תוצאות חיפוש עבור תחושת-אימה

שלום רב התייעצתי עמך בעבר בפורום כבר שנתיים שיש לי קליקים בלסת לפני כשנה ביצעתי סיטי שהיה תקין לאחרונה אני מרגישה היכן שיש קליקים משהו מוזר אולי סתם תחושה בצד של הקליקים שהלכת טיפה יותר נמוכה מהצד השני שאלתי את ביתי הקטנה שהיא חדת הבחנה ואמרה שיש חלק טיפה גבוה וחלק נמוך ממש מעט האם זה בגלל הקליקים האם קורה שיש אז יורחב בפנים בלי קשר ומה הטיפול אני חורקת שיניים אבל עכשיו זה מלחיץ אותי שאולי החמיר איני רוצה לעבור ניתוח מפחיד אותי פחד מוות תודה על המענה

היי,חלמתי חלום שבו אני והחברה הכי טובה שלי עוצרות מונית בשעות היום במקום מרכזי ומתחילות לנסוע ובמהלך הנסיעה הנהג לא מתרכז בנסיעה ואני מעירה לו כמה פעמים על הפניות שהוא צריך לקחת..הוא עובר לשבת ליד החברה שלי ולעשות לה מסאז בעורף ואני מיד מגיבה בצעקות מחזיקה אותה מצד ימין ופותחת את דלת המונית עם יד שמאל (יש לציין שחברה שלי שותקת) אנו מתחילות ללכת ולא מצליחות לרוץ כאילו אין לנו כוחות בגוף והוא הולך מאחורינו באיטיות..בהמשך הוא פוגש גבר והוא מדבר איתו עלינו כאילו מבקש ממנו להביא אותנו פיזית ואז אנו מצליחות להגיע לבית והוא ממש צמוד אלינו אך לא מספיק להתקרב(שזה מוזר כי הקצב שלנו ממש איטי) ובהמשך החלום אני חשה תחושת פחד ופניקה גדולה ולא יודעת איך אצליח לצאת מהבית הזה לבד ואני מתקשרת לאמא ואחותי ומשתפת אותן במה קרה לי.

אני מרגישה שאף אחד לא אוהב אותי ולא צריך אותי ואין לי בשביל מה לחיות ואני מוזרה וחולת נפש ומרגישה שיש לי הזיות ואין לי טקט ולאף אחד אין כח לדבר איתי עוברים עלי גם המון קשיים ברורים שהם מהווים סיבה לכאב הנפשי הזה. אני יכולה לפחד פחד מוות, בוכה כבר שבוע וחצי כל יום, כואב לי בצד ימין בחזה המון זמן. אני כמעט לא אוכלת ולא ישנה ולאחרונה החלו להופיע לי סימני אקנה אני כבר חודשיים לפחות ככה ואף אחד לא עוזר לי מה אני יכולה לעשות? אני כן רואה דברים טובים שיש לי בחיי ועדיין מרגישה מיותרת ובלי רצון כלל לחיות!

