שגרה, קצב חיים תובעני וסטיגמות על גיל ההתבגרות לא תמיד...
התאבדות של בן משפחה מובילה לתהליך אבל קשה המורכב מכאב עצום,...
יום מניעת ההתאבדות הבינלאומי שחל ב-10 בספטמבר מעלה לדיון את...
לחץ כלכלי ובריאותי, פחדים וחוסר שקט ואפילו מקרים של...
אדווה, ילדה בת 13 שסבלה מחרמות, הצקות והתעללויות, שמה קץ...
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
ראה יעוץ מקודם
שלום רמי. אם אתה סובל מחשיבה אובדנית עליך לפנות בדחיפות ליעוץ וטיפול פסיכיאטרי. אתה יכול לפנות ללא הפניה לכל מיון פסיכיאטרי קרוב לאזור מגוריך וממליץ לך לעשות זאת בהקדם. מעבר לכך אני סבור כי עיסוק פומבי באובדנות אינו משרת את נפגעי הנפש ואורחי הפורום ועלול להביא להחמרה במצב נפשי וסיכון של קוראים מסוימים. אני קורא לפנות לטיפול ולהימנע מתוכן בעייתי זה. בהצלחה.
שגרה, קצב חיים תובעני וסטיגמות על גיל ההתבגרות לא תמיד מאפשרים להורים להבחין בכך שהמצוקה של בן הנוער הפרטי שלהם הפכה לאובדנית. שבוע מניעת האובדנות חל בימים אלה ועל רקע הקשיים הרגשיים של בני הנוער בתקופה מתעתעת זו, מסבירה הפסיכולוגית הקלינית לילך קורן מה הם האורות האדומים וכיצד ניתן לעזור לבני נוער במצוקה מסכנת חיים
התאבדות של בן משפחה מובילה לתהליך אבל קשה המורכב מכאב עצום, רגשות אשמה, בושה וכעס. ד"ר מאיה יוהן ברק, פסיכולוגית קלינית מומחית, חברת הנהלת עמותת "בשביל החיים", מספרת על התמודדות של משפחות שיקיריהן התאבדו ועל חשיבות הליווי והתמיכה בהן
יום מניעת ההתאבדות הבינלאומי שחל ב-10 בספטמבר מעלה לדיון את האתגרים המשמעותיים בטיפול בסוגיית ההתאבדות שעימם ישראל מתמודדת. על הצורך הדחוף בהגברת המודעות, זיהוי מוקדם של סימני מצוקה ופיתוח אסטרטגיות מניעה יעילות למניעת התאבדויות
לחץ כלכלי ובריאותי, פחדים וחוסר שקט ואפילו מקרים של אובדנות. למעלה ממיליון איש נזקקו לטיפול נפשי בשל מגפת הקורונה מאז התפרצה. הלחץ והחרדה שקיימים אצל כולנו ביום יום התגברו באופן משמעותי מתחילת המגיפה ורבים מאיתנו חווים על בסיס יומי קשת רחבה של רגשות קשים. בלבול, עצב, אבל, לחץ, פחד וגם כעס
אדווה, ילדה בת 13 שסבלה מחרמות, הצקות והתעללויות, שמה קץ לחייה בקפיצה מהקומה השישית. האם ניתן היה למנוע את המקרה המטלטל ומה אפשר לעשות כדי למנוע הישנות של מקרים כגון אלה בעתיד?
שינויים קיצוניים במצב הרוח מאפיינים את הסובלים מהפרעה דו קוטבית. מה עוד יודעים על תסמיני הפרעה דו קוטבית, כיצד מאבחנים אותה והאם יש לה תרופה?
מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים קיצוניים במצב הרוח. מי הם המפורסמים שסובלים ממנה ומה חשוב לדעת על אחת המחלות הנפשיות הקשות ביותר
לונג קוביד של בריאות הנפש? יש דבר כזה: פרויקט מיוחד על תופעות הלוואי של החיים בצל מגיפת הקורונה והשפעתם על בריאות הנפש של ילדים ובני נוער בישראל
תחלואת הקורונה אמנם נמצאת במגמת ירידה, אך מתברר שדווקא בשעה כזאת חשוב לשים לב למצוקות הנפשיות שעלולות להתעורר באוכלוסיה הכללית. "התקופה הנוכחית היא קריאת השכמה עבור החברה הישראלית כולה", אומר פרופ' ערד קודש, מומחה לפסיכיאטריה
אתם מכירים את התקופה הזו בשנה: הימים קצרים ואפורים ומביאים איתם תחושת דכדוך ועצב. איך תדעו אם אתם סובלים מדיכאון של חורף ומהו הטיפול? חובת קריאה למדוכדכים
מגיפת הקורונה גרמה לילדים ובני נוער קשיים רגשיים ואף עוררה בעיות נפשיות. מה הם סימני האזהרה ובאילו מקרים חייב להתעקש על טיפול, למרות הקושי בהשגת תורים?
מהחשש לתופעות לוואי ועד להתמודדות עם סטיגמות חברתיות, ד"ר שלומית כהן, פסיכיאטרית בכירה, חושפת את אחורי הקלעים של הטיפול הפסיכיאטרי ומסבירה מהו המפתח להצלחתו
המעבר לשעון חורף בסוף השבוע נראה כמו שינוי קטן, אבל הוא יכול להשפיע על השינה, על מצב הרוח ועל הבריאות הכללית. מה קורה בגוף כשמזיזים את השעון אחורה, מי נמצא בסיכון מוגבר ואיך אפשר להקל?
בחודשים האחרונים מתפרסמים דיווחים על חיילי סדיר ומילואימניקים ששמו קץ לחייהם בשל מצוקה נפשית עקב הלחימה. ד"ר שמואל הירשמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש לב השרון, היו"ר הנבחר של איגוד הפסיכיאטרים, מתייחס לנתונים המדאיגים ומסביר מה עומד מאחורי המשבר ומה ניתן לעשות
בהיבטים מסוימים נדמה שחזרנו לשגרה כמעט מלאה, אבל מתחת לפני השטח הילדים ובני הנוער מתמודדים עם קשיים רגשיים ונפשיים לא קלים, ומערכת הבריאות לא מצליחה לעמוד בעומס ולספק מענים הולמים. אז איך בכל זאת מתמודדים?
מגפת הקורונה תפסה אותנו לא מוכנים. את האיום הזה לא הכרנו עד היום. הוירוס תקף לא רק את הגוף אלא גם את הנפש. המגפה העולמית הזו הפיצה חרדה ופאניקה בכל מקום, דאגה למבוגרים במשפחה, פחד מהידבקות. פרופ' אמריטוס לאון גרינהאוס:"הושרשו הרגלים חדשים, ויש סיכוי רב שהסובלים מחרדה יפתחו תסמונת פוסט טראומטית בשל הקורונה"
ריטלין היא תרופה שכולנו מכירים: היא נרשמת לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) לילדים ומבוגרים כאחד. הורים רבים יעידו שהתרופה "הצילה" את הילדים שלהם ואפשרה להם ללמוד בלי להפריע בכיתה, אבל לריטלין יש לא מעט תופעות לוואי שכדאי מאוד לדעת עליהן
