תוצאות חיפוש עבור פרנויה

שלום רב, לפני כשלושה חודשים הייתי בבודי מסאג' שבו הבחורה מתחככת עם איבר המין שלי על החזה שלה ונוגעת בו בידה עד לגמירה. ביצעתי בדיקה כללית של מחלות מין בשתן לאחר כשבועיים והתוצאות שליליות. מאז אני מרגיש הרגשת אי נוחות באיבר המין, אבל אין פצעים או גירוד או צריבה או משהו אחר. האם יש צורך לחזור על הבדיקות? האם סתם פראנויה?

שלום. לפני בערך חודש כתבתי על התמודדות שלי עם מחשבות טורדניות שקשורות לבריאות הנפש שלי. הרגשתי במהלך השבוע האחרון סוג של הפוגה (אולי התחלתי להפנים שאני לא חולה במשהו וכנראה גם לא אחלה), ואז אתמול קראתי איזה מאמר בנושא והיה לי התקף חרדה קל כאילו חזרתי לנקודת ההתחלה. בחודש האחרון חזרתי להתאמן ולרוץ, אבל גם אחרי זה שאני מרגיש יחסית טוב עדין המחשבות המציקות האלה בראש ולא נותנות לי מנוח (המחשבות תמיד נמצאות שם גם אם שחכתי מהם לכמה שעות). אני מתפקד ועובד, אבל גם המחשבה הזאת שבגלל שאני אחלה במשהו נפשי תהרוס לי את העסק מאוד מפריעה לי (שמאוד התאמצתי והקרבתי עבורו). לגבי השינה שלי, לפעמים אני ישן לילה מלא ולפעמים אני מתעורר ומרגיש לחץ וחרדה, אבל זה מאוד מוזר כי הלב שלי לא דופק מהר, אני לא מרגיש רעידות, רק מן מחשבה כזאת לא נעימה, וסוג של חרדה (קשה להסביר מה זה בדיוק) ואז אני חוזר לישון אחרי חצי שעה-שעה אחרי שאני נרגע. בנוסף, נהיה לי איזשהוא פחד חדש שאני אתחיל לחשוב שדברים לא אמיתיים, למשל בני משפחה, הבית (קשה להסביר בדיוק מה זה הפחד הזה, אבל כאילו אני מערער על בכל דבר מסביבי). בנוסף, אני מרגיש שאני מתעצבן מאוד מהר גם בגלל דברים יחסית קטנים (כאילו מרגיש שאני חסר מנוחה וטרוד כל הזמן) וזה מפריע לי גם בעבודה. אני רוצה לטייל, להנות ולבלות, אבל המחשבות האלה מציקות לי ומעציבות אותי. אני רוצה להתמודד עם זה לבד כי אני יודע שאני אצליח, ואני לא רוצה ללכת לטיפול, אבל אני לא יודע איך להתמודד עם זה.

שלום רב, לפני כשבוע בקרתי אצל סבתי , במהלך הביקור היא סיפרה לי על כך שקרוב משפחה שלי ביקר עם בתו אצלה ובמהלך הביקור הילדה בת ה-3 אמרה לה שוב ושוב "תמותי" ועקב כך היא רוצה לנשל אותו ואת משפחתו מהירושה בשל החמדנות של הילדה.. שוחחתי עם קרוב המשפחה שלי והוא התפלא מאד , הילדה בת ה-3 סובלת מעיכוב התפתחותי ולא ניתן להבין את שפתה. כיצד היית מייעץ לי לפועל? סבתי ניצולת שואה המתגוררת בבית אבות. תודה

שלום ד"ר הידש, אני לא מצליחה להבין מה ההבדל בין הפרעות נפשיות לבין מחלת נפש. האם תוכל להסביר לי או להפנות אותי למאמר בשפה פשוטה שאוכל בעזרתו להבין? תודה רבה לך ושבוע טוב מיכלי

