כעס בלתי נשלט.

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

07/07/2006 | 17:12 | מאת: יוד

מדובר בבני בן ה-5 אשר מזה כחודשיים שינה את התנהגותו לחלוטין. הילד עד כה היה ילד נינוח חברותי שמח ולבבי, אוהב לצייר וליצור , בעל כישורים גבוהים של יצירה וחשיבה. ילד נבון ומתוק. מזה כחודשיים , הודענו לו ולאחיו בן ה-8 כי אני הריון (לצערי הקדמנו לעשות זאת), אני בחודש החמישי להריון, במהלך החודשים הראשונים הרגשתי מאוד לא טוב ותפקדתי בקושי רב. ונראה כי מאז הילד בחוסר שקט, נתקף בהתקפי כעס ואינו שולט בכעסו, מרביץ , מקלל, יורק, מעיף חפצים. התקפי הכעס הם במהלך היום בגן ובצהרון, וכנגד כל אחד ואחד לרבות ההורים, הגננת והסייעת, הילדים בגן . התקפי הכעס ממשוכים וקשה להרגיעו. אפשר להבחין כי עיקר התפרצויות הכעס נובעות מממקרה בו בני נתקל בסירוב של ילד/ה לשחק עימו ולשתף אותו במשחק. כמו כן, ציור או עבודה שנרטב או "מתקלל" יכול לגרום אף הוא לכעס נוראי וחוסר שליטה. הילד מודע להתנהגותו יוצאת הדופן, ואף ניכר עליו כי אינו מרוצה ומתוסכל , בחלק מהמצבים אף בוכה ונעלב. כל הגורמים מנסים להתמודד עם העניין ומגלים הבנה , ואנו משלבים הצבת גבולות ברורים, עונשים קלים ושיחות על המעשים וחמרתם , תוך כדי מתן חיזוקים חיוביים מילים חמות חיבוקים והפתעות. כל רגע שנראה כי אולי עברנו את הרע מכל, לצערי התופעה חוזרת לאחר מס' ימים ובחומרה רבה יותר.

לקריאה נוספת והעמקה
09/07/2006 | 20:11 | מאת: מור וכסמן

ערב טוב, ההתנהגות שאת מתארת יכולה להעיד על תחושת תסכול שהוא לא מצליח לבטא במילים ולכן "מתנהג" אותה. בנושא הזה אני ממליצה לקרא ב"שאלות ותשובות ב" משמאל את החלק - תסכול. דבר נוסף,אין טעם בשיחות ובהסברים.שיחות מיועדות להבנה,לחשיבה,לשכל וההתנהגות מגיעה כתוצאה מרגש. ז"א,הוא יכול להבין בראש שזה לא בסדר להרגיש כך,אך להמשיך להיות מונע להתנהג כך ע"י התחושה. חשוב להיות קונקרטיים ומומקדים - מצד אחד,שיקוף ועיבוד רגשי (כמו בתשובה אליה הפנתי) ובמקביל,גבולות וחוקים. כמו כן,תמיד ישנה אפשרות להתייעץ עם הפסיכולוג המלווה את הגן (במידה ומדובר בגן עירוני). בהצלחה, מור

30/08/2006 | 07:24 | מאת: רוס

רציתי להוסיף להודעה הקודמת שלי מס' פרטים נוספים התגובה של בעלי לא היתה אחידה לפעמים הוא דיבר אל הבן שלי בפוצי מוצי אחרי שהוא הרביץ ולפעמים הוא כועס ושם אותו במיטה דבר שני התיסכולים של הבן שלי באים כאשר עוצרים אותו באמצע פעילות מתוך חוסר ברירה למרות ההסבר שבא לפני זה לדוגמה הייתי במשחקייה כלשהי והבן שלי עשה פיפי על המזרון (בתהליך גמילה מטיטולים )אז הייתי חייבת לשלוף אותו משם והסברתי לו שצריך ללכת לשירותים אבל הוא כעס הוא רצה להמשיך לשחק הייתי צריכה לקחת אותו בכוח משם הוא נתקף ממש בהתקף זעם נוראי שלא בא לי לפרט. תיסכול נוסף - לדוגמה היינו בסופרלנד היה תור לרכבים ילד שהיה לפנינו תפס את המקום ליד ההגה ובני נתן לו מכה לא חזקה אומנם והתחיל לבכות ולהשתולל ולא הצלחנו להרגיע אותו הוא תמיד מתנהג ככה כאשר הוא עייף מאוד.

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות