אימפולסיביות ועצבנות

שלום רב, בני בן 10.סובל מבעיות התנהגות קשות בביה"ס - מתרגז בקלות, מתפרץ על המורים כשמעירים לו, מתעצבן , טורק דלתות כשיוצא ואינו ממושמע.סף תסכול נמוך. באבחון פסיכו-דידקטי (פרטי) כולל "מבחן טובה" לא נמצא שסובל מ-ADHD אך כן קיימת אימפולסיביות. אנו עומדים חסרי אונים מול מערכת שמתלוננת בפנינו יום-יום על התנהגות שלוחת רסן שלו, על כך שמפריע , מוצא החוצה, מתחצף וכו'. העימותים שלו עם המורים(יש לציין שדווקא עם מחנכת הכיתה היחסים "תקינים" ברובם, וההישגים טובים). מנהלת ביה"ס דורשת שניקח אותו לטיפול פסיכולוגי. לי זה לא נראה כפתרון. האימפולסיביות היא באופיו, ומה יועיל הפסיכולוג? מה דעתך? תודה רבה עדי המיואשת.

צהריים טובים, את יודעת,על הכל אפשר להגיד - "זה באופיו" ובזה לפתור את עצמנו... אני כמובן מקצינה,אבל אני מכירה גברים ש"זה באופיים" סף גירוי מאוד נמוך ומכאן גם האלימות שלהם כלפי נשותיהם היא "באופיים". אני מכירה נשים שב"אופיין" מאוד מתוסכלות וכתוצאה מכך הן מאוד משפילות את ילדיהם וכו'. אז מה ,זה שזה באופי של מישהו זה הופך את זה לנסבל או נכון או נורמטיבי ??? מה לעשות שנסיוני מראה לי יום אחרי יום שבעזרת טיפול נכון (והרתמות נכונה ואמיתית של המשפ' לתהליך),אנשים משנים לא מעט צדדים באופיים. ואני לא מדברת רק על ילדים,אני מכירה גם בני 60+ שמשנים אחרי כ"כ הרבה שנים צדדים מסויימים באופיים. בהחלט אפשר לשנות אופי וללמוד לשלוט בצדדים לא נעימים באשיותך אבל זה דורש מאמץ והכרה בקושי. בסלחנות ובהעלמת עין,לא פותרים כלום. בהצלחה, מור