תוצאות חיפוש עבור התמכרות-לסמים-קלים

היי אף פעם לא חשבתי שאבקש פתרון חלום באינטרנט אבל החלום שלי היה ממש מוזר. אני חושב שחלמתי שתי חלומות נפרדים שהצטלבו לחלום אחד אבל אני לא בטוח. בכל מקרה אני נמצא בבניין יוקרתי וגבוה שיש בו בריכה(מחוץ למבנה עצמו אבל עדיין חלק מהבניין) ובבריכה יש אנשים, ואני נמצא בתוך הבניין(החלק הבנוי לא הבריכה) ומראה לחברה מאוד טובה שלי(שהיא מלאת קעקועים במציאות) שעשיתי קעקוע של סרט אדום מוטה לצד מעל הלב, בין הכתף לבין הצוואר. אני בא להגיד לה את המשמעות של הקעקוע (שאני לא זוכר עכשיו מה הייתה המשמעות) והיא קוטעת אותי ואומרת לי שהוא פשוט יפה ולא חייב שתהיה לו משמעות. הדבר הבא שזכור לי, ושוב אני לא בטוח אם זה הצלטבות או שני חלומות נפרדים אבל אני זוכר שלקראת סוף החלום הבניין נופל וקורס ואם אני לא טועה התעוררתי. חייב לציין שלא זכור לי אי פעם שראיתי או שמתי לב או חשבתי על סרט אדום, שלא נדבר על לקעקע את זה עליי. שקמתי בבוקר חשבתי שהחלום הוא חסר משמעות אבל לקראת הערב נזכרתי בחלום והיה לי קריאה פנימית לבדוק באינטרנט מה זה הסרט האדום הזה. אז מסתבר שזה סרט מודעות לכמה נושאים, המרכזיים בניהם זה מודעות לאיידס, מניעת שימוש בסמים, מחלות לב, מודעות לשווץ ויש גם סרט שמזכיר את הסרט הזה רק שהוא לרוב מופיע בצבע ורוד כהה שהוא מסמל מודעות לסרטן השד. צירוף מקרים עוד יותר מוזר מהחלום שהשבוע זה שבוע המודעות לאיידס, השבוע מתחיל ב 1 לדצמבר. ושוב, לא היה לי שמץ של מושג על זה עד שבדקתי באינטרנט. חשבתי לעצמי אולי בגלל שזה ממוקם קרוב ללב יכול להיות שכדאי שאבדוק את הלב שלי, או בגלל שדיברתי על זה עם החברה יכול להיות שהיא צריכה לעשות בדיקת איידס (היא קיימה הרבה יחסי מין עם גברים שונים בשנה האחרונה), או שאולי אני צריך לעשות בדיקת איידס (למרות שאני לא כל כך פעיל מינית וגם שאני כן אני משתדל להיות מוגן). או שאולי כדאי שאמליץ לאמא שלי לעשות בדיקת סרטן השד (לאמא שלה היה והיא מעשנת כבדה), או שאולי אבא שלי אמור חלילה לקבל שווץ בקרוב? (עבר תאונה שפגעה לו בראש לפני 5 שנים ומאז היו לו כמה פעמים בודדות פרכוסים, ברוך ה' בשנתיים האחרונות לא היה לו כלום). ולאחרונה השתחררתי מכמה התמכרויות בניהם סיגריות(חצי שנה) וממש לפני פחות מחודש הפסקתי לעשן סמים קלים (וויד) והפסקתי עם סמים בכללי (כל הסוגים), חשבתי שאולי זה בא להגיד לי סוג של כל הכבוד כזה על זה שאני נקי מסמים ומהתמכרויות. קיצור חלום מבלבל לא רוצה לקפוץ למסקנות ובטח שלא רוצה להדאיג את הסביבה שלי אשמח לעזרה חברים תודה. תמונה להמחשה(ממש ככה ראיתי את זה על עצמי רק שזה היה מוטה לצד, הראש לכיוון הכתף והקצוות לכיוון הצוואר) he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%98_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA en.wikipedia.org/wiki/List_of_awareness_ribbons

שלום רב. אני נמצאת בתחילת ההריון ובגלל ההסגר עברנו לישון אצל משפחה ולא בבית הקבוע שלנו. אני חלילה לא מעשנת ולא עישנתי מעולם אבל בחדר בו אני שוהה ראיתי שיש כמות של סמים קלים במגירה צמוד למיטה. האם ישנה סכנה בכך ששהיתי וישנתי ליד זה במשך שבוע?

