עוד בתחום
מאמרים מקצועיים
.jpg "איסכמיה לבבית: גורמים, תסמינים ואפשרויות טיפול-תמונה")
איסכמיה לבבית: גורמים, תסמינים ואפשרויות טיפול
כששריר הלב מקבל פחות חמצן ודם ממה שהוא זקוק לו, נגרמת...
מחלות חניכיים עלולות להיגרם ממגוון גורמים ביניהם תרופות. תרופות מסוימות ביניהן תרופות ליתר לחץ דם מסוג חוסמי תעלות סידן כמו אמלודיפין (החומר הפעיל בתכשיר 'אמלו' ואחד החומרים הפעילים בתכשיר 'דופלקס') יכולים לגרום לשגשוג החניכיים. תופעת לוואי זו נדירה מאוד לתרופה. החומרה והפיזור של התופעה הם אינדיבידואלים ותלויי מינון. ההמלצה הכללית היא שאם ניתן, יש להחליף את התרופה שגרמה לתופעה. במקרים בהם אין אפשרות לתת טיפול חילופי- יש לקבל הנחיות למניעה כמו ניקוי שיניים תקופתי ועוד. יש להיוועץ ברופא בנוגע לטיפול המתאים ביותר עבורך.
ורד שלום, הפסקת חוסמי בטא צריכה להיעשות בהדרגה כדי שלא יהיה אפקט rebound. לרוב טכיקרדיה היא משנית לסיבה אחרת כגון אנמיה, הפרעה בתפקודי בלוטת התריס חרדה וכדומה. ישנן תרופות שלא מקבוצת חוסמי בטא המאיטות את הדופק ובהן חוסמי תעלות סידן כגון Verapamil ו diltiazem (יכולות להחליף את האמלודיפין). תרופה נוספת קרויה Ivabradin המשמשת בסל לטיפול בחולים עם אי ספיקת לב קשה אשר אינם מסוגלים ליטול חוסמי בטא במינונים מספקים. יש להיוועץ עם רופא לפני נטילה של תרופות אלה בשל השפעותיהן על לחץ הדם ותופעות הלוואי הכרוכות בנטילתן. תודה על פנייתך לפורום
אמלודיפין וואזודיפ הן תרופות השייכות לאותה משפחה, משפחת חוסמי תעלות הסידן. השפעתן על לחץ הדם היא דומה, אבל השכיחות של בצקות ברגליים פחותה יותר תחת טיפול בואזודיפ לעומת אמלו. בכל אופן כאשר מבצעים שינויים תרופתיים בלחץ הדם, לוקח כשבועיים-שלושה עד להתייצבות המדדים. לעניין השאלה האם להעלות את מינון הואזודיפ כעת - אני ממליצה לדבוק בהמלצות רופאת המשפחה.
איסכמיה לבבית: גורמים, תסמינים ואפשרויות טיפול
כששריר הלב מקבל פחות חמצן ודם ממה שהוא זקוק לו, נגרמת איסכמיה לבבית - מצב רפואי מסוכן וגורם תמותה מוביל. מי נמצא בסיכון, איך מאבחנים ומהו הטיפול?
מחלות חניכיים עלולות להיגרם ממגוון גורמים ביניהם תרופות. תרופות מסוימות ביניהן תרופות ליתר לחץ דם מסוג חוסמי תעלות סידן כמו אמלודיפין (החומר הפעיל בתכשיר 'אמלו' ואחד החומרים הפעילים בתכשיר 'דופלקס') יכולים לגרום לשגשוג החניכיים. תופעת לוואי זו נדירה מאוד לתרופה. החומרה והפיזור של התופעה הם אינדיבידואלים ותלויי מינון. ההמלצה הכללית היא שאם ניתן, יש להחליף את התרופה שגרמה לתופעה. במקרים בהם אין אפשרות לתת טיפול חילופי- יש לקבל הנחיות למניעה כמו ניקוי שיניים תקופתי ועוד. יש להיוועץ ברופא בנוגע לטיפול המתאים ביותר עבורך.
