לעתים חולים עם אבנים בכיס המרה לא חשים דבר במשך שנים, אבל...
אבנים בכיס המרה היא בעיה רפואית רווחת מאוד. ד"ר גיל אוחנה,...
כמעט כולנו סובלים לעיתים מבחילה. אולם כשהן לא חולפות מומלץ...
התפתחות אבני כיס המרה לא תגרום לסיבוכים ברוב המקרים. ד"ר...
אבני מרה אינן נעלמות בעצמן; כאשר הן גורמות לבעיות ו/או...
שלום רב יש קשר בין מחלות כבד מסוימות לבין מחלות מעי דלקתיות כגון psc-primary sclerosis cholangitis- דלקת של דרכי המרה, autoimmune hepatitis- דלקת אוטואימונית של הכבד. בנוסף יש סיבות רבות לעליית אנזימי כבד לרבות השפעת תרופות שונות. מציעה שתפנה לרופא גסטרו מטפל לצורך המשך בירור תרגיש טוב ד״ר שניר
המונח לולאה עיוורת משמעותו שלקחו קטע מעי דק המשמש כצנור לחיבור דרכי המרה ולא עובר בו תוכן של מזון. הצוות של המשתילים יצטרך למצוא פתרון לבעיית ההיצרויות בדרכי המרה
שלום שירלי אנא פני למרפאתנו בבלינסון להערכה מקיפה
לעתים חולים עם אבנים בכיס המרה לא חשים דבר במשך שנים, אבל...
אבנים בכיס המרה היא בעיה רפואית רווחת מאוד. ד"ר גיל אוחנה,...
כמעט כולנו סובלים לעיתים מבחילה. אולם כשהן לא חולפות מומלץ...
התפתחות אבני כיס המרה לא תגרום לסיבוכים ברוב המקרים. ד"ר...
אבני מרה אינן נעלמות בעצמן; כאשר הן גורמות לבעיות ו/או...
שלום רב יש קשר בין מחלות כבד מסוימות לבין מחלות מעי דלקתיות כגון psc-primary sclerosis cholangitis- דלקת של דרכי המרה, autoimmune hepatitis- דלקת אוטואימונית של הכבד. בנוסף יש סיבות רבות לעליית אנזימי כבד לרבות השפעת תרופות שונות. מציעה שתפנה לרופא גסטרו מטפל לצורך המשך בירור תרגיש טוב ד״ר שניר
המונח לולאה עיוורת משמעותו שלקחו קטע מעי דק המשמש כצנור לחיבור דרכי המרה ולא עובר בו תוכן של מזון. הצוות של המשתילים יצטרך למצוא פתרון לבעיית ההיצרויות בדרכי המרה
שלום שירלי אנא פני למרפאתנו בבלינסון להערכה מקיפה
הרחבה של האאורטה הבטנית לממדים שצוינו איננה מסוכנת, בטח לא בגיל זה. ממליץ להיות במעקב אצל רופא כלי דם. בברכה, ד"ר שיך יוסף
שם המחלה:"שחמת מרתית ראשונית" מחטיא את מטרתו ואיננו מתאים לכל החולים. לכן הוא גם שונה לאחרונה ל "כולנגיטיס מרתית ראשונית" מכיוון שברור שלרוב החולים אין שחמת.
נעמי שלום, האם יש אבחנה וודאית של דלקת בדרכי המרה? ג'נואט לא מקושרת על עליה בשכיחות של דלקת בדרכי המרה, אך כן מקושרת עם עליה בשכיחות של דלקת בלבלב. כמו-כן, לתרופה זאת תופעת לוואי נפוצה של אי נעימות בדרכי העיכול (כאבי בטן, נפיחות, גזים). תופעת לוואי נדירה מאוד של ג'נואט היא חמצת לקטית. תופעה זאת יכולה לבוא לביטוי בהופעת כאבי בטן המלווים בחולשה, כאבי שרירים, קושי בנשימה וישנוניות, ומהווה מקרה חירום רפואי. כמו שציינתי, התופעה הינה נדירה. התרופה אמריל מקושרת עם פגיעה בפעילות הכבד שיכולה לגרום לעליה ברמות מלחי מרה. אם לא עשיתם בירור רפואי עדיין, יש לפנות לרופא. ליאת
שלום, מבדיקה במקורות מידע שונים לא נמצא קשר מוכח בין התרופות שציינת לבין דלקת בכיס מרה.
