לפובי, מצער להבין שעברת טראומה משמעותית. אני ממליץ שחברים נוספים בפורום, אכן יגיבו לבקשתך לשתף אותך ואת כולנו בהרגשותיהם הדומות להרגשתך. עניינית, טוב שאתה מטפל במצוקתך, בעזרת פסיכיאטר ופסיכולוג. ד"ר מאיר נעמן > פסיכולוג קליני בכיר ומורשה לטיפול בהיפנוזה > 054-754-9898
היי משה, אני לא יודעת מי אלה ש"משווים" HOCD לפחד מכלבים, אבל חשוב לדעת שכל פחד יכול להיגרם בלי קשר למגע עם הגורם המפחיד. הפחד להיות גיי הוא בסופו של דבר מאחר שזה נראה לך כמו דבר נורא שלא תוכל לחיות איתו, מסיבות אלה או אחרות. גם פחד מכלבים קיים אצל ילדים רבים, שלא היה להם שום מגע מאיים עם כלב מעולם - רובם פשוט לא רגילים לכלבים ופוחדים מהחיה הגדולה שמשמיעה קולות מפחידים. בברכה,
יוסי שלום הציפרלקס מפחית את החרדות ולכן כאשר אתה לא לוקח את התרופה חוזרות החרדות אם זה פוגע במיניות אפשר ללכת לפסיכיאטר ואולי להחליף לתרופה אחרת, אבל לא כדאי לך להפסיק את התרופה בלי תחליף אפשר להוסיף טיפול התנהגותי קוגנטיבי שעשוי לעזור לך להתמודד עם החרדה בהצלחה עירית
לפובי, מצער להבין שעברת טראומה משמעותית. אני ממליץ שחברים נוספים בפורום, אכן יגיבו לבקשתך לשתף אותך ואת כולנו בהרגשותיהם הדומות להרגשתך. עניינית, טוב שאתה מטפל במצוקתך, בעזרת פסיכיאטר ופסיכולוג. ד"ר מאיר נעמן > פסיכולוג קליני בכיר ומורשה לטיפול בהיפנוזה > 054-754-9898
היי משה, אני לא יודעת מי אלה ש"משווים" HOCD לפחד מכלבים, אבל חשוב לדעת שכל פחד יכול להיגרם בלי קשר למגע עם הגורם המפחיד. הפחד להיות גיי הוא בסופו של דבר מאחר שזה נראה לך כמו דבר נורא שלא תוכל לחיות איתו, מסיבות אלה או אחרות. גם פחד מכלבים קיים אצל ילדים רבים, שלא היה להם שום מגע מאיים עם כלב מעולם - רובם פשוט לא רגילים לכלבים ופוחדים מהחיה הגדולה שמשמיעה קולות מפחידים. בברכה,
יוסי שלום הציפרלקס מפחית את החרדות ולכן כאשר אתה לא לוקח את התרופה חוזרות החרדות אם זה פוגע במיניות אפשר ללכת לפסיכיאטר ואולי להחליף לתרופה אחרת, אבל לא כדאי לך להפסיק את התרופה בלי תחליף אפשר להוסיף טיפול התנהגותי קוגנטיבי שעשוי לעזור לך להתמודד עם החרדה בהצלחה עירית
נכון
שלום לך, צריך ראשית לאבחן את סוג החרדה והדריכות שאתה מתאר, ולראות מה מקורה. יש לזה פתרונות, לעתים יעילים מאוד (כדוגמת טיפול היפנוטי). במקרה של היפנוזה - תקפיד שאתה פונה למטפל מוסמך ומורשה. אודי
נועם טיפול ב- CBT אכן מומלץ בד"כ כטיפול מועדף לחרדות, פוביות, מתחים וכד'. תוכל לאתר פסיכולוג מתאים בקריות ע"י חיפוש ב-"גוגל", או דרך האתר "פסיכולוגיה עברית".
חרדה מכלבים הינה בעיה רגשית.
