תוצאות חיפוש עבור סרוגייט

שלום, אפשר לומר שאני במצב של בתוליות מאוחרת. זה נובע מכמה סיבות. 1.משום מה לא הייתי קלילת דעת ותמיד חיפשתי מישהו שאוכל לסמוך עליו 2. זה דיי מגעיל אותי ככה לשכב עם מישהו שקצת מכירים נניח בדייטים ראשונים ואני מתכוונת לא מבחינה מוסרית אלא גופנית הרבה דברים דוחים אותי באנשים גברים ונשים ואני חושבת שלהרבה אנשים אין מודעות לאסטתיקה שלהם ולהגיינה אבל אולי שחרמנים או מכירים ממש טוב וסומכים אחד על השני אז זה לא מגעיל או פחות מגעיל. 3. ההתנהגות של הבחורים שאני מכירה. 4. באופן כליי רק כשיש מישהו ממש חתיך אז אני נדלקת ככה אין לי מחשבות או רצונות 5. קשה לי עם המיניות שלי נניח עירום ומעולם לא השתמשתי בה גם ביום יום אפילו לא בצורת הלבוש להפך אני מסתגרת כי אין לי כח למשוך תשומת לב ואני אחת שמשכה תשומת לב ברחוב גם עם ג'ינס וטי שירט. 6. אני מרגישה כיום! שאני ממש כבדה בנושא ובכלל לצאת ולהכיר כי מאוד קשה לי בדייטים שלא לדבר על החרדות שעולות.אגב החרדות הללו תמיד היו אצלי מגיל צעיר ממין שצריך לעשות את זה. וזה גם הרגשה שלא בא לי בכל אופן לא בזמן שהבחור מתחיל לגעת בי גם נשיקות אני לא בקטע ושוב הכוונה לדייטים ראשונים שמתילים לגעת אני לא ממש מבינה למה אין לי חשק תשוקה ובאופן כללי כשאין לי בנ"ז אני לא חושבת על מין ולא רוצה ולכן אני נמענת מבנ"ז הסיבה שאני לא רוצה נראה לי, זה בגלל שהכל נראה לי כזה טכני גם החיזור שלהם כלום לא אמיתי. הבעיה כיום זה הגיל אבל זו בעיה מגיל 18 התביישתי חוסר ניסיון וגם שלא היה אותו אחד שיש חיבור אינני יודעת מה לעשות כי להשתנות בהתנהגות קשה לי יש לציין שאני לא צרכה הרבה הרבה זמן זה פשוט מישהו שיגרום לי לרצות את זה ואין. מה את יכולה לייעץ לי חוץ משיחות עם פסיכולוג? אני מרגישה שזה לא אני אלא הצד השני שאני מכירה שהבעיה היא בהם חוץ ההקשבה לצד השני ולחיבור תודה

חמדה, אני אותו אחד ששאלתי אותך פה לאור העובדה שיש לי תסמונת אספרגר האם האם אני צריך סרוגייט, אז כשאמרתי לך פה שהסקסולוגית שהייתה לי אמרה לי שאני לא צריך ללכת לסרוגייט, אז מדובר בסקסולוגית שלפי האינטרנט עדיין פעילה בשם ג'ודי כהן, הקליניקה שלה היא בתוך הבית שלה בקריית חיים ( ישוב בקריות שליד חיפה ) והיא מרצה על מיניות גם בסגנון הומוריסטי גם בעוד איזורי הארץ והיא למדה סקסולוגיה באמריקה - קוראים לה כוהנת הסקס וזונה אקדמאית כי היא מסוגלת לדבר בחופשיות יחסית מרבית על מיניות אבל מישהי אמרה לי פעם שהיא לא סקסולוגית מוסמכת היא אמרה בזמנו לאבא שלי שאם אני אעבור לדיור עם בעלי מוגבלויות כמו שלי אז כנראה שאצליח להשיג זוגיות שכוללת בה מין ( וגם אמא שלי חושבת ככה, למרות שאני חושב שאי אפשר להבטיח סקס בחינם לאף אחד ) , והיא גם אמרה לאמא שלי כשהיינו אצלה שלרדת לזונה זה בריא, מה דעתך על כל זה ? את מכירה אותה ?

היי אפרת, בהנחה שאת אולי רואה את התוכנית. את חושבת שלשירי מהתוכנית יש חרדה מאינטימיות רגשית ואולי מינית? האם כך זה מתבטא..

אני בן 38, במהלך חיי הייתי פעמים מעטות עם נשים בסיטואציות אינטימיות, אך מעולם לא קיימתי יחסי מין עקב חששות מלהידבק במחלות או שלא אהיה מספק במידה הרצויה עבור הצד השני. אינני מרגיש שאהיה מסוגל להתגבר על הפחד מלהיות עם אישה בסיטואציה אינטימית לעולם.

