לא יודעת לאן לשייך את עצמי

אני בת 25 סובלת מכל מיני סוגים של הפרעות אכילה כבר קרוב ל-10 שנים. זה התחיל בגיל 15 כאשר גילו לי את מחלת "צליאק" שזה רגישות לגלוטן, ובתק' זו עדיין אכלתי קמח בכמויות והתחלתי להרזות, רק לאחר סדרת בדיקות גליו שהקמח אינו מתעכל ולכן אני מרזה. לאחר שגילו את המחלה והתחלתי להתרגל לאוכל חדש שאינו כולל קמח התחלתי לעלות במשקל. בהתחלה זה היה פנטסטי כי רציתי לעלות, אולם זה התחיל לצאת מכלל שליטה מאחר ובאותה תק' קיבלתי את המחזור הראשון וכל השתנות הגוף של גיל ההתבגרות גרם לי לגלות שיש לי נטייה להשמנה. בגיל 16 התחלתי דיאטה ראשונה שנגמרה במשקל נמוך יחסית - הגעתי כבר לגובה 1:70 ושקלתי 50 ק"ג. המשקל הזה לא נמשך לאורך זמן ומהר מאוד עליתי חזרה ל-60 קילו. מאז המשקל שלי היה באותו סדר גודל לעיתים אפילו 65 עד גיל 20, ואז שוב התחלתי דיאטה רצחנית ושוב רזיתי ל-50 קילו למשך כשנה בערך ובתקופה זו כבר התמכרתי לכדורים משלשלים לעיתים הייתי לוקחת 40 לכדורי לקסעדין ביום. לאחר מכן שוב עליתי במשקל ל-63 קילו והייתי במשקל הזה עד גיל 23 וגם הפסקתי עם כדורי הלקסעדין אולם לא לחלוטין, תמיד הייתי לוקחת מאז בין 5 ל-10 כדורים ביום. בגיל 23 משהו השתנה, התחלתי לאכול אכילה כפייתית שאיני מסוגלת לשלוט עליה וזה העלה אותי עד למשקל של 70 קילו. בתק' זו עדיין לא ידעתי להקיא ולכן הייתי נכנסת לדיכאונות היסטריים בגלל האיכלות המרובות ולא הייתי יוצאת מהמיטה אפילו אם היו לי התחייבויות אחרות. לפני שנה בערך התחלתי שוב בתהליך הדרגתי של הרזייה שאינה מבוקרת והתחלתי לרדת לאט ובטוח, לפני שבעה חודשים הגעתי למשקל של 55 ק"ג והייתי ממש מרוצה אולם האכילו הכפייתיות המשיכו אך במינון יותר נמוך. באותה תק' הבולמוסים החלו להופיע כל יום וידעתי שלא אוכל לשמור כך על משקל ולכן התחלתי להקיא. (ראוי לציין שאחותי הייתה בולימית לתק' של שנתיים כאשר אני הייתי בת 15 והיא הייתה אז בת 17). אופן ההקאה שלי אינו רגיל משום שאיני יודעת להכניס אצבע ולהקיא כי זה מפחיד אותי, אלא פשוט פיתחתי שיטה שאני לא יכולה להסביר אותי של העלאת האוכל לאחר בליעה והוצאתו האופן יזום. זה הגיע למצב שבו אני גם מעלה אוכל גם שאיני רוצה בכך, זה כבר לא נשלט. נכון להיום אני במצב הכי גרוע שהייתי בו אי פעם משום שאני נכנסת לבלמוסים בערך 3 פעמים ביום ואני מקיאה הכל, לכן אני גם מרזה, הגעתי למשקל של 49 ק"ג ואני ממש מרגישה שמנה. אני לא יכולה להסתכל במראה מבלי לראות ילדה שמנה. אני ממתינה כרגע לאשפוז במרכז להפרעות אכילה בתל השומר ואופן ההמתנה זה עפ"י המשקל. היום הייתי בפגישה להכנה לאשפוז (כאשר אני ממתינה כבר למעלה מחודש) ושאלתי את מזכירה איזה מס' אני ברשימה אז היא האומרת לי שזה כל הזמן משתנה בהתאם למשקל, ככל שהשמשקל נמוך יותר כך מכניסים קודם אנשים. זה פשוט מתסכל אותי משום שכאשר הגעתי לשם לשקילה שקלתי 52 ובהשוואה לבנות האחרות שממתינות אני במצב מעולה משום אני גבוהה מכולן שם, וכולן שם בערך 1:60-1:65 ושוקלות סביב ה-40-45, לכן אני לא מצב קריטי ואז כל הזמן דוחקים אותי. אני מרגישה