שלום. שואל לגבי סבתי, כבת 90, ידוע על עיוורון מלא בשל ניוון רשתית. ידוע מזה כ20 שנה על מנינגיומה באזור olfactory groove מימין, כשבmri הראשון שבוצע , גודלה היה 1.3 ס"מ. מזה כשנתיים החלה לסבול מהזיות כולל הזיות ראיה ושמיעה, שהלכו והחמירו מאודבחודשים אחרונים, בליווי פרנויה. עברה ct ביקורת שהדגים את המנינגיומה המסוידת באזור olfactory groove /cribriform plate מימין בגודל של 1.6 סמ, בלווי בצקת קלה, ללא אפקט מסה משמעותי. בנוסף הודגמה היגרומה קטנה פרונטלית משמאל עד 7 מ"מ, עם לחץ קל על הפרנכימה. רציתי לשאול האם לדעתך ממצאים כאלו יכולים לגרום לפסיכוזה כזו עם הזיות ומחשבות שווא או שלא סביר שזה קשור ? במידה ולדעתך יכול להסביר , האם יש טיפול חלופי למנינגיומה פרט לניחוח, בהנחה שהיא לא מועמדת לניתוח ? האם כדאי לנסות סטראוידים להפחתת הבצקת באזור המנינגיומה אם זה יכול להיות קשור? תודה רבה על עזרתך.

אני מאובחנת עם או סי די בעיקר פחד מסכיזופרניה ולפעמים זה בא לידי ביטוי גם בדרכים שונות. רציתי לדעת אם גם פחד שפגעו בי בילדות וחקירה על זיכרון משובש ( לא נכון) שיכול לקרות לאנשים כדי להירגע שזה לא קרה זה גם או סי די? יש גם תופעה של פחד שפגעו בי ואני לא זוכרת? האם זה פראנויה ואני מפחדת סכיזופרניה? ורגשות אשם שזה לא מגיע לאבא שלי שארגיש כלפיו מרגישה שמשהו לא בסדר בי.

מעניין אותי לדעת מה קורה אתי (לא פניתי לפסיכיאטר בנושא משום שמה שקורה אתי נראה די טיפשי). כבר כשנתיים בערך: 1. אני מוחק כמה פעמים ביום את יומן השיחות בפלאפון, את הודעות הסמס, את הודעות הווטסאפ והפייסבוק, מוחק כל אימייל שמגיע אליי לתיבה. וגולש במצב של גלישה אנונימית כדי שלא אצטרך לנקות את היסטורית הגלישה. 2. אני עושה ניקוי מספר פעמים ביום לפלאפון שלי מקבצי זבל, מידע שהצטבר וכו' באופן די אובססיבי. 3. מחקתי את קיר הפייסבוק שלי, מחקתי את כל התגובות שכתבתי לאנשים והסרתי את כל הלייקים ואני די חושש לחזור לתפקד במדיה החברתית (לא עקב פרנויה או משהו כזה, אלא שוב - הצורך בניקיון). אצטיין שאם לא אעשה את זה ברור לי שלא יקרה דבר רע וכו'. מה זה? ואיך לטפל בזה באופן עצמאי?

איך יסתכל בית משפט על נאשם עם פרנויה שקיבל אישור מקליניקה פסיכיאטרית שמתעסקת בהמלצות לכשירות משפטית וששם כתוב שהוא מבין מה זה עו"ד ופרקליטות אבל השיפוט שלו גרוע ולא מבדיל בין אסור למותר ? גרוע

שלום שרון. לאחרונה חזרתי לזמן מוגבל למקום עבודה שהייתי בו בעבר וסיימתי לא בצורה חיובית עם האנשים שם, לפי דעתי. חזרתי, מאין ברירה, ואני מרגיש את המתח (אולי זה רק ממני) מהאנשים שם וזה מכניס אותי למחשבות טורדניות שהם רוצים לעשות לי רע. למשל לפני מספר ימים, פתחתי את החלון כדי שיהיה אוויר, כי לא הרגשתי את המזגן. מדובר במשרד גדול. פתאום מגיע המנהל הבכיר ביותר ואומר לי שבגללי, שפתחתי את החלון, המזגן לא עובד. התחלתי לעשות חושבים ולשאול את עצמי איך יכול להיות שהוא בא דווקא אליי, האם הוא עשה סיבוב לראות בכל המשרד שהחלונות סגורים? מדוע הוא בא אליי שאף פעם הוא לא עשה זאת? זה התחיל להכניס אותי ללחץ ולחרדות מה עומד מאחורי זה. יש דברים שאם הם לא נראים לי טבעיים הם לא טבעיים מבחינתי ואז אני מנסה להבין מה הסיבה שעומדת מאחורי זה. מה פתאום הוא החליט לפנות אלי בתוקפנות כזאת שהוא אפילו לא מכיר אותי? אולי הוא יודע משהו ומתכנן לעשות לי משהו רע... אני מרגיש כל הזמן אווירה עוינת בעבודה. לפי דעתי. אני מפחד שטעיתי שחזרתי ואולי אני צריך ללכת כי זה מריץ לי מחשבות טורדניות לא פשוטות. גם קודם היו אבל בדברים אחרים. אודה לעזרתך ולהבנת העניין. החשד שלי מכל דבר ומכל עניין. זה חשוב לי להבין מה זה. מה קורה כאן.