שלום רב לך. כמו שציינת גם במהלך ניתוח תקין הסכנה של כולציסטיטיס אינה נדירה ומחייבת טיפול מתאים. לגבי טיפול מניעתי מציע לכם עם פרופ אתי גרנות מבית חולים קפלן כיוון שהיא מומחית מאוד טובה בתחום זה. בברכה
אתי שלום, סליחה על האיחור בתשובה - מסיבה לא ברורה לא הגיעה אלי התרעה שפנית לאתר. משמח קודם כל לדעת שיש שיפור באנזימים ובבילירוביו. אכן, כולנגיטיס זה "האיום" העיקרי במקרים אלו.בנוסף, עירוי מרכזי אף הוא מקור לזיהומים - אולם אני מבינה ממך שהוא הוצא ולא הוכנס ליין חדש. לצערי, בהנחה שמבחינה תזונתית הילדה מקבלת את כל הדרוש כולל השלמות ויטמינים, אין לנו - לרופאים ולרפואה טיפול מונע כלשהו על מנת למנוע את עליות החום - מה גם שלא ברור מהסיפור שלך שהגורם לחום הוא זהה בכל פעם. אני מקווה שביתך תגדל ותתחזק וארועי החום ילכו ויתרחקו. פעמים רבות בתחילה יש מקבץ אישפוזים ועד תדירותם יורדת. בתקווה שכך יהיה , גילת
הנקז ככל הנראה צריך להישאר קבוע מכיון שלא מדובר בחסימה חולפת. הניקוז גם מקל קלינית וגם מאפשר מתן כמוטרפיה במידה ומתכננים כל פרודצודרה תלויה במבצע . אני בטוח שפרודצורה כזו ביצע הרופא המנוסה ביותר בבית החולים. באשר לאופציה ניתוחית בהתאם למצבו הכללי של החולה. *התשובות בפורום אינן מהוות חוות דעת רפואית או תחליף להתייעצות עם רופא / בדיקה רפואית מסודרת
שלום רב, בתשובה לשאלתך המורכבת והמעידה על ידע רב, אני חייב לציין, אתחיל לפי הסדר: 1.בד"כ ההעדפה היא למקם PTC חיצוני פנימי ולאחר מספר ימים לנסות ולסגור אותו ולבחון האם המטופל סובל את הנקז במצב סגור. בד"כ לא נהוג לאחר ביצוע ה PTC לבצע ERCP חוזר אם כי כל מקרה לגופו. 2. השארת צהבת חסימתית לא מנוקזת טומנת בחובה סיכון רב לדלקת של דרכי המרה עד כדי זיהום מסכן חיים מעבר לירידה בתפקוד הכבדי הסינטטי הנובעת מחסימת דרכי המרה. אכן יש שכיחות גבוהה של דלקות בדרכי המרה לאחר הכנסת PTC אולם חוסר ניקוז דרכי מרה לאורך זמן טומן בחובו סיכון מוגבר לזיהום מסכן חיים. 3. צהבת חסימתית במבוגר אינה טומנת בחובה נזק נוירולוגי, מה שאינו נכון לגבי התפקוד הכבדי כמו שכבר הזכרתי. 4. לאחר מיקום ה PTC ניתן לנסות לסגור את הצינורית אולם לא ניתן להוציאה היות וחסימת דרכי המרה תחזור בזמן קצר למעט באותם המקרים בהם החסימה מוקלת לאחר כמוטרפיה. 5. לגבי ניסיון חוזר של ERCP אינני יכול לחוות דעה היות ואינני בקיא פרטנית במקרה של סבך ומי ואיפא ביצע את הפרוצדורה. 6.אופציות כירורגיות בד"כ תיבחרנה לאחר כישלון שתי הפרוצדורות גם יחד, אולם במקרה של סבך ישנה סתירה מובנית בדבר היות שהוא נפסל מלכתחילה לניתוח על רקע מחלות הרקע שלו שלפחות כמו שהן מוצגות אינן מהוות הוריית נגד חד משמעית לניתוח לטעמי. מקווה שקיבלת מענה לשאלותיך בברכה ד"ר בר זכאי
