תוצאות חיפוש עבור ירידה-בחדות-הראייה

שלום במידה וכל בדיקות ה MRI נמצאו תקינות, אין לך טרשת נפוצה וגם לא טרום טרשת בברכה

שלום משה 1. סוכרת נעורים אינה עוברת בתורשה. הסיכון לילדים לחלות במחלה הוא אחוזים בודדים בלבד (הכוונה לחלות במחלה בכל גיל ולא להוולד עימה). זו בניגוד לסוכרת מסוג 2 (מבוגרים), שם אחוזיי ההורשה לילדים גבוהים מאד. 2. ידוע היום שאיזון סוכר הדוק מונע ודוחה את סיבוכי המחלה השונים. לא ידוע עד כמה ניתן לדחות. ההשערה (שמבוססת על מחקרים גדולים שתומכים בכך) היא שסוכרתי עם סוכרת מסוג 1 שמאוזן לאורך זמן רב, יוכל למנוע את הופעת רוב הסיבוכים ולחיות אורח חיים מלא ותקין. 3. חברות רבות עומלות ימים כלילות בכדי לפתח סנסור הקשור למשאבה (לבלב מלאכותי). קיימים כבר סנסורים שיודעים לכבות את המשאבה בזמן נפילות סוכר. הסנסור כבר מוכר בסל הבריאות לחולי סוכרת במקרים מסויימים (כניסה להריון, ארועי היפוגליקמיה חוזרים וקשים וכד'). 4. המדד המומלץ הוא A1C נמוך ככל שניתן להגיע אליו אך ללא ארועי היפוגליקמיה משמועתיים. עבור כל חולה היעד שונה. חולה מסויים מסוגל לרדת רק ל8 ואחר מצליח להגיע ל6 ללא ארועי היפוגליקמיה. לשם כך יש להיות במעקב הדוק של רופא סוכרת. לגבי קפיצות בסוכר- פעמים רבות הן מאפיינות סוכרת מסוג 1. עדיף להמנע מהן במידת האפשר תוך מדידות חוזרות רבות והתאמת מינון האינסולין באופן הדוק. שוב, מעקב הדוק של צוות המטפל בסוכרת (רופא,אחות, דיאטנית ועד) חיוני לשם כך.

יוכבד שלום, אני מציעה להתיעץ עם עובדת סוציאלית. זו נמצאת בבתי החולים במרפאות העייניים. ניתן גם לפנות לעמותת לראות או למרכזים לראיה ירודה.

שלום אין מקום לדאגה. לוקח זמן עד שהדברים מסתדרים ומתייצבים. יש להמשיך את הטיפול ואת המעקב י ההמלצות . בברכה, ד"ר מלר אורי

שלום סביר להניח שתחושת הגרד נובעת מיובש אבל ללא בדיקה לא אוכל לקבוע בוודאות. לגבי ההתייחסות של המספרים והראיה - לפעמים זה קורה מהר ולפעמים לוקח יותר זמן להתייצבות בברכה, ד"ר אורי מלר

ERM זו מעין קליפה שנמצאת על פני הרשתית. בחלק קטן מהמקרים - היא עשויה למשוך את הרשתית - ולגרות עיוות בראיה או אף ירידה בחדות הראיה. במקרים אלו - ניתן לנתח, ולקלף אותה . במרבית המקרים - היא לא מתקדמת - ואז כמובן אין צורך בניתוח. ליתר ביטחון - מקובל לבצע בכל מקרה מעקב, בכולל בדיקת רופא וצילום OCT של הרשתית. בברכה - ד"ר הלל גרייפנר מומחה לניתוחי רשתית - זגוגית וקטרקט (vitreo-retinal & cataract surgery) מרפאה ותיאום ניתוחים – 052-8100644

הבצקת עוברת די מהר. הפגיעה בחדות הראיה - קשורה לא לבצקת, אלא לאיזה חלק ברשתית נפגע. במידה ונפגעה הרשתית המרכזית - תתכן פגיעה בחדות הראיה.

אין סיכון בכך.