אלימות נגד נשים היא תופעה שאינה פוסחת על אף מגזר ועל שום רקע תרבותי. היא נוכחת בחיינו ורווחת לצערנו בישראל. לרגל יום המאבק באלימות נגד נשים, ד"ר יאיר אפטר, עובד סוציאלי קליני, מרצה באוניברסיטת בר אילן ומחבר הספר "גברים מדברים אלימות", מסביר את הגורמים לה
נרנדומילסט - טיפול חדש למחלות פיברוזיס ריאתי מציג תוצאות מבטיחות במחקרים בינלאומיים. לאחר שנים של תוצאות מאכזבות, החוקרים מדווחים על האטה משמעותית בהידרדרות הריאות
הבידוד החברתי וטראומת המלחמה המתמשכת השפיעו על כלל האוכלוסיה, אך בעיקר על הקשישים שגם ככה מתמודדים עם דיכאון. ד"ר יבגני מירושניק, מומחה לגריאטריה, מסביר על דרכי האבחון והטיפול ומדוע התערבות מוקדמת היא הכרחית
ד"ר מאיר קסטנבאום, סגן מנהל מחלקה נוירולוגית ומנהל מרפאת הפרעות תנועה בביה"ח מאיר, מסביר על אודות מחלת הפרקינסון, תסמיניה ודרכי ההתמודדות של החולים במצבי חרדה ולחץ ובעתות מלחמה
בישראל חוגגים את שובם של החטופים החיים, כאשר בבתי החולים נערכו לקליטתם ולשיקומם, לצד חשש כבד: האכלה בכפייה לאחר הרעבה ממושכת, עינויים, נזקי גוף ופגיעה נפשית חמורה שיכולים להיות רק חלק מאתגרי הצוותים הרפואיים
מערכת זאפ דוקטורס מצדיעה לאשת הרפואה איריס חיים, שאיבדה את בנה יותם חיים ז"ל בזמן שניסה לברוח משבי החמאס ונורה בשוגג על ידי כוחות צה"ל. איריס בחרה לשלוח לחיילים הודעה מנחמת ומחבקת ולהסיר מהם אשמה וייסורי מצפון
השפעת הצחוק על בריאות ומניעת מחלות ידועה כבר עשרות שנים. לכבוד פורים, ראיון מיוחד עם חוקר ההומור והסופר שי גלבר על חשיבות הצחוק וההומור בחיינו ועל תרומתם החשובה גם בעתות אבל ומלחמה
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
ראה יעוץ מקודם
שלום רמי. אם אתה סובל מחשיבה אובדנית עליך לפנות בדחיפות ליעוץ וטיפול פסיכיאטרי. אתה יכול לפנות ללא הפניה לכל מיון פסיכיאטרי קרוב לאזור מגוריך וממליץ לך לעשות זאת בהקדם. מעבר לכך אני סבור כי עיסוק פומבי באובדנות אינו משרת את נפגעי הנפש ואורחי הפורום ועלול להביא להחמרה במצב נפשי וסיכון של קוראים מסוימים. אני קורא לפנות לטיפול ולהימנע מתוכן בעייתי זה. בהצלחה.
שרה יקרה נגעת בי מאד במה שכתבת ואפשר להרגיש דרך כתיבתך את הייאוש, חוסר האונים והמצוקה. אני יודעת ומבינה שבזמנים כאלו קשה לעיתים לעשות את הצעד שכרוך בפניה לטיפול כי גם לזה אין כוח, אבל באמת באמת מאמינה שהצעד הזה הכרחי כרגע. כמו כן אני לא יודעת על מה מתיישב הפחד מכדורים אבל כיום יש כדורים אנטי דכאוניים לא ממכרים עם מיעוט תופעות לוואי שבזמן קצר יחסית יוצרים את היכולת לנשום ולהרים ראש מעל המים על מנת