תוצאות חיפוש עבור הרחבת-פי-הטבעת

לפי התיאור יש לך סיבוך של היצרות של פי הטבעת. הטיפול הוא כירורגי בו מבצעים הרחבה של פי הטבעת. דרך הביצוע תלויה בבדיקה גופנית בזמן הניתוח. אין לי מאמר בנושא...

שלום ערן ישנם מצבים שמחייבים ניתוח לתיקון ההיצרות ולפעמים גם את מיקום פי הטבעת אבל כל עוד הרחבות עם האגר יכולות למנוע את הניתוח זה עדיף. בהצלחה

אכן פיסטולה מורכבת. מעלה חשד למחלת קרון- חשוב לשלול, ולעשות קולונסוקופיה לפני כל טיפול בפיסטולה. דבק זו אחת האפשרויות. סיכויי הצלחה נמוכים. לא נכון שלא ניתן לטפל אחכ אם נכשל. ישנם אופציות ניתוחיות רבות. אומנם מדובר בפיסטולה מורכבת ולא פשוטה. לפני כל התערבות חשוב לשלול מחלת קרון.

ניתוח להרחבת פי הטבעת מבוצע בפי הטבעת ולא דרך הבטן. עלייך להתייעץ עם כירורג המכיר אותך ואת בעייתך

הרחבת פי הטבעת אינה! טיפול לטחורים. בטיפול כירורגי לטחורים יש מספר אופציות ניתוחיות.

שלום רב הרחבה של פי הטבעת כרוכה בכאב ולכן כדאי שתבוצע ע"י רופא לאחר מתן משככי כאב. לאחר ההרחבה חשוב לשמור שלא תווצר היצרות חוזרת וזה ניתן לעשות בעזרת הכנסת מרחיב באותו קוטר, רצוי פעמיים ביום ואז זה לא אמור לכאוב. במידה ועדיין מכאיב ניתן לתת משככי כאב ולמרוח על המרחיב משחת אזרקין. בברכה

לי שלום, קשה לי לתת לך יעוץ פרטני מבלי להכיר את כל פרטי המקרה, אולם בכלליות ניתן לומר שבהנחה שמדובר בניתוח לפיסורה, ההחלמה עד לחזרה לפעילות יומיומית רגישל אטרכת לרוב ימים ספורים. מומלץ להפנות את השאלות למנתח או למרפאת המחלקה המנתחת

שלום לירן, אין זה הגיוני שתסמינים המופיעים פחות מ- 24 שעות לאחר מגע מיני כמו זה המתואר בשאלתך נגרמו ע"י זיהום של דרכי המין- כגון בנגיף ה'איידס'- שהתרחש במהלך המגע המיני הזה. יחד עם זאת, מגע אקראי של צואה באזור קצה הפין / השופכה עשוי לגרום לזיהום חיידקי של דרכי השתן שיכול לבוא לביטוי גם בהרגשת עקצוצים/שריפה בזמן השתנה. הרבה בריאות אפי

שלום, היצרויות מסוג זה הינן מולדות ללא כל סיבה. אכן מקובל לבצע הרחבות עצמיות ע"י ההורים. נשמע מקובל והגיוני.

אלי שלום, היצרות בפי הטבעת היא לרוב בעיה של איכות חיים, והאינדיקציה העיקרית לתקן היצרות זו היא על מנת לשפר את איכות החיים. הטיפול העקרוני בהיצרות הוא ניתוחי, ויכול לכלול הרחבה של פי הטבעת ושימוש ארוך טווח במרחיבים פלסטיים, או ניתוח שנקרא אנופלסטי ניתן בינתיים להשתמש במרככי יציאות על מנת להקל על ההתרוקנות אם אתה מעוניין בתיקון ההיצרות, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אדוה שלום, כעיקרון תלונה של כאבים בפי הטבעת בעת יציאה שיכולים להמשך שעות לאחריה יכולה להתאים לפיסורה בפי הטבעת, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מה שלא תהיה האבחנה, איני רואה מניעה מלהשתמש בסיבים תזונתיים. מעבר לכך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

