תוצאות חיפוש עבור כוויות-קור

לפי מה שידוע לי קרח יבש לא מיועד למאכל/שתיה , זה נכון?

שלום רב, ברצוני להתייעץ לגבי ביתי בת ה-14. לאחרונה החלה לסבול מנפיחות ואדמומיות בפרקי האצבעות בידיה, וכן, אף בכף הרגל. בהוראת רופאת המשפחה נשלחה לבדיקות מעבדה שונות אשר כולן יצאו תקינות, מלבד הבדיקה ל-ANTISTREPTOLYSIN 0 אשר יצאה 1160 (הטווח הינו 0-230). האם מדובר בקדחת השיגרון? מה עלינו לעשות?

אני בת 38 כבר כמה שנים בחורף מקבלת כוויות קור בידיים אפילו ללא חשיפה משמעותית לקור. האם זה נורמלי מצב כזה או דורש בירור ?

שלום אני סובלת כבר המון שנים מכוויות קור בידיים ויובש בשפתיים כשיש עונות מעבר אז השפחיים שלי מתקלפות ונהיה קילופים ויובש ואני תמיד מקפלת את העור היום אני סובלת מהשפתיים כל השנה ובמשך כבר כמה שנים המצב אותו מצב כל עונות השנה חורף קיץ עונות מעבר השפתיים ככה כמה שנים !!! וגם הידיים שלי מתחילות להסדק ולגרד ויש לי מן חתכים כאלה בעור וסדקים וזה ממש כואב וצורב ומגרד ומעקצץ מבקשת ממכם מי שיכול לעזור לי ולהמליץ על קרמים לידיים הלכתי כבר לרופא משפחה לא פעם ולא פעמיים ואני מרגישה שמביאים לי משחות שלא באמת עוזרות למצב שלי כי מצב הידיים שלי מתרפא מזה וזה רק מחמיר ושום קרם שמביאים לי לידיים לא עוזר !!! הרופא הביא לי קרם טיפולי של u-care 10 % nh-medic

לאמא שלי יש לימפדמה ביד עקב ניתוח סרטן השד מידי פעם סובלת ביד זו מצלוליטיס מקבלת אנטיביוטיקה עד שעובר אך בחורף סובלת כנראה מאבעבועות קור יש פצעים מפרישים הרופא משפחה נתן לבנתיים צפורל למשך שבוע למנוע צלוליטיס וכן משחת פוסידין לפצעים האם זה טיפול מספיק מה אפשר עוד לעשות בעבר נראה לי שרשמו לה טרידרם? המצב לא נעים בכלל אשמח על עצתך

שלום ד"ר, שאלתי אותך בעבר האם ניתן לשים כובע קרח למיגרנה הרבה במהלך היום. כתבת לי לברר עם החברות המייצרות. פניתי ל 2 והן ידעו רק להעתיק לי את מה שכבר כתוב שהכובע ממש מקרר עד 25 דקות. אני עם מיגרנה כל יום 24/7 כבר שנתיים. לפני כן הייתי שמה את הכובע פעם ב 6 שעות ל 20 דקות והיה קצת מקל. כבר חודש שעשיתי ניסיון. אני 14 שעות ביממה חוץ מהשעות השינה עם הכובע. אני כל 50 דקות מחליפה לכובע אחר. קניתי כמה. המיגרנה עדיין כל הזמן אך עוצמתה קצת פחתה ואני מרגישה שזה גם מונע לי הגעה לרמות כאב 9 10 שהיו מגיעות מידיי פעם. הכובע עזר לי יותר מכל טיפול ביולוגי או מניעה שניסיתי. האם לפי דעתך ניתן להמשיך ככה קבוע? מדובר על כובע בד שמכיל בו ג'ל שבמקפיא קופא. הכובע מעט לוחץ. 25 תודה מראש

אני בת 37 בריאה בדכ.הידיים שלי כפות הידיים תמיד קרות בחורף מאז ילדותי .בחורף הקודם ועכשיו נהיו לי כוויות קור על כפות הידיים למרות שלא ככ קר. לחץ הדם שלי תמיד נמוך 90/60..האם כוויות הקןר יכולות להיות קשורות ללחץ הדם והאם הן מעידות על איזו בעיה רפןאית כמו בזרימת דם וכו?