שבכדי שיתייחסו אלי אני צריכה להתדרדר וזה אבסורד, מה גם שזה לגיטימציה להמשיך עם ההרזייה שהרי זה מה שאני רוצה לכמהה לו. אני ממש במילכוד, מצד אחד אני מרגישה שמנה ואני ממשיכה להרזות וגם זאת ההרגשה שאני מקבלת מהמרכז להפרעות אכילה, מצד שני כבר אין לי כוחות לקום בבוקר לעוד יום מלא אכילות והקאות, התסריט של היום הבא כבר נכתב בלילה לפני השינה. מאחר ואני בהמתנה לאישפוז עזבתי את העבודה ואת הדירה ששכרתי ועכשיו אני מתגוררת בבית אימי ולא עושה דבר, מה שגם ששום דבר כבר לא מעניין אותי פרט לאכילה והקאה. ככל שאני יותר חושבת על זה זה או למות או כלום

היי מישהי..נפלאה אוצר יקר שכמוך.. אני מבינה שהגעת למן מעגל שניתן לצאת ממנו וזה דורש טיפול..ומצויין שפנית לתל השומר..להתחלה.. ראשית נדמה לי שאנשים תולים תקווה באיזשהו מקום או אדם ש"יוציא" אותם מזה..אך נכון שתל השומר הינו מקום להתחיל טיפול אך משם לא תיצאי בריאה או בלי ההפרעת האכילה אם את לא תעבדי על עצמך אין שם טיפול הוקוס פוקוס שכזה..אני גם הייתי במצב חמור..וגם לא הייתי מקיאה באופן רגיל עם אצבע אבל יש לי שיטה..מיוחדת (שלא אתאר אותה כדי לא להעלות רעיונות נוספים), שבה הייתי משתמשת..וגם אני הייתי בתקופה של "מרה שחורה" ורק סביב האוכל וההקאות ולא יוצאת מהבית.. כל זה אינו פיתרון..! את חייבת טיפול אישי גם כן..ריגשי יש לי מטפלת ששמה דניאלה גריין מומחית בהפרעות אכילה והתנהגויות..בשיטה נפלאה היא עזרה לי מאוד והצלחתי לצאת מזה כיום אני בריאה.. אני שילבתי טיפול בתל השומר ופגישות אצלה.. זה נתן לי את חיי בחזרה.. אל ייאוש..יקירה שלי כי יש מוצא..אני מכירה את ההרגשה אחרי ההקאה, האכזבה מעצמך, הגועל, הדיכאון..את חייבת להתחיל ממשהו.. הטלפון של דניאלה הינו: 054-2230058 הכל שווה הכ...ל!! החיים כל כך יפים ונפלאים ואם תקחי את עצמך בידיים ותאמיני שאפשר כמוני את תצליחי אני עם הפרעות מגיל 15 אפילו לפני..והיום בת 29...יש פיתרון!! קחי עצמך בידיים יבוא יום ותראי שבדיעבד..ניצחת ואת חיה חיים אמיתיים עכשיו זה הזמן!! אל תבזבזי יום נוסף ברחמים רק אכין אותך שהתהליך הוא זמן..שלפעמים מביא קצת ייאוש..אבל אם תדעי לקבל זאת בהכנעה ולא בהלקאה עצמית..תביני שבמשך התהליך גם נפילה היא חלק עד שזה נעלם לגמרי.. אל תיבהלי.. את חייבת להפסיק מיידי עם המשלשלים - אני יודעת גם אני השתמשתי בלקסטיבים...בחוקן במה שאת לא רוצה ושאפתי למות..אבל בתוך תוכך את לא באמת רוצה בזה את פשוט מיואשת..ואהובה שלי אין ייאוש יש תקווה אפשר לנצח.. את כבר בוגרת ואני בטוחה שכשם שאני הצלחתי גם את תעשי כן!! אז קחי עצמך ואל אל א...ללל!! תתייאשי! את זקוקה לתמיכה הקשבה וטיפול .. תתיעצי עם דניאלה שווה לנסות..ולשלב גם טיפול..בתל השומר! בכל דבר שבעולם אני כאן למענך..אשמח לעזור לך אפילו באופן אישי אם תרצי..מוכנה לפוגשך לסייע ולעזור לך!! תדעי שאת יקרה אהובה ונפלאה!! ואני כמישהי שעברה מה שעברת..אומנם בלי המחלה..אבל סבל של שנים..מבינה לליבך.. אז חבקי עצמך באהבה..שולחת לך חיבוק של אהבה..והמון תמיכה.. שלך תמיד כאן מלאך יקר דינדין