שלום, באופן עקרוני לפחדים וחרדות יש נטיה להכנס למסלול כרוני ולא לעבור אך כמובן שאני לא יכול נבא לגבי בתך. באופן עקרוני אם הבעיה נמשכת זמן רב ומגבילה את חייה כדאי לטפל בזה. בהחלט ניתן ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com
נועם שלום, פחדים מכלבים וחיות אחרות הינם נפוצים בגילאים. יש ילדים שאצלהם המצב יותר משמעותי וגם מוביל לפחד גדול וקושי להתנהל. ילדים אלו פעמים רבות "תלויים" בהוריהם כדי שירגיעו אותם במצב זה. המטרה היא לעזור לילד באופן הדרגתי ללמוד כי הוא יכול "להתמודד" במצב זה לבדו, ללא זה שההורה שלו "יפתור לו את הבעיה". הילד גם ילמד כי לרוב (או כמעט תמיד) התסריט המפחיד שרץ לו בראש לא מתקיים. הכלב לא ינשך אותו. כדאי לפנות לגורם מקצועי המתמחה בטיפול בפחדים וחרדות של ילדים. ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com
שלום דנה, ממה שאת מתארת נשמע לי שהבעיה היא לא רק סיוטים בלילה. חשוב שתתייעצי עם פסיכיאטר/ית, כדי להגיע לאבחנה מדויקת. הפרעות שינה הן הרבה פעמים ביטוי אחד של מצב פסיכיאטרי שמשפיע על עוד תחומים. לעיתים מעבר לשיחה עם פסיכיאטר צריך לעשות גם בדיקות נוספות, כמו למשל מעבדת שינה. עם אבחון מדוייק יש אפשרות לתכנן טיפול. חלק גדול מהפרעות השינה ניתנות לטפול יעיל.
היי, ראיתי את פנייתך כבר אתמול, וחיפשתי עבורך ברשת קריקטורה ישנה שראיתי פעם, שבה רואים מטפלת הנושאת על כתפיה אסל ארוך, שעליו תלויות במקום דליי מים, המון כפות ידיים, אליהם מחוברים הילדים (הקריקטורה נמצאת בספר קריקטורות מהווי הקיבוץ שנקרא "פנימי בהחלט"). מאחר שלא מצאתי את התמונה ברשת, נסתפק בכך שנדמיין את המחזה... :-)) בעיני, בגיל ארבע וחצי עדיין מותר לילדות לבקש לעצמן מגע פיזי איתך, שמשקף (בעיני) פחות פחד, ויותר מעין טקס 'בעלות' שאופייני לעיתים לתאומים או לילדים שגדלים יחד בסביבה או באווירה של "שווה בשווה". אם תקראי מה כתבתי כמה קומות מתחתייך לאליאנה ועמוס, נדמה לי שהייתי נוקטת גם כאן גישה דומה. תגובה פרדוכסאלית - כלומר, היצמדות עקבית שלך אליהן, עד שהן עצמן יחושו באבסורד. נסי להרחיב את זה למס' ימים אפילו לזמנים בהם הן עצמן אינן זקוקות לכך, עד שיחוו אותך קצת נודניקית. לפעמים, כשאנחנו מפסיקים להיאבק במשהו מעצבן, הוא נעלם מעצמו. אשמח אם תוכלי לעדכן איך הולך. בהצלחה ליאת
שלום מיכל, הפיתרון של פנייה למאלפת הוא מצויין בעיני. מאלפי כלבים (טובים!) דווקא בקיאים מאד בפסיכולוגיה של ההתנהגות, גם אם לא עברו הכשרה פורמלית. כמובן שבעיני אימוץ גור כלבים זה תמיד דבר נהדר, אך יש לעשות זאת *רק* אם זה מתאים לכם באמת לאורך זמן, ולא כגחמה או פיתרון לטווח קצר. כלב זו מחוייבות ואחריות לשנים רבות, וכדאי להביא זאת בחשבון לפני שמאמצים אותו. בברכת הב שמח ליאת
שלום ענת, האמירה של בנך, כשלעצמה, אינה מבהילה אותי, שכן היא אינה משקפת משאלה אמיתית למותך, אלא כעס רגעי עלייך שמקבל ביטוי בפנטזיה המפורסמת של "אמא אחרת". מה שמדאיג מעט יותר הם החרדות והלחצים שאינם מקבלים ביטוי ישיר, ואשר מתגנבים החוצה, דרך החרדות והטיקים. אני מקווה שאינכם מעירים לו על הטיקים הללו, ומציעה לשקול התערבות טיפולית שתכוון לחרדה סביב הפיפי וההתאפקות. קיימת אפשרות שהפחד מעשיית הפחדים קשור איכשהו להצטיינות הגדולה שלו בכל התחומים, כפי שהזכרת, כאילו שאינו יכול להרשות לעצמו להיתפס כשהוא 'מלוכלך', 'מגעיל' או 'מסריח'. בעיני זה דווקא *כן* שווה שיחה עם איש מקצוע, ולו כדי לנסות ולהבין מה מפעיל את החרדה וכיצד אפשר להרגיע אותה (רמז: נורא מעיק להיות תמיד ילד מבריק!). אם בעלך ימשיך להחזיק בהתנגדותו, תוכלי להגיע לבדך. מדינה חופשית... בהצלחה ליאת
בוקר טוב, אני בהחלט יכולה להבין את הבעיה שלך אך אין זה מסמכותי או מתפקידי להמליץ או לספק טיפול בעבור אנשים. עליך לפנות לרופא המשפחה לספר לו על הבעיה וזה יפנה אותך לרופא מטפל או לגוף מתאים שיוכל לתת מענה לבעיה שלך. ככל שעובר יותר זמן הבעיה תהיה יותר חמורה, גם אם ינסו לדבר איתך עד מחר ולהסביר לך כי אין מה לפחד, וגם אם אתה בעצם יודע את זה, הידיעה לא ממש תעזור. אחת השיטות להתמודד עם פחדים וחרדות הינה להיחשף לגורם שמעורר את הפחד ובמקרה זה כלבים, ואכן אחת האופציות הינה לקחת כלב ולגדל אותו . מחובתם של השכנים לקשור את כלבתם ובטח לא לתת לה להסתובב חופשיה ללא רצועה, בענין זה אתה יכול לפנות לרשות המקומית או לשירותי העיריה ולהתלונן. שיהיה בהצלחה.