שלום רב, אני בן 30, בריא, לפני כשבועיים עישנתי כמה שאחטות קנאביאס באמסתרדם, מחוסר הבנה מסתבר שעישנתי נקי וזה ככל הנראה היה מאוד חזק(בעבר לקחתי כמה שאחטות בארץ כמה פעמים לפני שנים ולא היו תופעות כאלו בקושי הרגשתי את ההשפעה בזמנו), מה שגרם לי הפעם לסחרחורת, חרדות קשות מאוד, כל דקה הרגישה לי כשעה. מה שעזר לי זה פשוט ללכת ולנשום אויר, לא הייתי מסוגל לשבת בחדר הרגשתי שאני משתגע. הרגשתי לחלופים כמה דק שאני יוצא מדעתי(פחד להשתגע- לאבד שליטה בעיקר) ואז כמה דק של מצב רגיל. חשוב לציין שלא היו לי הזיות ודיי הייתי מודע למה שקורה. מאז אני ממש בחרדות/דיכאון/סטרס, פחד עז שאני ישאר ככה כל החיים. חשוב לציין שזה יום כן יום לא כלומר יום אחד אני מרגיש שיפור משמעותי ויום אחד ממש מצב של דיכאון, כמו כן זה פיתח אצלי פוביה להיות מוקף באנשים בימים שיש לי סטרס. קיבלתי מהרופא משפחה תרופא בשם טרנקסל 5 לשימוש פעם ביום למשך שבוע(הייתי אצלה שבוע אחרי המקרה-כשחזרתי ארצה) ועוד כדור במידת הצורך. השאלה שלי היא מתי בערך המצב אמור לעבור לי? האם יש צורך ללכת לפסיכיאטר? והאם התרופא מתאימה למצב, לדעתי יש לי חרדה + דיכאון והבנתי שהתרופא מיועדת רק לחרדה. חשוב לציין שהתרופא עוזרת לסירוגין. האם יש גם צורך בטיפול אצל פסיכולוג גם? שבוע לא תפקדתי, ולא עבדתי, כרגע חזרתי לעבודה והמצב מאוד מקשה להתנהלות היום יומית. מאוד מפריע לי שאנשים גם שמים לב שמשהו רק עובר עליי. מה היית ממליץ לעשות על מנת לצאת מהמצב? תודה.

שלום אנחנו משפחה בנויה מ 6 נפשות אמא אבא שתי בנות שני בנים , קודם אחותי גדולה ממני בשנה אחרכך אני ואחריי אח שלי קטן ממני ב 5 שנים ועוד אח קטן ממני ב 10 שנים. מאז שאני זוכרת את עצמי היה לאחי בעיות התנהגות הוא אובחן כהיפראקטיבי מהיותו קטן והיה לו בעיות קשב וריכוז , הוא תמיד עייף אותנו נפשית עם כל ההסתבכויות שלו אך כשגדל (כרגע בן 21 ) הוא נהיה יותר ויותר אגרסיבי אנו מתקשים להתמודד איתו כבר 3 שנים רצופות שהוא עושה בלגן בבית אין לנו מנוחה הוא מתפרץ בכעסים הוא לא רוצה לעבוד רוצה רק כסף או שהוא רוצה לעבוד כדייג וזו לא עבודה מפרנסת הוא הסתבך עם חברות הסלולר ושילמנו חובות וגלש למכור סמים קלים והיה בבית סוהר חצי שנה היום הוא כבר שבועיים בחוץ הוא חזר לעבוד בים כעוזר דייג אך כרגע הוא דורש שנעזור לו לקנות סירה גדולה יותר ממה שיש לו (יש לו סירה קטנה) הוא ממש נדלק על כל דבר ואחרכך נכבה אנו לא רוצים להשאיר אותו בים כי הסביבה שם לא בריאה והאוכלוסיה ממש קשה וזו עבודה לא מפרנסת משום בחינה זו לא עבודה מסודרת למרות זאת אציין שאנו מודעים בשל מצבו והאופי הבעייתי שלו הוא לא יוכל לעבוד בעבודה מסודרת תחת פיקוח או ביקורת !! אבי ואמי עייפו ממנו לחלוטין אני כבר 3 שנים מתמודדת איתו קונה לו דברים עוזרת לו כמה שאפשר תומכת בו כלכלית למרות שהוא לא מעריך אבל בשל החשש שלי שהוא יעשה משהו רע אני כמה שיותר נוהגת איתו ביד קלה מנסה להכיל ולתת למרות שבניתי לו תלות ואני מודעת לזה אני בת 26 אמא לשני ילדים והעומס הנפשי שאני מתמודדת איתו פשוט מכביד עליי אני לא יודעת מה לעשות הצעתי לו להכיר בזה שיש לו בעיה בוא נלך לפסיכולוג בוא נמצא לך מסגרת בוא נתמוך בך כלכלית אבל בעסק משתלם ולא בים ! הוא נעול בתוך האמונות שלו , אין לו אחריות וממרר לכולנו את החיים טוען שכולנו נגדו שאבא שלי לא תומך בו שכולנו עושים ישיבות ומדברים עליו שאנחנו רעים. מה לעשות ??? יש פתרון ? מפחדת מהיום שאאלץ להתנתק ממנו לחלוטין כי אני בטוחה שמצבו ידרדר עוד יותר.

לפני שלוש שנים בערך עברתי ארוע שלא מצליח להשתחרר ממני . פגשתי חברים והוא הציע לי שאכטה מקאנביס רפואי . לקחתי . והרגשתי שהיא חזקה במיוחד כמו כן החברה שהיו איתו היו נראים קצת מוזר יצאתי לכיוון הבית וביקשתי מחבר שלי שיעצור את הרכב כי הכל מסתובב לי ואני מרגיש שאני עומד להתעלף ניסתי לאכול דברים מתוקים כי זה הרגיש כמו נפילת סוכר . וזה לא עזר פינו אותי לבית חולים ושם אבחנו את זה כורטיגו . אני כבר שלוש שנים אחרי וכל יום מלחמה מחדש לחץ בראש תחושת ערפול כאבים מוזרים בראש ובעוד מקומות בגוף . ועוד כל מיני תופעות מוזרות שהורסות לי את האיכות חיים . ניסתי המון אלטרנטיבות וכלום לא ממש עוזר . ציפרלקס . מודל . סירנדה . סימבלטה . ועוד כל מיני נסיונות של רפואה אלטרנטיבית . ואין שיפור של ממש יש ימים יותר טובים יש פחות אבל זה כל הזמן שם ולא עובר . שילבתי שיחות פסיכולוגיות . וגם אין שיפור . מה עוד אפשר לעשות זה מתחיל לייאש .חשוב לציין שזה לא הייתה הפעם הראשונה שעישנתי . אבל כמובן שמאז אני לא מתקרב לזה .

