הפרעות בתנועה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

בעיות כף רגל וקרסול: מדריך

כף הרגל והקרסול נושאות עומס משמעותי ועלולות לסבול ממספר בעיות: נקע, שחיקת סחוס או בוהן קלובה. שומרים על בריאות כף הרגל? לכו על זה בעיות בקרסול ובכף הרגל נחשבות בעיות שכיחות מאוד. כפות הרגליים הן בסיס הגוף כולו - ומופעל עליהן עומס רב. עם השנים, חלים שינויים ניווניים, מבניים ותפקודיים בכף הרגל, שמעצימים את הבלאי והשחיקה, משפיעים על אופן העברת העומסים בגוף, על היציבה ועל התנועה - ועלולים לגרום לנזקים ולכאבים לא רק בכפות הרגליים, אלא גם בחלקי גוף אחרים, כמו הברכיים והגב.   מהו תפקיד כף הרגל? מה המבנה של כף הרגל?ההליכה על שתיים מחייבת את כפות הרגליים להיות חזקות, עמידות, גמישות ויציבות. מבחינה אנטומית, כף הרגל מורכבת מעשרות עצמות ומפרקים, שמחוזקים במאות רצועות ומופעלים על ידי עשרות שרירים. הקשתות המובנות והרצועה הפלנטרית, מאפשרות לכף הרגל להתאים את עצמה לתנאי השטח ולסוג הפעולה הנדרשת ממנה: גמישות ובלימת זעזועים...

סיבות אפשריות ומצבים דומים להפרעות בתנועה

נוירולוגיה - תמונת המחשה
נוירולוגיה טרשת נפוצה היא מחלה הפוגעת במערכת העצבים המרכזית וגורמת, בין היתר, להפרעות מוטוריות ותח...
שיתוק מוחין - תמונת המחשה
שיתוק מוחין שיתוק מוחין (CP) נחשב לגורם הנכות הנפוץ ביותר בקרב ילדים. מהם הגורמים לשיתוק מוחין? כיצ...
ללמוד עוד על הפרעות בתנועה
הפרעות תנועה שפירות-תמונה

ליילודים ולתינוקות יש מגוון תנועות בלתי רצוניות שאינן...

מאת: הלה בן פזי
29/10/2013
בעיות ברכיים כרוניות: כיצד לטפל?-תמונה

כאבי ברכיים עלולים לפקוד אנשים בכל גיל ולעתים מדובר בבעיה...

מאת: פרופ' עטר דן
26/10/2016
לידת בית: כך תעשו זאת נכון-תמונה

בעקבות הדיווח של בית חולים "וולפסון" על תינוקת שנולדה בלידת...

מאת: יאנה...
08/11/2012
פרקינסון: יש תקווה למטופלים-תמונה

המחקר הרפואי בנוגע למחלת פרקינסון מתקדם בצעדי ענק ומאפשר...

מאת: פרופ' עמוס...
11/04/2018
אולי יענין אותך לדעת...
בדיקת מעבדה לאבחון תנועה והליכה - תמונה
בדיקת מעבדה לאבחון תנועה והליכה
מדריך בדיקות רפואיות: בדיקת מעבדה לאבחון...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להפרעות בתנועה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