ורד שלום, הפסקת חוסמי בטא צריכה להיעשות בהדרגה כדי שלא יהיה אפקט rebound. לרוב טכיקרדיה היא משנית לסיבה אחרת כגון אנמיה, הפרעה בתפקודי בלוטת התריס חרדה וכדומה. ישנן תרופות שלא מקבוצת חוסמי בטא המאיטות את הדופק ובהן חוסמי תעלות סידן כגון Verapamil ו diltiazem (יכולות להחליף את האמלודיפין). תרופה נוספת קרויה Ivabradin המשמשת בסל לטיפול בחולים עם אי ספיקת לב קשה אשר אינם מסוגלים ליטול חוסמי בטא במינונים מספקים. יש להיוועץ עם רופא לפני נטילה של תרופות אלה בשל השפעותיהן על לחץ הדם ותופעות הלוואי הכרוכות בנטילתן. תודה על פנייתך לפורום
אמלודיפין וואזודיפ הן תרופות השייכות לאותה משפחה, משפחת חוסמי תעלות הסידן. השפעתן על לחץ הדם היא דומה, אבל השכיחות של בצקות ברגליים פחותה יותר תחת טיפול בואזודיפ לעומת אמלו. בכל אופן כאשר מבצעים שינויים תרופתיים בלחץ הדם, לוקח כשבועיים-שלושה עד להתייצבות המדדים. לעניין השאלה האם להעלות את מינון הואזודיפ כעת - אני ממליצה לדבוק בהמלצות רופאת המשפחה.
אין קשר
בעקרון משפיע על שניהם.
ניתן ליטול את התרופה בבוקר או בערב (אין הגבלה). ולפעמים ניטלת פעמיים ביום (בוקר+ ערב). התרופה הזו ממשפחת CCB שהכי פחות גורמת לבצקות.
יתכן קשר בין תרופות אלו לגדילת ציסטות כלייתיות במחלה ספציפית הנקראת מחלת כליות פוליציסטית. לא ידוע לי על קשר בין התרופות לבין הסתיידות בציסטה בודדת
למיגרנה ובעיקר לכאב ראש מקובץ verapamil ) verapress).
שלום, במטופלים ללא התווית נגד לטיפול עם חוסמי בטא, לא נהוג לטפל בחוסמי סידן מאיטי הולכה לדיכוי פעימות עלייתיות מוקדמות. תודה על פנייתך לפורום
שלום רב, אינני יודע מה היה המצב לפי, ולכן אינני יכול לשפוט אם ההליך שעברת הועיל, אם לאו. בכל מקרה לעיתים נהוג לפתוח ולסגור שוב, היות ואז התנאים טובים יותר וניתן לשלוט על החתכים. בכל מקרה, ממליץ להמתין שנה וחצי מהפעולה (זמן הבשלת הצלקות), ואז לשקול התערבות נוספת, אולי באמצעות זרקה של חומר מילוי. הסכויים לשפור משמעותי בצלקות בכל פעולה שהיא נמוך, לכן, לעיתים יש מקום להשלים עם המצב.
שלום, יש על זה חילוקי דעות בספרות המקצועית, אבל יש מספר עבודות שהראו שכן התופעה הזו עלול להתרחש תחת תרופות ממשפחת חוסמי תעלות סידן או תרופות שחוסמות רצפטור ביתא. במקרה הצורך ניתן להשהות טיפול זמנית [ ליטול חלופה אחרת לטיפול ביתר לחץ דם] ולבדוק אם יש הקלה.
אוקסאר פלוס היא תרופת משלב שמכילה שתי תרופות: אוקסאר (=לוסרטאן השייך לקבוצת ה ARBS) ודיזוטיאזיד (=משתן). יש מינונים שונים של המשלב והחוזק תלוי גם במינון המשולב. נהוג לתת את התרופה פעם אחת ביום שכן לוסרטאן נותן כיסוי ליממה ודיזוטיאזיד קרוב ליממה. ואזודיפ (שייכת למשפחת תרופות אחרת של מעכבי תעלות סידן) היא תרופה שפעמים רבות כדי לתת כיסוי טיפולי ל24 שעות צריך לתת אותה בשתי מנות (10 מ"ג X2) או לפחות 20 מ"ג פעם ביום. התגובה לטיפול היא היא אישית ותלויה במטופל, מחלות הרקע וכו. משפחות התרופות הללו נחשבות כקו ראשון בטיפול בל"ד .
טוב בטח לא. אבל גם אין לו השפעה רעה ישירה.
התכשיר ואזודיפ קומבו מכיל שתי תרופות: Lercanidipine , השייכת לקבוצת חוסמי תעלות סידן ו-Enalapril, השייכת לקבוצת מעכבי האנזים המהפך אנגיונסין. התכשיר קרדילוק מכיל את התרופה Bisoprolol, השייכת למשפחת חוסמי הבטא. יצירת כמויות גדולות של שתן ונזלת יכולות להיות תופעות לוואי נדירות של התכשיר ואזודיפ קומבו. גירוי באף והתעטשות יכולה להיגרם ע"י נאזוקורט. כאשר תופעות מתרחשות/ מחמירות עם תחילת טיפול תרופתי /עליית מינון ומשתפרות /חולפות עם הפסקת טיפול/הפחתת מינון עולה הסבירות כי ניתן ליחסן לטיפול התרופתי. עם זאת, יתכן שהתופעות מיוחסות ל"התקררות". אם התסמינים אינם משתפרים או אם קיימת החמרה או תסמינים נוספים, יש להיוועץ ברופא. אין מניעה מליטול את התרופות עם מיץ לימון.
