אמא מזניחה ?

בוקר טוב מור, אנחנו משפחה מורכבת. לבעלי יש בן מנישואין קודמים בן 6, ההורים נפרדו כאשר הילד היה בערך בן שנתיים ולי ולבעלי יש תאומות בנות עשרה חודשים. השאלה שלי היא בנוגע לבן של בעלי, שכמובן חי עם אמא שלו. אנחנו רואים על הילד ושומעים ממנו דברים שמעידים על הזנחה, התעללות רגשית ואולי גם פיזית. הילד הוא ילד חצוי. הוא חי עם אמא שלו, עם סבתו ועם בנה בן ה- 18, רואה את אבא שלו בסופי שבוע. פעם בשבועיים הוא גם ישן אצלינו את הסופשבוע. הילד מספר שלא טוב לו בבית, הוא לא רוצה לגור עם הסבתא, כל הזמן יש שם צעקות ומריבות בין כולם ונמאס לו. הוא גם מספר שהאמא מרביצה לו בידיים, בטוסיק ובלחיים. הוא כל הזמן מציין כמה טוב לו אצלינו כי לא מרביצים לו ואצלינו אין צעקות ואין מריבות. מה שאנחנו רואים זאת פשוט הזנחה. הילד מגיע אלינו תמיד עם ציפורניים ארוכות ושחורות שאני גוזרת לו, לא מסופר ולא מסורק, עם בגדים מלוכלכים שבעינינו גם לא מתאימים לילד בגילו. הוא לבוש כל הזמן בטרינינגים עלובים. נראה כמו מסכן, בעיני ובהתאם לכך גם הבטחון העצמי שלו שואף לאפס. הילד מרביץ בבית ספר, הוא כבר הושעה פעם אחת ליום וביום אחר פשוט התקשרו לאמא וביקשו ממנה לבוא ולקחת את הילד מבית הספר או לחילופין להישאר עימו עד סוף יום הלימודים. בעלי הלך למנהלת באותו היום ובירר את העניין ומסתבר שהילד בכלל לא אשם בארוע שהתרחש שם, הילדים שיחקו כולם, השתוללו ואחד מהם קיבל מכה והבן של בעלי נפל קורבן לכל הארוע. וזה לא הארוע היחידי. אנחנו מסיקים מכך שבבית הספר כבר שמו עליו תוית.בכל מקום הוא אשם, לא משנה אם זה בטעות, בלי כוונה או במקרה או בכלל ילד אחר התחיל את המהומה. כמובן שבחלק מהמקרים הוא גם באמת אשם, וכששואלים אותו על כך, מה היה ולמה הוא הרביץ הוא עונה שהוא לא זוכר, לא יודע ובכלל שכח. כשהילד אצלינו הוא לבוש יפה, מסודר, ואנחנו גם משתדלים לספר אותו בהתאם ליכולת ולתנאים כשאפשר. השאלה היא בשם בעלי - מה הוא יכול לעשות כדי למנוע את ההזנחה ולהפסיק אותה וכמובן גם את המכות הפיזיות ? כל ניסיון לדבר עם האמא נתקל בדלת חסומה, היא פשוט אטומה, מתקיפה, צועקת ועוברת מנושא לנושא כדי להתחמק מכל דיון רציני בענין שישפר את מצבו של הילד. אנחנו מודאגים מאוד ובעלי רוצה לעשות משהו אבל לא יודע מה. נשמח לכל עצה.

שבת שלום, אני בהחלט מבינה את דאגתו של בעלך לבנו,אך חשוב לא להפגינה מול הילד. בהרבה מקרים ילדים של הורים גרושים מוצאים את עצמם "תקועים" בין אבא ואמא וגם אם הדבר נעשה בתום לב ומתוך דאגה כנה לילד,זה לא תורם לו.לכן חשוב לא "לתחקר" את הילד על איך אמא מתנהגת אלייך כש...,מה היא נותנת לך לאכל...,מי קנה לך את החולצה הזאת... וכו'. כמובן שאין טעם גם להשמיץ או לבקר את תפקוד האם באוזני הילד. עם זאת,בהחלט אפשר לבדוק את החשדות יותר לעומק. במידה שנעשה בזמן הגרושים תסקיר ע"י פקידת סעד לסדרי דין,רצוי לפנות אליה ולשאול בעצתה. במידה שלא,אפשר לפנות ליועצת ביה"ס,לבקש את התרשמותה והתערבותה במידת הצורך. בהצלחה, מור.