חוסר קבלת סמכות הורית

יש לי בן מקסים בן כמעט 10 הוא ילד רגיש ושמח בחלקו בעל בטחון עצמח גבוה. בתקופה האחרונה יש בכתתו המון המון בעיות משמעת והמורות לא משתלטות לחלוטין והגיעו למצב בו לא מתמודדים עם הילדים הבעייתיים אז מוותרים להם ומענישים את הילדים שנגררים אחריהם. (כרגע אין לנו מענה מכיוון ביה"ס אלא הכחשה). בשבועות האחרונים בני החל לערער את סמכותינו בבית והוא עונה לנו תשובות של "אתם לא תגידו לי מה לעשות" "אני לא שם עליכם" וכו'. מטבעו קשה לו לקבל סירוב ותמיד זה גרם לו לעבד שליטה לזמן מסוים ולהתפרע, אבל תמיד "TIME OUT" של 5-10 דקות בחדר הרגיע אותו ובד"כ בערב או מאוחר יותר הוא התנצל על התנהגותו (התנצלות כינה). אולם בזמן האחרון הוא קורה תיגר על סמכותינו כהורים ולא מוכן ללכת לחדר אלא לאחר איום בסנקציות שונות (מחשב טלויזיה אופנים וכו'). בשבוע האחרון דיברנו איתו בנפרד בעלי ואני במצב רגוע וללא כעס על העובדה שאנחנו הוריו ויש דברים שאנחנו דורשים ממנו והוא חייב לקבל, אולם הוא השיב, ברוגע רב, שהוא אדם עצמאי, ולא אנחנו ולא אף אחד אחר יקבע לו מה לעשות! הוא הוסיף ואמר שכל מי שינסה יתקל העובדה שהוא (הילד) הקובע! בעלי בדיעה שיש לחתוך מיד ולמנוע ממנו טלויזיה מחשב עד הודעה חדשה, ואילו אני לא מסכימה לגישה זו ורואה בה כוחנות שגם אם תצליח בטווח הקרוב, מכיוון שאינה נובעת מהסכמה והבנה, היא נידונה לכישלון. מה עושים??????

ערב טוב, דבר ראשון אני ממליצה לקרא ב"שאלות ותשובות" משמאל את החלק המתייחס לגיל ההתבגרות. גיל 10 הוא התחלת גיל ההתבגרות וכדאי להערך בהתאם :). לגבי עונשים וסנקציות - גם בגילאים היותר צעירים זה לא ממש עובד לטווח ארוך ואפילו להפך,זה בדר"כ רק מערער את היחסים. על אחת כמה וכמה בגיל כזה. כאן,לפי מה שאת מתארת מדובר בילד שמאוד שש להכנס למשחקי כוחות. אני מניחה שגישה כוחנית (קרי,ענישה/מניעת הטבות וכו') רק תעודד אותו להיות כוחני יותר. במרבית המקרים כשההורים דוגלים בשיטה כוחנית זה הופך למן כדור שלג ואז הילד מחזיר במשהו עוד יותר כוחני (לדוג' הדרדרות בלימודים),ההורה מקשיח יותר את עמדתו,הילד מיד עובר לעוד יותר כוחניות (לדוג',גם לא לומד וגם מתחיל להסתובב עם חברים לא רצויים),ההורה שוב מקשיח וכו'. זה לא נגמר. מה שכן,אני עוד לא ראיתי מקרה שבו ההורה ניצח.מהסיבה הפשוטה,ההורה בתור מבוגר אחראי ,עושה שיקולים שילד לא עושה וכשהילד מחליט שלא משנה מה,העיקר הוא לנצח,הוא "מנצח". חבל להגיע למקום הזה. הרבה יותר קל לעצור ולשנות לפני שנכנסיםן לזה,מאשר בעוד 4 - 5 שנים כשכבר תהיו בתוך המערבולת הזו. לגבי מה לעשות ? נסי למצא מענים וכיווני חשיבה בתשובות אליהן הפניתי אותך. אם ישארו שאלות,אני כאן. בהצלחה, מור