שלום רב, אשמח לדעת מה ההבדל בין "פרנויה ורה" לפרנויה רגילה. תודה על תשובתך.

מקווה שלא אלאה אתכם, אך מדובר בהחלט במקרה מיוחד הנמשך כבר מס' שנים ומאד מאד מטריד: רעייתי ואני נישאנו לפני יותר מעשור שנים, תחילתו של הסיפור היא אולי מאז. טרם החתונה (שהתקיימה בחצרם של חמי וחמותי במושב) הייתי מגיע רבות אל בית הורי אשתי, חמותי החליטה (ללא ידיעתי) לרכוש עבורי "לבנים" (תחתונים, גופיות, גרבים) ולרקום עליהם את האותיות הראשונות משמי הפרטי ומשם המשפחה. כל זאת מאחר שהיתה רוצה לכבס עבורי הבגדים ושהם יישארו אצלה או יחזרו אליה לאחר השימוש (זאת כמובן מבלי להודיע לי שכך היא רוצה). אני כמובן השתמשתי, לקחתי את הלבנים לבית הורי, כיבסתי אותם שם, אח"כ החזרתי וחמותי, שהיתה רגישה ל"ריחות", לא אהבה שכך קורים הדברים (רצתה לכבס את הלבנים אצלה במכונה). הדברים התגלגלו, אשתי (שהיתה אז חברתי) גם לא סיפרה לי על רצון חמותי בהיבט הכביסות וכו'. יצא שכחודש לפני החתונה העניינים האלה עלו ככל הנראה לחמותי על הראש ובכעס רב (מצידה) החלטנו לעזוב את הבית ולעבור להתגורר יחדיו בדירה שיועדה לנו בשכירות בעיר הסמוכה. מאז היה קצת שקט, החתונה עברה בשלום אך עם משקעים שנוצרו בין חמי וחמותי לבין הוריי בענייני החתונה - דברים שלא ייחסנו להם חשיבות דאז כי היינו צעירים. גרנו כעשר שנים בדירה שבשכירות המרוחקת כ- 5 ק"מ מבית חמי וחמותי ונולדו לנו 2 ילדים. רעייתי, הקשורה מאד להוריה, היתה מבקרת אותם לא מעט ואף "מתנחלת" שם למספר שעות מדי יום-יומיים. החיים התגלגלו ולפני מספר שנים הזמינו אותנו חמי וחמותי לשיחה וביקשו שנשקול ברצינות לבנות את בית הקבע שלנו אצלם בחצר, כאשר אשתי (הבכורה מבין 3 אחים) תהיה הבת הממשיכה, כנהוג במושבים. מובן ששקלנו היטב ההצעה, כשבצד אחד שמנו ההזדמנויות למול הדברים השליליים במגורים ליד ההורים. מובן שנשקל גם נושא האחים - האח הצעיר של אשתי (הבן היחיד, כאשר יש עוד אחות) היה אמור להיות הבן הממשיך, אך מאחר שלא ידע לשמור על הנכסים והיה בזבזן ופזרן הוחלט כי אשתי היא זו שתמשיך מאחר שחמי אהב (ואוהב) אותי והכיר את הרצינות שלי ויכולתי להחזיק בכספים ונכסים ולשמור על המורשת. החלטנו בלחץ לא קטן בעיקר מצד חמי אך גם בהסכמת חמותי ובעידודה - להתחיל לבנות את ביתנו כ- 50 מטרים מביתם. בנינו ועברנו לגור לידם לפני מספר שנים. עם זאת, לפני כ- 3 שנים התחוור לי מאשתי כי קיימת "בעיה" המטרידה מאד את חמותי כלפיי - היא חושדת בי בכל מיני חשדות משונים של חדירה לביתה, הכתמת המטבח בכתמים שאינם יורדים, פתיחת ארונות ובכללם גם ארון הבגדים בחדר השינה שלה. מובן שדברים אלה חסרי כל שחר וחמותי, הידועה לחמי ולבתי ב"שגעונה" מזה שנים בחשדנות כלפי אנשים, ואכן המציאה כל מיני המצאות משונות נוספות בעניין זה. חמותי טענה בפני חמי ואשתי שהחשדות האלה כלפיי מקננים בתוכה גם כשגרנו בדירה השכורה, אך הרבה פחות מאשר מאז שעברנו לגור בקירבתם. אשתי ציינה בפניי מס' עובדות "מקילות": גם בה ובאחותה חשדה חמותי לפני שהחליטה לחשוד בי - שהן הופכות לה את הבגדים בארון, מוציאות אותם ומכבסות אצלן ומחזירות, מוציאות לה שמפו ומערבבות בחומר אחר וכו'. יצא לי לפגוש את חמותי (כיום בת 70) לשיחה לפני כשנתיים וחצי מעט לפני ראש השנה - ישבנו זה מול זו בחצר והיא גולל הבפניי את "מסכת הדברים" שאותם אני "עושה" כביכול אצלה - אני נדהמתי, אמרתי לה שהדבר האחרון שארצה לעשות הוא לפגוע בה או בחמי