אני בת 34 ותמיד היו לי ידיים קרות עד כדי כוויות קור לאחרונה בחורף.האם מצב כזה יכול להשפיע ולשבש מדידת סוכר מהאצבע במד סוכר? כי אני במצב של טרום סוכרת ביצעתי שינויים באורח החיים והמדידות בבית תקינות סביב 85 לכן השאלה אם בעיות בזרימת דם במידה שגורמות לקור בידיים משבשות תוצאה?

פגשתי לפחות פעמיים בתקופה האחרונה רופאי עור שאינם משתמשים בקיסם מקורר בחנקן נוזלי כלל, אלא מרססים ממיכל קטן ישירות על הנגע. זה יוצר כמובן כתם קור גדול, הרבה יותר גדול לפעמים מהנגע עצמו, ומוביל לכוויית קור ממש, כולל שלפוחית שפוקעת ופצע שמגליד. כשהייתי ילד וגם אחר כך - והדבר הוזכר גם כאן בפורום - השתמשו בקיסם כדי לצרוב נגעים באופן מדויק. לי זה נראה לא סביר ליצור כוויית קור כשאפשר להימנע ממנה - בניגוד לכלל הראשון, "אל תזיק". אשמח לשמוע את דעתכם ומה אני מפספס.

לאחרונה הופיעו לי על כמה מאצבעות הידיים כתמים אדומים שרופא עור אבחן אותם ככוויות/ פצעי קור בחלקם התפתחה בצקת. הידיים שלי בדכ הרהה יותר קרות יותר משל אנשים אחרים.האם זה נורמלי שלאדם בריא יופיעו כוויות קור כאלה ? אני בת 31 בריאה בדכ ולא נוטלת תרופות..תודה רבה

בחורף היו לי כוויות קור באצבעות ברגליים. הן היו אדומות, נפוחות מאד. וכעת כנראה זה פגע בציפורניים עצמן .. כי הציפורן התחילה להתעבות ולהתפורר ונפלה לגמרי.. מה שנשאר זה חור קטן בצבע חום . קיבלתי תמיסה אגיספור. כבר חודש ימים משתמשת ולא רואה שיפור. האם פטרייה יכולה להזיק? להתפתח לזיהום? מה הטיפול הנכון? אני צעירה בת 30+ ואף לא סבלתי מבעיות כאלה.

שלום דר, יש לי בעיה רק בכף יד אחת. בחלק הפנימי, על אותה אצבע בדיוק יש מעין חתכים כאילו העבירו סכינים ותמיד חתך אחד עמוק כואב. עכשיו גם בגבעה של כף היד שוב בחלק הפנימי. יש קווים של חתכים. בעקבות משבר הקורונה בו אני מקפידה על שטיפת ידיים יותר מרובה .הפך גם העור של גב כף היד יובש עם סימנים אדומים וחתכים .באזור של המפרקים האם זה כוויות קור? אני מיבשת ידיים. אני לא עובדת כפיים ואין לי מושג למה זה קורה? אני גם שמה קרם ולא עוזר. יכול להיות שאני רגישה לסבון? יש פתרון?

האצבעות נפוחות , אדומות וכואבות עם שיטפי דם מעט.. הרופא משפחה אמר רק לחמם אותם עם גרביים חמות. האם מצב כזה יכול להזיק ולהחמיר?

לאחרונה התחילו האצבעות בכפות הרגליים להיות נפוחות,כואבות ואדומות .. האם זה כוויות קור? ואם כן איך ניתן לטפל?

שלום, יש לי כוויות קור על גב כפות הידיים. זה אדום ויש חתכים.וכמובן שורף. יש משחה ממולצת? שמתי בינתיים וזלין.

