מחפשת עיצה דחופה וכוונים חדשים

שלום רב, שני בני מוגדרים ADHD ומזה מספר שנים אנו מטפלים בכל דרך אפשרית אולם לפחות במקרה אחד לא מגיעים כמעט להצלחה. הגדול תלמיד כיתה ו' מסיים השנה בי"ס ועובר לחטיבה. עד כיתה ד' סבל מבעיות רגשיות קשת ככל הנראה על רקע הלקויות וחוסר ההבנה של הסביבה. נהג באלימות, פרק כל עול, בעיות שינה, אכילה מוגזמת, למידה זניחה. לאחר איבחון עבר כשנה טיפול פסיכולוגי לחיזוק התדמית האישית ולברור מצוקות וכן החל בטיפול רטלין שמזה מספר חודשים הוחלף לקונצרטה. בנושא הבטחון העצמי והאלימות נפתרו הדברים פחות או יותר. הפרעות שינה הסתדרו מעצמן. הלמידה עם ובלי קונצרטה נראית זהה. מוטיבציה ברמה אפס, לומד רק מה שמעניין אותו או שהמורה במקצוע קשובה יותר לצרכיו או דורשת ממנו . יש לציין כי יש לו יכולות גבוהות מאד ויכול היה להגיע להשגים מרשימים. כיום אנחנו תומכים עם מורה של הוראה מתקנת פעמים בשבוע - סיוע במקצועות כהסטוריה, תנ"ך וכתיבת עבודות, מעט הוראה מתקנת בקבוצה בבי"ס - כתיבת עבודות, התמודדות עם טקסט, כמו כן אנו מלווים בתקופות נדרשות טיפול פסיכולוגי. יש לציין כי חסר לו חומר ברקע הלימודי עקב אי למידה בשנים ראשונות ובגדול הוא לא יודע איך ללמוד. לגבי אנגלית הקושי רב שכן אין לו כל הערכה למורה לאנגלית והוא מבחינתו "פיטר" אותה. שנה שעברה סירב להכנס לשעוריה והשנה נכנס אולם חסר לו חומר רב. אני מנסה לעזור לו (יש לי ידע מספק) וזה קשה ומתסכל בטירוף שכן אינו משתף פעולה וטוען כי לא יצליח. מנגד עם אך מורה חיצוני הוא לא החזיק מעמד. במקרה שלו אנו מקדישים שעות רבות מידי יום בשיחות לחזק, לעודד, ללוות, ללמד, להסיע ,ומיותר לציין את העלויות הכספיות המטורפות. ההתקדמות נראית אפסית והתסכול והתשישות שלנו ההורים מרקיעי שחקים. התסכול שלנו עצום במקרה שלו ונראה שגם התסכול שלו מעצמו. הוא יושב בשעורים ומעביר ימים שלמים בתיפוף על השולחן ולהערכתי ילדים מתחילים שוב להתרחק ממנו. כששואלים אותו לגבי התיפוף הוא לא מבין על מה מדברים כאילו כל הפעולות האלו כלל לא מגיעות לתודעתו. גם התרחקות הילדים בכיתה אינה מגיעה לתודעתו (הגנות?) במקרה של הבן השני, תלמיד כיתה ד', עד כיתה ג כמעט לא למד ואז לאחר אבחון ותחילת מתן ריטלין השלים בחצי שני של ג' את כל השנתיים וחצי הקודמות וכיום לאחר הוראה מתקנת וטיפול צמוד הוא כבר עובד חודשים רבים באופן עצמאי, ללא מורים חיצוניים, עם עליות וירידות אבל יציב בלמידה. אצלו הקושי הוא בעיקר בהיפראקטיביות אולם תחת שליטה יחסית- נחמה רבה הימים אלה. לסיום, איני יודעת איזו עיצה לבקש ולצערי אני מרגישה לבד במערכה. האם יש לכם איזו הכוונה או עיצה טובה עבורי? אינני מוכנה לוותר לו שכן יש לו יכולות גבוהות ופשוט חבל? מה עושים?!