היי אני בת 38 סובלת מפוסט טראומה היתעללות מינית מיתמשכת עד גיל 13. צרכתי סמים "קלים" ואלכוהול במשך עשר שנים בערך. לפני שלוש שנים בערך אחריי שהייתי נקיה בערך שנתיים היתחלתי טיפול בטראומה מינית החזקתי שנה וביצעתי נסיון אובדני זרקו אותי מהטיפול. ומאז אני דיכאון עמוק יותר מימה שהייתי אני לא מצליחה לעבוד לא מתקשרת עם אנשים חייה בפחד המצב שלי מיתדרדר ואני מיתקשה לעשות פעולות קטנות כמו מיקלחת כביסה ישנה הרבה שעות אני מרגישה שפתחו אותי והשאירו אותי מדממת אייך אני יכולה לעזור לעצמי אני מרגישה שאני שוקעת פוחדת שלא אצליח לצאת הכאב נהיה עמוק ובלתי ניסבל

לפני כשלושה חודשים לקחתי שאיפה מגוינט מריחואנה, זה היה חד פעמי, לא הרגשתי דבר מלבד מעט איטיות במחשבה. היום, התחילה לי חרדה שמא פגעתי בעצמי עקב אותו העישון ואני חוששת שאסבול מחרדה וירידה קוגניטיבית. האם משימוש חד פעמי שלא גרם לשום השפעה באותו הרגע עלולים להיות תופעות לוואי שכאלה לאחר מספר חודשיפ?

אהלן, רציתי לדעת האם ישנו איסור על עישון סמים קלים כגון מריחואנה וחשיש כמספר ימים לאחר הניתוח (הרי סמים יוצרים אדמומיות בעיניים למשל - אולי זה שילוב בעייתי?). תודה רבה.

אהלן, רציתי לדעת האם ישנו איסור על עישון סמים קלים כגון מריחואנה וחשיש כמספר ימים לאחר הניתוח (הרי סמים יוצרים אדמומיות בעיניים למשל - אולי זה שילוב בעייתי?). תודה רבה.

שלום אני בן 22. היום ימליץ לי רופאה עור להשתמש ברואקוטן 20 מ''ג להתחלה אחרי שקראיתי טיפה על הכדור הבנתי שיש לו די הרבה תופעות לוואי והרבה איסורים ובגלל זה יש לי כמה שאלות 1. למה אסור ללכת לחדר כושר ואם זה איסור קרטי? שאסור לעבור עליו בשום דרך? 2. ראיתי שאסור לשתות אלכוהול ואם זה אין לי בעיה אבל מה לגבי סמים קלים כמו קנאביס זה גם אסור? 3. בריכות מותר לעשות? 4. אני בערך מוסכניק יש בעייה לעבוד בעבודה מלוכלכת בעת השימוש בכדור? 5. כבר שנים שאני מטופל בכדורים לבעיות שינה חרדות ומריצים פרווג'ל, wellbutrin, אלטרולט אחד מכדורים אילה עלול ליצור לי בעייה עם הרואקוטן? 6.ומה עם שיחה אסור גם לשחות ? איך הכדור מסתדר עם כלור? תודה לעוזרים

הנני נערה בת 22, עד כה לא אובחנתי במחלות כלשהם הקשורות למערכת העצבים או הלב, לפני כמה חודשים ביצעתי בדיקת דם ונאמר לי שהכל תקין, לפי מדידת לחץ הדם מצבי תקין גם כן 110 sys ו 68 dia ,דופק 84. לפני שבוע הייתי בחופשה באילת שמהלכה ישבנו באחד הערבים עם חבריי במלון, עישנו גוינט די גדול ולאחר כמה דקות הרגשתי סחרחורת ותחושת אי נוחות במשך מספר דקות ולאחר מכן איבדתי הכרה ולדברי חבריי ששהו איתי פרכסתי. , הפרכוס לטענתם כלל רעידות בכל הגוף והייתי עם חצי עיניים פתוחות אך לא היו הפרשות, אבדן ההכרה נמשך במשך דקה. רציתי לדעת מה לדעתכם הסיבה שהגבתי כך? והאם עליי לפנות לרופא באופן דחוף? חשוב לציין שהנני מעשנת סמים קלים כבר תקופה של שנה וחצי ולא הגבתי כך עד כה, אך קרה לי בעבר הרחוק שאיבדתי הכרה כתוצאה מעישון סמים. אשמח לקבל חוות דעת, תודה מראש!

