תהיות של הבולמית המתחילה המעוניינת להפסיק אך...

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

07/04/2005 | 02:07 | מאת: טל

לא מסוגלת להפסיק, לא רוצה להפסיק, ורוצה לרדת במשקל. בפורום ההמלצה היייתה ללכת לרופאת משפחה ולבקש ממנה עזרה- אך אין לנו רופא משפחה קבוע ובטח ובטח אין לי קשר אישי עם רופא מוכר. לצערי אני משתמשת בהקאות כאקט של חוסר אונים- פעם הייתי מכורה לספורט, אבל עכשיו כשאני חוזרת הבייתה בחצות והמכון כושר סגור אני מחליטה להקיא. אני יודעת שבסוף משמינים מכך וזו הצרה היחידה. אני רוצה לרזות ומתפעלת מהמימדים של בכל פעם מחדש. (157 שוקלת 58, עד לפני שנה שקלתי 50, אותו גובה, ואז הפסקתי עם הפעילות הגופנית ומרוב תסכול התחלתי לאכול) מצאתי תמונה של עצמי עם כרס היום. אני, שהבטן שלי תמיד הייתה ברזל, היום זה כרס. אני עוסקת כל היום רק באוכל אני משתגעת מזה, אני מרגישה חנוקה והכי גרוע- כל כך לבד. מי יאמין שיש לי הפרעת אכילה? אני, שמטיפה לכל החברות האנורסיות והבולמיות שלי למדתי מהן....אני כל כך מתביישת... ולדבר בפורום הזה- הופך את הבעיה לכל כך רשמית... אם ההורים שלי ידעו שאני באמת מקיאה אחרי כל ארוחה הם ישתגעו וישימו אותי ממש ללעג. הם יתביישו בי. אני לא רוצה שזה יקרה. אבל אני נורא רוצה שזה יפסיק. אני רוצה לרזות נכון. וטוב. ובלי שיגעונות ובלי מחלות נפש.... אבל אני כבר לא מסוגלת. היום אכלתי חטיף שוגי. לא הקאתי אותו. והוא יושב עד עכשיו בבטן וממלא אותה כך שאני מתייסרת.

לקריאה נוספת והעמקה
07/04/2005 | 07:07 | מאת: דניאלה

טל יקירתי:) הטיפול שאני מציעה לך זה הטיפול הפסיכולוגי משולב עם דדיאטנית:) אני אישית רק דיאטנית לא עזר לי מכיוון של הזמן שיקרתי ורימיתי את כולם את הזכרת את ההורים אני בטוחה שההורים יתמכו בך ההורים שלי מתים שאספר להם אבל אני בשלי אני לא מסכימה לספר את ה"סוד" הוא גדול יותר מידי בישבילי זה יוביל להרס משפחתי שלי אבל את לעומת זאת אני בטוחה שאת לא תהיה מושג ללעג משפחתי אצלי במשפחה יש כמה וכמה עם בעיות אכילה (כל האחים ואחיות שלי+2 שמתו מהמחלה) אז אני אומרת לך אם את יכולה תערבי את ההורים כי זה רק יצליח לך ואני מבטיחה לך זה רק יעשה את הטיפול יותר אפקטיבי!?!?! לא הזכרת בת כמה את:) שלך דניאלה ואגב השוגי שאכלת ולא אקאת זה כבר התחלה:))

07/04/2005 | 18:12 | מאת:

המשפט הראשון שלך אמר את הכל.. נראה לי שאת צריכה לחשוב ברצינות על הדברים .. את הרי לא תוכלי להמשיך כך.. ושליטה בגוף שלך לא באמת תפתור את בעיותייך ואת יודעת את זה את תגלי שברגע שתקפצי למים השד לא יהיה כל כך נורא .. נראה שיש לך בעיה לקבל החלטות ... כי? ואני יכולה להבין שבסהכ השליטה בגוף נותנת לנו המון גם אם זה מסב כל כך הרבה סבל בסופו של דבר.. היא עדיין נותנת סיפוק אשלייתי ששום דבר אחר בחיים לא נותן.. וזה משהו שאת תהיי חייבת לשבור .. כי אחרי הכל .. זאת רק אשליה .. זה לא באמת כך.. זה הסוף של הדבר הזה .. למקרה שאת חושבת שזה מסתיים טוב http://www.nfc.co.il/archive/001-D-67275-00.html?tag=3-37-01 תחשבי על זה.. ויש מה לעשות!!!!!!!!! ולגבי רופא מוכר תמיד אפשר ליצור אחד כזה .. זו לא סיבה לא ללכת לטיפול... המון אהבה חיזוקים וחיבוקים שלך הילה :-)