מחינוך מיוחד לחינוך רגיל

שלום לכם, בני בן ה- 15 סיים 2 שנותלימוד בבי"ס לחינוך מיוחד אליו הוא הועבר בעיקר בעיות התנהגות / הוא מאובחן כ- ADHD. בשנה הבאה הוא ילמד בבי"ס תיכון רגיל. מסלול מב"ר. בחופש הגדול הוא אמור לצמצם פערים לימודיים אותם הוא עושה באמצעות שיעורים פרטיים. בימים אלה אני גם עורכת לו אבחון פרטי כדי להצביע על הטבות להן יזדקק במסגרת בחינות הבגרות. הבעה היא שקשה מאוד להביא אותו להשקיע בלימודים. הוא מבלה בימי החופש מבוקר עד ערב. ישן ביום, מבלה בערב פרט לימים בהם יש לו שיעורים פרטיים. הוא אמור גם קצת לקרוא אנגלית, לחזור על חומר במתימטיקה. אבל מאוד מאוד קשה להגיע אתו לזה ולסדר יום בכלל. יחד עם זה קשה לנהל איתו שיחה שקטה ומסודרת. הוא יושב כאילו "יש לו קוצים...", חסר סבלנות, מדבר מהר מהר בתקווה שגם אני כבר אסיים את דבריי... וכך בערך מתנהלת התקשורת בינינו. א. איך אפשר לנהל אתו שיחה שתהיה נעימה לשנינו? ב. איך אפשר לעזור לו ליצור סדר יום והשקעה בלימודים לצמצום הפערים?

1. העובדה כי הילד למד במסגרת חינוך מיוחד ,מקנה לו זכאות למסלול 07 במסגרת בית ספר לחינוך רגיל .מסגרת בה ילמד בשנת הלימודים הבאה. לבית הספר יוקצה תקציב מיוחד עבורו ממשרד החינוך לצורך תיגבור וסיוע בלימודיו. 2. השינה ביום ,בילוי בערב זו תופעה מוכרת בגיל ההתבגרות בתקופת החופש. אל תתמודדי איתו בנקודה זו כי תפסידי. תתעודדי מהעובדה כי לומד שיעורים פרטיים בתקופת החופשה. תעודדי אותו ותראי לו עד כמה את מאושרת ושמחה כי משקיע בתקופת החופשה בשיעורים פרטיים. אל תעמיסי עליו . גם ככה קשה לו. 3.לצמצם פערים זה תהליך ממושך וקצב ההתקדמות שונה מילד לילד. 4. שוחחי עם יועצת בית הספר, מחנכת הכיתה על תוצאות האיבחון וישום ההמלצות. בניית תכנית לימודית יחדנית ,התאמות בבחינות יעזרו בהצלחה.

דיויד ערב טוב, אני מודה לך מאוד על מית המעורבות בפורום ועל תרומתך הבה במהלך הדיונים בו. שלך אלמוג

טלי ערב טוב, דיויד ענה לך בתשובתו היסודית וסיפק פרטים חשובים. אני אוסיף כמה נקודות מזוית דומה אך גם שונה במקצת: ראשית, אל תיפגעי לעולם מחוסר סבלנותו של בנך, או מתנועותיו הבלתי פוסקות. את כותבת כי בנך אובחן כהיפר אקטיבי ( ADHD ), ואילו הם במדוייק המאפינים של לקוי למידה זה, שהוא מבנה מוחי. משמע בנך אינו פועל בכוונה בחוסר סבלנות, אלא פועל על פי יכולותיו. בנוגע ללמידה חשוב מאוד לדעת כי בנך לא יכול בשום פנים ללמוד לאורך זמן. הוא לא יוכל לעשות זאת גם בעתיד, אלא בסיוע תרופתי. מעבר לכך וללא כל קשר להפרעת הריכוז של בנך החופש בגיל 15 מיועד למנוחה ובילויים. המאבק לטובת הלימודים אבוד מראש. אין טעם לכפות למידה וכך ליצור תחושות אנטי ואוינות. כך תשיגי את המטרה ההפוכה מכוונותייך. מה כן? כדאי לבדוק אפשרויות של סיוע תרופתי. פעמים רבות סיוע זה עסוי לשנות לחלוטין את יכולות הריכוז ולאפשר למידה רציפה ומיצוי הפוטנציאל הלימודי. בנוסף נדמה לי כי בנך זקוק לסיועה של מורה טובה לאסטרטגיות למידה. סיוע זה צריך לבוא במהלך שנת הלימודים ולא כעת על מנת להקנות לבנך יסודות ארגון ודרכי למידה היעילות עבורו במידה הטובה ביותר. את יותר ממוזמנת להמשיך ולהתייעץ ולשתף אותנו גם בהמשך. בברכה אלמוג