שלום, הייתי שמחה לדעת מהי ההשפעה של סמים(קלים וכבדים) על הגוף/מוח כאשר נוטלים פריזמה. תודה רבה

שלום, אני כותבת את ההודעה הזאת באמת ממקום של חוסר אונים ובתקווה גדולה למצוא כאן עזרה ואולי אפילו קצת רוגע. כילדה הייתי מאושרת מאוד אבל לפעמים ממש לפעמים הייתי מקבלת התקפים כאלה שפתאום המציאות נראתה שונה לחלוטין, כאילו אני בתוך הזיה, חלום או סרט רע כלשהו. הסביבה נראית מפחידה ושונה ואני מרגישה תחושת ניתוק גדולה ופאניקה שזה לא יגמר. החוויות האלה באו והלכו למשך מספר דקות עד שנעלמו, כך הן נעלמו לחלוטין בבגרותי וגם בצבא. לפני כחודש עשיתי צעד טיפשי מאוד, ניסיתי בפעם הראשונה קנאביס רפואי מידיד שהציע בתמימות.. עישנתי מספר פעמים והרגשתי טוב ומצחיק, אבל פתאום התחילו צעקות גדולות, מישהי שעישנה גם כן התעלפה בשירותים. מהרגע הזה התחלתי להרגיש כאילו אני בחלום, שוב בן רגע החוויה הנוראית הזאת שלא הרגשתי כבר שנים רבות צפה אבל הפעם בחוזקה לא נורמלית. חשבתי שהשתגעתי, שאשאר תקועה בתחושה הזאת לנצח.. שוב אין לי איך לתאר את אותה התחושה חוץ מאשר הזיה... חלום... לא מציאותי... כביכול הכל נראה רגיל אבל פשוט לא מרגיש רגיל, סוריאליזם. חייבת לציין שזאת התחושה הכי נוראית שמישהו יכול להרגיש אי פעם. זה נמשך דקות ארוכות, הלכתי לחדר לשכב, כיביתי את האור והתחלתי לרעוד בכל הגוף, זאת כבר הייתה התגובה לסם ואני, אני נשארתי צרובה בזיכרון עם חוויה טראומתית נוראית. מאותו הרגע (לפני כחודש) חיי השתנו לגמרי. אני חיה בפחד מתמיד שזה יקרה שוב ובגלל שיש לי היסטוריה גדולה מאוד עם או סי די הדבר מציף מחדש בראשי את אותה החוויה שוב ושוב והפחד שזה יקרה שוב ושלא אצליח לצאת מתחושות האימה האלה מלוות אותו כל יום. בהתחלה הלכתי לפסיכיאטר שנתן לי קלונקס ואמר שזה ירגיע אותי ובהחלט זה עזר קצת. לצערי המשכתי להרגיש תחושת ניתוק כל החודש האחרון, כמובן לא באותה רמה כמו בהתקף ההוא אבל כביכול תחושה שאני לא חלק מהמציאות יש משהו שמפריד ביני לבין המציאות הרגילה והפחד הזה.. שאשאר תקועה ככה ולא אחזור להרגיש עצמי. במהלך החודש האחרון מנעתי מעצמי לצאת לבלות, כמובן שהתרחקתי מאלכוהול וכל הנוגע לזה ובעיקר הסתגרתי בחדר. האמת שרק כשאני עובדת במלצרות אני לא חושבת על זה ומרגישה יותר טוב.. הלכתי לפני שלושה ימים לפסיכיאטר שאמרה שזה דה ריאליזציה וכך הגוף מתמודד עם טראומה ומגן עלינו ורשמה לי פרוטיאזין לקחת פעם ביום ומודאל לקחת בערב. לקחתי פרוטיאזין ולמרות שזאת תרופה יחסית בטוחה וקלה היא גרמה לי להרגיש ממש רע.. חשוב לציין שבחודש מאותה הטראומה לא חזרתי להרגיש את אותה התחושה הנוראית שהרגשתי בערב שהשתמשתי בסם ואחרי שנטלתי פרוטיאזין היה לי התקף מאוד קרוב למה שהיה אז באותו הערב במהלך משמרת במלצרות, כך שגם בעבודה עכשיו אני מרגישה רע. כל רגע ביום אני שואלת את עצמי, האם אני מרגישה מוזר עכשיו? מרגישה כאילו התקף עומד לבוא? וכמובן שברגע שחושבים על זה פתאום הפחד מגיע וההתקף נראה קרוב מתמיד.. אני מרגישה החמרה במצב עם התרופה הזאת ובעיקר כבר עם אפס כוחות ויכולת להתמודד עם הדבר.. מרגישה כאילו אני נכנעת ולא אצליח לצאת מזה.. כתבתי הרבה.. הייתי צריכה לפרוק. אם יש למישהו איך לעזור לי, אני יותר מאשמח.

אני בהריון ראשון, שבוע 9. השאלה שלי קצת מוזרה.. עד לפני ההריון הייתי מעשנת סיגריות ומידי פעם גם סמים קלים. עכשיו אני נמנעת מלהתקרב לזה. קראתי מחקרים שסיגריות יותר מזיקות מגראס במהלך ההריון ושהגראס בחלק מהמקרים עוזר להתמודד עם בחילות. האם זה נורא לעשן קצת גראס בתקופת ההריון או שזה באמת לא כל כך מזיק ויכול לעזור לי להתמודד עם הבחילות? (אחרי שניסיתי פראמין וזופרן ושתיהם לא עזרו לי להתמודד עם הבחילות הנוראיות)