האם שפשופ נחשב כוויה? הבת שלי נפלה והשתפשפה ביד מהכביש, רופאה אחת כתבה שפשוף דרגה 2-3, רופא אחר טוען שזה לא נחשב כוויה, האם יש הגדרה של כוויה מחיכוך? כמו שיש הגדרות של כוויות קור, חום וכו'?

הי, בת 24 כבר שנים שאני סובלת מהתקפי קור בעיקר באצבעות הידיים גם ברגלים. זה קורה בחורף וגם בקיץ בדכ כשיש מזגנים, למרות שיכול להיות נעים לי בגוף ארגיש התקפי קור באצבעות. אני משתדלת לשים כפפות וגם זה לא מחמם.. מנסה לחמם את הידיים בכל מיני אמצעים וגם כשהם סוף סוף מתחממות זה מלוווה בכאבים עזיםכאילו אין לי דם שם:( אוסיף ואומר שיש לי בעיות יובש בידיים (לא מזיעה בהם כמעט בכלל) וגם בחורף יש לי כוויות קור בידיים.. בעבר פניתי לרופא משפחה אפילו 2 ואמרו לי שאין לי כלום.... אני סובלת.. מה עושים? וגם קראתי באינטרנט שיש מחלה ריינו עם תסמינים דומים לשלי וזה מפחיד אותי..

אם נפלתי על הגב וקיבלתי מכה בגב ובעצם הזנב ואני סובלת מכאבים עזים בתנועה... האם קומפרס יכול לעזור חם או קר?

בת 30 מגיל צעיר סובלת מכוויות קור ברגליים בחורף, העניין זה שלא עוזר שאני לובשת 2 זוגות גרביים כי בחורף הרגלים דלי מזיעות ואז הגרב שלי רטובה וכך מתחילות לי הכוויות, מה לעשות?

קיבלתי כוויות קור מקרח שהונח על הרגל לאחר טיפול פיזיוטרפיה (בד"כ שמים לי קרח ופעם ראשונה שקיבלתי כוויה) האם יש משחה כלשהיא שמותר למרוח על הרגל כדי להקל על הכוויה ולמנוע סימנים (אני בשבוע 22 להריון) ?

קיבלתי כוויות קור מקרח שהונח על הרגל לאחר טיפול פיזיוטרפיה (בד"כ שמים לי קרח ופעם ראשונה שקיבלתי כוויה) האם יש משחה כלשהיא שמותר למרוח על הרגל כדי להקל על הכוויה ולמנוע סימנים ?

שלום דוקטור. עברתי ניתוח אף ב-26.5.14. לא היו לי סימנים כחולים מתחת לעיניים בכלל. יצאתי מאוד נקיה אחרי הניתוח וגם בימים הראשונים חיכיתי להופעת הסימנים הכחולים אבל לשמחתי, אני מניחה, הם לא הגיעו. אך כעת מטרידה אותי בעיה אחרת, הלחיים שלי מאוד מאוד נפוחות ורגישות, העברתי עליהן קוביות קרח והיום בבוקר כשקמתי גיליתי שנהיו לי כוויות קור בלחיים בעקבות הקרח. הנפיחות בלחיים עודנה מאוד חזקה ואני לא יודעת האם זה נורמאלי, בימים הראשונים לא הייתה נפיחות בלחיים אלא רק קצת באף ובעיניים ולא שמתי קרח בימים הראשונים. האם נפיחות זו תרד מעצמה? האזור מאוד נוקשה בלחיים, בוער ונפוח כאילו עברתי ניתוח חניכיים במקום ניתוח אף. האם זה תקין? ללא סימנים כחולים אך עם נפיחות מופרזת דווקא בלחיים? יש לציין שאני ממלאת אחר כל ההוראות וישנה גבוה על כמה כריות. למעט קרח בימים הראשונים שלא שמתי מלאתי אחר כל ההוראות. מדוע הנפיחות המבהילה הזו באזור הלחיים?