יש לי תסמונת אספרגר ( על הרצף האוטיסטי ) אז מטבע הדברים יש לי קושי מאוד גדול למצוא פרטנרית למין בלי כסף / זוגיות. תאמיני לי שאני מנסה למצוא פרטנרית לסקס שלא לוקחת כסף ! אני נותן את הנשמה שלי בשביל זה .הייתי לפני כ- 5 שנים אצל סקסולוגית והיא אמרה לי להמשיך ללכת לנערות ליווי, אולי פשוט גם בגלל שאז זה עוד היה חוקי בארץ. אבל היא אמרה לי שסרוגיייט לא מתאימה לי גם !אותה סקסולוגית כיום צריכה להיות בערך בת 78 או 79 ! והיא אמרה לי שאני צריך ללכת לנערת ליווי פעם בשבועיים ואם יש לי מספיק כסף אז מבחינתה אפילו כל יום. מה דעתך על העצה הזאת שלה. היא אמרה לי שסרוגייט זה לא בשבילי כי סרוגייט זו רק אישה בת 40-50, והיא אמרה לי שזה סתם בזבוז כסף, ואני גם יודע שלא בטוח שהיא תיתן לי סקס בסוף הטיפול אפילו לא פעם אחת, וגם אמא שלי אמרה לי שסרוגייט זה בעיקר על מנת לטפל בבעיות דימוי גוף ולא בעיות תקשורת ואני הרי לא מתבייש להתפשט. אז האם לדעתך גם אני לא צריך סרוגייט ? דרך אגב אני חושב שיש לי גם הפרעת זיקפה - אולי יש זיקפה טובה וחזקה אבל לפעמים היא יורדת מהר ולפעמים לא , לפעמים אחרי הגמירה הראשונה ולפעמים אחרי הגמירות הבאות וגם יש לי שפיכה מהירה, ולמשל אני פוחד בגלל 2 הבעיות הללו לאונן ולצפות בפורנו באינטרנט ומשתדל כמה שיותר להפחית באוננות ( למרות שאני לא גומר בדרך כלל באוננות ) ולהפחית עד המינימום שבמינימום את הצפייה בפורנו, בטח לא חצי זיון לפני זיון, האם זו דרך התמודדות טובה ? ולמשל בעיקר ביום של זיון אני מה זה עצוב לעצמי אם נוצרת לי זיקפה בלי לראות פורנו - כלומר רק מהמחשבה והדימיון או דיבור עם אישה כי אני פוחד שאני " מבזבז את הזיקפה ", דהיינו: אני יודע אומנם שמחקרים הראו שאפשר להגיע לפחות ל- 11 זיקפות ביום אבל בעיקר בני 20 מסוגלים לייצר זיקפה חדשה תוך 2 דקות, אני בגילי יכול לייצר זיקפה חדשה תוך מינימום חצי שעה, וגם זה לא בטוח ואני מגיע גם בימים טובים שלי ללא יותר מ- 4 זיקפות ביום, אז העצב שלי על הזיקפות הלא רצוניות הוא הגיוני ? דבר נוסף, אני בכלל איבדתי את בתוליי רק חודש לפני יום הולדת 29 , עד עכשיו אני קיימתי יחסי מין רק עם נערות ליווי ופעם אחת מתוכם גם הייתה בלי קונדום ( אותה פעם הייתה לפני כ- 5 שנים ), ובין חודש פברואר 2017 עד יוני 2021 בכלל לא עשיתי סקס אז מישהו אמר לי שכדי להשלים את הפער על כל השנים שלא קיימתי משגלים כדי להגיע למספר נורמלי של משגלים של בן אדם בגילי אז אני צריך לעשות סקס 3 פעמים ביום, מישהו אחר כשהוא שמע אחרי הפעם השישית שלי שעשיתי רק 6 פעמים בסקס בחיי אז הוא אמר לי " וואו , מה זה רק 6 פעמים בגיל 33 ?! זה מעט מאוד !" אז כל הפידבקים האלה שאני מקבל מהסביבה משתלטים לי על השכל ואני רק רוצה להגיע לכמה שיותר משגלים כדי להרגיש טוב עם עצמי וכדי לחייך ולשמוח, אני אומר לאנשים שלא מבינים למה אני כזה לחוץ על סקס שאם הייתי פעיל מינית רוב שנות חיי כמו כל בן אדם אז אולי לא הייתי לחוץ עכשיו על מין או שהם שכחו מה זה להיות כמוני בסביבות גיל 30 ( כלומר שמבחינתי יש לבני אדם בגיל הזה רצון לא קטן לעשות יחסי מין בטח לעומת גיל 60 ו- 70 ) למרות שאני בטוח שהליבידו הגברי לא משתנה בעוצמתו גם בגיל 65 ואני אומר לאנשים שלא יקראו לי " חרמן " כי זה מיותר כי זה נקרא מבין השורות - כי זה אנדרסטיימנד ואני מדבר די הרבה עם אנשים על בנות בביקיני וסקס ואני אומר למי שלא אוהב לשמוע ולדון על זה ושאומר לי שאלה " שטויות במיץ " שהוא " מתחיל לדבר כמו גיי. אני גם בכלל מצטער על זה שלא הייתי פעיל מינית בגילאים 14 עד 18 ואני חושב שזה היה דווקא עוזר לי להשיג ציונים טובים בבית ספר ולא להפך, כי אחרי זה דווקא הצלחתי באוניברסיטה. אני מוכן כדי להגדיל את הניסיון המיני שלי לשכב כמעט עם כל אחת שעוברת לידי ברחוב בלי קשר לעדה שלה אם כי אני רוצה ללכת כמה פעמים רצופות לאותה נערת ליווי ויש תקופות שאני אוהב רק נערות ליווי אוקראיניות ויש תקופות שאני אוהב רק נערות ליווי יוצאות ארצות האיסלאם. והנה, רק היום הייתי אצל נערת ליווי ובכלל לא יצא לי לקיים חדירה כי הייתה גמירה מהירה רק מהמציצה והזיקפה נעלמה תוך זמן קצר וכמובן שהזיקפה לא חזרה לי. כמובן שעם החברה הראשונה שתהייה לי אני מצידי מוכן לחיות עד סוף החיים שלי, אני מוכן לחלוק איתה בית ולהתחתן איתה אפילו בלי להכיר אותה יותר מדקה וחצי !!! בשבילה אני מוכן לחכות 3 שבועות עד חודש בלי סקס אבל כמובן שאחרי שיעבור חודש שום דבר לא ימנע ממני להעיף אותה לכל הרוחות אם היא עדיין לא תיכנס איתי למיטה כי די, כמה אפשר לענות את הבן אדם ולייבש אותו.

יש לי תסמונת אספרגר ( על הרצף האוטיסטי ) ובחיים שלי לא השגתי יחסי מין עם אישה בלי תמורה כספית. האם יש ברים עם לקות פיזית, נפשית או נורולוגית שהשיגו יחסי מין עם מישהי שלא לקחה מהם כסף ?