דנה שלום, ראשית, אם את סובלת מאבצס באיזור פי הטבעת, יש אינדיקציה מלאה לניתוח לניקוזו. מעבר לכך, ישנן מספר דרכים להתמודד כירורגית עם הפיסורה החוזרת ממנה את סובלת. ניתן לבצע חיתוך חוזר של שריר הסוגר הפנימי (לפעמים חיתוך כזה מבוצע מעצם ניקוז האבצס), ניתן לבצע הרחבה של פי הטבעת, וניתן לא לבצע ניתוח לפיסורה באותו שלב, ואם עדיין תהיה בכלל פיסורה לאחר ניקוז האבצס, לטפל בה באחת השיטות שאינן כוללות פגיעה בשריר הסוגר הפנימי, כגון הזרקת בוטוקס או כריתת הפיסורה וכיסוי המקום במתלה. אם השליטה שלך טובה, ומגבלה שלא ניתן לתת יעוץ פרטני ללא בדיקה, אין לדעתי קונטראינדיקציה חד משמעית לחיתוך חוזר של שריר הסוגר הפנימי, ברמת סיכון מעט מוגברת ביחס לניתוח הראשון שעברת. יחד עם זאת, הרחבה אינה מקטינה את הסיכון לפגיעה ביכולת השליטה, ואולי אף מגדילה אותו, שכן היא מבצעת קריעה בלתי מבוקרת של השריר.

גל שלום רב, באופן טבעי, לפי הטבעת ישנה גמישות להתרחב בצורה ניכרת לצורך מעבר יציאה. גמישות זו דרושה גם לצורך יחסי מין אנאליים. כל ניתוח לכריתת טחורים גורם לירידה מסויימת בגמישות פי הטבעת, אך ברוב האנשים ירידה זו בגמישות לא גורמת כל בעיות בתפקוד היומיומי, ורק ב 1% לערך היצרות זו סימפטומטית. יש לציין כי תיקון היצרות כזו מצריך לרוב ניתוח לא קטן הנקרא אנופלסטי. אם התלונות שאתה מציין מפריעות לך במידה מספקת בכדי לשקול טיפול כירורגי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה האם אכן ישנה היצרות משמעותית והכוונת הטיפול.

שלום גיא, הרחבת פי הטבעת ע"י בלון כטיפול בפיסורה הוא ניתוח יחסית חדש בשוק. בעבר היו עושים הרחבות ללא בלון(ע"י מתיחת פי הטבעת עם האצבעות בלבד) והתברר שזה לא היה ניתוח טוב כי היו נגרמים קרעים בלתי מבוקרים בשרירי פי הטבעת ושיעורי ה"אי שליטה" על הצואה היו גבוהים. לאחרונה החלו לבצע הרחבות מבוקרות יותר ע"י בלון. עקב כך שמדובר בפעולה שאין עליה הרבה נתונים בספרות (שיעורי הצלחה וכשלון, סיבוכים וכד'), אינני יכול לומר לך שמהלך ההחלמה שלך תקין וצפוי. אני מניח שלמנתח שלך יש יותר נסיון ממני בניתוח הספציפי הזה, והייתי סומך עליו וממשיך בביקורות קבועות אצלו לצורך המעקב. תרגיש טוב.

שלום גן, ניתוח כריתה של הפיסורה אינו מטפל בבעיה שגרמה לפיסורה מלכתחילה ומונעת ממנה להחלים. הסיבה שבגללה פיסורה לא מחלימה היא לחץ גבוה בפי הטבעת שמונע אספקת דם תקינה לפיסורה ובכך מעכב את ההחלמה שלה. שימי לב שכל הטיפולים המקובלים בפיסורה מיועדים להוריד את הלחץ בפי הטבעת. הורדת הלחץ משפרת את זרימת הדם לאזור וכך גם הכאבים חולפים וגם הפצע מחלים. ניפדיפין וניטרוגליצרין גורמים להרפייה של שריר הסוגר הפנימי, כך גם בוטוקס וכך גם הניתוח של חיתוך השריר הפנימי, ואפילו הניתוח הישן (שלא מומלץ לבצעו יותר) - הרחבת פי הטבעת. כריתת הפיסורה אינה מטפלת בפיסורה אלא מגדילה אותה, ודר' דואק הוא הפרוקטולוג היחיד בארץ שמבצע את הניתוח הזה. שיהיה לך בהצלחה.