מאת : ביקורת: העומק של 'ירח קפוא' מתגנב אליך בדממה. זה ספר שצריך לחשוב עליו בשקט, כמו שהוא כתוב מתוך מדור הספרות של ידיעות אחרונות, במוסף "7 לילות". מאת: רונה קופרבוים אדם חייב להרגיש פגיע. מי שלא מסכים להרגיש פגיע, יצטרך לעשות עיקוף גדול סביב החיים. 'ירח קפוא' של יאן קוסטין וגנר הפיני הוא מותחן שחוקר לא רק תעלומת רצח אלא גם, או בעיקר, את שאלת ההזדקקות. האם אתה מוכן להכיר בזה שאינך מסוגל לעשות הכל לבד? האם אתה מעז להרגיש זקוק? הבלש והרוצח, שני חצאים של הנפש, מחזיקים קטבים נגדיים. הבלש, קימו יואנטה (לכולם בספר יש שמות פיניים מפני שהם מפינלנד‭,(‬ מאבד בפתח הסיפור את אשתו. תוכו נפרם. החיבורים שלו מתרופפים. יואנטה מצוי על סף התפרקות. לכן עליו להיאחז במשהו. מטרה, כיוון. הוא קובר את אהובתו וחוזר למשרד. אחוז צער, משתגע מאבל, הוא מתמסר למרדף אחר רוצח שקט. רוצח שאי אפשר לשים לב אליו. הרוצח הזה לא מסוגל לשאת את המצב האנושי הבסיסי של היות תלוי באחר. זה הפגם הטרגי שלו, וזה מה שמניע אותו להרוג. הוא הורג כל מי שנחמד אליו, כל מי שמציע לו חסד, אהבה, רוך: "היה לו נעים להיות חלק מהחשיכה‭."‬ כי מי שבידו להציע טוב, בכוחו לקחת חזרה את הטוב הזה. השפע מצוי בשליטתו. לכן האחר שאוהב הוא ישות מסוכנת. עולה כלפיו פחד, שמתגלגל לתוקפנות. הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין קראה לזה צרות עין - הרצון להשמיד את מי שמציע לי מהטוב שלו, מפני שדווקא נדיבותו חושפת אותי לתחושה של תלות, הזדקקות, נפרדות, כמיהה. כדי להיות בקשר צריך להודות בצורך שלנו בקשר. לקבל את סכנת המוות של דחייה. רק אז אפשר לקבל ממישהו מה שהוא מוכן לתת. קליין האמינה שהמאבק הזה כוסס בתוך המרחב הפנימי למן השבועות הראשונים בחייו של תינוק. 'ירח קפוא' ממקם אותו בתוך הנוף הלבן, הצונן, של העיירה טורקו, על בתי העץ שלה ותושביה הרדופים איש על פי דרכו. ביניהם מסתובב רוצח סדרתי. כלי הנשק שלו הוא כריות. מנגנון ההגנה שלו הוא הכחשת הצורך. הכחשת פגיעות. הספר מלא תיאורים של אומניפוטנטיות מדומיינת: "הוא שאף אל קרבו את האוויר הצח, הרענן, של הבית שעליו השתלט. זה עבד. כמובן, הכל עבד. כל מה שרצה‭."‬ במקום אחר: "הוא היה בלתי נראה ובלתי פגיע. חשוב היה, חיוני היה להבין זאת‭."‬ ואחרי שהקורבן מפסיק לנשום, הרוצח "שוקע לתוך השמים, מושיט יד לכוכבים הקטנים, הצהובים, לוקח ומועך אותם בכפות ידיו‭."‬ למחרת היום, כשהוא מתעורר, "ידע שעשה משהו איום ונורא, והמחשבה נעמה לו. הוא עולל עוול. הוא יכפר על העוול בעוול נוסף‭."