עכשיו אני שוברת שתיקה

"לא קל לי האמת לשתף אתכם, להיחשף במערומיי ולתת לכם לדעת עליי כל כך הרבה, כנראה שלריאליטי אני לא כל כך מתאימה.. זה לא כל כך בא לי בטבעיות , אני מודה. הסיבה שאני כותבת כאן את הדברים, היא כי אני יודעת שזה חשוב. אני היום בת 24, אני עובדת במרכז טיפולים בתת מודע ( אני יודעת שרובכם חושבים ?!?!!?!?!) אבל כן.. מדובר בשיטה מפותחת שיכולה לאתר אמונות שורשיות בתת מודע ולשחרר אותן וגם את ההתניות שגורמות לנו ביומיום, לאבד את עצמנו ולהתנהג לא בצורה שמועילה לנו. אני רוצה אבל לספר לכם מעט על דברים שעברתי במהלך חיי ועל חלק מהשינויים שאני עשיתי. אני בתיכון למדתי משחק, בבית ספר מקסים שבחיפה. אני תמיד הייתי בחורה מלאת חיים, קצת לא מחוברת לקרקע ,כולם מסביבי היו בטוחים שאני בחורה מאושרת . אני זוכרת שבשיעור אחד המורה של תיאטרון בתנועה, עצרה את השיעור וביקשה מכל התלמידים למחוא לי כפיים בגלל שהצלחתי לרזות כל כך ואני נראת טוב יותר על הבמה. מהזיכרון הזה הסיפור שלי מתחיל, אני זוכרת שהרגשתי כל כך טוב אני הייתי כבר כמה שבועות בדיאטת ה"עד 500 קלוריות ביום" והתוצאות שלי מצאו חן בעיני,אפילו מחאו לי כפיים! בעיקר השליטה מצאה חן בעיני, הרגשתי שאני שולטת בי, הייתי באותה תקופה פרפקציוניסטית בלימודים , פחות ממאה והייתי בוכה ( כן כן, הייתי מאלה), פרפקציוניסטית למראה שלי ולאט לאט הורדתי עוד ועוד ועוד במשקל. אני מגיעה מבית שהפרעות אכילה זה לא חדש, אבל כשאת נכנסת למצב של שליטה , זה כמו שאחותי אריאן אמרה לי פעם - זה כרטיס נסיעה לכיוון אחד.. יש רגע שכבר אי אפשר כבר לרדת" וכך היה רזיתי עוד ועוד.. אין לי אפילו תמונות מאותה תקופה כי לא אהבתי להצטלם עד שלא אהיה ממש ממש רזה כמו שבטלביזיה, להיות הדוגמנית שתמיד רציתי להיות ובאמת האמנתי שבשביל להיות שחקנית מצליחה אהובה עשירה אני צריכה להיות רזה מאוד- לא תופסת יותר מדיי נוכחות. אחרי כמה חודשים לא קיבלתי וסת, הגוף הרגיש התרעה והפסיק את הדימום. אני מודה שנבהלתי אבל לא יכולתי לעצור, לעלות על המשקל היה חלק ניכר מהיומיום והקיבה הצטמצמה ופחדתי לאכול או להודות בזה שאני קצת בבעיה. למזלי משפחתי שמה לב לזה שאני מרזה בקצב מסחרר ולא אוכלת כמעט כלום (הדיאטה שלי הייתה ממש מגוחכת!) מלחץ של המשפחה הם שלחו אותי למקום כלשהו שאת שמו לא אחשוף שמתיימר לתת עזרה לבעלי הפרעות אכילה, שם "זכיתי" לקבל יחס של מטרד, חולה, לא נורמאלית! ופשוט בצורה משפילה הכריחו אותי בלי להתייחס למצב הנפשי העגום שהייתי בו ( כן! בנאדם שמגיע למצב שכזה לא מגיע סתם ויש דברים שעומדים מאחורי הקלעים, וזה יכול לקרות גם לאדם עם הכי הרבה פוטנציאל , נוכחות, כריזה שבעולם.. אתם לא יודעים מה יושב שם בתת מודע של האחר..) להישקל מדיי שבוע , נתנו לי תפריטים של אכילה נכונה אבל לא התיחסו למצבי הנפשי בכלל, למה בחורה בת 16 מרעיבה את עצמה! בגלל שחששתי מכך שלא יהיו לי ילדים ,שיתפתי פעולה והמציאות התפוצצה לי בפנים אני במשך חודשים אכלתי בכמויות מטורפות !!!! אחרי חצי שנה שהייתי בתת משקל , אני שמנתי עשרות קילוגרמים ועדיין לא קיבלתי את התמיכה שבאמת רציתי! לא התייחסו בכלל לכך שהעניין של משקל המעוות בראש שלי הוא רק סימפטום למשהו יותר עמוק כמובן שנבהלתי והתחלתי בתחביב הישן ולא נחמד שלי, שהכרתי מכמה חברות לכיתה - להכניס אצבע ולהקיא! וזאת התחלתה של תקופת ה"בולימיה" שלי ( למי שלא יודע - בולימיה זה מצב של חוסר שליטה מול אוכל, אכילה של כמויות ענקיות של אוכל , והמון רגשות אשם ואז הקאה מכוונת של האוכל, ההקאה זה לא העניין *חוסר השליטה* זה העניין, וזה כמו כדור שלג ענקי ללא סוף). זה בא לסירוגין אבל הראייה המעוותת הייתה קיימת.. -רק כשאני ארזה אני אקנה לי בגדים יפים- -אם אני יוצאת היום אז אני לא אוכל כלום- -אם אני שמנתי אני לא אצא מהבית שלא יראו אותי ככה- ועוד ועוד ועוד.... אבל זה הפסיק באיזה שהוא שלב.. והכול היה "בסדר" עד שבשנת השירות שלי, שוב זה קרה הייתי מעורערת ועלו לי דברים שהיה לי קשה להתמודד איתם ושוב חייתי מבולמוס לבולמוס.. אז הייתי מספיק חכמה לבקש עזרה וקיבלתי ב"מתנה" כדורים שחוץ מלגרום לי לא להרגיש כ-ל-ו-ם-, כמו שיתוק וייאוש ומירור לא עזרו לי.. אף אחד לא באמת עזר לי... רק ניסו לטשטש את הבעייה, לא לפתור. זה באיזה שהוא שלב נפסק, אבל אכילה רגשית זה משהו שהיה קיים בי שנים! חוסר שליטה הזה מול אוכל, יחסי אהבה -שנאה. .