יש בהחלט צורך לנקז את המרה ולא לתת לצהבת להחמיר. מצב זה עלול להביא עד אי ספיקת כבד, יכול להסתבך בזיהום עולה בדרכי המרה וזאת בנוסף על הגרד המטריד, שלא תמיד, מתלווה , למרות התפתחות הצהבת. מעקף אנטרוביליארי בגישה כירורגית הוא הפיתרון הטוב ביותר במצבים הלא נתיחים, אך הוא תלוי ביכולתו של החולה לעבוד בהרדמה כללית ובניתוח. הניתוח הנ"ל קטן בגודלו מהניתוח הנעשה לכריתת ראש הלבלב, אך יכול להמשך כ- 2-3 שעות ומעשה בגישה פתוחה. במידה והסיכון ההרדמתי גבוה מידי, הפיתרון הנותר הוא אנדוסקופי. יש תמיד מקום לנסות ERCP נוסף בידיים מיומנות יותר. במידה וקיים גורם טכני המונע פיתרון בשיטת ה- ERCP, נותרת הגישה הטרנסהפטית (PTC. בגישה זו ניתן להכניס נקז חיוני בלבד, או נקז חיצוני פנימי, אשר יש לו קצה חיצוני הבולט מהעור, אך זה יכול להיות סגור ע"י פקק, כך שמאפשר איכות חיים טובה יותר. יש לזכור, שלאחר מס קורסים של כימוטרפיה, ובמידה והגידול מגיב, עשויה להיות הצטמצמות בגודל הגידול, מה שיאפשר הכנסת סטנט מוצלחת ב- ERCP חוזר. בהצלחה ורפואה שלמה.
זאת שאלה לפורום כבד
את בהחלט צודקת - בדיקת MRI מצויינת לאיבחון בעיות בדרכי המרה -הבעייה שלא בסל ולא תמיד הקופה מאשרת גם EUS זו בדיקה מצויינת אבל פולשנית עם סיבוכים אפשריים
האם יש תסמינים כלשהם מלווים בעת ההפרעה בתפקודי הכבד כגון כאב בטן או בחילה או שתן כהה וכול' האם סבלת מדלקת הלבלב? מה גילך? האם בריאה וללא מחלות רקע או תרופות קבועות?
בדיקת Ca 19-9 יכולה להיות גבוהה מעט מסיבות רבות: במקרה שלך, מאחר והבדיקה איננה בעליה, היא לא מבקת קרוב לודאי קיום של גידול. כאמור סיבות רבות לעליה ברמת הבדיקה כגון: 1. דלקת בדרכי המרה 2. אבנים בדרכי המרה 3. אבנים בדרכי השתן !!!!! 4. תת פעילות של בלוטת התריס !!! 5. שתיית תה ירוק.... ועוד....
מעשית בהחלט יתכן שאבנים שיצאו מתוך כיס המרה תעבורנה דרך צינור המרה המשותף ותפלטנה לתוך התרסריון ומשם במורד המעי הדק והגס עד לאסלה. האם הגיוני שככה נפלוט את כל האבנים בכיס המרה? התשובה היא לא. בל נשכח שכיס המרה אינו מתפקד נכון ולכן הוא מייצר כל הזמן אבנים בגדלים שונים. יתירה מזאת, מעבר של אבנים מתוך כיס המרה אל התרסריון צריך להתבטא לרוב, נוסף על הכאב, גם בהפרעה בתפקודי כבד או אירוע של דלקת הלבלב או דלקת בדרכי המרה. מכל מקום, ההמלצה היא להסיר כיס המרה בגלל הסיכוי לחוות סיבוכים נוספים בעתיד מצד האבנים בכיס המרה. אומנם ההתקף הבא יכול להיות בעוד שנה אך מאידך, יכול להיות בעוד שבוע. הניתוח כיום נעשה בגישה לפרוסקופית הכוללת לרוב אשפוז בן לילה אחד בבי"ח, מה שבהחלט מקל ההחלטה עבור החולים. בהצלחה.