וואו.. 7 חודשים של סיוט. אתן קצת רקע: אבא שלי מאובחן כסובל ממאניה דיפרסיה. אחי הצעיר, סובל מסכיזואפקטיב - שילוב של מאניה דיפרסיה וסכיזופרניה. לא הייתי אדם חרדתי בעבר, להפך, הייתי חזק עם עור של פיל כדי להתמודד עם המחלות של שניהם ולהשאיר את המשפחה חזקה. השתחררתי מהצבא, וכמו כל צעיר התנסיתי עם הסמים הקלים. לפני שנה וחצי, הפסקתי שימוש של שנה בערך של סמים קלים מסוג מריחואנה. שלושה שבועות אחרי שהפסקתי את השימוש, והפסקתי ב"מכה אחת", הייתי בסטרס, גם בגלל החלטה גדולה שהייתי צריך לעשות בחיים, ותקף אותי באמצע סרט בקולנוע התקף חרדה גדול, שהיה חד פעמי. וגרם לי לתהיות כמו האם אני בסדר או לא? אולי משהו השתבש ואני כבר לא נורמאלי? הפסקתי את השימוש לחצי שנה, מצאתי עבודה שהעסיקה אותי שעות על גבי שעות וכל המחשבות האלה נעלמו כאילו לא היו וחזרתי להיות אותו הבן אדם. חזרתי לתקופה של כמה חודשים לעשן שוב. החלטתי שנמאס לי מעולם הסמים הקלים ואני רוצה להפסיק איתו לאלתר. כל הזמן קיננה בי המחשבה שאם אני אפסיק יחזרו לי התקפי החרדה, ובכל זאת הפסקתי. התחילה לי תקופה של סטרס, הגוף והמוח היו רגילים למנה של "אושר מלאכותי" על תקן יומי, ופתאום לא היה להם את זה יותר. הרגשתי כל הזמן בלחץ, במתח, בסטרס, הגוף שלי כל הזמן היה דרוך בלי סיבה, ואז הגיעו התקפי החרדה. התקפים קשים, של חוסר אויר, של דפיקות לב שיכולתי להרגיש את הלב שלי יוצא מהמקום. בכמה התקפים חוויתי כאב ראש עצום, וכאב בחזה, שאמרתי לעצמי שעוד רגע או שאני מת או שאני מאבד את עצמי לגמרי ומשתגע. עם התקפי החרדה יכולתי להתמודד, מה שלא יכולתי להתמודד איתו זה המחשבות הטורדניות הקשות שהגיעו בעקבותיו. שמעתי לא פעם ולא פעמיים על אנשים ש"הסתובבו" לגמרי אחרי שהשתמשו בסמים. התחילו לי מחשבות שאולי אני לא נורמאלי, שאני במצב פסיכוטי, שיש לי סכיזופרניה, שאולי המחשבות שלי הן מחשבות שווא. באחד מההתקפים הפסיכוטיים של אחי הצעיר, נפלט לו שהוא ירצח את אימי, המחשבה הזו לא עזבה אותי. התחלתי לחשוב, שכנראה, גם אני במצב פסיכוטי וגם אני יכול לרצוח את ההורים שלי. התחילו לי מחשבות מוזרות ולא הגיוניות על לרצוח אותם, היה לי פחד אדיר מלהיות איתם לבד, שמא אני אשתגע וארצח אותם. אבא שלי היה מדבר איתי, והייתי אומר לעצמי שאני לא ארצח אותו לעולם למרות המחשבות במקביל, על לרצוח אותו. לאט לאט זה דעך, אבל עד היום נשארו סימנים קטנים של המחשבות על הרצח. הייתי בדיכאון קשה, לא הבנתי מה קורה איתי, ואני עדיין לא מבין איך זה הגיע אליי. לא יכולתי לדבר על זה עם אף אחד מפחד שיאשפזו אותי. עם המחשבות האלה, הגיעו עוד כל מיני מחשבות מוזרות כמו: אולי אני לא אפסיק לבלוע רוק לעולם? אולי הרוק בפה מציק לי? אולי אני שולט בנשימות שלי וזה לא בצורה אוטומטית? אולי השיר שאני שומע עכשיו יתקע לי בראש לתמיד ולא יעזוב? וכל מיני דברים דומים על המון נושאים. אני מרגיש שלפעמים אני לא יודע להבדיל בין מחשבה טורדנית לבין מחשבה רגילה. אני משוגע. מה זה הדברים האלה? והמחשבות על הרוק עד עכשיו באות והולכות. הייתי בטוח שיש לי סכיזופרניה, שזהו אני השתגעתי לגמרי ואולי אני מדמיין דברים, ועד עכשיו מידי פעם עולות לי מחשבות לראש של אולי אני מדמיין דברים. אני אומר לעצמי שאדם שיודע שמשהו לא בסדר, לא הגיוני שהוא משוגע! הרי סכיזופרן לא יודע שיש איתו בעיה. בזמן האחרון, המחשבה ההכי בעייתית שלי, החרדה ההכי גדולה שלי, ההכי איומה שלי, היא שיש לי מאניה דיפרסיה. זו מחשבה שלא יוצאת לי מהראש גם עכשיו כשאני כותב את המכתב הזה. אני לא מפסיק לחשוב על זה, לפעמים אני מרגיש טיפה פחות טוב אז אני חושב שאני בדיפרסיה, ולפעמים אני מרגיש טיפה יותר טוב אז אני חושב שאני במצב של מאניה, מצב מאני. ראיתי את אבא שלי, אני זוכר טוב מאוד מה זה מאניה דיפרסיה, אדם שלא מודע בכלל לזה שיש איתו בעיה. ולא מהרהר לרגע על אמיתות הדברים שעושה. אבל עדיין אני לא מצליח לשכנע את עצמי שהכל בסדר.. אני בסיוט אחד גדול והמחשבה הזו לא עוזבת אותי לרגע. אני כל הזמן שואל את עצמי אולי אני במאניה? גם כשאני במצב ההכי רגיל שיש. אני במצוקה. אני כבר 7 חודשים "אוכל סרטים" על ימין ועל שמאל, כמעט בכל רגע נתון, על האם אני בסדר או לא? האם אני משוגע או לא? מה קורה איתי לעזאזל? מה שכן, ממה שקראתי פה באתר, יש אנשים שעושים "טקסים" מסויימים. לי אין שום טקס. מה שמפחיד אותי עוד יותר. אני רוצה לדעת שאני לא אוציא אל הפועל שום מחשבה מוזרה. למה המחשבות האלו באו ואיך גורמים להן ללכת? והכי חשוב.. מה הבעיה שלי? ממה אני סובל? אשמח לייעוץ מכם.