שתוכלי להמשיך לטפל בעצמך. שרה, האם ניסית שוב לפנות למטפלת הרגשית? האם יש חברה טובה או מישהו בסביבתך שאת סומכת עליו ויכולה להתייעץ איתו? האם את חושבת שיש משהו שהיה עוזר לך כעת להתרומם? תזכרי שאת לא לבד לתמיד גם אם זה מרגיש כך כעת כי בדידות תמיד יכולה להשתנות ושאפשרי לצא מהמצב הזה ושמגיע לך לצאת מזה...! במידה ויש עוד מחברי הפורום שיכולים להגיב פה לשרה אשמח.. ליאת
היי לך זו נשמע תחושה קשה ומתסכלת להרגיש נשכח במידה מסוימת או גם מפוספס...אפשר להתייחס לזה מכמה כיוונים. כיוון אחד ...אם זה משהו שחוזר אצלך בחיים כדאי ממש לפתוח את זה כנושא למולו ..זו כבר דרך להנכיח את עצמך ולהראות. כיוון שני הוא שבסוף גם מטפלים הם בני אדם ןעלולים לשכוח :) ועדיין אפשר להגיד לו שזה לא נעים לך וכיוון נוסף גם הוא זו העובדה שכרגע בתוף בתקופה קשה והמלחמה אחת התגובות יכולה להיות גם שכחה ובלבול ועוד.... אצל כל אחד ...אז אולי גם אצל המטפל. ליאת
"משום מה התחלתי להרגיש משיכה מינית לגברים בלבד. כאילו משהו בגבריות שלי השתבש עם הזמן" - משיכה של גברים אל גברים אינה שיבוש ואינה משהו רע .צריך לעבוד על תפיסה מוטעית ועמדה זו. אין טיפולי המרה שיסייעו לך " לא רוצה להשאר הומו" - זו נטיה טבעית ונורמלית. עיקר הטיפול צריך להיות בסיוע רגשי עבורך לקבלת נטיה זו לחיות עמה בשלום. אנו על סף 2022 - אין שום בעייה לגבר להקים משפחה עם גבר, כולל ילדים. ברור שאם תעשה זאת עם אישה, למרות שאין לך שום משיכה מינית אליה, גם אתה וגם היא תסבלו בזוגיות וזה ישליך על הילדים. "האם יכול להיות שהנטיות המיניות ההפוכות שלי נובעות משיבושים הורמונאליים בגוף? " - אין לך נטיה מינית הפוכה. זה ביטוי שפג מן העולם לפני כמאה שנה. יש לך משיכה כלפי גברים שאינה קשורה לשיבוש הורמונלי. אין שום קשר לרמת טסטוסטרון או לייצורו. גם אצל גייז יש כמות טובה וזהה לאלו של סטרייטים. גש לטיפול מיני על מנת לקבל את עצמך, את נטיותיך ולחיות עמן בשלום.
שלום רב. לא ניתן "לזרוק לבית חולים פסיכיאטרי". אשפוז פסיכיאטרי בישראל דורש הסכמה ברורה בכתב. אשפוז בכפייה מתבצע רק במקרים של הפרעה פסיכוטית משמעותית עם אובדנות או מסוכנות מיידית. אני מציע לך לדבר עם אבא ואם צריך להזמין אותו יחד לרופא המטפל על מנת לדון בבעיה. בהצלחה
שלום, התאמת מסגרת שיקומית היא לעיתים משימה מורכבת ובדרך כלל יש צורך להתנסות במספר מסגרות שונות עד שמוצאים את זאת שמתאימה. חשוב לקבל סיוע מעו״ס שמכיר/ה את המסגרות הקיימות וכן כשמגיעים לועדת סל שיקום, מקבלים לרוב הכוונה משמעותית מהגורמים שמכירים היטב את המסגרות ויודעים לכן על פי הצרכים של המטופל.