אני בן 33 ואני לוקח את התרופות הפסיכיאטריות הבאות : ריספונד 1.5 מ"ל ורסיטל 20 מ"ל, ולדעתי אין לי זיקפה בסקס. בחלק המקרים שאני צופה בפורנו כן יש לי זיקפה, אבל גם אני חושב שהיא הזיקפה לא הכי חזקה שאני יכול לייצר. בסקס האחרון שלי לא הייתה לי זיקפה, ובסקס שלפניו אני גם בספק אם הייתה לי, למרות שהפרטנרית שלי אז הייתה מישהי מנוסה בסקס והיא אמרה לי שאיבר מיני גדול, אבל אולי היא שיקרה ? באותו סקס גמרתי מהר ( עם קונדום ) והזיקפה ירדה תוך 5-6 דקות. כמו כן כחודש וחצי לפני כן לקחתי ויאגרה אבל לא בשביל סקס אלא רק בשביל אוננות והיא לא עשתה לי זיקפה, והתרופה עשתה אותי קצת מזיע ( הזעה היא אכן תסמין של ויאגרה ), אז אמא שלי לא רוצה שאקח יותר ויאגרה. מה לעשות כדי שתהייה לי זיקפה בסקס ? האם יש לי בכלל חרדת ביצוע ( בגלל שלפעמים יש לי זיקפה מול הפורנו ) ? הפסיכיאטר שלי טוען שהפרעות הזיקפה הן לא בגלל הכדורים הפסיכיאטריים והוא לא רוצה להחליף לי לכדורים אחרים או בכלל לבטל על הכדורים. האם לדעתך הכדורים שאני לוקח אכן יוצרים הפרעות זיקפה או שבאמת מדובר בצירוף מקרים ?

שלום, מעוניין לדעת- האם טיפול עם סרוגייט עבור הפחתת חרדה מזוגיות ויחסי מין נחשב לחוקי ומקובל כחלק מטיפול מיני, ואם כן כיצד ניתן לפנות לכך? האם כל סקסולוג יכול להפנות לכך או שיש לפנות לגורם ספציפי?

היי, בגדול אנשים רואים וראו בי כנאה אבל התנזרתי כי ממש אבל ממש היה קשה לי עם עצמי מבחינת לאהוב את עצמי ודימוי גוף נמוך מאוד רזון קיצוני וחוסר חזה ברמה שאין שום בליטה.סה ממש חוסא התפתחות גם מחזור קעבלתי בגיל 16 היום אני יודעת שהתפתחות גם קשורה למשקל.= אין לי הפרעות אכילה זה פשוט "בעיה" במבנה גוף חילוף חומרים.. גרם לי נזק נפשי וגופני קשה כי הייתי שונאת את הרזון את הגוף אבל לא יכולתי להיאבק בזה מבי"ס יסודי עד הצבא.הערות ברחוב של מורות של המשפחה, של תלמידים, סתם הערות של מוכרות בחנות אפילו בראיון עבודה. ולחשושים.. הרגשתי כאילו אני מפלצת. בגדול בצבא עליתי למשקל תקין ואז ירדתי ל-49 גובה 1.70.אבל מבנה הגוף קצת השתנה ועדיין הערות הערות ומתקשה לקנות בגדיםכי שום דבר לא יושב טוב. כל הזמן הסתרתי את הגוף.. אז איך יהיה לי חבר שכולם מעירים לי כולל אלו שיוצאים איתי, וכל הנושא של החזה... בקיצור הגוף שלי עכשיו ממש השתנה והשומן עוטף אותו :) וכל החלק העליון התמלא הגב עצמות החזה שנראו תמיד היו קוראים לי עור ועצמות. שזה היה מגעיל לדעתי וכך גם החזה. אבל... אני גם לא שלמה עם הגוף כי איבדתי את הטליה ובשוקיים כמו צלוליטיס.. אבל הוקל לי כי אין עליי ביקורת. הבעיה שאני בתת המודע עדיין סוחבת את העבר ומתקשה עם נוגעים בי זה אינסטינקט. החמצתי גם הרבה ועדיין אין לי ביטחון עם הגוף כשהוא חשוף. אז ראשית לא יודעת איך יוצאים מהתסביך הזה מתי אוהב את עצמי? ושנית,אין בחור סבלן. רוב הבחורים חשבו וחושבים שיש לי ניסיון כי אני נראית סבבה ונאה. כיום גם בגלל הגיל... אבל תמיד הם ישר עטים עליי גם אז זה היה כך והכל מהר אני לא מדברת על סקס אלא ישר אינטימיות וקשה לי עם זה ואני לא מבינה אם זה בגלל הגוף או שאני עדיין לא בטוחה בקשר. יצאתי עם בחור שהעיר לי על החזה שהוא קטן וממש נעלבתי. זה היה בדייט הראשון שלנו.. הם כל כך מרשים לעצמם עם הביקורת על המראה.אז מה יהיה בהמשך? שאלתי: האם לדעתך יש דרך לחזק את הביטחון העצמי? שנית: האם עליי למצוא בחורים אחרים או שאני צריכה להשתנות?- הייתי בפגישת יעוץ אחת והמטפל אמר אז תלמדי לקבל ביקורת. זה לא העניין, העניין שאני לא רואה בזה משהו חברי. זה כמן שבנ"ז יגיד לך הגוף שלך דוחה כשיראה אותך עירומה ואז יצה לשכב איתך זה פשוט לא עובד ככה. ושלישית מה עושים שאני בפיגור מבחינת ניסיון?- יש כאלו שבורחים עם השאלה מתי היה לך חבר לפני כמה זמן?או שמרגישים כי קורה לי משהו בקרבה אינטימית. או שאולי ללמוד לקבל הביקורת עד שיבוא מישהו שלא איכפת לו? תודה

היי . אני בן 27 ואני בתול מעולם לא הייתה לי חברה. הייתי כולה בדייט אחד. רק בגיל 25 התחלתי עם נשים. בגיל 22 הרסתי את זה כי בחורה התחילה איתי וסרבתי וכשבאתי להתנצל היא כבר לא הייתה באזור. אני לא יודע מה לעשות

שלום. אני בן 30 ומעולם לא היה לי קשר זוגי ארוך יותר מחודש. נכנסתי למיטה עם בחורה רק 4 פעמים במהלך חיי וגם אז לא עמד לי מספיק ולא הצלחתי לחדור. אני בטיפול פסיכולוגי מעל שנתיים. בכל פעם שמתחיל מגע או נשיקה עם אישה אני רועד מהתרגשות בכל הגוף וזה מרתיע אותה. הן מרגישות את הלב שלי פועם חזק ולא מבינות למה אני לחוץ כל כך. אני די בטוח שאם תהיה אישה עם סבלנות הבנה והכלה, שלא תירתע או תפחד או תזלזל, זה ירגיע אותי ויתן לי ביטחון. אבל לא מצאתי מאז שהייתי בתיכון. מה אני יכול לעשות? האם טיפול סרוגייט יעזור? קיים כזה ברפואה הציבורית? תודה