מדוע נותנים מה? אנטיביוטיקה? - על מנת למנוע סיבוכים זיהומיים כמו כולנגיטיס - זיהום עולה של דרכי המרה החוץ כבדיות. מדוע נוזלים? כי במצב של דלקת לבלב יש אובדן רב של נוזלים מתוך כלי הדם אל רקמות הגוף, ולולא מתן נוזלים אגרסיבי החולה עלול לסבול מקריסת מערכות כמו אי ספיקת כליות, ירידת ל.ד. וכול.
ישנן מחלות מרובות הגורמות לפגיעה בכבד ואני מניח שביצעו את כל הבדיקות לוירוסים ומחלות אוטואימוניות ולכן הרופא רוצה לבצע את הביופסיה. MRI יכול לעזור רק אם יש חשד לחסימה או דלקת בדרכי המרה.
1. לא התחדש דבר 2. דיאטה דלת שומן, לעיתים בנוכחות דלקת בכיס מרה מוחדר בהרדמה מקומית צינור מנקז לתוך כיס המרה. במקרה של הפרעה בתפקודי כבד או זיהום בדרכי המרה ניתו לבצע פעולת ERCP אשר במהלכה מבוצעת ספינקטרוטומיה רחבה שנועדה לנקז טוב יותר את האבנים העוברות מכיס המרה אל צינור המרה. 3.להיות קשיש אין זה אומר בהכרח כי לא ניתן לנתח, והגיל לכשעצמו אינו הוריית נגד אלא המצב הביולוגי \ רפואי של החולה. 4. הטיפול יכול להתשנות בין חולה לחולה כתלות ברקע הרפואי של החולה, העבר הניתוחי שלו וסוג ההפרעה על רקע האבנים בכיס המרה. לעומת זאת, אצל נשים שכיח לראות התקף ראשון של אבנים אסימפטומטיות במהלך הריון ומיד לאחר הלידה. 5. הטריגר להתקף הוא נוכחות מזון בתרסריון המגרה את כיס המרה להתכווץ על מנת להזריק את המרה אל התרסריון כדי שזו תתחיל את עיכול המזון.
זוהי מחלה שסיבתה לא ידועה. התהליך החולני כולל תהליך דלקתי לאורך דרכי המרה התוך והחוץ כבדיות אשר מוביל להצרויות של צינורות אלו. הבעיה בהצרויות אלו היא ההפרעה לזרימה הסדירה של המרה. הפרעה זו יכולה לגרום לארועים של דלקת בדרכי המרה המתבטאים בחום,צמרמורת, הפרעה בתפקודי הכבד ו או צהבת. הטיפול באורסוליט יכול לשפר את זרימת המרה ולצמצם את ארועי הדלקות הללו. כאב בטן פחות שכיח במחלה זו ואם קיים מצריך בירור לשלילת התפתחות של אבנים בתוך דרכי המרה או גידול מסוג כולנגיוקרצינומה, כי כידוע, מחלה זו מהווה גורם סיכוני להתפתחות גידול זה. הטיפול היחיד במחלה זו הוא השתלת כבד, אותו דוחים ככל האפשר עד להופעה של אינדיקציה ברורה.
קטיה שלום נסי שינויי תזונה וריבוי שתיה מכיוון שבד"כ כריתת כיס מרה מלווה בשלשול ולא בעצירות אם בכלל
סביר יותר שזה קשור לאנטיביוטיקה שקיבלת. נסי טיפול בפרוביוטיקה.
מה שגורם לאבנים לגדול הוא זה שגרם להתהוותם מלכתחילה. תהליך התהוות האבנים קרוב לודאי קשור לגורמים רבים, ביניהם סוג התזונה, הפרעות מטבוליות, תרופות או הורמונים וכול'. בעיקרון, העקבות גורמים רבים מופר איזון עדין בין 3 מרכיבים בתוך הנוזל המרתי, וזה מוביל להתגבשות המרה למצב של "חול" אשר עם הזמן מתגבש ל"אבנים". אבנים קטנות בכיס המרה עלולות להיות מסוכנות יותר. האינדיקציה להסרת כיס המרה אינה תלויה בעצם נוכחותם אלא אם הן גורמות לבעיות כגון התקף אופיני הנקרא עווית חצצת המרירה, דלקת כיס מרה, דלקת לבלב , זיהום של דרכי המרה , צהבת חסימתית וכול'.