הפרעות בתנועה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום קוראים לי דוד לפניכם 3 אבחוני M,R,I מוח ועמוד שדרה צווארי של הרדיאולוג לאחר מכן יש כמה סוגיות שאני רוצה להתעייץ אתכם אשמח לעזרה. מוקדי אות חריג מזעריים בודדים בחומר הלבן פרונטלי משני הצדדים. מתחת לטנטוריום: פרנכימה וחדר רביעי שמורים. מעבר קרניו-צרביקלי תקין. פלטיבזיה ו-dens retroverted עם אפקט מסה על המעבר הצרביקל-מדולרי ללא שינוי מהבדיקה הקודמת. לאחר הזרקה של גדוליניום לוריד אין עדות להאדרה חריגה. מבנה תקין של עצמות הקלבריה ושל הרקמות הרכות ההיקפיות. מבנה תקין של האוכף הטורקי, תוכנו וסביבותיו. מבנה תקין של ורידי המוח ללא סימני פקקת ורידית. מבנה תקין של ארובות העיניים, בסיס הגולגולת והפירמידות. מודגמת הסננה משמעותית של הסינוס המקסילרי הימני. MRA :ללא ממצאים חריגים. אין לראות שינוי באינטרוול מהבדיקה הקודמת. בסיכום: ללא ממצאים חריגים ב-MRA. מוקדי אות חריג מזעריים בחומר הלבן קרוב לוודאי שינויים סביב אזורים פרי-וסקולרים מורחבים. אין לראות שינוי באינטרוול מהבדיקה הקודמת. פלטיבזיה ו-dens retroverted עם אפקט מסה על המעבר הצרביקל-מדולרי ללא שינוי מהבדיקה הקודמת. שתי הבדיקות הבאות התבצעו בחודש יוני 2018. יש קיצור קשת C1 עם דנס פונה אחורנית ולחץ על חוט השדרה מאחור על ידי הקשת בגובה C1. פרט לכך בגדר הנורמה וללא שינוי משמעותי מ- 2017/10/23 C5-C4 :בקע דיסק זעיר מרכזי. C4-C3 :בקע דיסק זעיר מרכזי. מודגמת אימפרסיה גרמית מאחורי החוט בגובה הקשת של C1 .באותו מקום חשד למוקד היפראינטנסי בחלקו האחורי של החוט. הממצא נראה דומה לבדיקה הקודמת, ללא האדרה חריגה. המנגיומה קרוב לוודאי בחוליה C3 ,דומה לבדיקה הקודמת דברי הנוירוכרורג: יש קוץ שלוחץ על העצב ב-c1 ומנגד יש לי מבנה מולד שנותן קונטרה לאותו קוץ והם לוחצים את חוט השידרה. צריך להוציא את אותו קוץ ע"י ניתוח ויש לחץ בc1 c2 שצריך לשחרר ע"י קיבוע החוליות. אני עם הדבר הזה כבר שנה יש לי ירידה בתחושה בכל הגוף , זרמים,כובד בראש ,כאבי צוואר,בחילות, והבהובים בכל שדה הראיה כמו כן התסמינים הם קבועים. רציתי לדעת איזה עבודת שטח אני צריך לעשות לפני ביצוע ניתוח מסוג זה כגון חוות דעת (נורוכרורגים אורטופדים),איזה שאלות אני צריך לשאול , מה חשוב לי לדעת לפני שאני לוקח החטה שכזו. שיטות ניתוחיות שאין השלכות של הגבלת תנועה ומה ההשלכות של קיבוע של החוליות מבחינת הגבלת תנועה, האם זה פוגע בתפקוד אפשר לעבוד אי אפשר לעבוד , מה זה אומר מבחינת ביטוח לאומי... הייתי מעוניין ברשות משתשי הפורום רופאים וחולים כאחד אם תוכלו לעזור לי בסוגייה זו במה שתוכלו. תודה ורפואה שלמה לכולנו אמן

ככל הנראה תזדקק לניתוח. לא ניתן לבצע בגישה זעירה , לכן כדאי שתפנה לנוירוכירורג מומחה לנושא.

תודה על תגובתך. יש ניתוח שמשיג את אותה תוצאה של קיבוע אבלל ללא קיבוע? ומה ההשלכות להמשך החיים של קיבוע חוליות c1 c2?

ככל הנראה לא יהיה מנוס מקיבוע, לגבי המגבלות תתייעץ עם המנתח שלך. בהצלחה

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

תודה לברק וכל הכבוד. הידש

תודה על המידע המקיף .ברצוני לשאול אותך על תרופה ישנה ושמה סדידין ממשפחת הפנותיאזינים שרק היא הצליחה להרדים אותי מוקדם בלילה אציין שלא מיצרים אותה יותר ואולי אתה יודע איזה תרופה חלופית עושה את העבודה בתודה רבה מכבדך מאוד קובי

שלום רב נקבעו לי בעבר 25% נכות בגין הגבלת תנועה במפרק כתף לפי סעיף ראשי 41 סעיף קטן 4 סעיף משנה ג בכתף שמאל. בעתיד הקרוב אצטרך לעבור השתלת מפרק שמאל. האם בעקבות הניתוח ישתנו אחוזי הנכות שלי? לכמה? תודה

זה תלוי קודם כל בטווח התנועה שיושג אחרי השיקם מן הניתוח. הצלקת לאחר הניתוח עשויה להוסיף גם היא כ 10%

תודה לגבי הצלקת, אם יש לי כבר 10% על צלקות במקומות שונים בגוף. האם הצלקת העתידית כבר נכללת בזה?

לבני בן כמעט 12 טיקים זה שנים. הם באים והולכים ומשנים את מיקומם בגוף, גם העוצמות שלהם משתנות. בשבועיים אחרונים הופיע טיק חזק מאוד(הזזת הפה הצידה)שלא ראינו לפני כן. הטיק התחיל כששהה 3 ימים ברצף עם חבר בן גילו ,שלו יש את התיק הספציפי הזה באותה עוצמה שנים. השאלה היא האם יכול להיות שבני פשוט באופן לא מודע "נדבק בתיק" כמו חיקוי לא מודע או שזה צירוף מקרים?

מקובל לפתוח ב"שלום", אז שלום גם לך. ולשאלתך: שתי האפשרויות קיימות. הדבר החשוב הוא, לברר שבנך בריא ושאין לו תחלואה נוספת שעלולה ללוות טיקים (כגון לקויות למידה, חרדה, דיכאון, הפרעת קשב וריכוז, הפרעת תנועה נוספת, ועוד). כמו כן מקובל לסיים ב"תודה", אז בבקשה.