ביום שבת ימלאו 7 שנים לפטירתו של אבי הביולוגי......עצוב לי הזמן הזה כי עולים בי המון זכרונות .....חלקם קשים מאוד....על תקופת הילדות שלי ...שלא היתה לי....על אייך שהאגו שלו ניהל אותו ואת החיים של כל הסובבים אותו...בלי חשבון......ואותנו כילדים שלו.....היה אדם קשה חסר פשרות...הכל היה צריך להיות כמו שאמר...יהרג ובל יעבור....התעלל בנו נפשית...מילולית.....וגם באמי התעלל גופנית...היה מכה אותה עם חגורה מעור חזרה..רק בגלל שהמרתה את פיו.....לעג לנו הילדים שלו בכל הזדמנות....והשפיל אותנו....פחדנו ממנו פחד מוות.....הוא גם ברבות הימים התחיל לשתות לשוכרה ולא ראה אף אחד מ..20 סנטימטרים.....אחרי שהתגרש מאמי בכלל מצבו היה יותר גרוע....פחדתי ללכת לבקר אותו..אבל הלכתי רק כי אחי ביקש ממני....כדי שהוא לא יחטוף את החגורה על הבשר שלו.....ניתקתי איתו קשר המון שנים...לא רציתי לדעת אפילו אם הוא חי.....גם אחרי יותר מ20 שנים של ניתוק שום דבר לא השתנה בו.....ושוב הפצרות של אחי נפגשנו ודיברנו.....לאחר שהתחתנתי שוב ניתקתי קשר כי הוא הרס לי את יום החתונה שלי.....הוא והבן החורג שלו מאישתו הרביעית.....השנים התנדנדו בין ניתוק ארוך מאוד לחיבור קצר..מלא בקצרים חדשים.....עד שהחליט לנסוע להשתקע בחול.....הנה בא השקט......ועם בוא השקט ירדו גם ההגנות שבניתי במשך השנים.......לא נכנסתי לכל הפרטים כי גם ככה סה כבר התארך ואני רוצה קצת לקצר עכשיו....יום אחד נודע לי מאחי שהוא גר בחול....שאבי בא והתמקם אצלו בבית.....מידי פעם עידכן אותי מה איתו...לא ששאלתי.....ושוב הזמן עף ויום אחד אחי מבשר לי שאבי לקה בליבו.....ואחרי שיצא שוב אחי חיבר ביננו... ועבר ארוע מוחי....התחלתי להתרכך....משהו בפנים אמר לי אל תהי כמוהו עם אגו..זו לא את... זה לא שלך.....הקשר התחיל לרקום עור וגידים ...רציתי אבא....מה שהיה חסר לי כל השנים....ירדו ההגנות ונתתי לו פתח להתחיל מערכת יחסים חדשה כמו שאני רציתי....בגללו מעולם לא יכולתי לבכות...כי בזמנים שהחגורה היתה באוויר ויכולה עד היום לשמוע את השריקות שלה חותכות את האוויר...הוא לא הרשה לי לבכות...מי רוצה סיבוב על החגורה....ותוך כדי שהיה שוב מאושפז בגלל ניתוח בגב להוצאת סרטן....זרקתי אליו את האיסור שלו...פתאום שמעתי אותו בוכה....לא מאמין למה שאמרתי ...אז תבכי נשמה של אבא....תבכי כל זמן שאני עוד חי שאדע שאת בסדר....ככה אמר ...ולא עברה דקה מסיום השיחה ומפלי הניאגרה זלגו ממני במשך 3 ימים....העונש נגמר..!!!....משם ואילך היחסים שלנו רק השתפרו...עד כדי שנסעתי אליו לחול לסעוד אןתו במיטת חוליו בבית החולים שם גסס....3 שבועות ארוכים והכי יפים בחיים שלנו ביחד...אני איתו והוא איתי רק מדברים ורק מתעדכנים על כל החיים המפוספסים שלנו לחוד...הוא בוכה ואני מחבקת ומרגיעה או הפוך......כמה חבל שכך נפרגו דרכנו....עם עצב וכאב...אבל גם עם סגירת מעגל אוהבת ומחבקת .....אוהבת אותו...וכבר מזמן סלחתי לו כי הבנתי שהאגו שלו זו מחלה חשוכת מרפא.............סליחה על האורך ועל החפירה......חטולית...עצובה

ד"ר רוביצ'בסקי שלום וברכה, לאחרונה אני שם לב שהופיע אצלי ציור מוגבר של רשת ורידים כחולים בצד הימיני בלבד, ורידים נראים פתאום בצבע כחול החל מבסיס הצוואר על עצם הבריח ימין ועל חזה ימין וכתף ימין, רואים ורידים כחולים בבירור וזה מפחיד פחד מוות ,כשאני עומד הם נראים חזק יותר , בן 40 עושה ספורט לא מאומץ ( ריצה ) ,אני מודאג מאחר והבינותי כי ורידים שטחיים כחולים שפתאום נראים לעין מעידים בין היתר על בעיה לבבית , אי ספיקה או אחר ... הדופק גם קצת יותר מהיר וקוצר נשימה קל, בריצה אינני מרגיש שינוי משמעותי בשלה זה . אנא רשום לי בבקשה מה יכול להיות סימפטום כזה ועל איזה מצב לבבי הוא מצביע