וואו.. 7 חודשים של סיוט. אתן קצת רקע: אבא שלי מאובחן כסובל ממאניה דיפרסיה. אחי הצעיר, סובל מסכיזואפקטיב - שילוב של מאניה דיפרסיה וסכיזופרניה. לא הייתי אדם חרדתי בעבר, להפך, הייתי חזק עם עור של פיל כדי להתמודד עם המחלות של שניהם ולהשאיר את המשפחה חזקה. השתחררתי מהצבא, וכמו כל צעיר התנסיתי עם הסמים הקלים. לפני שנה וחצי, הפסקתי שימוש של שנה בערך של סמים קלים מסוג מריחואנה. שלושה שבועות אחרי שהפסקתי את השימוש, והפסקתי ב"מכה אחת", הייתי בסטרס, גם בגלל החלטה גדולה שהייתי צריך לעשות בחיים, ותקף אותי באמצע סרט בקולנוע התקף חרדה גדול, שהיה חד פעמי. וגרם לי לתהיות כמו האם אני בסדר או לא? אולי משהו השתבש ואני כבר לא נורמאלי? הפסקתי את השימוש לחצי שנה, מצאתי עבודה שהעסיקה אותי שעות על גבי שעות וכל המחשבות האלה נעלמו כאילו לא היו וחזרתי להיות אותו הבן אדם. חזרתי לתקופה של כמה חודשים לעשן שוב. החלטתי שנמאס לי מעולם הסמים הקלים ואני רוצה להפסיק איתו לאלתר. כל הזמן קיננה בי המחשבה שאם אני אפסיק יחזרו לי התקפי החרדה, ובכל זאת הפסקתי. התחילה לי תקופה של סטרס, הגוף והמוח היו רגילים למנה של "אושר מלאכותי" על תקן יומי, ופתאום לא היה להם את זה יותר. הרגשתי כל הזמן בלחץ, במתח, בסטרס, הגוף שלי כל הזמן היה דרוך בלי סיבה, ואז הגיעו התקפי החרדה. התקפים קשים, של חוסר אויר, של דפיקות לב שיכולתי להרגיש את הלב שלי יוצא מהמקום. בכמה התקפים חוויתי כאב ראש עצום, וכאב בחזה, שאמרתי לעצמי שעוד רגע או שאני מת או שאני מאבד את עצמי לגמרי ומשתגע. עם התקפי החרדה יכולתי להתמודד, מה שלא יכולתי להתמודד איתו זה המחשבות הטורדניות הקשות שהגיעו בעקבותיו. שמעתי לא פעם ולא פעמיים על אנשים ש"הסתובבו" לגמרי אחרי שהשתמשו בסמים. התחילו לי מחשבות שאולי אני לא נורמאלי, שאני במצב פסיכוטי, שיש לי סכיזופרניה, שאולי המחשבות שלי הן מחשבות שווא. באחד מההתקפים הפסיכוטיים של אחי הצעיר, נפלט לו שהוא ירצח את אימי, המחשבה הזו לא עזבה אותי. התחלתי לחשוב, שכנראה, גם אני במצב פסיכוטי וגם אני יכול לרצוח את ההורים שלי. התחילו לי מחשבות מוזרות ולא הגיוניות על לרצוח אותם, היה לי פחד אדיר מלהיות איתם לבד, שמא אני אשתגע וארצח אותם. אבא שלי היה מדבר איתי, והייתי אומר לעצמי שאני לא ארצח אותו לעולם למרות המחשבות במקביל, על לרצוח אותו. לאט לאט זה דעך, אבל עד היום נשארו סימנים קטנים של המחשבות על הרצח. הייתי בדיכאון קשה, לא הבנתי מה קורה איתי, ואני עדיין לא מבין איך זה הגיע אליי. לא יכולתי לדבר על זה עם אף אחד מפחד שיאשפזו אותי. עם המחשבות האלה, הגיעו עוד כל מיני מחשבות מוזרות כמו: אולי אני לא אפסיק לבלוע רוק לעולם? אולי הרוק בפה מציק לי? אולי אני שולט בנשימות שלי וזה לא בצורה אוטומטית? אולי השיר שאני שומע עכשיו יתקע לי בראש לתמיד ולא יעזוב? וכל מיני דברים דומים על המון נושאים. אני מרגיש שלפעמים אני לא יודע להבדיל בין מחשבה טורדנית לבין מחשבה רגילה. אני משוגע. מה זה הדברים האלה? והמחשבות על הרוק עד עכשיו באות והולכות. הייתי בטוח שיש לי סכיזופרניה, שזהו אני השתגעתי לגמרי ואולי אני מדמיין דברים, ועד עכשיו מידי פעם עולות לי מחשבות לראש של אולי אני מדמיין דברים. אני אומר לעצמי שאדם שיודע שמשהו לא בסדר, לא הגיוני שהוא משוגע! הרי סכיזופרן לא יודע שיש איתו בעיה. בזמן האחרון, המחשבה ההכי בעייתית שלי, החרדה ההכי גדולה שלי, ההכי איומה שלי, היא שיש לי מאניה דיפרסיה. זו מחשבה שלא יוצאת לי מהראש גם עכשיו כשאני כותב את המכתב הזה. אני לא מפסיק לחשוב על זה, לפעמים אני מרגיש טיפה פחות טוב אז אני חושב שאני בדיפרסיה, ולפעמים אני מרגיש טיפה יותר טוב אז אני חושב שאני במצב של מאניה, מצב מאני. ראיתי את אבא שלי, אני זוכר טוב מאוד מה זה מאניה דיפרסיה, אדם שלא מודע בכלל לזה שיש איתו בעיה. ולא מהרהר לרגע על אמיתות הדברים שעושה. אבל עדיין אני לא מצליח לשכנע את עצמי שהכל בסדר.. אני בסיוט אחד גדול והמחשבה הזו לא עוזבת אותי לרגע. אני כל הזמן שואל את עצמי אולי אני במאניה? גם כשאני במצב ההכי רגיל שיש. אני במצוקה. אני כבר 7 חודשים "אוכל סרטים" על ימין ועל שמאל, כמעט בכל רגע נתון, על האם אני בסדר או לא? האם אני משוגע או לא? מה קורה איתי לעזאזל? מה שכן, ממה שקראתי פה באתר, יש אנשים שעושים "טקסים" מסויימים. לי אין שום טקס. מה שמפחיד אותי עוד יותר. אני רוצה לדעת שאני לא אוציא אל הפועל שום מחשבה מוזרה. למה המחשבות האלו באו ואיך גורמים להן ללכת? והכי חשוב.. מה הבעיה שלי? ממה אני סובל? אשמח לייעוץ מכם.