וכיצד היא מגיעה בכלל לחשדו חמורים מעין אלה? היא היתה בשלה והתייחסה אליי כאל אחד שכבר ביצע ו"אמור לדעת" על מה היא מדברת. אני כמובן דבקתי בגרסתי ואמרתי שמעולם לא עשיתי ולעולם לא הייתי חושב לעשות לה (ולמעשה גם לחמי) דברים כאלה - אני מכבד ומעריך אותם ומוקיר להם תודה על כך שאנו גרים כאן במושב, למרות הקשיים. עוד אמרתי שיהא זה בבחינת כריתת הענף עליו אני יושב אם בכלל אחלום לעשות דברים כאלה ושאלתי כמובן הכיצד היא הגיעה לידי החלטה/תיאוריה שאני עושה לה כאלה דברים הזכרתי לחמותי את עניין הכביסה המעורבבת עוד מלפני החתונה ואמרתי לה שהייתי מאד צעיר (אכן - הייתי בן 20-21) ומבלי שאמרה לי מה מפריע לה לא יכולתי לדעת. היא טענה שעל כך היא כבר "סלחה" מזמן, אך מאז היא חושבת שאני רוצה להתנקם בה או משהו כזה. היא טענה שהיא חשה בכך שאני לא שוכח את זה. אני כמובן הגבתי בביטול ואמרתי שאין לי כל טינה והבנתי אותה אז בעניין הטירדה של חיים עם חברתי אצלה בבית. כל העת כיבדתי אותה ודיברתי אליה בעדינות ובהסברה רגשנית. חמותי ראתה שאני לא "משתף פעולה" עם התיאוריה שלה, התרגשה, כעסה ועזבה את המקום אל ביתה, מבלי לחזור. אני כמובן ישבתי המום לנוכח הדברים חסרי השחר וכל הזמן תהיתי הכיצד וממתי היא חושדת בי במשהו, ואם לא מדובר בבעיית הביגוד אז מה היא ראתה ש"הדליק אותה". אציין בלב שלם וחפץ כי אין אף אחד בעולם שיוכל להצביע עליי על מעשה רע כלשהו (אולי קצת נסעתי מהר ברכב פה ושם) שעשיתי כלפי מישהו - הכל רק לעזרה אמיתית, הקשבה, דאדה לסובב אותי ורגשנות אישית שאני מפגין כלפי סובביי בבית ובעבודה (תחתיי נמצאים כ- 60 איש). המצב לא היה קל, אשתי וחמי שמעו על "פיצוץ השיחות" ולמעשה "התפוצצו" מכעס על חמותי המסכנה - כיצד היא יכולה לעשות לי את זה ואיזו משוגעת היא וכו'. הלכתי עם חמי לשטח החקלאי כדי לדון במצב, חמי גילה לי מה קורה בבית ומובן שלא תלה בי כל אשמה שהיא. דיברנו על הענקת טיפול לחמותי - הוא אמר שניסו בעבר ולא הצליח. הוא שאל אותי האם אהיה מוכן להבדק ב"מכונת אמת" על מנת להפריך את הטענות של חמותי והשבתי שכמובן, אך מצד שני מדוע עליי להצטדק בכלל? שוחחנו, רעייתי היתה שותפה בכל - חשבנו על עזיבה ומעבר למקום אחר, אני לא ששתי כלל וגם חמי לא רצה לשמוע מזה - זה נראה ככניעה למצב שכלל לא היה, ולכן לא בא בחשבון. יצא לי לדבר עם אשתי רבות בנושא וכל פעם התגלה לי עוד פרט ועוד פרט - עניין אותי מאד כיצד הגיעה חמותי למחשבה המזוויעה שאני אעשה לה כל מיני דברים שכאלה ועל מה בכלל היא ביססה את טענתה: הסתבר שבזמן שהיינו אשתי ואני חברים - כתבתי לה מכתבים (הייתי אז בן 20), חמי וחמותי ביקשו מחברתי את אחד המכתבים ושלחו, ללא הסכמתי כמובן, המכתב לבדיקה של גרפולוג סוג ז' (סליחה על הביטוי) לטובת בדיקה לפני החתונה - לפי דברי אשתי הגרפולוג כמובן הרעיף שבחים אישיים עליי, על התנהגותי ועל אישיותי (זה היה מרבית הניתוח שלו), אך ציין כי אני גם "תחמן" ויכול אולי לנקוט ב"דו-פרצופיות" (משהו שאינני מבין כלל את פישרו - ברצינות). אירוע זה הדליק לי נורה אדומה - חמי חמותי, מבלי לבקש ממני, הוציאה את כתב היד שלי לגרפולוג שמומחיותו אינה ידועה כלל (זה היה סתם חבר של מכר שלהם), וזה כתב אמנם דברים יפים אך בסוף דבריו ציין גם את הדברים שבעיניי חמותי, כך אני מסיק, נראו כנראה התגלמות ה"רוע". אציין כי אני ממש לא מגיע לביקורים אצל חמי וחמותי בשל סיבה זו, אך לא מונע מהילדים