ד"ר דדשב שלום וברכה, לאחרונה אני שם לב שהופיע אצלי ציור מוגבר של רשת ורידים כחולים בצד הימיני בלבד, ורידים נראים פתאום בצבע כחול החל מבסיס הצוואר על עצם הבריח ימין ועל חזה ימין וכתף ימין, רואים ורידים כחולים בבירור וזה מפחיד פחד מוות ,כשאני עומד הם נראים חזק יותר , בן 40 עושה ספורט לא מאומץ ( ריצה ) ,אני מודאג מאחר והבינותי כי ורידים שטחיים כחולים שפתאום נראים לעין מעידים בין היתר על בעיה לבבית , אי ספיקה או אחר ... הדופק גם קצת יותר מהיר וקוצר נשימה קל, בריצה אינני מרגיש שינוי משמעותי בשלה זה . אנא רשום לי בבקשה מה יכול להיות סימפטום כזה ועל איזה מצב לבבי הוא מצביע

שלום שרון... מזה זמן רב מטרידות אותי מחשבות על מוות- לא שלי, אלא של אנשים קרובים אליי מהמשפחה. ההפרעה הזאת נוגעת רק לאנשים המבוגרים במשפחה.. איבדתי את אבי לפני שש שנים בפתאומיות למחלת הסרטן. אני קשורה לאימי והיא הדבר הכי יקר לי בחיים- היא אישה לא הכי בריאה ואני מפחדת פחד מוות לאבד אותה, הפחד והחרדה מלווים אותי יןם יום. אני מטופלת בציפרלקס מאז שאבי נפטר (כבר 6 שנים. מאז שהופיעה לי החרדה שהתבטאה בחצי שנה של נדודי שינה) בשורה התחתונה אני כל הזמן חרדה ממוות של יקרים לי. מפחדת שלא אוכל להתמודד עם המוות (חס וחלילה) שלהם. מפחדת האם זאת הפעם האחרונה שראיתי אותם? כאילו אני מתאבלת עליהם עוד בעודם בחיים. אין לי טקסים מסויימים שאני עושה.. רק המחשבות המפחידות האלה..האם זה נורמאלי? בעיקר אני מפחדת שאם חס ןחלילה יקרה משהו לאימי אני לא אוכל להמשיך לחיות. היא הכל בשבילי