שלום וברכה, לפני כשנתיים התחילו לי התקפי חרדה שנבעו ככל הנראה מישיבה ממושכת במשך שנים שעות מול מחשב, חוסר בעשייה ספורטיבית ותזונה לא ממש בריאה. לאחר חודש של סבל בלתי אפשרי, התחלתי בטיפול פסיכיאטרי שכלל נטילת התרופה ציפרלקס במינון של 15 מיליגרם, כשמקביל - כשצץ לא התקף חרדה רציני, יכולתי לקחת קלונקס במינון נמוך יחסית (0.5 מיליגרם או מיליגרם לכל היותר) שהיה מרגיע אותי באופן מיידי. עם הזמן ולאחר השפעה מסוימת של הציפרלקס והידיעה הפסיכולוגית שביכולתי לקחת כדור שמעלים לחלוטין את החרדה (קלונקס), לא הייתי צריך אפילו ליטול קלונקס ובכל זאת החרדה לא הייתה משתלטת עליי. היא תמיד הייתה שם על אש נמוכה יחסית, אך לא הפריעה לניהול אורח חיים תקין. נראה שלאחר תקופה די ארוכה המוח שלי התרגל לטראומה, הבין שיש לה פיתרון רפואי והחל לנתח את הדברים באופן יותר מאוזן ורציונאלי. חשוב לי להדגיש בנושא הזה שהמוח שלי חזק מאוד, ככל הנראה רמת אינטליגנציה שכלית ורגשית מאוד מפותחות שהופכות את הניסיון להשתלט על החרדה כשהיא פוקעת כמעט בלתי אפשריות וההתמודדות אינה יכולה להיות ממשית ללא סיוע תרופתי. במשך השנתיים האחרונות למעשה כמעט שכחתי לגמרי מהחרדה, או לפחות לא הייתי חושב עליה יותר מפעם-פעמיים ביום ולמדתי לחיות איתה, אלא שלא מזמן, בפעם הראשונה בחיי, חברים הציעו לי לנסות סמים קלים - ג'וינט של ירוק, טבעי לחלוטין וללא כימיקלים. החלטתי לנסות מתוך ההבנה שבמקסימום, לא אקבל את זה טוב - לא אגע בזה יותר בחיים. העניין הוא שלאחר שעה בערך מזמן שעישנתי, נכנסתי להתקף חרדה קשה שלא ידעתי שנים - הוא אומנם לא גרם לי להתחיל לרעוד ממש, אך החזה געש, לחץ הדם הרגיש מאוד מאוד גבוה, חוסר יכולת להתמקד במחשבה מסוימת כשהחרדה כל הזמן ברקע מסיתה את המחשבות לכיוון שלה, חוסר יכולת לצחוק או ליהנות בכלל מהחוויה מלווה בתחושת בחילה לא נעימה וחוסר שליטה בלתי נתפסת. למזלי, הייתי עם חברים טובים שבמילים טובות וקצת הבנה בתחום עזרו לי קצת להירגע - אך למרות שהצלחתי לצאת מרמת התקף גבוהה, החרדה עדיין נמשכה לאורך כל היום ומאז עברו כבר יומיים-שלושה והיא עדיין מלווה אותי כל יום, כמו בימים הראשונים, כאילו חלה פה ריגרסיה רצינית שהחזירה אותי לימים שלפני שנתיים. כאילו כתוצאה מהעישון הזה רמת החרדה הכללית שלי העלתה את גובה האש מחדש. השאלה שלי היא מה המשמעות? האם זה אמור לעבור ואני אחזור לעצמי עם מינון התרופות אליו התרגלתי תוך כמה ימים? האם נדפק לי המוח מעתה והלאה? האם יש צורך בהעלאת מינון התרופות? זה מתסכל במיוחד להרגיש רגרסיה לאחר שהצלחת לצאת ברמה מסוימת מהסבל הכי גדול שניתן לחוש בעולם הזה ולחוות אותו עוד פעם - זה הופך את זה לאפילו מפחיד יותר מבפעם הראשונה. אשמח לתשובה מפורטת וברורה, והכי חשוב - כנה לחלוטין. תודה!!!

