלתה הפרידה הייתה פתאומית, כלומר יום אחד היא הפסיקה להופיע ולאחר שהבריאה חזרה. ייתכן מאד שהוא פיתח חרדת נטישה קלה. אני מציע שתעשו הסתגלות מחדש למטפל (ייתכן וזה ידרוש מכם יום-יומיים חופש מהעבודה). ביום הראשון תיהיו ביחד עם המטפלת כל היום, ביום השני רק חצי יום וביום השלישי שעה-שעה וחצי. שימו לב להתנהגויות שלו. מה באמת קורה בגינה? האם הוא מסכים לשבת בעגלה? נסו לראות שינויים בהתנהגותו לחיוב ולשלילה. אשמח אם תעדכנו אותי. זיו