אני קוראת אותך ושוב קוראת יש לי המון מילים לכתוב לך קשה לי הניסוח , רק אגיד לך לא סיימתי בגרות במהלך בית הספר שיפרתי אחרי הצבא למדתי תואר ראשון בגיל מופלג סיימתי בהצטיינות את התואר השני בגיל עוד יותר מופלג סיימתי בהצטיינות מסתבר שאני עם מליון דיסלקציות (רואים לפעמים כאן:) ) וכמובן בעיות קשב וריכוז. בת אחת חיפשה את עצמה (מחוננת עם בעיות קשב וריכוז )בגיל מאוחר יחסית לדור הזה 30 הבינה מה היא רוצה ללמוד - היא מאושרת במה שהיא עושה ולא היא לא מהנדסת או רופאה .. כשבת שלי כשהייתה בתיכון הודעתי ליועצת שההיא לא נכנסת לשיעורי מתמטיקה ...הבנתי כבר אז שבית הספר לא רק שלא ילמד אותה מתמטיקה כי אם יהרוס לה את ההבנה שהיא יכולה ומסוגלת ... היום אחרי חמש יחידות מתמטיקה אחרי הצבא בציון 95 בדרך ללימודי הנדסת תוכנה עם מיליון בעיות וקשיי למידה וידיעה ברורה שהיא יכולה היא תתאמץ ותשקיע יותר ותלמד מה שהיא אוהבת יש לי בן שסיים בטכניון ואחר שסיים במכללה האם זה שסיים בטכניון טוב יותר מוצלח יותר מאושר יותר מזה שסיים במכללה ... בשלב מוקדם של חיי , לפני שהם היו בצבא ...ישבנו כמה נשים ודיברנו ואז כל אחת התפארה במעשי בנייה ואני שתקתי ....הבנתי שאני לא מוכנה לשפוט את ילדיי בעיניים של החברה , אמא שלהם בעיני הם נפלאים כמו שהם לכל אחד הייחודיות שלו כל אחד הייעוד שלו כל אחד מהם שונה בדרכו ...ואין כמו חנוך אמא על פי דרכי הנער ...צמחתי עם כל אחד מהם ... מה שחשוב לי כאמא מאותו היום זה שהם מאושרים , שטוב להם שהם בטוחים בעצמם שהם יודעים שיש להם גב שהם מרשים לעצמם לחלום ולעוף על עצמם ....ושהם עושים את המירב שהם יכולים בכל זמן נתון לפי רצונם ....זה כל כך משנה חיים וכל כך מעשיר .... יש סיפור על שלוש נשים שחוזרות עם סלים מהשוק כל אחת מתפארת בילדייה רק אמא אחת שותקת ....בן אחד של האשה הראשונה בא וצועק לה אמא יש לי עוד מעט מבחן מה יש לאכול ... בן שני עובר ליד אימו ועסוק בטלפון בשיחת עסקים והשלישי של זאת ששתקה בא לקראתה לוקח ממנה את הסלים והולך הבייתה (קצת שיניתי את הסיפור אני לא זוכרת במדוייק אבל הפואנטה מובנת אני מניחה) תהיי גאה בילדייך , כאמא תיראי את הטוב שבהם אל תתעלמי מהקשיים מהחסרונות אבל בעיקר ...תהיי גאה בהם , בטוחה שבכל אחד מהם יש מה להיות גאה ... וכמו שאני אומרת לך גם כאן אל תשווי כל אחד מהם הוא עולם ומלואו .... מיכלי אני כותבת ואני באמת באמת באמת בעדך ...את האמת יקרה כואב לי שאת כאמא שופטת את ילדך , מה הוא אשם שיש לו קשיים במה זה עושה אותו פחות טוב ..ואם הוא לא יהיה מצטיין האם זה עושה אותו עצלן .. תעטפי אותו תהיי שם בשבילו תזכירי לו שהוא יכול וגם אם כרגע בגלל הקורונה וכל המשבר החברתי אישי הוא תמיד יצליח לשפר זה רק עניין של משאבים כסף וכוחות ...השמים הם הגבול אם הוא ירצה ... מבינה אותך מאוד כאמא זה מתסכל לראות אותם נכשלים לעמוד שם מהצד לראות שהם בוחרים בדרך אחרת אולי הרסנית אולי שונה ולהאמין ביכולות שלהם ...אבל זה כל מה שילד צריך (תחשבי עלייך מה את סוחבת הכי הרבה עלייך) אדם אחד שיאמין בו ומי עם לא אמא שכל כך אוהבת שגם תאמין בו...... אתך בלב אביב

אני לא יודעת איפה להתחיל אני לא מצליחה להבין או לעכל מה שעובר עלי אז אני כותבת כאן כדי לנסות להבין אני מתקשה לחיות אני מכריחה את עצמי לתפקד, ללכת לעבודה, לעזור לאנשים כאשר בפנים אני מתפרקת חוץ מהמטפלת אני לא בקשר עם אף אחד אני לא יודעת איך להיות בקשר אני יודעת לטפל ולתת. כל היום אני מחכה לחזור הביתה כדי להרגיש בטוח. כל הזמן אני מפחדת פחד מוות. אני מפחדת מאנשים מאוד. המון שנים בטיפול ועדיין לא מצליחה להרגיש בטוח ולא מצליח להיות בקשר. כואב לי בפנים בתוך הנפש ברמות שאי אפשר לתאר...

ד"ר שלום. לקחתי שנים רבים קלונקס 2 מ"ג כל יום נגד התקפי פאניקה היות ומספר SSRI לא עזרו. כעת הקלונקס הפסיק גם הוא לעזור ופניתי לפסיכיאטר אשר המליץ לנסות ונלפקסין XR במינון 225 מ"ג ובמקביל לרדת בקלונקס בהדרגה למינון 1 מ"ג. חלפו חודשיים ואני חווה ממש חרדות חזקות אשר אני מתרשם שהן מגיעות כתופעה של גמילה מהקלונקס הממכר. האם חודשיים הוא פרק זמן סביר לייחס לתופעת גמילה כתוצאה מהפחתת מינון קלונקס? איך יודעים האם מדובר בתופעת גמילה או חזרה של הפרעת הפאניקה הבסיסית?