היי, תודה. רציתי לשאול מצאתי מרכז שמטפל נקרא רעות ואולי יש בקופ"ח גם? את יכולה לענות אם יש שירות בקופ"ח? אני מחפשת משהו שהעלות בו לא תהיה כל כך יקרה. דבר נוסף לא ענית לי לגביי סרוגייט, יש לי קושי בתשוקה או משיכה לגברים מבחינת מראה . שוב הבעיה שלי זה הדימוי הגופני שלי ומצד שני גם של האחר מה שגורם לאי רצון למגע. מן הסתם מה הסיכוי שאמשך לסרוגייט? קשה לי אפילו עם נשיקות אני חוששת שאגעל כי זו ה-בעיה שלי.

שלום מרים, איבדתי המון זמן ובקרוב גם לא אוכל ללדת בשל גיל. אני לא מצליחה להשתחרר מהעכבות המיניות שלי. רציתי להתייעץ איתך על טיפול בסרוגייט. האם הוא מתאים לבתולות בגיל מבוגר כי יש להם פחד מכל המיניות שלהן לא מרגישות בנוח בעירום וכל נושא המגע. ולא היה מישהו בצעירותן שיכלו להרגיש בנוח איתו כי זה פחד שתוקף כל פעם מחדש? או שעדיף טיפול עם שיחות רק סקסולוג פסיכולוג? בעיקרון הייתי חתיכה ממש מלא מחזרים ונתקעתי עם זה גם הייתה לי מודעות יתר כי שמו לי דגש על הדבר הזה שנקרא בתולה. צחקו עליי מגיל 18 שאני בתולה וגם חברות איבדתי בגלל זה כי התרחקתי .. את יודעת הזמן עובר ורואים שאת לא וצוחקים עלייך גם ידידים איבדתי כי העזו לדחוף את האף זה קושי מגיל צעיר. בשלב מסויים הבנתי שאין סיכוי שאשכב אני כל כך שונאת את עצמי בעירום לא יודעת למה? ולכאורה לא מוצאת את הפרטנר.. כשגבר נוגע בי בדייט אני מתכווצת זה מנגנון אוטומטי. קשה לי גם עם בגד ים הכל קשה לי. קשה לי גם בגלל שאני בתולה וגם מרגישים שאין ניסיון.. הבעיה שאני גם ברננית כלפי בני זוג במשיכה במראה ותמיד הייתי. אז איך אהיה עם סרוגייט?? ואני גם לא באמת רוצה לשכב עם גבר שאינני מכירה מה עושים? אפשרות נוספת, פתיחת בתולין בניתוח זה ישחרר את המועקה הזו של הבתוליות גם אם יהיה לי כיווץ שאשכב עם גבר אבל לפחות לא יגיד לי מה את בתולה?? הבעיה זה הלפניי... לא מרגישה נוח עם מיניות גופי עם ריח גוף שיער וכל מה שקשור בלגעת במקומות אינטימיים.לא משוחררת. גם קשה לי להחליף בני זוג כמו שכולם עושים נניח אם אשכב עם מישהו מן הסתם זה כי אני קשורה אליו קשה לי ניתוק בגלל זה אני נמנעת מקשרים. תודה על ההקשבה.

היי אפרת, רציתי להתייעץ איתך על טיפול בסרוגייט. האם הוא מתאים לבתולות בגיל מבוגר כי יש להם פחד מכל המיניות שלהן לא מרגישות בנוח בעירום וכל נושא המגע. ולא היה מישהו בצעירותן שיכלו להרגיש בנוח איתו כי זה פחד שתוקף כל פעם מחדש? או שעדיף טיפול עם שיחות רק סקסולוג פסיכולוג? בעיקרון הייתי חתיכה ממש מלא מחזרים ונתקעתי עם זה גם הייתה לי מודעות יתר כי צחקו עליי מגיל 18 שאני בתולה וגם חברות איבדתי מלא אנשים כי התרחקתי .. את יודעת הזמן עובר ורואים שאת לא וצוחקים עלייך גם ידידי איבדתי. בשלב מסויים הבנתי שאין סיכוי שאשכב אני כל כך שונאת את עצמי בעירות לא יודעת למה? כשגבר נוגע בי בדייט אני מתכווצת זה מנגנון אוטומטי. קשה לי גם עם בגד ים הכל קשה לי. הבעיה שאני גם ברננית כלפי זוג במשיכה במראה אז איך אהיה עם סרוגייט?? ואני גם לא באמת רוצה לשכב עם גבר שאינני מכירה מה עושים? אפשרות נוספת, פתיחת בתולין בניתוח זה ישחרר את המועקה הזו של הבתוליות גם אם יהיה לי כיוו שאשכב עם גבר אבל לפחות לא יגיד לי מה את בתולה?? הבעיה זה הלפניי... לא מרגישה נוח עם מיניות עם ריח גוף שיער וכל מה שקשור בלגעת במקומות אינטימיים. תודה על ההקשבה.

האמת ישלי בעיה מאוד מאוד בעייתית נקרה לזה ..אני לא יודע איך להתחיל את כול הקטע האינטימי מה צריך לעשות איך לגרום לבחורה להיות בהיי עד עכשיו שהייתי עושה את זה הבנתי כמה אני לא יודע ולא טוב בזה וזה מה שהרחיק ביני לבין האישה שהייתי אמור להתחתן איתה ..ואני עכשיו בסוג של מבחן ולא יודע כלום אני מוכן לעשות הכול בשביל ללמוד את זה אני יודע שכול אחת אוהבת משהו אחר אבל אני צריך את הבסיס שהיה לי מה לפתח והזמן לא לטובתי..