היי טל שמתי לב ממה שכתבת שאתה נותן דגש יתר לחשיבה הפסיכיאטרית כמו גם הרפואית. הדיבור על עצמך כחולה והשאלה אם זה אינו "בר תיקון" מובילה אותך למקום נמוך שבו עולה המחשבה :אם "המחלה" אינה ברת תיקון למה לי לחיות"? המטרה של טיפול פסיכולוגי היא דווקא לצאת מהמקום הזה במובן שזה לא באמת חשוב אם זה "בר תיקון" או לא אלא שמה שחשוב זו האופציה והתקווה הגלומה בטיפול דווקא לכך שלא תסבול כל כך. טיפול הוא מקום של תקווה לריפוי ולכן מאד הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול כי נשמע שבכל התהליך לא באמת הלכת לשם וחבל ממש! לאף אחד לא מגיע לסבול כך...אתה צודק... אבל יש פתרון אחר להפסיק את הכאב שהוא לא רק תרופתי או אובדני. בטיפול נותנים מקום והכלה ל"פצע "ומאפשרים לך לחיות איתו. ליאת
שלום רב שילוב התרופו שאת לוקחת הינו יעיל ומקובל , בריאות שלמה
דרושה בדיקה יסודית של האף ומבט שני בתצלום ה CT. בהצלחה פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570
אריקה שלום. את באמת מתארת מצב בר סיכון עבור הקשיש וסביבתו. אני ממליצה מאוד לפנות לשרותי רווחה במקום מגורי הקשיש לעו"ס לפי חוק החוסים ולהתייעץ לגבי בדיקה פסיכוגריאטרית דחופה עבורו. הבדיקה יכולה לאבחן שלב התקדמות מחלת הדמנציה ולהציע דרכי טיפול. בנוסף חובה ליידע את רופא המשפחה של הקשיש על מצבו הקוגניטיבי וסיכון רב בנהיגה לשם פניה אל מכון הרפואי לבטיחות בדרכים ושלילת רשיון. בהצלחה.
היי נינה, אכן, אנשים רבים מוטרדים ממוות אפשרי של אנשים הקרובים אליהם. בייחוד אם יש סכנה ממשית או שחוו אבדן של אדם קרוב אחר. השאלה "האם זה נורמלי" היא אך ורק שאלה של כמות, כלומר עד כמה הדאגות האלה מפריעות לך לתפקד בחיי היום יום. מתיאורך נשמע, שהבעיה אכן מורידה את איכות החיים שלך באופן משמעותי (תקני אותי אם אני טועה). לא הייתי ממהרת לאבחן הפרעה טורדנית. מה שחשוב הוא, שאת סובלת מדאגות וחרדות, והאבחנה הספציפית אינה משמעותית לצורת הטיפול. ניתן, בנוסף לטיפול התרופתי, לפנות לטיפול קוגניטיבי. טיפול שכזה יעסוק באופן ישיר במחשבות המטרידות אותך, וינסה לאתגר חלק מהן (למשל- "אני לא אוכל להמשיך לחיות"- עד כמה זה באמת נכון? איך התמודדת לאחר שאביך נפטר, האם נעצרו חייך? נסי לדמיין איך ייראו חייך בטווח הארוך, ואף לתכנן אסטרטגיות התמודדות). בנוסף, הנטייה לעסוק בדאגנות יתר בדרך כלל נובעת מצורך מוגבר בשליטה, ויוצרת אשליה של שליטה. כלומר, אנחנו נוטים לחשוב (אפילו באופן לא מודע), שאם נדאג יותר, הדאגה בצורה מסוימת תמנע מהתסריטים הגרועים להתרחש. כמובן שבאופן הגיוני זה אינו נכון, אך לוקח זמן להבין ולהפנים זאת באמת, וזהו חלק חשוב מהטיפול בדאגנות יתר- כמו גם הוויתור על השליטה וקבלת חוסר השליטה על אספקטים מסוימים בחיים. בהצלחה!
ראשית, למכתשית יבשה יש תרופה שנקראת ,alveogyl ושבדרך כלל נמצאת במרפאת השיניים. ניתן למרוח אותה על גאזת יודופורם וזה מאלחש את המקום. שטיפות לא מומלצות כי הן עצמן יכולות לגרום למכתשית יבשה. גל קורסודיל לא מקל על כאבים אלא רק מחטא. נראה לי שמה שאת צריכה זה לגשת למרפאת פה ולסת באחד מבתי החולים שבאזור מגורייך
חס וחלילה מלהעלות על הדעת מעשה שכזה בגלל חשש מקרע בכיפת הנרתיק. בואי למרפאת רצפת האגן בבי"ח הלל יפה 04-774-4252 בהקדם ואפשר יהיה לדון בנחת על כל החששות החשובים שאת מעלה.