שלום רב בחורה בת 21 אחות מוסמכת חדשה יש לי פחד גדול ממחלות ובתקופה האחרונה מקורונה באופן ספיציפי ובכלל בתקופה האחרונה מרגישה עייפה נפשית (כי היה לי קשה בלימודים וסטאג' ואחר כך ממשלתי אשר נדחה בשל הקורונה ונתנו לנו חעבוד עם היתר זמני ואז ביטלו וקבעו ממשלתי חדש ועם כל הלימודים והבלגן הרופא חשד שלאבא שלי יש סרטן הלבלב אז גם כל נלחץ מהבדיקות שברוך השם הכל יצא תקין אבל זה לחץ נפשי עצום ) עכשיו לפני כחודש התחלתי לעבוד כאחות בבית חולים ואיך שהתחלתי אחרי שבועיים הודיעו לנו שהמחלקה הופכת למחלקת קורונה ואז נכנסתי לאין סוף חרדות ופחדים לפני שבוע היתי עם אחת האחיות שהיתה בלי מסיכה ואז התברר שהיא חיובית לקורונה לא הפסקתי לחשוב על זה פחדתי פחד מוות מלהיות נשאית 😖 דברה איתי אחות זיהומים ולאחר כמה בירורים אמרה שלא היתי איתה מספיק זמן ואין צורך שאהיה בבידוד, ביקשתי בכל זאת בדיקת קורונה ולא הסכימה הכנסתי את עצמי לבידוד יזום שלא אדביק חס וחלילה את ההורים ב3 ימים הראשונים לא עשיתי כלום רק ישבתי ושכבתי במיטה יום לאחר מכן עשיתי קצת פעילות גופנית (כמובן שבראש כל הזמן עובר הסרט שאני חיובית) ופתאום הרגשתי חולשה חזקה בכל הגוף וכאב שרירים כל כך חזק שאף פעם לא הרגשתי בעיקר ברגליים וכל החרדות והלחץ התגברו (אולי זה סימן לקורונה?) אחרי יומיים הכל עבר לא פיתחתי קוצר נשימה או חום או שיעול .. השאלה שלי האם יתכן שכאבי השרירים שחוויתי הם חלק מהלחץ הנפשי שאני חייה בו ? או שבאמת זו קורונה ? אני חווה הרבה בלגן בעבודה גם , חלק בבידוד , פעם פותחים את המחלקה , פעם סוגרים , אי וודאות מוחטת !! אשמח לשמוע מהידע שלכם ונסיונכם אם כאב שרירים יכול להתחבר לסטרס ואיך אפשר להתפטר מלחץ נפשי כל כך מוגבר ופחד פעם הרופא המליץ לי לקחת רילקסין אבל גרם לי לחולשה יותר מדי ולירידה בלחץ דם לכן אני לא לוקחת נתנו לי פעם ציפרלקס והפבקתי באישור הרופא אחרי חצי שנה יש לציין שחלק גדול מהמצב הנפשי שלי הןא כתוצאה מהלימודים שלי (היה לי מאוד קשה הרבה ימים ולמידה ומבחנים בלי סוף ועבודה...) בקיצור אשמח לעזרה ותודה רבה לכם וסליחה על החפירות

שלום ותודה מראש, נבדקתי ע"י א.א.ג באוזניים על ידי מכשיר קטן קונוס/אוטוסקופ לא יודעת בדיוק איך לקרוא לזה,,שנראה כמו צינורית בצורת משפך, שכבתי על הצד והיה עמוד עם אור שזה כנראה מיקרוסקופ שמגדיל. זו בדיקה מקובלת שיש בה סיכונים? מכיוון שתמיד הבדיקה היא עם אוטוסקופ בצורת אקדח עם אור בקצה. אחרי הבדיקה יש לי יותר כאבים חזקים באוזן. תודה על תשובתך.הכנה תודההה