רחל שלום, איני רואה את שדה הראיה. בכל מקרה, בהחלט יתכן כי חדות הראיה טובה והראיה המרכזית שמורה, ואילו שדה הראיה ההיקפי פגום. RP מערבת בשלבים מוקדמים בד"כ את הרשתית המרוחקת ולכן שדה הראיה מצומצם, כאשר שכבת קולטני האור במרכז הרשתית (פובאה) שמורה ולכן חדות הראיה טובה. עם התקדמות הניוו ברשתית, שדה הראיה מצטמצם. בשלבים מאוחרים תיתכן גם פגיעה במרכז הרשתית עם ירידה בחדות הראיה. בברכה, ד"ר נוימן

הממצא שאת מתארת – דרוזן מועטים ושינויים פיגמנטריים במקולה – שכיח מאוד בגילך, ולעיתים הוא חלק מתהליך הזדקנות טבעי של הרשתית. עם זאת, הוא כן משתייך לקבוצת השינויים של ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD), בדרך כלל בשלב מוקדם. כאשר מדובר בדרוזן קטנים ומעטים, ללא פגיעה בראייה, ברוב המקרים זהו שלב מוקדם שאינו מתקדם בהכרח למחלה משמעותית. שינויים פיגמנטריים יכולים להעלות מעט את הסיכון להתקדמות, אך עדיין רבים מהמטופלים נשארים יציבים שנים רבות ללא ירידה משמעותית בראייה. המשמעות העיקרית היא צורך במעקב תקופתי אצל רופא עיניים, בדרך כלל אחת לחצי שנה עד שנה, כדי לוודא שאין שינוי. בנוסף, מומלץ לשים לב לשינויים בראייה כמו עיוות קווים, כתם מרכזי או ירידה פתאומית בחדות הראייה – מצבים שמצריכים בדיקה מיידית. לסיכום, זה לא רק “גיל” לחלוטין, אבל גם לא בהכרח מצב שמתקדם – אלא שלב מוקדם שדורש מעקב ולא גורם ברוב המקרים לפגיעה משמעותית לאורך זמן. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.i

המספרים בינוניים עם שינוי אופייני ורגיל.

בגלאוקומה הנזק מתחיל בדרך־כלל מהשדה ההיקפי, ולא מהמרכז. כלומר בהתחלה לא מרגישים “ראיית צינור” או ירידה במרכז הראייה, אלא חסרים קטנים בצדדים שאינם מורגשים עד שהמחלה מתקדמת. ראיית צינור אופיינית למחלה מתקדמת, כשמרבית השדה כבר אבד ונשאר רק מרכז צר. לכן “להרגיש יותר את האף” או שהמרכז “נסוג לאחור” זה לא תיאור מדויק של ההתחלה של גלאוקומה. בשלבים מוקדמים חדות הראייה במרכז (למשל 6/6) בדרך־כלל נשמרת. רק בשלבים מתקדמים מאוד יכולה להיות ירידה בחדות הראייה המרכזית. לכן, אדם יכול להיות עם גלאוקומה מתקדמת ועדיין לראות 6/6 בבדיקה רגילה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

במקרים נדירים, סינוסיטיס חמור — במיוחד באזור הסינוסים שמאחורי העין (סינוס האתמואיד או הספנואיד) — עלול לגרום ללחץ על הארובה או לעיתים נדירות אף לזיהום שמתפשט אל תוך הארובה (orbital cellulitis), מה שיכול לפגוע בראייה. עם זאת, זה אינו שכיח, וצריך להיות מלווה לרוב בסימנים נוספים כמו: נפיחות סביב העין, אודם, הגבלה בתנועת עיניים, ירידה משמעותית ופתאומית בראייה, חום גבוה. במצב שאת מתארת — כאבים בלחיים, רקות, תחושת לחץ עם טשטוש — ייתכן שמדובר בשילוב של גודש ממושך, כאב ממקור עצבי, ואפילו יובש בעיניים שמוחמר על רקע המחלה, מה שעלול לגרום לתחושת חוסר מיקוד וראייה מטושטשת. אם אין שיפור תוך מספר ימים מהתחלת האנטיביוטיקה, או אם יש החמרה בראייה, כאב חזק בעין עצמה, או נפיחות סביב העין – חשוב מאוד לפנות מיד לרופא עיניים לבדיקה דחופה, כדי לשלול מעורבות של ארובת העין או סיבוכים אחרים. בינתיים ניתן להקל באמצעות מנוחה, שתייה מרובה, נוגדי כאב, ושקילת שימוש בטיפות לחות לעיניים. אך יש להיות במעקב צמוד. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

לילה טוב סיגלית חסר משמעות לא טעון טיפול מסוג כלשהוא כלל לא מסביר מיגרנות

היי, את מתארת ממצא של היצרות קלה של העורקיות וכלי דם מסולסלים ברשתית שנצפה בבדיקת עיניים. זה ממצא שמתואר לעיתים גם אצל צעירים בריאים, ולא תמיד מעיד על מחלה פעילה או מסוכנת. מה זה אומר בפועל? בבדיקת קרקעית העין, לעיתים ניתן לראות: עורקיות מעט צרות מהרגיל כלי דם מסולסלים או מתעקלים אלו יכולים להיות שינויים אנטומיים תקינים או שינויים קלים ללא משמעות קלינית, במיוחד אם: אין אודם, דימום או בצקת ברשתית אין סימנים ליתר לחץ דם או סוכרת אין פגיעה בחדות הראייה או בשדה הראייה למה הרופא חושד בלחץ דם? השינויים האופייניים ליתר לחץ דם כוללים: היצרות עורקית שינויי יחס עורק-וריד (AV ratio) לעיתים גם AV nicking אבל בגיל 25, אם לחץ הדם שלך תמיד תקין, וללא גורמי סיכון נוספים – הסבירות שמדובר ביתר לחץ דם סמוי נמוכה, אך ניתן לוודא זאת. מה כדאי לעשות כעת? בדיקת לחץ דם מסודרת – פעם אחת לא מספיקה. בקשי לבצע: בדיקת לחץ דם במרפאה כמה פעמים או בדיקת הולטר לחץ דם 24 שעות כדי לשלול תנודות בלתי מורגשות בדיקות דם כלליות: שומנים, סוכר, תפקודי כליה, תפקודי בלוטת התריס מיפוי קרנית – הבדיקה נשלחה על רקע משפחתי לקרטוקונוס. זו בדיקה שגרתית לחלוטין, ואם הכל תקין – זה מרגיע. מעקב עיניים תקופתי – אם את אסימפטומטית ואין שינויים ברשתית או בראייה – פשוט מעקב אחת לשנה. האם זה מדאיג? לא בהכרח. ברוב המקרים מדובר בממצא תיאורי בלבד, שמופיע בפרשנות של הבדיקה – ולא מצריך טיפול אם כל שאר הבדיקות תקינות. אבל את עושה נכון בכך שאת בודקת את עצמך ומוודאת. שורה תחתונה: אין צורך להיכנס ללחץ, אבל כן חשוב להשלים: מדידות לחץ דם מסודרות בדיקות דם בסיסיות מיפוי קרנית לצורך סקר (ולא בגלל קשר לממצאי הרשתית) מעקב תקופתי פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שלום אין מקום לדאגה. לוקח זמן עד שהדברים מסתדרים ומתייצבים. יש להמשיך את הטיפול ואת המעקב י ההמלצות . בברכה, ד"ר מלר אורי

כאשר יש בעיה, נדיר ,אבל הורמון גדילה מגדיל אברים שונים ואל גם משנה את גלגל העין

לדעתי ההבדל נובע מהמרחק שלך מלוח הבדיקה ומהגודל או הסוג שלו.

שלום סביר להניח שתחושת הגרד נובעת מיובש אבל ללא בדיקה לא אוכל לקבוע בוודאות. לגבי ההתייחסות של המספרים והראיה - לפעמים זה קורה מהר ולפעמים לוקח יותר זמן להתייצבות בברכה, ד"ר אורי מלר

יש צורך בבדיקת עיניים, יתכן וקיים קשר ויש בעיה בתיקון ראיה למרחק מחשב או בעיה אחרת בעיניים.

מומלץ לגשת להתייעץ עם אונקולוג וכן עם רופא עיניים

זה יכול להיות שינוי קל ברפרקציה, המספר, שמתייצב רק אחרי מבפר שבועות. אופציה נוספת- בצקת מקולרית. כדאי להצע בדיקת OCT.

שלום רב כנראה מדובר ביובש וההמלצה לזלף טיפות דמעות מלאכותיות לא יגרם נזק במידה ולא תשתמש בטיפות אך זה מומלץ בברכה, ד"ר מלר

שלום רב כנראה מדובר ביובש וההמלצה לזלף טיפות דמעות מלאכותיות לא יגרם נזק במידה ולא תשתמש בטיפות אך זה מומלץ בברכה, ד"ר מלר