ומרעייתי לעשות כן. מדי פעם שחמי קורא לי לעזור לו במחשב - אני קופץ ועולה אליו, מסיים הטיפול בבעיה ויורד בחזרה לביתי. מעבר לנתונים הנ"ל אין בידיי דבר ולא חצי דבר בעניין הסיבה לחשדות הבלתי הגיוניים של חמותי המוטרפת וממתי אלו החלו לעלות. בשנה האחרונה מסתבר שהיא החלה באיזשהו טיפול פסיכולוגי והיא מספרת לפסיכולוגית על כך שהיא "בטוחה" שזה אני שעושה לה הדברים והיא רוצה ש"אפסיק", היא מחפשת כל מיני דרכים לסיים ה"פרשה" איתי וכו'. לפני מס' חודשים שוב הגיע המצב לתסיסה וחמי ואשתי שוב התפוצצו על חמותי בבית. שוחחנו הוא, רעייתי ואני בחוץ על הדשא - אמרתי לו שאולי אמצא מקום עבודה בחו"ל למס' שנים ונשכיר את הבית ע"מ לאפשר מחייה שם בחו"ל. חמי שלל אפשרות זו מכל וכול - הוא הקצין ואמר שאם נעזוב אזי הוא ימכור את המשק ויעבור לגור בתאילנד - יתרחק מכולם ולא ירצה לשמוע מאף אחד. הוא הציע שאשתי תחזור לדבר עם חמותי (היא הפסיקה לדבר איתה למס' שבועות מאז ה"פיצוץ") ותקשיב לה למרות הכל ותתן לה "פורקן" למילים - מתוך הבנה שיש בה "שיגעון" ואנחנו רק צריכים לטפל בה. רעייתי ואני הסכמנו על כך והעניינים חזרו אט אט למסלול (מהו המסלול? היא מדברת עם חמותי, הילדים ממשיכים לקפוץ לבקר, מדי פעם יוצא לי לדבר עם חמותי בטלפון או בחוץ בחצר והכל נראה "בסדר"...). לאחרונה הודיע הבן, אח של אשתי, כי חפץ הוא להתחתן - שמחה וששון קפצה - חתונה בקיץ הקרוב, פסח המתקרב - אווירה טובה ו"טהורה" נסוכה על האזור. אממה - הבוקר הופתעתי כשאני מגלה ליד המחשב מכתב הממוען אליי, ללא בול - אני פותח ורואה מכתב בכתב יד של חמותי המיועד אליי... - המממ... - אני קורא ולהלן הנוסח: "ל- X שלום, אחרי הרבה מאד התלבטויות החלטתי שהגיע הזמן שנדבר ביננו ונבין מה קורה. אני מאד מאד כועסת כבר שנים עליך ואין לי אומץ לעשות את הצעד הזה מסיבה אחת בלבד - אני לא רוצה לעבר את בתי/רעייתך והילדים בעניין - אני מכירה היטב את בתי/רעייתך והיא תיקח את זה מאד מאד קשה וחבל, לכן אני רוצה שניפגש ונדבר פנים אל פנים. פסח מתקרב וגם החתונה של הבן שמאד מאד אני שמחה שזכיתי לכך ולכן כדי לא לשבש את האווירה ואוכל להסתכל לך בעיניים ולהרגיש בטוחה שהעניינים ביננו הסתדרו ונעבור ביחד את החג והחתונה הקרובים. די לעוינות שקיימת ביננו, אני מאד מקווה שתהיה גלוי כלפיי וגם אני כלפיך ובזה תסתיים מסכת האיבה. בבקשה תתקשר ותמצא זמן מתאים לשיחה חשובה זאת. בתודה ובתקווה - חמותך." נו - מה תגידו על זה??? היא לחלוטין משוכנעת שאני "יודע" מה קורה, וה"עוינות" וה"איבה" שקיימת ביננו צריכים להפסק - מה עושים עם זה??? אני אדם שקול, הגיוני - מצד אחד אני לא מערב אף אחד בינתיים במציאת המכתב כי אני רוצה בהחלט לכבד את חמותי, אך מצד שני איך אני אמור להגיב על כך? אני מאד רוצה להפגש ולפתור ה"בעיה" כביכול באופן מוחלט ולא רק לחתונה ולחג המתקרבים... על איזה כיוון אני הולך?: הגנה על שמי הטוב ועל הפצת חשדות לא מבוססים כלפי עצמה ומשפחתי הקרובה ביותר, או שיתוף פעולה ואמירה כביכול "אוקיי - בואי נסיים את זה...". אני איש של אמת ואינני מסוגל לבוא ולשתף פעולה עם שיגעון שכזה - איך מכניסים לאשה בת 70 (אגב היא נראית צעירה יחסית לגילה, מסתובבת ומטפחת גינה, צועדת לספורט וכו') שכל התיאוריה עליה היא בונה במשך שנים לגביי - היא "אור ופרח" - מקווה שתוכלי/תוכלו לשפוך מעט אור והנחייה כי באמת אין לי עם מי להתייעץ בעניין... תודה על ה"הקשבה".