אף פעם לא קבלתי או הרשתי לעצמי לקבל את מה שאני חושבת שעברנו... אף פעם!! כמעט ותמיד לא מקבלת הולכת פעם בשבוע לטיפול.. פותחת וסוגרת דברים ואז יוצאת מטיפול והכל נמחק "כאילו" .. החלטתי לתת פחות אפשרות לברוח על ידי זה שננסה שתי פגישות שבועיות. מצד אחת כבר התעייפתי/התייאשתי מהבריחות ומצד שני אני מפחדת פחד מוות. המחשבה להתחבר גורמת לי מצוקה נוראית בפנים.! !! לא יודעת אם אני עושה את הדבר הנכון אבל להמשיך לחיות בחצי נוכחות כבר לא כייפית ומרגיש כמו לחיות בתוך חלום .

שלום רב בת כמעט 42, עד היום היה ידוע לי שיש לי פעימות מוקדמות (בשנות העשרים המאוחרות עשיתי בדיקות), ולא ייחסתי להן חשיבות. הם מחמירות כתוצאה מעצבים, כעס, לחץ, חרדה וכו' וכנראה שגם ממאמץ. כי בשנים האחרונות התלוננתי על תחושות רעות: חולשה, הזעה, סחרחורות, בחילות, כאבים בחזה, אך לרוב יוחס לנטייתי לחרדה. אם כי אני חששתי ללב. בדיקת אולטראסאונד הייתה תקינה, בדיקת הולטר של כיממה (שבה מהבושה לא עשיתי שום פעילות עם המכשיר) נמצאו פעימות מקדימות משני סוגים בכמות מעטה ובכמות נדירה והייתה נפילת st או משהו כזה. בעקבות המשך ופירוט תלונותיי נשלחתי היום לבדיקת אקו מאמץ. היו בה לדברי הרופא מלא פעימות מוקדמות, (כך שלאחר המאמץ נתבקשתי לשכב, להשתעל, ולהמתין עד שהלב ירגע. נבהלתי, אם כי אני מורגלת להם ולמדתי להתעלם מהם (כנראה שזו הייתה טעות. חבל שלא קיבלתי בצעירותי יותר מידע והנחיות וכן להיות במעקב)). נאמר לי שעלי להמשיך בבירור בעקבות התוצאות. יש לציין שפחדתי *פחד מוות* מתוצאות הבדיקה בימים לפני הבדיקה ובמהלך הבדיקה. יחד עם זאת נאמר לי גם שהבדיקה יצאה תקינה. אך אני רואה רק שחורות ומפוחדת...כי אני יודעת שלעתים אני מרגישה מאוד לא טוב...אני כל כך מפחדת שאני לא מסוגלת לפתוח את המעטפה ולקרוא בעצמי ולהעתיק לכאן את הכתוב במונחים הרפואיים. חזרתי לרופאה שנתנה לי תרופה פרולול להסדרת הפעימות לפי הצורך. אני מפחדת לקרוא בעלון את תופעות הלוואי ובטח שמפחדת להתחיל להשתמש בה...אני מפחדת שהפכתי לחולה...שלא שמרתי על עצמי ובכך גרמתי לעצמי לנזקים ללב...שבריאותי נפגעה בגילי היחסית צעיר, שאיכות חיי נפגעה ושאצטרך להימנע מכל מיני פעילויות, או שאצטרך להימנע ממצבים רגשיים (איך אפשר?) כדי שמצבי לא ידרדר, ושלא לדבר על מה צפוי לי בעתיד... אני אפילו לא יודעת מה לשאול, מרוב שאני מפחדת מהתשובות... אולי בכל זאת יש לכם איך לעזור לי מול פחדיי האיומים? (כמובן שאלך להתייעץ עם רופא מומחה, אך עד אז...)

