תוצאות חיפוש עבור בצקת-ברשתית

אין טיפות הכנה למעט נבנק שעוזר גם לשמור על הרחבת האישון במהלך הניתוח וגם מונע בצקת מקולרית מאוחרת אחרי ניתוח. אופלוקס וויגמוקס הינן אנטיביוטיקות די דומות. נבנק הינו אנטידלקתי והפרד פורטה הינו סטרואיד וגם כן מונע דלקת.

הדיקלופטיל הוא לשימוש חד פעמי באמת. אניכן מנחהאת מטופלי להשתמש באמפולהיום שלם

מה שתארת אופייני ולא נותן אינדיקציה לסיכויי ההחלמה. לדעתי לא כדאי להפסיק את הטיפות של הגלאוקומה כי הלחץ לא מדוייק כשהוא נמדד על בצקת. כמובן שהרופא המטפל צריך להחליט על כך.

יש מקרים בהם השיפור איטי ואפשר לחכות מספר יודשים לפני החלטה סופית על ניתוח קרנית.

שלום רב, לפי התיאור שהצגת לי כנראה שמדובר בתופעה הנקראת התרופפות רקמת הלחמית הצמודה לגלגל העין וכתוצאה מכך הצטברות נוזל תת לחמתי. בשלב זה לא הייתי ממליץ על ניתוח מסויים. במידה והתופעה תחזור יש לשקול ניתוח קיצור הלחמית העודפת. בברכה, פרופ' ישראל קרמר.

רונית שלום, יתכן ומדובר בכלזיום (שעורה) אשר גורם לנפיחות וכאב. במידה והשעורה התמקדה והיא והיא עדיין מפריעה ניתן לנקז אותה בקלות יחסית ולסיים את התהליך. כמובן מומלץ שימוש במשחת אנטיביוטיקה. בברכה, ד"ר שמואל לוינגר

במצב שתיארת – של בצקת מקולרית (CME) לאחר ניתוח הסרת ממברנה והחלפת עדשה, כשהעובי ירד מ-501 ל-400 מיקרון אך עדיין לא חזר לנורמה – לא מומלץ לצלול צלילת מיכלים בשלב הזה. בצלילה יש שינויים מהירים בלחצים סביבתיים, והשפעה אפשרית על הלחץ התוך-עיני ועל זרימת הדם בעין. בעין שיש בה בצקת מקולרית פעילה, גם אם יש שיפור חלקי, צלילה עלולה להחמיר את הבצקת, להאט את תהליך ההחלמה, ובמקרים נדירים לגרום לסיבוכים נוספים ברשתית (כגון החמרה באי-יציבות מקולרית או סיכון לדימום). ההמלצה המקובלת במצב כזה היא: – להמתין עד שהבצקת תחלוף לגמרי או לפחות שתתייצב עם עובי מקולרי תקין או קרוב מאוד לנורמה (פחות מ-300-320 מיקרון) – להיבדק שוב ע"י רופא עיניים, ועדיף רופא רשתית, לפני קבלת אישור סופי לצלילה – לבצע OCT חוזר כדי לוודא שהרשתית יציבה – לזכור שצלילה דורשת עיניים בריאות לחלוטין מבחינת יציבות מבנית לסיכום – כרגע לא מומלץ לצלול, וחשוב להמשיך במעקב סדור עד שהרשתית תבריא לגמרי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אפשרי, אין מניעה

אכן לסטרואידים יש תופעות לוואי וסיכונים- הם עלולים להעלות את רמות הסוכר בגוף ואת ל"ד, הם עלולים לגרום לעליית לחץ תוך עיני ועלולים להביא לזיהומים בעיניים עקב דיכוי המערכת החיסונית- למשל הרפסים ופטריות. קטרקט כבר לא יהיה לך אז הסיכון הזה יורד...

פורום באינטרנט הוא לא הכתובת למקרה מורכב ממליצה לפנות למומחה רשתית להתייעצות

הבצקת עוברת די מהר. הפגיעה בחדות הראיה - קשורה לא לבצקת, אלא לאיזה חלק ברשתית נפגע. במידה ונפגעה הרשתית המרכזית - תתכן פגיעה בחדות הראיה.

בצקת ברשתית לאחר חבלה בדר״כ חולפת. לעיתים היא יכולה להשאיר נזק בלתי הפיך אולם כל מקרה לגופו בהתאם לחומרה ולמיקום הפגיעה.

הי רינה נראה שאכן יש בצקת. עליך לפנות עם הבדיקה לרופא ששלח אותך והוא יסביר לך את הממצאים. רפואה שלמה

כדי שאוכל להתייחס - יש צורך בהשלמת פרטים... ניתוחים שעברת? ממצאי OCT, וכל פרט נוסף. עדיף במונחים רפואיים - על מנת שאבין בדיוק על איזו מחלה מדובר...

