"לא רוצה לישון-רוצה להשתגע" דרוש רעיון מעשי

אז ככה, אנו הורים ל-2. אחת 3.3 ואחת 1.3 - שתי מקסימות. הגדולה קיבלה את אחותה בזרועות פתוחות עד שהקטנה החלה לפתח אישיות משלה, או אז החלה הגדולה להיות בכל מקום בו נמצאת הקטנה. הגבלת תנועה מושלמת. אנו מבינים שהתופעה מוכרת וידועה ואנו מצליחים בסה"כ להתמודד עם התופעה, אבל..... הגדולה התחילה לא לרצות ללכת לישון. כל הליכה למיטה הופכת לסיוט אמיתי, היא לא רוצה לעשות פיפי ולא רוצה לצחצח שיניים וכמובן לא ללכת לישון. עצם ההליכה לישון גורמת לה לתופעה המתוארת להלן - התופעה הזו מתבטאת בבכי ויללות, חלקן "מפוברקות" בעליל, בצעקות וצרחות, בהתחברות מחודשת למוצץ (מה שכבר נזנח בעבר) ובירידה חוזרת ונישנת מהמיטה. יש לציין שאנו מנסים לצמצם את אפשרויות הבחירה שלה. ניסינו לפנות לצד ההגיוני שחזק אצלה מאד, ניסינו להיות השוטר הטוב והשוטר הרע, ניסינו להיות שנינו שוטרים רעים / טובים, ניסינו עונשים ואיומים אבל ללא הצלחה. שתי הבנות ישנות בחדר משותף - דבר שמקשה במידה מסויימת על דבקות פיזית בעקרון "התמדה בלהישאר במיטה" יש לציין כי אנו תושבי קריות ליד חיפה וחווינו חודש של שינה בממ"ד ומספר גיחות לבתי מלון, כמו כן הילדה התחילה את שנת הלימודים בגן חדש. גם אחותה החלה ללכת לגן. לשאלתנו - מה עושים? נשמח לרעיונות מעשיים מניסיונכם ! דורון וגליתי

בקר טוב, דבר ראשון,כדאי להקפיד על זמן מסויים,קבוע,בשבוע שבו אתם מבלים רק איתה (או שניכם יחד או אחד מכם). לגבי השינה - מי מהילדות הולכת לישון ראשונה ? כדאי שהקטנה תלך לישון קצת לפני הגדולה כדי שלא יווצר מצב שבו הגדולה מרגישה שהיא מפסידה משהו. במידה שהגדולה נכנסת למיטה אחרי שהקטנה ישנה,אפשר לגייס אותה בתור "הגדולה והבוגרת" שנשארת עד מאוחר,לשמירה על שינת אחותה. כך שהיא בעצם לא יכולה לקום ולהפריע כי אחותה כבר ישנה. כדאי בשעות הערות להקדיש כמה שיותר זמן ותשומת לב להתייחסות פרטנית ובשעת השינה להקפיד באפן מאוד נחוש ועקבי על השכבה ממוקדת וקבועה ע"פ מה שקבעתם. אין טעם לשנות כעבור שבוע - שבועיים ולנסות משהו חדש. העיקביות היא גורם מכריע. בהצלחה, מור