לילה טוב, קודם לכל אני מעריכה מאוד את הפתיחות והנכונות לשתף. אין כל ספק כי ההתמודדות עם ילד לקוי למידה מדי יום היא מתישה וקשה. מה גם שהדרך עוד ארוכה וקשה. נושא אחד לא הזכרת בסיפורך: האם ערכתם בדיקת קשב וריכוז? התיפוף על השולחן, הקושי להפריד בין הפרעה לסביבה ובין קטיעת ריכוז עצמית ובלתי מורגשת לבין תפיסתה של הפרעה זו על ידי הסביבה. ניכר כי אתם משקיעים מאמצים רבים מאוד בטיפול וטיפוח הבנים. קשה לומר מה עליכם לעשות. אני בטוחה כי התמיכה וההשקעה הרבה כעת יביאו לקיומו של בסיס ובטחון עצמי שיסייע לבנכם לשמור על עצמו ולבטוח ביכולותיו בעתיד. בינתיים אציע ך יעול אחת העולה על דעתי כעת - מבטיחה לחשוב על דרכים נוספות ולחזור אלייך בהמשך... הפסיקי בשלב זה את העיסוק המשותף בלימודים. השקיעו זמן איכות בבילוי משותף וחיזוק הדימוי העצמי. את הפערים הלימודיים ניתן יהיה להשלים בשלב מאוחר יותר בקלות. את מציינת בעצמך כי יכולותיו הלימודיות של בנך הבכור גבוהות מאוד. אם כך, חיבו או שללו את האפשרות י הוא סובל מהפרעות קשב, והרפו מן הלחץ והמועקה הלימודית. עושה רושם כי כולכם זקוקים מאוד למנוחה. בנוסף אני מעמידה לרשותך את קו הטלפון שלי בכל שעה שתרצי. לעיתים שיחה עם אדם אחר על הדברים פותחת ערוציי חשיבה חדשים. בואי ננסה? את מוזמנת לשוב ולתוב גם בפורום להתייעץ בידיעה כי אנחנו איתך . בברכה אלמוג 8331623 04 797860 056

אלמוג, תודה על ההתייחסות העניינית ועל התמיכה והחום במייל הקודם. לשאלתך, בני הבכור נבדק במבחן טובה לפני כ- 4 שנים והתוצאה לא הראתה הפרעת קשב וריכוז. אולם שני נוירולוגים לילדים (התפתחות הילד במכבי והתפתחות הילד בשערי צדק בירושלים) שלו תמכו לאחר בדיקת השאלונים בהגדרה והמליצו על מתון ריטלין ובהמשך כשהתוצאות לא השביעו רצון, המליצו על קונצרטה. הילד עצמו כולו תוסס ואקטיבי לא ברמה של ריצה או פעולות גדולות אלא ברמה של לא מפסיק לגעת בדברים, לפרק אותם, לתופף, לתת צ'פחות של חיבה - ידיים עובדות בלי הפסקה. הוא עצמו לא רואה זאת אבל הסביבה רואה ומעירה והוא לא מבין על מה מעירים לו. כל הסבר לוגי ושיחות בנושא לא עוזרים. מעבר לכך, כאשר יושבים איתו על לימודים באופן פרטני ניתן לראות בוודאות את חוסר הריכוז, ציפה והתרחקות מהחומר ומהדברים מול הנחיתה חזרה. קשה לשמור אותו בפוקוס. בכיתה סובל מכל רעש סביבתי, כדיבורים, הסתובבות אחרים, הזזת שולחנות. במקרה שלו לא התחלנו מיידית את הטיפול בריטלין עקב הבלבול בתוצאות והמחשבה שמנסים "לדחוף" לנו רטלין העיקר שיהיה שקט. רק לאחר כשנתיים, כשאובחן הבן השני במבחן טובה מובהק של הפרעת קשב וריכוז ונקבע כי גם היפראקטיבי הבנו את הפספוס עם הגדול והחלנו בטיפול תרופתי גם איתו. אני בהחלט מבינה את עצתך לגבי לעזוב את נושא הלחץ הלימודי ולשדר אהבה, תמיכה וחיזוק ולהתרכז בפעילות מגבשת וכ'. אנחנו משלבים זאת כל הזמן בטיולים, חופשות משפחתיות, בילויים מעבר לכל משפחה ממוצעת, פעילות ספורטיבית וכ'. ניסיתי לעזוב את נושא הלימודים בתקופות בעבר אבל נלחצתי מהפערים שיצר. מיותר לציין שכל פער שיוצר אין סיכוי להשלימו. יש לו חורים גדולים בלמידה מהשנים שלא למד (רק בסוף ג' למד לכתוב ויישם רק מד'-ה', קריאה רכש בלמידה פרטנית איתי ורק כיום קורא חופשי לגמרי, על קריאת ספר שלם אין מה לדבר). שאלות: 1. האם יש מכון מומלץ באזור המרכז לאיבחון כולל לפני העלייה לחטיבה. ברור לי כי המבדקים והמבחנים אינם מוחלטים וזהים לחלוטין ממקום למקום וגם הפרשנות שלהם אינה מדע מדויק. האם יש מקום "מקובל" יותר על מערכת החינוך? 2. האם יש מקום לערוך מבחן טובה חוזר או שתרומת המידע שלו שולית. 3. מהם הטיפולים המקובלים כשמגיעים למסקנה שריטלין / קונצרטה לא עובדים על הילד ולא בגלל מינון חסר? תודה לך על ההיענות ותשומת הלב.