‬ אחרת העולם יחלחל אליו. בעוד הרוצח שוקע לתוך הזיות של גדולה, מתעלה הבלש במדרגות הייסורים. הוא צועק את שמה של אשתו עד שרגליו קורסות. הוא מפסיק לישון. מפסיק לאכול. מטיח עצמו שוב ושוב כנגד האובדן. הדבר היחיד שמחזיק אותו זה להתגעגע. כשהוא מצליח סוף-סוף להיכנס הביתה, הוא חושב דברים כמו "לחיים אין משמעות אם מת אדם שאהב מאד‭."‬ הלוא איכות החיים היא איכות היחסים שיש לנו בתוכם. בתוך כאבו, מסוגל יואנטה הבלש להרגיש את הרוצח. מכיוון שהוא מסוגל לבוא במגע עם כאביו-שלו, הוא מסוגל גם לבוא במגע עם חווייתו של אדם אחר. זה כוחו של ידע עצמי. 'ירח קפוא' מציע חוויית קריאה מתעתעת. נדמה לך ששטת על פני ים שטוח, שאפילו לא נרטבת, מפני שנימת המספר כל כך מדודה. רק בתום הקריאה התחוור לי שצללנו עד לקרקעית. העומק אינו נחגג אלא מתגנב אליך בדממה. וגנר פורש את התמונה במשורה, ללא סנטימנטליות, כך שלוקח זמן לזהות את הנוף המתואר. אולם ברגע שזיהית אותו הוא מסרב להרפות. זה ספר שצריך לחשוב עליו בשקט, כמו שהוא כתוב. דמויות נוספות מופיעות בסיפור. הבוס קטולה, שוטר בכיר וקצר רוח. בני משפחה של נרצחים. הוריה של סאנה, האהובה המתה. חברים. עוברי אורח. ועוד ועוד. הנגישות שלהם חמקמקה. פני השטח של בני אדם הם לעיתים חלקים מדי, ואין במה לתפוס. יואנטה מתקשה לדבר עם הקרובים לו. רוצה לטלפן לאמו ולא מצליח. המילים מתכווצות. מול זרים הוא מצליח יותר. בזרות יש מקום. כל זה מתואר בלשון יבשה כקרח. הפרוזה של וגנר היא תופעה אקלימית: התפרצויות געשיות שגורמות כוויות קור. הכאב אצלו אינו פולט חום. בתחילה שייכתי זאת למיזנתרופיה, אבל אולי להפך. אולי זה מחסה מפני עוצמת הרגש שלו עצמו. לפיכך הפסקאות והמשפטים נחתכים מהר. זה לא זמן לפסיקים. התמסרות לשפע היא דבר ממכר ויש להיזהר מפניה. ובכל זאת, מבעד למרחק המדוד שוגנר מקפיד לשמור, הוא מיטיב להבחין בנימים העדינים שעל פני גיבוריו. מכיוון שהוא רואה, אנחנו יכולים לגעת. לחמול ולהתקרב אל רוצח, כפי שהבלש בוכה עליו. בבכי הזה שניהם נגאלים. הבלש, מפני שהוא מסוגל לבכות. הרוצח, מפני שיש מי שבוכה עליו. החיים: זה אף פעם לא מספיק, ותמיד יותר מדי. הגיבור הזה, שאנחנו לא יודעים דבר על מראהו, מעז להיישיר מבט למקום שאשתו המתה תופסת בתוכו. "הוא רץ לקראתה. לעולם לא יגיע אליה, אבל זה לא חשוב, חשוב שרץ‭."‬

אודי הי, זו המשוואה אצלי.. איך אתה מסביר את זה ? קמתי הבוקר,בסך הכל בסדר.. כן..יש בי פרפרים בבטן..כאלו של התרגשות טובה.. גם מתגעגעת ממש לאמא צביה. אתמול לא נפגשנו.. איכשהו, אני יודעת/מרגישה שכשאגיע היום לאמא צביה אהרוס, אחבל, חייבת לעשות משהו שהכל יחרב.. אודי, מה זה ? מה יש לי ?