שלום לך הזרקת בוטוקס משתקת את שריר הסוגר - לפרק זמן מסוים והפצע יכול להרפא. הרחבת פי הטבעת זה הניתוח שהיה מקובל לטיפול בהיצרות הנגרמת ע,י פיסורה כרונית - היום מעדיפים לבצע חיתוך של הסוגר בנקודה אחת מה שנקרא lateral internal sphincterotomy - יש פחות סיכוי לפגיעה בשריר הסוגר. זריקת ההרדמה כואבת כמו זריקת החומר כך שהיא אפשרית אך מיותרת הניתוח עלול לפגוע בשריר הסוגר - האחוזים בודדים אבל לא 0

דן שלום, בפיסורה, השריר הפנימי סביב פי הטבעת עובר התכווצות מתמדת ומטרת הטיפול היא לגרום להרפיה שלו. החומר המוזרק לטיפול בפיסורה הוא לרוב בוטוקס, חומר משתק שרירים (המשתק את השריר לכ 3-4 חודשים), ואשר מוזרק לשריר הסוגר הפנימי של פי הטבעת, שמכווץ באופן כרוני בפיסורה. לרוב ההזרקה היא פעולת מרפאה ולא דורשת הרדמה, ואין טעם לעשות הרדמה מקומית, כי ההרדמה גם היא זריקה. טכנית ניתן להזריק בוטוקס גם בהרדמה כללית אם לדעתך לא תעמוד בזה במרפאה. שיעור ההצלחה של בוטוקס בריפוי פיסורה עומד על כ 60-70%. ניתוח לפיסורה הוא בעל שיעור הצלחה של כ 95%, אולם כרוך בסיכון קטן מאד ונדיר לירידה קלה ביכולת השליטה. יש לציין כי הניתוח המקובל כיום הוא חיתוך כירורגי של שריר הסוגר הפנימי, והרחבה פחות מקובלת, מאחר שיתכן שהיא כרוכה בשיעור מוגבר של פגיעה בשליטה (פרט להרחבה המבוצעת עם בלון כשנראה כרוכה בסיכון נמוך יותר ביחס להרחבה ללא בלון). חשוב להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

ערב טוב דן, אני רוצה לציין מספר נקודות חשובות מאוד: 1. הפיסורה שלך מוגדרת כפיסורה אקוטית ולא כרונית (כרונית = קיימת מעל 6 שבועות). סיכויי הטיפול השמרני בריפוי פיסורה אקוטית הוא בין 80% ל-90%, ולריפוי פיסורה כרונית הוא בסביבות 80%. הכוונה בטיפול שמרני היא ריכוך יציאות אופטימלי ע"י תוספי סיבים, שמן פאראפין לפעמים, שתיה מרובה, אמבטיות ישיבה עם מים חמים וניפדיפין. אין הבדל בין ניפדיפין 0.2% ו-0.4% לכן אני תמיד נותן 0.2%. 2. הטיפול השמרני בפיסורה צריך להימשך 3 חודשים רצופים לפני שמכריזים על כשלון שלו. אני תמיד מנסה את השילוב שציינתי קודם למשך 6 שבועות רצופים ואחריהם אני נפגש עם החולה ובודק את המגמה. אם יש שיפור, ממשיכים עוד חודש וחצי. אם אין שיפור - מחליפים טיפול. מוזר בעיניי שהרופא שלך "התייאש" כל כך מהר. 3. הרחבת פי הטבעת כטיפול בפיסורה היא פעולה שאינה מקובלת יותר בעולם כי הוכח בעבודות רבות שהיא גורמת לקרעים בלתי מבוקרים של שרירי פי הטבעת, ושיעורי ההפרעות בשליטה על הסוגרים הם גבוהים יחסית לטיפולים ניתוחיים אחרים. 4. הזרקת בוטוקס כטיפול בפיסורה היא פעולה מקובלת בארץ ובעולם, אך בארץ היא לא נמצאת בסל הבריאות. כך נוצר מצב שהחולה צריך לקנות את הבוטוקס, ומדובר בהוצאה מכובדת. התוצאות של בוטוקס לטווח ארוך בריפוי פיסורה ומניעת חזרתה זהות לאלה של ניפדיפין או ניטרוגליצרין (רקטוג'סיק), כך שאני בד"כ מנסה את המשחות. הבוטוקס גורם לשיתוק של שריר פי הטבעת הפנימי (לשם הוא אמור להיות מוזרק), וירידת הלחץ עוזרת בריפוי הפיסורה. גם המשחות גורמות להרפיית השריר. 5. הפעולה הניתוחית היחידה המומלצת כטיפול בפיסורה היא חיתוך (חלקי או מלא) של שריר סוגר פי הטבעת הפנימי. שיעורי ההצלחה שלה כ-95% עד 98%, ושיעורי חוסר השליטה על הסוגרים 2-5% ואם זה קורה, ההפרעה בד"כ קלה וחולפת. בהצלחה!