הי, אני די אדישה וכבר לא מנסה לצאת עם בחורים כי אני יודעת שמתי שהוא זה יגיע לזה.. אצלי הבעיה עוד קודם כבר במגע הראשוני של הליטוף והנשיקה אני נרתעת... זה לא שאני מפחדת מזה כמו שזה נראה לי מהיר מידיי ולכן גם ישר נרתעת ממין. הפכתי לאדישה בניסיון למצוא זוגיות. יש לציין שקשה לי עם קרבה גופנית כי אני נבוכה מהריחות ההפרשות וכו' סוג של מודעות וביקורת עצמית שלי על עצמי מפחדת מדחייה מהערות... האם אני צריכה סרוגייט או מספיק פסיכולוג?? ודבר נוסף יש לי גם רתיעה ממדע כי עברתי הטרדות של מלל וגם נגיעות ומאז אין לי אמון בבחורים בייחוד כשאני יוצא איתם וישר מתנפלים עליי.

תודה!!! סרוגייט לא בא בחשבון שוב כי אני לא טיפוס שאוהב שנוגעים בו מהר וחלק מזה פסיכולוגי שזה לא אמיתי בעיניי ולכן גם סרוגייט זו הצגה ואז הגוף שלי יגיב בהתאם... וזו הבעיה שלי בחורים יכולים ישר לדחוף את הלשון שלהם וליצור אינטימיות ואין להם אחרי רגע בעיה להיעלם. אצלי קודם יש חברות או שאני מרגישה שזה אמיתי. וזו ה- בעיה שלי חוסר סינכרון!!!!! אי אפשר להגיד לצד השני איך להתנהג ואני לא יודעת איך אני אשתנה אם פסיכולוגית קשה לי מגע כי אין לי עדיין אמון. אז מה את מציעה איזה טיפול פסיכולוגי או סקסולוגי וגם מה ההבדל בין שיטת הטיפול?? האם בכלל יש טעם לפנות או שפיספסתי את הרכבת?? שוב קשה למצוא זוגיות בגיל הזה וגם קושי בעובדת הבתוליות... שמאז גיל העשרים ו.. לא אוהבים בתולות.. לא רוצים להיכנס לקשר.. מה שמראה לי ששוב הכל סתם.. אגב היו לי מלא מלא מחזרים.. פשוט תמיד הרגשתי שהם סתם רוצים ל.. ולא רציניים.. וכך גם היום אין קשר בין המגע לבין החברות והקבלה או הרצון להכיר את האחר.

אוטוטו בת 38, בתולה, לא היה לי קשר רציני אחד בחיים (לא בגלל מראה או הפרעה אחרת) פשוט כל החיים התמקדתי בעיקר בלימודים+עבודה.. אני דיי סגורה, אבל אני לא ממש מרשה לעצמי להתקרב לאנשים. כשהייתי צעירה בגיל ההתבגרות זה היה בגלל שאני שטוחה וזה מלווה אותי היום תמיד היו צוחקים לועגים לי וגם בגילאים מאוחרים יש הערות. הייתי קצת רזה בתת משקל כל חיי וגם התגובות על הגוף והאוכל תמיד היו זה גרם לי לשנוא את עצמי בכל גילאי ההתבגרות וגילאי ה-20. ממש נמנעתי בשלב מסויים מגברים כי ני לא מסוגלת ונרתעת ממגע שוב בגלל הגוף שלי מפחדת שיראו שאין לי חזה... אני גם לא אהבתי את ההתקרבות המהירה נראה לי שאין לי בכלל עוררות מינית תמיד שמנסים לנשק אותי לא ניסיתי ודחיתי אותם אולי כי זה דייט ראשון.? מגעיל אותי המגע הזה של הרו וכל ההפרשות שקשורות במין. אני לא מרגישה בנוח עם הדוף ואין לי ביטחון עצמי ולא משנה מה הגבר רואה. גם קשה לי אולי פסיכולוגית, הקרבה אין לי אמון מהיר ולא זורמת... תמיד חשבתי על מין ואם אהיה טובה או לא וכו' וכו'.. פוחדת להיפגע.. ויש עוד פקטורים שבסוו של דבר התחלתי לא לצאת ולדחות כל החור כי אני חסרת סיכוי. אני לא נהנית בדייטים שלי עם בחורים שתמיד מתבססים על מגע. לא רוצה שיגעו בי. היום הבעיה אחרת, רואים חוסר ניסיון או יותר נכון אם פעם אני הייתי בררנית וחשבתי שאמצא מישהו אז חוסר אז הבררנות הפכה לבושה וחוסר ניסיון... ונהיה מעגל כזה שאני משדרת... לא יעזור הם רואים שלא היה לי גבר...כולם פתאום בורחים גם האפשרויות מצטמצמות וגם אני מניחה שבגילאים מבוגרים ישר עושים סקס..ולי יהיה ממש קשה. אין מישהו שיחכה לי בורחים בפגישה הראשונה...אני רוצה להדגיש שאני גם לא רוצה מהר מין או זה לא בראש מעייני!!! אני נהייתי ככה מרוב הלחץ על מין, אני גם לא רציתי לעבור הרבה בחורים מבחינה מינית קשה לי רגישה מאודוזה למה אני בררנית כאילו מחפשת את האחד .. אני לא יודעת איך טיפול יכול לעזור לאחת כמוני?? במה הטיפול כרוך?? ואיך בכלל בגיל כזה אפשר למצוא מישהו? ואיך אפשר למצוא מישהו שירצה מישהי בלי ניסיון זוגי ומיני?