שלום ליטל, ראי תשובתי לסאמ, שתי קומות מתחתייך. בהצלחה ליאת
שלום מורן, הדרך הטובה והטבעית ביותר להתגבר על פחד מכלבים, הוא לאמץ הביתה גור קטן, ולגדל אותו לצד הילדים באהבה ושמחה. כך כולם מרוויחים, והבית הופך שמח יותר וכייפי. אפשר לטפל בזה בעזרת איש מקצוע, פסיכולוג ילדים קליני, שיצור עבור הילדה היררכיה של משימות, באמצעותן תוכל להתיידד עם אובייקט הפחד שלה (כלבים, במקרה שלכם) ולהתגבר עליו. אפשר, כמובן, גם לא לעשות כלום, ולחכות שהפחד יתמתן עם הגיל, ויחלוף ככל פחדי הילדות האחרים. בברכה ליאת
שלום מיכל, בעיות בוויסות חושי מאובחנות ומטופלות ע"י מרפאות בעיסוק, ולא כדאי 'להדביק' לו תוויות או להסתפק בטיפול הומיאופתי. ההתנהגות בגן, לפחות כפי שעולה מדברייך, יכולה להיות קשורה לקושי בכיבוד גבולות וקבלת סמכות. לעיתים קרובות, בהיעדר עמדה הורית סמכותית ועקבית, מתפתחים אצל הילד פחדים. איני יכולה לומר בוודאות שזאת הבעיה, אך זה כיוון מחשבה שאפשר לשקול. בעיני, שווה להתייעץ עם איש מקצוע. אפשר להתחיל עם מרפאה בעיסוק, ואז עם פסיכולוג ילדים. בהצלחה ליאת
שלום. פחד/ חרדה מהכלבים נכנסת תחת הגדרה של פוביות ספציפיות כמו למשל פחד גבהים, מעליות וכו', כל איש מקצוע שמטפל בחרדות מטפל גם בפוביות ספציפיות וכמובן גם בבעיה שלך . באופן אישי נתקלתי במקרים רבים ודומים ובטיפול קצר וממוקד ניתן להתמודד עם הקושי. ישנם טיפולים קבוצתיים שבהם אנשים פוגשים אחרים שסובלים מדברים דומים. לגמרי טבעי לחשוב ש"רק לי יש את זה", אך לא כך הדבר. רבים סובלים מחרדות מסוגים שונים. הפרעה זו שכיחה ונפוצה מאוד בארץ ובעולם. אפשרי לעזור לעצמך ללא טיפול תרופתי, אך התמודדות זו תהיה קשה ודורשת השקעה של כוחות רבים. את יכול לפנות לעוייץ לתחנה או מרפאה לבריאות הנפש במקום מגוריך (טיפוליים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים בחינם) או קליניקה פרטי . באתר של מיינד קליניק קיים חומר על הפרעות חרדה ופוביות. www.mindclinic.co.il בברכה,
שלום לך, לא לאהוב חייות טבעי אך לפחד מהם זה עניין אחר לגמרי. במידה ופחד מבעלי חיים מגביל אותך ובגללו את נמנעת לצאת לרחוב, הפחד עלול להפוח להפרעת חרדה. טיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT) הכי יעיל בהתמודדות עם חרדות ופוביות מכול הסוגים גם בהתמודדות עם פוביה מבעלי החיים. בברכה,
שלום דורית אני מבינה שיש לך פוביה מכלבים, ושאת (עם הרבה אומץ ונחישות בעיני) מנסה להתמודד עם החרדה הקשה. נשמע שעשית צעד חשוב ביכולת שלך לפגוש את הפחד ולהתמודד איתו. עבור מי שמפחדת מכלבים, היכולת שלך לתת לגור לגעת בך, גם אם את במגפיים ושומרת על חציצה ברורה ביניכם, היא הישג משמעותי. בעבודה קוגניטיבית העבודה מתמקדת בהתקדמות הדרגתית בסקאלת הפחדים - כל פעם לעשות משהו שהוא טיפה יותר מפחיד, עד שהוא הופך לטרוויאלי, ואז מתקדמים לשלב הבא, כשהסיום הוא המפגש עם הדבר מעורר החרדה (בנסיון לשבור את מעגל ההמנעות, ולהתמודד עם החרדה). נשמע שאת הצלחת להיות בשלב חדש (מפגש עם גור כשאת במגפיים) ומכאן הייתי מציעה לך: א. לעשות זאת (הליכה עם מגפיים בין הגורים) שוב ושוב עד שאת מרגישה שאת כבר לא חרדה (אפילו אם מדובר בפעמים רבות). ב. לאחר מכן לחשוב מהו השלב הבא שאת מעיזה להתמודד איתו. ייתכן למשל שתוכלי לנסות ללכת ליד גור עם נעליים רגילות, או ללכת עם מגפיים אך הפעם ליד כלב גדול יותר. בהצלחה מלי.