שלום לך אמא יקרה, קראתי בעיון את דברייך ואני חשה ומבינה את מצוקתך. לא קל להתמודד עם ילד ליקויי למידה. האנרגיה הנשאבת מההורים ומכל המשפחה רבה. אני בעלת תואר שני בחינוך מיוחד ומאבחנת דידקטית מוסמכת ותיקה המתמחה בין היתר באיבחון הפרעות קשב וריכוז. למקרא דברייך והתגובה שקיבלת אני מוצאת לנכון להוסיף את תגובתי. 1. הפרעת קשב וריכוז נתנת לאיבחון לא רק בעזרת מבחן טובה הידוע, אלא גם בעזרת מבחן איווה, המוכר פחות בארץ. יתרונו של מבחן זה על פני מבחן הטובה הוא שמבחן האיווה בודק גם קשב שמיעתי ולא רק קשב חזותי. נתקלתי במקרים לא מעטים בהם צוות ביה"ס התלונן על קשיי קשב וריכוז שך תלמיד מסויים ומבחן הטובה הראה שלתלמיד אין כל הפרעת קשב. הסיבה היא שלתלמיד יש הפרעה בקשב השמיעתי ולא בקשב החזותי וזאת מבחן טובה אינו בודק.בכיתה התלמיד נדרש לקשב שמיעתי לא פחות ולעיתים אף יותר מאשר לקשב החזותי: הקשבה למורה, ניטרול רעשי רקע וכד'. 2. טיפול תרופתי מתאים מאוד לטיפול בקשיי קשב וריכוז, אך יש גם אפשרויות אחרות כמו אימון קוגנטיבי - שיטת הנירופידבק. 3. תמוה בעיני לקבל הפניה באתר כמו זה למכון אחד בלבד. האם הגב' בן שחר עובדת תמורת אחוזים? אמת כי היום שוק האיבחונים פרוץ לכל דיכפין, אך מכאן ועד המלצה למקום אחד בלבד חשודה בעיני. 4. האם בנך עבר בדיקת שמיעה ובדיקת ראיה מקיפה הכוללת בדיקת ראיה רגילה, שדה ראיה ומיקוד ראיה(שנעשתה ע"י מומחה בתחום)? לעיתים לילד יש בעיה פיזיולוגית הניתנת לטיפול ופיתרון, אך היעדר טיפול מתאים גורם לתיפקוד לקויי ולהשפעות גם על תחומים אחרים. 5. אני חשה במצוקתך. האם חשבת להצטרף לקבוצת תמיכה להורים עם ילדים שהם ADHD? אני חושבת שפעילות מסוג זה בהחלט יכולה להקל עלייך, לתמוך ולתת לך את התחושה והעזרה כך שלא תרגישי בודדה במערכה. מקווה שקיבלת קצת כיוונים אחרים, בהצלחה לך, רותי

גברת דקל היקרה, איני יכולה שלא להביע את מורת רוחי על רמיזותייך המכוערות בנוגע לדרכי עבודתי. לידיעתך, אם האחוזים הם אלה אשר היו מנחים את דרכי היתי מכוונת למרכז הלמידה שבבעלותי ומבקשת לשלוח את באי הפורום למאבחנות העובדות עמי באופן ישיר. את הפורום הזה הקמתי במטרה שיהווה בית שני ללקויי למידה, משפחותיהם ולכל המעורבים בטיפולם. המלצותי על מכון אבחון זה או אחר נובעת אך ורק מניסיון מוצלח בעבודה קודמת עם מוסד זה והכרות עם איכויותיו. את אינך מכירה אותי או את דרכי עבודתי, ולכן את מתבקשת להמנע מהבעת דעתך בתחום זה בטרם תבררי לעומק את חשדותייך. אלמוג בן-שחר