הי, יש לי את הבעיה הזו פחד מאינטימיות כל חיי ברחתי אחרי כמה מפגשים ואולי לא הסברתי את עצמי לבחורים שקשה לי להיפתח ולהגיע למגע מהר. בזמנו ממש לא אהבתי שנוגעים בי ובכלל מחשבה על חדירה הרתיעה אותי זה כמובן קשור גם לקטע רגשי קשה לי לסמוך לתת אמון בבחור ובוא נגיד שייקח לי הרבה זמן עד שאוהב מישהו ואגיש שאני רוצה את הקשר באמת כמה זמן? לפחות חצי שנה. זה נוגע לעבר שלי ולא ניכנס לזה. אני התייאשתי מעצמי מזמן והפסקתי לצאת עם גברים מגילאי ה-20.אני תמיד ישר חושבת על מין וכו'.. השאלה אם אפשר כיום בגיל 40 להתחיל לצאת עם גברים או שזה בעייתי יותר?? אני כל הזמן מפחדת מדחייה או ממגע שאני לא רוצה בו. בעבר כשמישהו היה מתחיל איתי כבר הייתה לי בחילה כי תמיד נוגעים בי ישר והכל כאילו אני חברה שלהם כל כך טובה כשעוד בכלל אין ביסוס למערכת יחסים. מה את ממליצה לזרוק את עצמי למים? או לא לנסות דבר ללא טיפול?. איך יוצאים עם מישהו ומספרים לו שאין שום ניסיון? אני גם פתאום מרגישה שאני לא יודעת איך להתנהגו ושייקח להם גם הרבה זמן ואף אחד לא ירצה לחכות אפילו סתם לנשיקה אני לא מסוגלת רק שאני מכירה באמת..אבל הכל כל כך מהיר בימנו ובכל אופן צ מאז שאני נערה. אשמח לתשובתך

הי אפרת, זה ממש ארוך אז מתנצלת אם לא תוכלי לענות לי. יש לי בעיה! נתחיל מזה שאני לא מהמיובשות שלא התחילו איתן. כבר בבי"ס יסודי גילאי 11-12 כבר היו לי מחזרים כשהרשו לי לצאת בעיר בימי שישי, אבל תמיד הייתי ביישנית מאוד וחסרת ביטחון לא רק אם בנים. אגב כבר אז הייתי בררנית בעיקר באיזה בי"ס לומד ( תיכון עיוני או מקצועי) מה עושה בצבא , מעשן או לא. לא הייתי לחוצה בכלל על חבר ולא היו לי דחפיים מיניים האמת שעד היום. לרוב הם דיברו שטויות שהיו מתחילים איתי מה שלא עשה לי את זה. הייתי גם מאוד בררנית לגברי מראה.יש לציין שזה נמשך לאורך כל חיי תמיד מי שמתחיל זה לא זה. כמובן שלמדתי לתת צ'אנס ומה שחשוב זה ההתנהגות. יש לציין שכבר מהגילאים 14-15 ואילך הייתי מתוסכלת לא היה לי חזה בכלל אבל כלום גם לא בליטה עד בערך גיל 20 מה שמנע ממני לגמרי להסתובב עם בני המין השני. את יודעת בני נוער מתגפפים וכו' ופחדתי. כך יצא שנמנעתי לגמריי מלהסתובב אפילו לא נשיקה! היה לי גם גשר על השיניים ולא הבנתי איך מתחילים איתי אבל שוב סרבתי מבושה. אני הייתי גם בתת משקל מהיסודי עד בערך לפני שנתיים.ותמיד נמתחה ביקורת על הגוף שלי. מה שגרם לי לדימוי גוף נמוך וממש תסביכים. זה כולל המורים והחברות של אמא שלי לדג' מישהי בעבודה אמרה לי שאני דוחה. מאחר וזה פורום לא אוכל להאריך אבל רק אומר שכל התיכון שנאתי את עצמי ואת גופי וכנ"ל בצבא ולאחריו הפכתי להיות דיכאונית שעות חושבת מה ללבוש שלא יראו צדדים בגופי שלא רציתי להבליט.תמיד לא התפשטתי ליד בנות גם לא בצבא ובעצם תמיד התחבאתי. יש המון דברים שגרמו לי לבושה מבחינת דימוי גוף אך שוב זה בעיקר החזה כי גם העירו לי על זה כל הזמן או שמסתכלות לשם בנות וזה מעצבן וגם יצא שבנים אמרו לי שטוחית... בטירונות אני זוכרת שנבדקנו והרופא/ה אמר שאני שטוחית1. פשוט לא היה לי אומץ להיות עם מישהו. בצבא הייתי בבסיס בנים והביטחון העצמי שלי מאוד עלה בגללם. מאוד אהבו אותי גם בהיבט שלהיות חברה שלהם כבת זוג ממש ידעתי מי דלוק עליי רק הייתי צריכה לבחור אבל מאוד מאוד נקשרתי לבחור ששינה אותי כולם ידעו שהוא מת עליי ולאט לאט נפתחתי אליו לשיחות שאף פעם לא היו לי עם בחור. אני פשוט אהבתי אותו. יש לציין שאני לא מאלה שמתאהבות מהר ומאבדות שליטה ואף פעם לא הכנסתי ראש בריא למיטה חולה. דבר נוסף הרבה מבוגרים היו מתחילים איתי וזה דוחה, היום אני יודעת שיש דבר כזה שנקרא קטינה. הרגשתי שאותו בחור הוא נפש תאומה, הוא לא הטעם שלי במראה ואפילו דוחה אך תמיד גונן עליי וכולם אמרו לי שהוא אוהב אותי כאילו שלא ידעתי, אבל הוא לא עשה צעד ממש משמעותי וגם לא היה לו ניסיון עם בנות חשבתי שהקשר יוכל להתפתח לאחר השירות כי התביישתי גם להפגין אהבה אליו ותמיד הכחשתי שיש בינינו משהו. הוא פעם נישק לי את היד שוב מהערכה. לצערי עם השחרור שלו ושלי הוא העיף אותי ( אגב עד היום לא הייתה לו חברה)ונכנסתי לדיכאון עמוק שנה וחצי גם הורי התגרשו ואולי זו הסיבה אבל הייתה פגיעה באגו שאני מכוערת, לא שווה שתמיד יעזבו אותי אפילו אבא שלי לא שם עליי ותמיד התאכזר והשפיל וכיום גם אין קשר. מאז אני לא יכולה ליצור קשר עם אף גבר כי הפרידה כואבת ומפחדת מההרגשה הזו של הדיכאון וזה היה דיכאון היום אני יודעת. אני לא מאמינה שמישהו יאהב אותי לנצח אז למה להתאמץ? אני מרגישה שגברים מתחילים איתי בגלל המראה ובעיקר הגוף והם רוצים מין בעיקר וזהו.. הרגשתי כמו גוש בשר כשאני יוצאת כי רק נוגעים בי ואני בתחילת הקשר, איך אפשר לנשק אחרי 4 שעות בדייט ראשון, וכולם רוצים נשיקה. להזמיןלדירה?? אז מעבר לתחושה הרגשית של ריחוק וחוסר הרגשת אמון וחברות שזה נבנה גם קשה לי עם המגע וזה דוחה אותי שלא לדבר שאם יהיה מישהו מתאים אז תהיה לי בעיה עם החזה. הגעתי למסקנה שאני לא יכולה ככה עם הקרבה המהירה הזו וזה ממש קשה לי ולא רציונלי. התנזרתי!!!! ומאז יש לי קושי לחזור לשוק הבשר הזה למרות שאני תקשורתית כי יש לי חרדות כשמישהו מתקרב אליי. אני פשוט רוצה שילך כי לא נעים לי אני ממש מפחדת מהמגע הזה.אגב זכיתי ברוב חיי להטרדות מיניות כאלו ואחרות מה שייצר אצלי שוב רושם רע על גברים. מה עושים? ואיך נפטרים מהדימוי הזה של החזה הקטן שלרוב אני מסתירה את עצמי בבגדים מסויימים וחזיות מרופדות אבל ברור לי שעדיין בנות מסתכלות לשם כשהן מדברות איתי והכי אני מפחדת מדחייה. לא נוח לי עם הגוף שלי עם הריח שלו ואני גם מזיעה בכפות הידיים שוב דבר שמהווה בעיה בשבילי ובקיצור קשה לי עם קרבה גופנית אגב גם הרוב דוחים אותי. אשמח לעיצה: טיפול סקסולוג, פסיכולוגי או סרוגייט?