שלום לדורית31 את מתארת מצב של פוביה מכלבים, המטרידה אותך ופוגעת באיכות חייך. נשמע לי שאת מעוניינת לפתור את הקושי, וזה כבר צעד בכיוון הנכון. גם ההבאה של גור קטן ונעים הבייתה היא צעד אמיץ בעיני, שיכול לסייע לך בהתגברות על בעייתך. ההמלצה לגבי ההמשך תלויה כעת בתקופה הקרובה ובתחושות שלך מול הגור הקטן. אני מבין שאת חוששת ומתלבטת מול הגעתו, אך נסי לבדוק עם עצמך: האם החרדה היא בלתי-ניתנת לנשיאה, או שמא היא מהווה אתגר גדול אך אפשרי להתמודדות? ואם כן, נסי לבדוק מה מסייע לך להפחית את החרדה. האם ליצור איתו קשר בשלבים מסייע? האם להיות עמו בתחילה בנוכחות אדם אחר, מרגיע ובטוח? האם את יכולה להעזר בנשימות או בדימיון מודרך? כך שהרבה תלוי, כאמור, בימים הראשונים הללו. בכל מקרה, במידה ואת מרגישה כי אינך מצליחה להתמודד עם הסיטואציה וכי החרדה משתלטת עליך גם מול הגור שאימצת, אזי יש מקום לפנות לטיפול ממוקד בעניין. כיום יש טיפולים פסיכולוגיים בגישה קוגניטיבית-התנהגותית, היכולים לסייע בתחום הפוביות בצורה יעילה ומהירה יחסית ואני בהחלט מאמין כי תוכלי להעזר בהם. בהצלחה דוד
מירית שלום, לפי מה שאת מתארת בתך סובלת מאד מחרדות. מכיוון שהדבר נמשך זמן ממושך ומכיוון שזה מתרחב למספר תחומים כמו חרדה מרעש, חרדה מכלבים ואולי עוד דברים אני ממליץ שתקחי אותה לטיפול ממוקד בחרדות ישנם מטפלים המתמחים בטיפול בילדים הסובלים מחרדות. כמטפל EMDR (ראי הסבר על השיטה: http://www.zivsoffer.co.il/index.php?option=com_content&task=view&id=35&Itemid=55) אני יכול להמליץ על השיטה ועל מטפלים. את מוזמנת לפנות אלי במיילולציין אזור מגורים. בברכה, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מדריך הורים ומטפל EMDR http://www.zivsoffer.co.il
נועם שלום, פוביה מכלבים היא תופעה מוכרת ומכונה בשפה המקצועית " פוביה ספציפית". ישנם שיטות טיפול יעילות מאוד לטיפול בפוביה ספציפית. כאשר העקרון הוא על ידי חשיפה הדרגתית לדבר שמפחיד אותך על ידי ליווי מתאים של איש מקצוע וטכניקות על מנת להתמודד עם הפחד. המצב שלך מורכב משום שאינך בגיר ואינך יכול לפנות לטיפול ללא אישור. עצתי היא בשלב ראשון ספר להוריך על תשובתי. ישנם מרכזים לטיול בחרדה במחיר מסובסד המיועדים לבני נוער (למשל מרפאה להפרעות חרדה בשניידר). אפשרות שנייה היא לפנות ליועצת בית הספר ולשתף אותה בהתלבטויותיך. אם זה מפריע לך כל כך בשגרת חייך אל תזניח את זה. זה לא יעבור מעצמו. דרור
שלום טלי, 1. לא ידוע לי על כלבת (בבני אדם) באזור חדרה בשנה האחרונה. 2.הדבקה בכלבת מליקוק של כלב (נגוע) היא אפשרית (אך פחות סבירה) הרבה בריאות אפי