שלום אני בת 34 בריאה בדרך כלל ברוך השם הכל התחיל ביום שישי (היום יום שלישי ) בשישי אכלתי הרבה פלפל חריף ודגים בשמן גם בשישי בערב ולמחרת אחרי ארוחת הבוקר קיבלתי כאבים ושלשולים לא ממש חריפים אך לא רגילים למחרת ביום ראשון תקף אותי כל היום שלשולים לפחות 5 או 6 פעמים גם שלקחתי תרופה 4 כדורים לא ממש עזר אך יום למחרת שזה אתמול בשני התחיל לי עצירות עד היום שזה כמעט יומיים יש לציין שבדרך כלל אין לי עצירות אפילו שאני בדיאטה חזקה יש לי יציאות כי אני הולכת המוןןןןןן סחוג חריף מה שאני רוצה לדעת האם זה נורמלי העצירות כי אני מכירה מישהי שהעצירות היה התסמין הראשון שלה למחלה מסוכנת במעי הגס ואני פוחדת פחד מוות .אני כולי רועדת ולא יודעת מה לעשות קניתי נרות לשלשול גליצרין אך לא רוצה לקחת כי גופי לא נטל לעולם תרופות חוץ מהתאופה שהיה לי שלשול מה אני עושה אני פוחדת

אני אמור לעבור את הבדיקה שבוע הבא, האם הבדיקה יכולה לגרום לנזק? אמורים להכניס לי צנתר ואז חומר ניגוד, אני פוחד פחד מוות מהכנסת הצנתר, מה אמורים להרגיש בזמן הכנסת הצנתר?

שלום! רציתי לשאול מה קורה כאשר חולה פוחד לעשות גסטרוסקופיה ונרתע מהבדיקה=פחד מוות, הוא מעדיף לסבול ולמות מאשר לעשות את הבדיקה המפחידה והפולשנית הזאת... האם ישנה אופציות אחרות?האם אפשרי לעשות רק תבחין נשיפה, או כל בדיקה אחרת?

שלום! רציתי לשאול מה קורה כאשר חולה פוחד לעשות גסטרוסקופיה ונרתע מהבדיקה=פחד מוות, הוא מעדיף לסבול ולמות מאשר לעשות את הבדיקה המפחידה והפולשנית הזאת... האם ישנה אופציות אחרות?האם אפשרי לעשות רק תבחין נשיפה, או כל בדיקה אחרת?

שלום, אמא שלי חלתה כנראה במאניה דיפרסיה. בשנה האחרונה היא נעה בין דיכאון בלי כדורים לבין מאניה כשהיא מקבלת כדורים. היא כבר כמעט חודשים על מייצבים שעדיין משאירים אותה במאניה. למרות שקרה דבר מוזר ואתמול היה נדמה כאילו צללה לדיכאון. החלה לבכות ולהרגיש תחושת פחד והצטערה על כל מה שעשתה כמו התפכחות והיום בבוקר שוב רצה להוציא כספים וחזרה לדבר הרבה ולחוסר שקט. פתחה חשבון נוסף בבנק. פתאום גילתה שיש לה סכום של כסף מפעם לא הבנתי אם זה קשור לפנסיה או לא אבל כנראה תבזבז אותו בחודש וזה הרבה כסף. שאלתי היא - מה אנחנו המשפחה יכולים לעשות? מה ההשלכות של להביא מסמך רפואי שמוכיח שהיא חולה ולא לתת לבנק לאפשר לה להוציא כמויות של כסף. אבא שלי רוצה לנתק אותה מהחשבון שלו אבל על החשבון שלה הוא בכלל לא רשום וזו בעיה בפני עצמה. מה עושים? אנחנו כל הזמן מחכים או שתבוא הוצאה לפועל או שהיא תגיע לכלא... החובות עצומים

אז ככה הטיל שנפל בבת ים נפלא על הבית שבו גרות כלתי לשעבר עם הנכדה המיוחדת שלי פחד ה' הכל נהרס עד היסוד הן היו במקלט כמו שמומלץ על ידי פיקוד העורף אך אף אחד לא יכול היה לדמיין שהבחין יקרוס תחתיו כולל כל המקלט כלתי שמעה את הפיצוץ האדיר ומיד לקחה את הנכדה שלי ביד וברחה איתה מהמקום לפני הפיצוץ הגדול הבן שלי נסע מיד להביא אותן אלינו בביתה.. לזה קוראים נס גדול היה כאן מעכשיו הן יגורו אצלי בבית עד הודעה חדשה עדיין רועדת ובוכה על כל המצב הזה לנו אין מקלט תקין בבנין מה נעשה אם נצטרך כולנו לרדת למטה ?.. אין מרחבים מוגנים אין כלוום הפחד לא עוזבת וכל הזמן עולות תמונות מלחמה מהילדות שלי . פחד מוות