שלום, מתנצלת על האורך. אם למישהי מעולם לא היה קשר זוגי כל מפגש מסתיים אחרי שני דייטים מצידה וזהו. לרוב לא מוצא חן, לא נראה ברמה בהתנהגות אבל תמיד רוצים נשיקה בדייט ראשון ותמיד נמשכים ותמיד מנסים ליצור קרבה מינית!!! שלא תואמת את הסיטואציה. כמו כן ההרגשה שהיא גוש בשר כי מדברים על גופה. הערות סקסיטיות ברחוב.. קושי ביצירת התקרבות עם בחור כי הבחור בעיקר רוצה קרבה גופנית עוד לפני שמכירים וזה לא נעים ביחוד שאף אחד לא כזה מושך. האם יש בעיה או שפשוט הבחורים הללו מחפשים קשר מיני? מעולם לא התחילו איתה מישהו מהקרבה הקרובה זה תמיד זר. דבר נוסף מעולם לא ראתה זוגיות נורמלית בבית ולא היה תא משפחתי אלא רק בית כמחסה. לאב יש הפרעות התנהגותיות קשות ויש אחות עם אוטיזים שחלק מזה זה אומנם פיגור אבל חלק אחר זה בעיות התנהגותיות מה שמרגיש כמו בבית משוגעים. ההורים בהליכי גירושין ארוכים הכל מריבות פעם הגיעה משטרה. לגבי חשק מיני- אין אבל זה כנראה מצב פסיכולוגי ורוב הזמן עצובה מהבית מתביישת להביא בחורים. ראתה בעצם עולם כילדה שילדים אחרים לא רואים כלומר יודעת לקבל את האחר להיות הורה ילד שתומך באמא, ראתה ילדים עם פיגור במוסדות סגורים שהוריהם לא באים לבקר משמע שלא מאמינה באהבה. גם האב נטש אותה .. דבר אחרון דימוי גופני נמוך עקב שהסביבה תמיד הייתה מבקרת אותה על רזון יתר שגרם להפרעה המתבטאת בשנאה גופנית כלומר לא מרגשיה נוח בחשוף כמו בגדי ים או מול גבר עקב כך נמנעת מקשר זוגי מפחדת מדחייה גופנית ורגשית . כמו כן אין חזה וכל הזמן מסתכלים לשם או מדברים על זה שוב מגיל 12 מה שגרם להסתרה לבישת בגדים מסויימים חזיה מסויימת לא מתפשטת בחדר ההתעמלות בבי"ס... כל זה כמקשה אחת יחד עם הרדות מיניות קטנות גרמו לה לא לרצות חבר כי מרגישה שמבחינה רגשית לא חסר לה כלום לא מרגישה עצוב או לבד ואין מישהו נעים בנמצא מצד שני כשהתחילה לרצות היו רק בחורים שמתייחסים שוב באופן חרמני והאמת שיש בחורים שרק מתחילים בגלל מראה או רוצים סקס והיא צריכה אמון וחברות עקב החוסר הזה... נוצרת בעיה שכבר מתחילים איתה ומגלים שאין לה ניסיון זוגי או מיני אז בורחים!!! זה התחיל מגיל 25 ככה והחליטה שזהו לא מנסה גם לא רצתה להתחתן. השאלה אם החליטה לתת צ'אנס לזוגיות אז איך מתחילים מכאן עם כל הפחד מדחייה. אגב בצעירותה היה לה בחור אחד בצבא אומנם אפלטוני הוא גם היה חסר ניסיון ו לא אחד שמתחיל עם בנות כל הבסיסידע על אהבתו אליה אבל בתום שירותו נפרד ממנה ולא היה המשך גם לא חברי מה שפגע בה מאוד כי איתו היו לה שיחות נפש על הבית הייתה אהבה והדחייה הזו גרמה לה לדיכאון שלא שווה ולא ראויה ולא מושכת.. כיום היא בת 40 והיא חברה שלי. אני יודעת מה זה סרוגייט אבל מתי הוא נחוץ לעומת טיפול אצל סקסולוג או אולי פסיכולוג? אשמח לדעת למי לפנות... ושאלה נוספת איך יוצאים עם בחור ומספרים לו דברים כמו על חוסר ניסיון? אשמח תשובה