היום כשאני בסיום של תהליך בשיטת אריאן לב לתת מודע, אני פשוט כבר לא שם.. חשוב לציין שהעניין של אוכל זה לא האישו בכלל,אני קיבלתי הרבה מעבר לזה בטיפולים האלה, אני פתרתי את הדברים מהשורש וזה מה שחשוב אני במקום אחר ואני יכולה להביא את עצמי, לבטא את עצמי ולאהוב את החיים ואת עצמי ולהצליח האירוני הוא שמאז ומעולם ניראתי טוב, קילו יותר או קילו פחות, בכלל עניין של מראה זה מאוד עניין של ביטחון ויצא לי להכיר אנשים יפיפיים שלא היה ליהם שמץ של ביטחון או אהבה עצמית- אז מה זה שווה? אני מספרת לכם את הסיפור ואין לי אפילו לא קצת תחושה של כאב, אני כל כך לא שם מבפנים שזה כאילו אני מספרת על מישהי אחרת... מדהים שמשחררים משהו מהתת מודע , זה פשוט לא "נוגע לך יותר" למה אני מספרת את זה?!... אז ככה... יש לי המון המון לקוחות, ויש כאלה שעדיין לא, שנמצאים במצב שהייתי בו ואני יודעת שיש כאלה במצב קשה בהרבה. זה לא משנה אם זה חרדותדיכאוןחוסר חיבור לעצמךתחושה של דחייהביטולמחיקהחרדת נטישה הרס עצמיהפרעות אכילה השמנה חולי פחד במהאלימות ועוד.... כל אלה הם סימפטומים של מצוקה מהתת מודע, וכיום אין טיפול שנותן מענה אמיתי , יציב ונכון לריפוי עמוק לכל התקיעויות האלה, אנשים מקבלים את חייהם כעובדה ולא מצליחים להאמין בכלל שהם יכולים לחיות אחרת. שיטת הטיפולים במרכז בו אני עובדת , נתן לי ונותן מדיי יום פתרון תמידי ,קבוע ללקוחות שלו, כי הם עובדים על התת מודע על שורש הבעיה- האמונה השורשית שגורמת לתחושה של תקיעות בחיים. הרבה מאוד מהאוכלוסייה כבר מסוממת בכדורי הרגעה נגד דיכאון ריטלין ועוד... במטרה לטשטש את הבעיה אבל לא לפתור אותה.. כולם מנסים רק לתפקד אבל הנשמה רוצה עזרה וזועקת להיות חופשייה באמת. הראייה בחברה שלנו מ-ע-ו-ו-ת-ת- ואני רוצה לצעוק את זה שכולם יתעוררו !!! כמה שטויות מכניסים לנו לראש ולמה? בשביל למכור עוד ניתוח פלסטיבגד ועוד... אומרים שלנו שאנו הנשים יכולות להשיג כל תפקיד שרק נרצה.. אבל בבקשה לא לתפוס יותר מדיי נוכחות.. עדיף שתשקלי שני קילו וזהו.. תשאירי מקום לגברים שלידך.. תכניסו טוב טוב לראש שלכם, קוראים יקרים שלי מגיע לכם לחיות באהבה , שלווה , חירות אמיתית, הצלחה ושגשוג ואם אתם מרגישים ( וחלקכם ישקרו לעצמכם עכשיו... זה בסדר.. אתם יודעים את האמת עמוק בפנים) שאתם לא ממצים את מלוא הפוטנציאל, שאתם חיים במעגלים, שאתם לא באמת מצליחים לחיות את החיים שאתם רוצים לחיות תדעו שיש מפתחות בשביל לצאת לדרך חדשה ויש היום שיטת טיפולים שעובדת ברמה בינלאומית שמטרה המלאה לעזור לכם לממש את מלוא הפוטנציאל שבם שיטת "אריאן לב לתת מודע" תתקשרו ובאמת תתחילו לחייך- 036189041 0508871767 המון אהבה ותודה שהקדשתם לי כמה דקות יקרות , גאיה.

יקירתי קודם כל אני מורידה בפניך את הכובע על כוחות הנפש להיחשף ועל הסיפור המדהים והנוגע אין ספק שיש לך מה לתת את מדהימה. אשמח אם תעזרי כמוני להרבה בנות לצאת ולהבין לאיזה בור עמוק הם נכנסים בור שהכניסה אליו קלה אך היציאה ממנו לא. שנית אני בזה לאותה מורה על המחיאות כפיים ועל העידוו לרזון אני מקווה שהמורה הבינה שחלק מהמצב שלך באשמתה הגדולה ואני מקווה שהמצפון יציק לה כל חייה כי היא לא יודעת למה היא גרמה במודע או לא במודע. תפילתי שהרבה בנות יצליחו לעשות את השינוי ואמן ואמן ותצליחי לעזור להם כי אין חכם כבעל ניסיון.שאפו לך (כל הכבוד!!!))