| 17:42 שלום. אימי בת 78 ומזה מספר שנים סובלת מפרנויות ומאשימה את אבי שהוא שולט לה מרחוק על הטלפון, המחשב, חשבון הבנק ועוד. זה מגיע פעם בכמה ימים אבל באופן קבוע כבר מספר שנים ולאחרונה הולך ומחמיר. בעת הסערה שהיתה השבוע הרכב שלה נתקע והיא סירבה ללכת הביתה ולחכות לטלפון מהגרריסט והתעקשה להמתין ברכב 5 שעות בטענה שהיא לא סומכת עליו שיתקשר מראש. היא מסרבת להכיר במצבה או בבעיה כלשהי ולא מוכנה לראות פסיכוגריאטר כי היא בטוחה שזו מזימה נגדה - איך ניתן להביא אותה לאבחון של פסיכוגריאטר? אני אובד עצות

שלום דוקתור . כל פעם שאני הולך לסופר שכונתי , נדמה לי שיש שוטר (או שוטרת) אחד או שניים בסופר . אני ממש לא יודע מה לעשות. אולי זה סתם פרנויה? תודה

שלום. שואל לגבי סבתי, כבת 90, ידוע על עיוורון מלא בשל ניוון רשתית. ידוע מזה כ20 שנה על מנינגיומה באזור olfactory groove מימין, כשבmri הראשון שבוצע , גודלה היה 1.3 ס"מ. מזה כשנתיים החלה לסבול מהזיות כולל הזיות ראיה ושמיעה, שהלכו והחמירו מאודבחודשים אחרונים, בליווי פרנויה. עברה ct ביקורת שהדגים את המנינגיומה המסוידת באזור olfactory groove /cribriform plate מימין בגודל של 1.6 סמ, בלווי בצקת קלה, ללא אפקט מסה משמעותי. בנוסף הודגמה היגרומה קטנה פרונטלית משמאל עד 7 מ"מ, עם לחץ קל על הפרנכימה. רציתי לשאול האם לדעתך ממצאים כאלו יכולים לגרום לפסיכוזה כזו עם הזיות ומחשבות שווא או שלא סביר שזה קשור ? במידה ולדעתך יכול להסביר , האם יש טיפול חלופי למנינגיומה פרט לניחוח, בהנחה שהיא לא מועמדת לניתוח ? האם כדאי לנסות סטראוידים להפחתת הבצקת באזור המנינגיומה אם זה יכול להיות קשור? תודה רבה על עזרתך.