ליאת שלום, במגבלה שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, 1. הסבירות שהפיסורה החדשה נגרמה בשל ניתוח הטחורים נמוך. ניתוח לפיסורה מיועד לפתור את הבעיה הנוכחית, ואין לו אפקט מניעתי לעתיד, ולכן אם הפיסורה שהיתה בזמן הניתוח נרפאה נראה שהניתוח הצליח. 2. חיובי 3. בדיקת קולונוסקופיה יכולה להחמיר סבל מפיסורה (אך לא לגרום נזק לרקמה), אולם מצד שני, אם עולה שאלה של מחלת מעי דלקתית, כדאי לברר אותה, שכן הטיפול שונה אם אכן זו הבעיה. 4. הרחבת פי הטבעת היא פעולה יעילה לפיסורה אולם יש בה סיכון מסויים לירידה מסויימת ביכולת השליטה בפי הטבעת (יותר מאשר ניתוח לחיתוך שריר הסוגר הפנימי) ולכן אישית אני מעדיף להשתמש בה רק כמוצא אחרון. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום ליאת, לא ציינת איזה ניתוח לפיסורה עברת - האם חיתוך? 1. כן. לא. 2. עקרונית כן. תלוי אם יש דלקת מעיים או לא. 3. יכול להיות. 4. הרחבה של פי הטבעת היא פרוצדורה לא מומלצת לפיסורה של פי הטבעת. אם יציעו לך אותה, אני ממליץ לך לא להסכים. בהצלחה.

גבי שלום, שיעור ההצלחה של הרחבת פי הטבעת עם בלון דומה לזה של ניתוח לחיתוך כירורגי של שריר הסוגר הפנימי. הרחבה בלי בלון לא מקובלת היום שכן היא כרוכה בשיעור מוגבר של סיבוכין לטווח ארוך. שיעור ההצלחה הממוצע של ניתוחים אלו נע סביב 95%. חזרה לפעילות נורמאלית הוא אינדיבידואלית ואורכת לרוב כשבוע- שבועיים. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

ערב טוב, הרחבה של פי הטבעת כבר אינה טיפול מקובל בפיסורה אנלית. הרחבה כזו עלולה לגרום לקרעים לא מבוקרים של שרירי פי הטבעת ולכן פעולה זו אינה מומלצת יותר. ממליץ להיבדק ע"י פרוקטולוג מומחה. טחורים בד"כ אינם גורמים לכאב.

בוקר טוב ציון, ניתוח הרחבה של פי הטבעת הוא טיפול שאינו מקובל יותר בהיצרות של פי הטבעת. הרחבה גורמת לקרעים בלתי מבוקרים של שרירי פי הטבעת, וכן לקרעים בעור וברירית של פי הטבעת. לאחר הפעולה תמיד נוצרות צלקות של הרקמות האלה וההיצרות חוזרת. ממליץ להתייעץ עם פרוקטולוג מנוסה לצורך בדיקה טובה, איבחון וטיפול נכונים.

שלום רב מורן יכולה להיות נטיה משפחתית. לפעמים יש צורך בהרדמה אך אם הרחבה אחת פתרה את הבעיה לא כדאי לחשוף אותו לסכנה של הרדמה. בברכה,