סמים קלים האם ניתן לומר שעישון קנביס רפואי, או משהו קל, יכול לגרום לעובר להיות מכור? (כמו בHiv) כמו שניתן לומר שאם יש חשק למתוק, ואוכלים מלא שוקולדים, ייצא ילד חולה סוכרת? או אם חולה? בריאות האם תשפיע על בריאות עובר? או אין קשר? (קרישיות יתר למשל, ייצא תינוק גם עם אותן תכונות)?

שלום לדר עקב שימוש בסמים קשים לפני כ20 שנה במשך שנתיים הרגשתי נסיגה בתיפקוד המיני אחרי כן המשכתי עם סמים קלים ואלכוהול וגם אז לא ראיתי שיפור אני נקי מהכל בערך שש שנים חוץ משתיה לעיתים ממש רחוקות בארועים או מקרים מיוחדים עוסק בספורט לא דיכאוני בכלל אבל לא רואה שום שיפור בתפקוד המיני הבעיות שלי הם שקשה לי לשמור על זיקפה לאורך זמן ואני חייב גירוי פיזי ושפיכה דיי מהירה למרות שבזמן שינה יש לי זיקפות חזקות וארוכות וברגע שאני ממש מתעורר הם ישר נעלמות אפילו אם אני רואה סרט כחול אין לי זיקפה בלי לגעת מה לדעתך הבעיה שלי ועל איזה בדיקות היית ממליץ לי אצל רופא משפחה אני לא רוצה כדורים כמו ויאגרה או כדומה כי אני מאמין שזה יכול להרוס לי רק דרך שהגוף שלי יגיע למצב אופטימאלי יחסית לגילי אני בן 44 שכבר 20 שנה במצב הזה ולא מוצא פיתרון לבד ניסתי כל מיני תוספי תזונה כמו ג'ינסינג ומאקה שלא השפיעו בכלל

לפני כיומיים שתיתי ויסקי ובירות וערבבתי שלושה סוגים של סמים קלים : נייס גאי , חום וירוק אני עדיין מרגיש כאבי ראש מוזרים כאלה , כאילו אני לא אני, החשיבה נהייתה קצת איטית יוצר אני לא יודע מה לעשות(זה פעם ראשונה שאני מתנסה בסמים הקלים )

הבן שלי בן 17 מעשן מריחואנה כבר כמה חודשים ולאחרונה העלה מינון מתחיל מהבוקר לא הולך לבית ספר לא מצליח לקום בבוקר ובקיצור לא ממש מתפקד. רוצה המלצות לדרך טיפול בו הוא בינתיים לא מסכים לטיפול אבל אמרנו לו שזה תנאי והוא חייב מישהו מכיר ויכול להמליץ לי על מקום טוב לגמילה? אשמח לכל עצה טובה. תודה לכולם

שלום אני וזוגתי עומדים בפני הפריה חוץ גופנית בשל בעיה גנטית והריון עם התפתחות לא תקינה (הכניסה להריון הייתה מהירה). אני נוהג לשתות אלכוהול ולעשן סמים קלים פעם בשבוע לכל היותר. האם העניין פוגע בתהליכי ההפריה החוץ גופנית? האם עלי להפסיק לחלוטין טרם תחילת הטיפולים?

היי, האם עישון ערב לפני בדיקת ההתאמה יכול לגרום לשינוי בממצאים שיכול להזיק ביום הניתוח? (הבדיקה ב5 וחצי בערב) הגדלה של האישונים מעבר למימדם המקורי או משהו כזה? תודה רבה

אני אדם בריא בן 26 ללא בעיות נפשיות בעבר וללא רקע משפחתי בעייתי. נוטל סמים קלים בתדירות של פעם פעמיים בשבוע ועברתי 5 6 טריפים בחיי. בתקופה האחרונה עם תחילת לימודיי כסטודנט התחלתי לחוש בהרגשה כללית אפורה וחוסר עניין בכל דבר בערך, ירידה ברצון להכיר אנשים חדשים ולהתערות בחברה, לעבוד (למרות שאני ממשיךלעבוד וללמוד באופן תקין), ירידה בתפקוד המיני ובחיפוש אחר סקס (ממש לא מתאים לי) ובקיצור פרצוף תחת. מרגיש שאנשים שמים לב ומגם מדברים על זה וזה עוד יותר מבאס... אני מנסה לעבוד עם עצמי לצאת מזה יש ימים שזה עובר ואז חוזר ושוב עובר די מתסכל... האם אלו סימפטומים להתפתחות של משהו?