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי "מקומות ציבוריים".אני רואה הרבה מיקרים שאנשים מתווכחים "ורבים".זה יכול להיות ביין רכבים בכביש או באוטובוס או במקומות ציבוריים.אני חושב שיש בחברה שלנו כל מיני אנשים "חמומיי מוח" או אנשים "חוצפנים" ומבלי להכליל יש גם הרבה "ערסים". קרה לי פעם שחציתי כביש ואייזה "ערס" "קילל" אותי בגלל שהלכתי לאט. האמת לא יוצא לי הרבה לריב או להתווכח עם אנשים ואני משתדל "להתנהג" יפה ולדבר באופן מנומס לזולת וגם אינני נוטה להתערב במיקרים שאני רואה אנשים מתווכחים אבל יש לי קצת "פחדים" או "פראנויות" לגביי "להסתובב" במקומות מסויימים ובכלל יש לי "חשש" קל להסתובבב בשעת ליילה. אני יודע שיותר "בטוח" להסתובב ביום ולא בליילה. לפעמיים כשאני מסתובב נגיד בליילה יש לי מאיין "חרדה" או "פחד" מהסביבה או להיתקל באנשים "עוינים" או אנשים "לא נעימים". מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלו?האם אלו מחשבות טבעיות ונורמאליות אצל אנשים?(גברים ונשים) תודה על תשובתך

לאחר השחרור התבקש לבצע צילום ותוצאות הצילום היא; כליה ימנית מודגם תהליך אנאקוי עם תוכן אקוגני בתוכו בקוטב התחתון של הכליה החוצה את הפרנויה לכל רוחבה ועד אגן הכליה בממדים 63.8*6.1 ס מ. נראית הרחבה קלה של המערכת המאספת התוך כלייתית כליה שמאלית הודגמה בצורה מיקום וגודל תקין פרנויה שמורה כיס שתן היה מרוקן

שלום, בני בן ה16 החל לקרוא מלא מאמרים שקשורים לחשיפה לשמש, ומאז כל היום (שעות השמש בעיקר אבל מהזריחה ועד החשכה) מתהלך עם מעיל.. כמו כן סוגר את התריסים והחלונות בשעות הללו... וטוען שגם בקיץ הוא יעשה זאת (גם מעיל) שם קרם הגנה כל שעתיים גם כשהוא במבנה (אם החלונות פתוחים..) וטוען שקרינת uv גם אם השמש בכלל לא ישירה בבית שלנו (לא כיוון השמש) מזיקה מאוד.. מוגזם? נכון? פרנויה?

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות שקשורות לעניין של "פרטיות" או "פלישה לפרטיות".אני אתן לך דוגמא:קרה לי מיקרה שמישהו "התעסק" עם תייבת הדואר שלי וראה שנעלמו לי גלויות שנשלחו לי מחוץ לארץ.יש לי פראנויות שיתכן שמישהו יודע פרטים אישיים עליי או אפילו שעקבו אחריי ויודעים את כתובתו.אני חושש מאוד מאפשרות של "פגיעה בפרטיות" או "העברה של מיידע" וזה לא שיש לי משהו להסתיר אני אדם נורמטיבי אבל בכל זאת לאור מיקרים שקרו לי אז אני "לא סומך" על אנשים או על הסביבה. תודה על התייחסותך

שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם מחשבות טורדניות בגלל סטרס או מתח נפשי וגם חרדות ופוביות. בזמן האחרון אני מרגיש שיש לי גם כל מיני "פראנויות" כלפיי הסביבה.אני לא חושב שאני פראנואיד כי אני יודע "להסביר" או "לדון" בפחדים היום יומיים שלי. יש לי גם כל מיני תחושת בטן לגביי פרנוית או פחדים שיש לי למשל חשש מהכרות עם בחורות או אנשים שזוממים נגדי. אני בטוח שהאינטוטיציות ותחושות הבטן שלו הן נכונות ברוב המיקרים. מה דעתך על מחשבות טורדניות או פראנויות?

