פרפקציוניזים

יש לי ילדה מקסימה מחוננת בת שבע וחצי כתה ב', ועוד ילדה בת 5 וחצי. הילדה בת ה השבע וחצי חכמה מאוד ויש לה כושר ורבלי גבוה מאוד, בכיתה א' היא למדה בכתה קטנה והיא היתה מצטינת, כעת היא לומדת בכתה של 30 ילד, אני מרגישה שהיא מאוד נלחצת כל הזמן ודורשת מעצמה להיות הכי טובה, לדעת את כל התשובות שהמורה שואלת, ואם היא לא יודעת היא נלחצת, וגם קשה לה לקבל שיש בכיתה תלמידים\ות טובים ממנה, בקיצור מקנאה, דוגמא : היא אמרה לי: המורה אמרה לי שהיא תקפיץ אותי לכתה ו' כי אני הכי טובה ! שאלתי אותה באמת המורה אמרה לך ? אז היא ענתה לי: לא.. היא כנראה תגיד כי אני מאוד חכמה... אני מרגישה שהמלחמה הזו שלה לשלמות פוגמת ביכולות שלה ומלחיץ אותה להתקדם הלאה, יש תחרות סמויה בינה לבין אחותה הקטנה שהיא כרגע התחילה לקרא, אולי זהו גם גורם לה ללחץ , מה עושים ? לי בעצמי יש קונפליקט כי אני רוצה גם שהיא תהיה הכי טובה, ומצד שני זה לא מסתדר תמיד. איך מתמודדים ? איך אני מסבירה לה ומתנהגת איתה ? אני גם רוצה לציין שהיא מאוד רגישה , ויש לה המון פחדים בפרט בלילה היא מתקשה להרדם לבד, או איתי בחדר ( אני חד הורית) או שהיא הולכת למיטה של אחותה האם יש קשר בין כל ההתנהגויות האלו ? מחכה לתשובה סמדר

שלום רב, כן,אני מעריכה שיש קשר בין הדברים. קוראים לקשר - לחץ. כשאני רוצה להיות כל הזמן הכי טוב,זה מוביל ללחץ,לפחד להכשל וכו'. פחדים ולחץ "הולכים טוב" ביחד. זה בעצם המחיר של להיות "נורא מוצלח". ב"שאלות ותשובות" מצד שמאל יש שאלה לגבי חרדת בחינות,אנא קראי. בנוסף,אני מוסיפה קישור למאמר על פרפקציוניזם-http://www.zarut.com/gidi/hp.asp. אם לאחר הקריאה תרצי שאוסיף,אני כאן. בהצלחה, מור

תודה מור.