שלום מומחה! כבר תקופה שיש לי כל הזמן חלומות או סיוטים שמופיעים בהם זאבים או תנים. בחלום אני "מוצא את עצמי" בחורשה או ביער ואני שומע יללות ומרגיש "תחושת פחד" כי מיסתובבת להקה של זאבים או תנים ואני מנסה "להימלט" אך הטורפים קרובים וחושפים שיניים. מה המשמעות של חלום כזה? האם קיים קשר ביין כך שתנים או חיות ממשפחת הכלביים פולשת לאיזורים עירוניים ויצא לי לפגוש תנים בשטח עירוני? תודה על תשובתך

אני בת 51 רופאת עיניים אבחנה שיש לי שיפט מיופי עיין שמאל, המליצה לי ללכת לניתוח קטרקט לא הבנתי מה זה אומר שיפט מיופי? אני מאוד מפחדת מהניתוח ממש פחד קיצוני לא יכולה להסתפק בהרדמה מקומית מעבר הרדמה כללית האם קיים אופציה לקבל טשטוש?

רע לי ומגעיל, לא רוצה את הפוסט טראומה הזאת אני רוצה לקחת את כל השני האחרונות של החיים שלי ולמחוק אותם! למחוק את כל הרע זה לא פייר שאני סובלת בזמן שמי שפגע בי מסתובב חופשי!!! זה לא פייר כל ים הסבל הזה! אני לא מצליחה להתרפא, אני לא מצליחה לדבר את הטראומה שלי! אני מתה מפחד לומר אותה איך אני יכולה לעשות חשיפות??? ואיך אני יכולה לא לעשות אם אני יודעת שזה הדרך להתרפא???

שלום לך דר אתמול בערב בשמונה ישבתי ורציתי למדוד לחץ דם בבית במכשיר דיגיטלי חדשני, התוצאות היו 100 על 70 דופק 53.. חטפתי שוק ופחד בו זמנית, התחלתי לרוץ במקום כדי לראות אם הדופק מתחיל להעלות ומה שקרה בו ברגע התחילו לי הפסקות בדופק כאילו רצפים כאלה פעימות מוקדמות הרגשתי אותן היטב היטב.. בעבר בשנת 22 זה קרה לי ועשיתי אקו לב במאמץ וגם הייתי עם לופ רקורדר חודש, הכל יצא בסדר בזמנו. לא הבנתי למה ומה ואיך זה קרה אמש, ההפרעה בקצב הלב היתה בערך 3 דקות לא יותר ומיד ירדתי מתחת לבית והזמנתי את מדא לבדיקות באמבולנס אקג יצא כמו שהוא יוצא לי תמיד "שינויים מינימליים קלים מאוד ST" ככה זה משנת 21 האקג... זה לא קשור להפרעות הקצב אלא לאיסכמיה.. אני פוחדת שהדופק לא עולה בזמן מאמץ כי איך שהתחלתי לרוץ במקום כדי לבדוק שהדופק עולה מ 53 התחלתי מיד להרגיש הפרעות בדופק בליווי תחושה של אימה אני אומרת אני חשבתי שאני מתה אתמול באמת :( יש לי השימוטו (TPO) קל ברקע וTSH אחרון יצא לי 5. מה דעתך על התיאור שלי? קראתי שהשתלת קוצב לב אגב מתבצעת בהרדמה מקומית... מי נותן הפניה לזה? אשמח מאוד למענה אני מאוד בלחץ מזה.. דופק 53 שלא עולה בזמן מאמץ אלא במקום זה מתחיל להשתגע ולהיות לא סדיר זה מפחיד מאוד :( אני בחורה בריאה ברקע בדרך כלל, כאילו אין סיפור משפחתי של הפרעות קצב, ואין לי לחץ דם גבוה להפך אני בתת לחץ דם קבוע שנים, לא נוגגעת לא בסיגריות ולא באלכוהול. לא מבינה מה קורה.. נתתי כאן תיאור ממש מפורט אשמח לדעתך דר תודה לך