עשיתי טעות בעבודה שהיתה מוזרה ונבעה מבלבול באותו זמן, וחוסר הבנה במשמעות חומרת הענין. מאז הרגשתי סביבי לחץ חברתי מטורף לעזוב, פתאום מתגלגלים לידי נזקים רבים שמנסים ליחס לי, מחפשים אותי בפינה בנרות על כל דבר קטנטן, כל מילה שלי נבדקת ונותנים לי להבין ששקרתי אם לא דיקתי במאה אחוז, גם משקרים לי כל הזמן, ונותנים לי להבין שאחרים שקרו לי.והכל לדעתי, כדי שאתפטר. אך הדבר קשה מאד כשיש קביעות וכשמשפחתי משוכנעת שאני בפראנויה ולא מאמינה כלל. ובמקום לדחוף אותי לצאת דואגים ליציבות הכלכלית ולא להתעללות שלדעתם תלויה בפרשנות שלי. ואני שואלת כדי לומר למשפחתי- האם יתכן שלאדם יש פראנויה רק בעבודה ולא בשום תחום אחר בחיים? איך מוכיחים דבר שאינו נאמר ברור אלא נעשה ברקע ובלי אפשרות לתעוד ברור. אך קים בודאות. אני צריכה גב לעזוב, כדי לקבל תמיכה לשרוד הלאה, אנא, מה אתה מציע לי כדי לשרוד נפשית?

שלום ותודה על המענה, אני לוקחת לוסטרל 75 מ"ג, יודעת שאלכוהול ולוסטרל לא הולך ביחד ורוצה לבדוק האם יש סכנות בריאותיות בשימוש חד פעמי של קנאביס רפואי תודה!

מעניין אותי לדעת מה קורה אתי (לא פניתי לפסיכיאטר בנושא משום שמה שקורה אתי נראה די טיפשי). כבר כשנתיים בערך: 1. אני מוחק כמה פעמים ביום את יומן השיחות בפלאפון, את הודעות הסמס, את היסטוריית הגלישה, את הודעות הווטסאפ והפייסבוק, מוחק כל אימייל שמגיע אליי לתיבה. 2. אני עושה ניקוי מספר פעמים ביום לפלאפון שלי מקבצי זבל, מידע שהצטבר וכו' באופן די אובססיבי. 3. מחקתי את קיר הפייסבוק שלי, מחקתי את כל התגובות שכתבתי לאנשים והסרתי את כל הלייקים ואני די חושש לחזור לתפקד במדיה החברתית (לא עקב פרנויה או משהו כזה, אלא שוב - הצורך בניקיון). מה זה? ואיך לטפל בזה באופן עצמאי?

אהלן, מעניין אותי לדעת מה קורה אתי (לא פניתי לפסיכיאטר בנושא משום שמה שקורה אתי נראה די טיפשי). כבר כשנתיים בערך: 1. אני מוחק כמה פעמים ביום את יומן השיחות בפלאפון, את הודעות הסמס, את הודעות הווטסאפ והפייסבוק, מוחק כל אימייל שמגיע אליי לתיבה. 2. אני עושה ניקוי מספר פעמים ביום לפלאפון שלי מקבצי זבל, מידע שהצטבר וכו' באופן די אובססיבי. 3. מחקתי את קיר הפייסבוק שלי, מחקתי את כל התגובות שכתבתי לאנשים והסרתי את כל הלייקים ואני די חושש לחזור לתפקד במדיה החברתית (לא עקב פרנויה או משהו כזה, אלא שוב - הצורך בניקיון). מה זה? ואיך לטפל בזה באופן עצמאי?

אהלן, מעניין אותי לדעת מה קורה אתי (לא פניתי לפסיכיאטר בנושא משום שמה שקורה אתי נראה די טיפשי). כבר כשנתיים בערך: 1. אני מוחק כמה פעמים ביום את יומן השיחות בפלאפון, את הודעות הסמס, את הודעות הווטסאפ והפייסבוק, מוחק כל אימייל שמגיע אליי לתיבה. 2. אני עושה ניקוי מספר פעמים ביום לפלאפון שלי מקבצי זבל, מידע שהצטבר וכו' באופן די אובססיבי. 3. מחקתי את קיר הפייסבוק שלי, מחקתי את כל התגובות שכתבתי לאנשים והסרתי את כל הלייקים ואני די חושש לחזור לתפקד במדיה החברתית (לא עקב פרנויה או משהו כזה, אלא שוב - הצורך בניקיון). מה זה? ואיך לטפל בזה באופן עצמאי?