שלום לך, כמובן שאי אפשר לבדוק או לאבחן גידול במוח דרך פורום. את צריכה לפנות לנוירולוג ולעשות את הבדיקות המתאימות. אולם, מאחר שגידול במוח אינו תופעה שכיחה, זה לא נראה לי סביר, אם אין לך בסיס לחשוד בכך (כמו כאב ראש שלא עובר או סימפטומים פיזיים אחרים שיכולים להעיד על כך). OCD בדרך כלל נובע ממאפייני אישיות מסוימים, ויש לו דרכי טיפול יעילות מאוד, כאשר המומלצת שבהן היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). נשמע לי מוזר שאנשי הטיפול כביכול לא יודעים מה לעשות עם בעיה שהיא בת טיפול. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
שלום יוני. אובדנות זו לא הדרך הנכונה להתמודד עם מצוקה נפשית. החיים הם נס ומתנה שנתנו לך כדאי לעשות טוב ועליך לחשוב על משפחתך. התאבדות הינה אסון סביבתי ומשפחתי בנוסף על אובדן החיים. עליך לפנות בדחיפות ליעוץ וטיפול נפשי על מנת לעזור לך לצאת מהבור. בהצלחה.
שלום רב. הסבל שלך נוגע ללב ומאחל לך החלמה מהירה. עולה רושם שאתה סובל מדיכאון תגובתי לסבל הגופני. ממליץ לך להיעזר בטיפול תרופתי שיכול מאוד לעזור לך. במידה ואתה סובל ממחשבות אובדניות עליך לפנות לטיפול דחוף דרך הפסיכולוגית המטפלת או דרך מיון בית חולים בו אתה מטופל. חשובה מאוד שתקבל עזרה. אפשר לעזור לך להתמודד ולשאת את המחלה עד לשיקום והחלמה. מאחל לך בהצלחה ובריאות איתנה
בעיקר זמן ההשפעה אך כדאי מאוד לדווח על כך לרופא המטפל!
שלום לך אילת. אין לי ספק מתוך כל מה שכתבת שאת עדין חולה באנורקסיה ואת חייבת טיפול כמה שיותר מהר. מה לגבי חזרה לטיפול?
בהחלט יתכן. יש לפנות מיידית להערכה ולקבלת עזרה.!
שלום רב, אני מאוד מצטערת לשמוע על הקשיים שאת חווה. ראשית אם את חוששת שאת עלולה לפגוע בעצמך או בהריון, חשוב לפנות מיד לחדר מיון. מבחינת טיפול במהלך ההריון, ישנן תרופות שמותרות בהריון וכדאי לעשות נסיונות ולמצוא את המינון הנכון לך, ממליצה לא להמתין ולהתחיל טיפול תרופתי מיד. את יכולה לפנות לפסכיטאר או לרופא משפחה. במצב שאת מתארת, חשוב לטפל כבר עכשיו ולא לחכות לאחרי הלידה. בנוסף אני ממליצה להיות בטיפול פסיכולוגי במהלך ההריון. את יכולה גם להרשם ברשימת המתנה למרפאת חווה או בריאות הנפש לאשה באיכילוב שם הטיפול ללא תשלום אבל אם התור ארוך עדיף שתתחילי טיפול בנתיים ותעברי לשם כשיגיע תורך. בתל השומר יש גם אשפוז יןם לאמהות ותינוקות במידת הצורך. מאחלת לך בריאות והריון קל. שרון
שלום לך שאלתי אליך:מדוע הפסקת?האם זה היה בהמלצת רפואית?
שלום לך, פנה לפסיכולוג המתמחה בעבודה עם חרדות. הדבר ניתן לטיפול. אודי