שלום, אני קוראת בפורומים שונים וגם כאן על בחורות/ נשים שיש להן חשק מיני גם ללא בן זוג או התעניינו במין ואוננות. אז לי אין את זה. אני לא טיפוס בכלל של סטוצים. דבר אחרון,לא יצא לי להיות במערכת יחסים= חבר משום שהבחורים שמתחילים איתי הם לא מהכירות ראשונית כמו היווצרות קשר מלימודים עבודה צבא וכו'.. אלא סתם ניגשים אליי ברחוב. אני ניסיתי אבל לא מוצאת שיש לי עניין איתם והם לא כל כך לרמה שלי אני גם לא מרגישה שהם איכותיים ופשוט אין לי דרך אחרת להכיר. אז אני לבד ,יוצאת ומנסה שתי פגישות שלוש ונוטשת כי פשוט זה לא זה. יהיו כאלו שיגידו שאני בררנית כי אני כבר בת 30 אבל באמת שאף אחד מהם לא מוצא חן בעניי. האם רוב האנשים שנמצאים בזוגיות זה בגלל הצורך למין אז היצר גובר על הכל ומאחר ואני כנראה לא כזאת אז אני לבד? דבר אחרון: אני דיי מסתכלת על אסתטיקה של נשים וגברים והרבה דברים לא מושכים אותי בבני אדם כולמר רוב האנשים לא נראים לי מושכים מינית ואם זו נניח איה אני יכולה לתהות איך יש לה מישהו בכלל? ולגברי גברים הם צריכים להיראות ממש טוב כדי לגרום לי להתעורר אבל רוב רובה של האוכלוסיה לא כזאת. אני לא עושה את זה בכוונה זו פשוט אני.

שלום, מאז היותי נערה הגיל שבו כבר היו מתחילים איתי נמנעתי מזוגיות וקשה לי להשים בדיוק את האצבע על הגורם אבל בעיקרון קיבלתי מחזור רק בגיל 15, אני דיי הייתי אדישה בקשר לרצות חבר או להתעניין במין. לא היה לי לחוץ חבר וגם אני מאוד ביישנית. אני שטוחת חזה דבר שעוד יותר גרם להסתגרות ואני גם זוכרת שלא אהבתי כלל שנוגעים בי ללא קשר למין זה היה גורם לי לרתיעה. לא יודעת אם זה קשור אבל יש לי אבא שדיי מתעלם מקיומי והזוגיות בין הוריי מאוד עכורה ומעולם לא היה תא משפחתי רק ריבים עדד שנפרדו ועדיין מלחמות מה שגרם בגיל 20 לא להיות כמו כל הבחורות שחולמות על שמלת כלולות. אני גם לא נמשכת לבחורים שמתחילים איתי במסיבות וכו'. בצבא דווקא הייתי בבסיס שכולו בנים והייתה לי אהבה אפלטונית כי שוב מאוד קשה לי לתת אמון ולסמוך חשבתי שזה יתפתח אחרי הצבא כי פחדתי בבסיס לזרום עם זה גם הוא דיי בישן. בכל מקרה זה הסתיים ואז נכנסתי לדיכאון ואולי זה קשור גם לעובדה שבדיוק הורי פרקו את החבילה והשתחררתי מהצבא. מאז זהו אני אמרתי לעצמי שלא שווה להתאמץ ושאף אחד גם ככה לא יאהב אותי ואני לא מוכנה לעבור רגשית את הדיכאון הזה שנמשך שנה ממש הייתי בוכה כשהייתימתעוררת. מצד שני התחלתי לצאת עם בנים בשביל לבדוק מה חושבים עליי ואם אני מושכת בכלל את בני המין השני. הרגשתילא יפה למרות שתמי שהיו לי מחזרים זה פשוט חוסר ביטחון ומאוד קשה לי לאהוב את עצמי ואת גופי ואני בכלל רזה. לצערי היו לי הרבה מחזרים אבל הרגשתי כמו חפץ בעולם מאוד מיני ואני יותר צריכה את החברות! תמיד ישר נגיעות ואין קשר בין התקשורת לקרבה הגופנית מאחר וקשה לי ויש חשבתי על מין פשוט החלטתי להפסיק לצאת עם בחורים! יש לציין שאולי ההתנהגות שלהם הייתה בוטה כך למשל בחור אחד שהכרתי במועדון ישר איך שהתקשר ובא לאסוף אותי ועוד לא הספקנו בכלל לנסוע קירב את ראשו לנשיקה וסיפר על סרטי פורנו ומה נעשה.. בחור אחר שבכלל לא יצאתי איתו רק היה בחבר'ה התנדב להסיע אותי חזרה וחטף אותי ברכב למגרש נשוט.. הערות סקסיטיות ברחוב. נגיעות ברחוב/ באוטובוס מאנשים זרים. לא יודעת הרגשתי שיש לי בעיה שהעולם מידי מיני. אפילו בלימודים היה בחור שהיה הולך אחריי לשירותים או כל הזמן אומר לי "את לא יודעת מה אני רוצה לעשות לך" הבנתי שיש לי אולי בעיה ואני לא מוכנה ושוב יש את הקשטע שאצלי יותר רגשי וגם דימוי גוף נמוך וכך פשוט התנזרתי ולא אין לי חשק מיני ויש לי עולם ומלואו.. אלא שגם ראיתי דברים אחרים של רוך וזוגיות אצל ידידים שלי או חברו שליכך שאני מאמינה שיש אהבה בעולם והיא מיתית אבל לא מאמינה שלי זה יקרה. כמובן שיש את נושא הבתוליות שגרם לעוד בעיה וכדור שלג כי בעבר בנים שמתחילים היו שואלים שאלות על זה בפגישה הראשונה ואם הייתי כנה לא תמיד רצו להמשיך למרות שידעתי שגם ככה אף אחד לא רציני. המצב כיום שאני כן רוצה זוגיות אבל לא יודעת איך למצוא אחד אחר שונה שיש לו "סבלנות" ומצד שני אני מרגישה שאני כבר חרדה מהמין עצמו מכל הקטע הטכני ומזה שאין לי ניסיון ומזה שאני לא מרגשיה טוב עם גופי ועד שיבוא האחד הזה.. שמתעניין בי ולא כזה חרמן ויצרי כמו הבחורים שהכרתי נראה לי סיכוי אפסי. אז מה עושים? האם יש לי בעיה או שפוט חוסר מזל?