שלום תרופות מסוג חוסמי תעלות סידן יכולות לגרום להפרעה בראיה לא ברור האם זה המקרה אצלך צריבה בעיניים- ולא הפרעת ראיה- עשויה גם היא להיות תופעת לוואי של טיפול תרופתי אני לא מכיר קשר בין תסמונת מעי רגיש לצריבה בעיניים
שלום מדובר על 2 תרופות מקבוצות שונות הלוסק שייך לקבוצת חוסמי תעלות הסידן קבוצה זו יעילה יותר מקבוצת חוסמי הרצפטור של ההסטמין אליו שייך הגסטרו
להלן רשימת קבוצות תרופות העלולות להשפיע על איכות הזרע-תרופות - אנטי פסיכוטיות, אלופורינול, חוסמי תעלות סידן, סימטידין, כולכיצין, ליתיום, מעכבי מונואמין אוקסידז, ניטרופורנטואין, פניטואין, ספירונולקטון, סולפאסלזין, טסטוסטרון, תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות, חומצה ולפרואית - כימותרפיה - חסמי אלפא לפיכך כדאי לברר עם הרופא לאיזו קבוצת תרופות שייכת התרופה נגד לחץ הדם שהגבר נוטל
שלום, הטיפול ביתר לחץ דם הינו לפי גיל, ולפי מחלות רקע שיש לחולה. כאשר היעד מטרה לחולה > 60 הינו מתחת לערך 150/90 כאשר אפשר להתחיל בכל טיפול אפשרי (חוסמי תעלות סידן, משתן-תיאזיד, מעכבי אלדוסטרון וגם מעכבי ACE), לעומת כך, לחולה מתחת לגיל 60 ערך מטרה הינו מתחת ל- 140/90, כאשר הטיפול כמו בחולים מעל גיל 60. בקשר לחולה עם מחלת כליה כרונית יש חשיבות לתת טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי ACE, או חוסמי אלדוסטרון. ההנחיות האלה הינן הנחיות חדשות JNC8. יש להיוועץ עם החולה על מנת להתאים טיפול בהתאם למחלות הרקע כמו סוכרת, מחלת כליה, כי יש טיפולים שיש להימנע מהן במצבים האלה.
תורפות אלו מקבותות שונות ולגמרי שונות. 1. דיגוקסין שייכת לקבוצות גליקוזידים 2. איקקור היא תרופה מקבוצת חוסמי תעלות סידן אולם שתיהן ניתן להשתמש לצורך טיפול בהפרעת קצב לב עליתית, מנגנון העפולה שלהן שונה. בברכה, דר דדשב
שלום, אמלודיפין שייכת למשפחת מעכבי תעלות סידן. יש מידע לגבי חוסם תעלות סידן אחר אשר הפחית רמות של PTH אז ייתכן ותהיה השפעה על בדיקות מעבדה הבאות לבדוק את תפקוד הפאראתירואיד. מה המשמעות של השפעה זו וכמה היא יכולה להשפיע על הטיפול? את צריכה לדון בזה עם הרופא/ה המטפל/ת. בברכה אליאס
למרות שיש לך לחץ דם - שמהווה גורם לבעיה בזקפה, הרי לפי תיאורך מדובר בסוג של חרדת ביצוע. הזקפה נופלת לא בשל בעייה גופנית, אלא בשל גורמים אחרים - חרדה, חוסר ריכוז, לחץ, סיטואציה, סוג הקשר וכדומה. תרופות - כגון, ויאגרה, סיאליס, לויטרה ותרים עשויות לשפר הזקפה, אבל אם הבעיה נמשכת שנים (עוד טרם הופעת יל"ד), אזי כדאי שתתייחס סוף סוף למרכיב החרדתי. ניתן בטיפול מיני קצר וממוקד לעשות זאת. מרפאות מתאימות באתר - www.itam.org.il
שמחה לשמוע שאתה חש בטוב.
ככלל לכל תרופה מלבד הפעילות הפרמקולוגית של התרופה תתכן פעילות לא רצוייה. יש לשקול את התועלת הצפויה מהטיפול מול הסיכון שבתופעות הלוואי. עפ"י המידע כיום מאזן תועלת- סיכון עבור התרופה Norvasc הינו חיובי.מובן שיש ליטול את התרופה עפ"י התוויות המתן בהתאם להנחיות ובניטור מתאים.
לא