הוצאת הנוזלים מאחורי הרשתית והצמדתה לדופן העין בדרך כלל משפרת את הראיה הדבר תלוי כמובן בגורמים רבים כמו משך ההפרדות, סיבות ההפרדות וכד׳

יעל, שלום! אכן, ניתוח שבו משלבים הסרת עודפי עור (בלפארופלסטי) מן העפעפיים ותיקון של הפטוזיס (בגישה אחורית לעפעף) - כרוך בתקופת החלמה ממושכת יותר ונפיחות (המטומה / בצקת) שלוקח זמן עד שנסוגים. הרמת עפעפיים יכולה להיות כרוכה בשינוי אופטי בעין, אך הייתי ממליץ להמתין לפחות שישה שבועות מהניתוח לפני עדכון המשקפיים. הייתי ממשיך, כמובן, מעקב אצל הרופא המטפל / המנתח. בברכת בריאות, ד"ר זיידר.

לעיתים הידרציה של הרשתית נובעת מן הניתוח, במידה ותופעה זו הופיעה רק לאחר הניתוח ויש עדות ב OCT שלא הייתה קודם הרי שאכן מדובר בהידרציה שלאחר ניתוח והתרופות אכן נכונות. ממברנה אפירטינלית מתפתחת לאט ואינה תוצאה של הניתוח. טיפול ניתוחי בממברנה כזו מומלץ רק במידה והראיה יורדת

שלום רב רות לעיתים יש בצקת בקרנית או ברשתית בעקבות ניתוח קטרקט לעיתים העין מתאוששת מעצמה לעיתים נזקקת לטיפול ולעיתים לא מתאוששת ונדרש טיפול רפואי נוסף ממליץ מעקב רפואי צמוד והענות מלאה לטיפול בברכת רפואה שלמה דר ישי פאליק

אפשר בהחלט לשקול ניתוח/התערבות נוספת אחרי נקז אחמד, אבל חשוב להבין מה מקור הירידה בראייה. הורדת לחץ לא מחזירה נזק שכבר נגרם לעצב הראייה. לפעמים הירידה בראייה אחרי נקז נובעת מגורם בר־תיקון: קטרקט שהחמיר, בצקת בקרנית, בצקת מקולרית, או לחץ נמוך מדי (hypotony maculopathy). במקרים אחרים זו התקדמות של נזק גלאוקומטי שאינו הפיך. מה בודקים ומה אפשר לעשות: הערכה מלאה: חדות ורטינוסקופיה/רפרקציה, בדיקת עצב הראייה ושדה ראייה, OCT מקולה/עצב, קרנית (בצקת/מגע צינור), ומדידת לחץ. אם הבעיה בנקז עצמו: לעיתים עוזר needling של הקפסולה, החלפת/מיקום-מחדש של הצינור, או מעבר לציקלופוטוקואגולציה (עדיף MPCPC). יש גם אפשרות לנקז נוסף או טרבקולקטומיה—בהתאם למצב הלחץ והלחמית. אם יש לחץ נמוך ופגיעה במקולה—יש דרכים להעלות לחץ (קשירה/צמצום זרימה, visco בגבול העין). אם יש קרנית פגועה או קטרקט משמעותי—שוקלים ניתוח קרנית (למשל DMEK/DSAEK) או ניתוח קטרקט בעיתוי נכון. אם מדובר בנזק גלאוקומטי מתקדם—המטרה היא ייצוב, לא החזרת הראייה. בשורה התחתונה: יש מה לעשות, אבל הבחירה בניתוח הבא תלויה בסיבה המדויקת לירידה בראייה ולמצב הלחץ. ממליץ לקבוע הערכה מסודרת עם בדיקות שציינתי ועם צילומי הניתוח הקודם, כדי לבנות תוכנית מדויקת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

היי, את מתארת ממצא של היצרות קלה של העורקיות וכלי דם מסולסלים ברשתית שנצפה בבדיקת עיניים. זה ממצא שמתואר לעיתים גם אצל צעירים בריאים, ולא תמיד מעיד על מחלה פעילה או מסוכנת. מה זה אומר בפועל? בבדיקת קרקעית העין, לעיתים ניתן לראות: עורקיות מעט צרות מהרגיל כלי דם מסולסלים או מתעקלים אלו יכולים להיות שינויים אנטומיים תקינים או שינויים קלים ללא משמעות קלינית, במיוחד אם: אין אודם, דימום או בצקת ברשתית אין סימנים ליתר לחץ דם או סוכרת אין פגיעה בחדות הראייה או בשדה הראייה למה הרופא חושד בלחץ דם? השינויים האופייניים ליתר לחץ דם כוללים: היצרות עורקית שינויי יחס עורק-וריד (AV ratio) לעיתים גם AV nicking אבל בגיל 25, אם לחץ הדם שלך תמיד תקין, וללא גורמי סיכון נוספים – הסבירות שמדובר ביתר לחץ דם סמוי נמוכה, אך ניתן לוודא זאת. מה כדאי לעשות כעת? בדיקת לחץ דם מסודרת – פעם אחת לא מספיקה. בקשי לבצע: בדיקת לחץ דם במרפאה כמה פעמים או בדיקת הולטר לחץ דם 24 שעות כדי לשלול תנודות בלתי מורגשות בדיקות דם כלליות: שומנים, סוכר, תפקודי כליה, תפקודי בלוטת התריס מיפוי קרנית – הבדיקה נשלחה על רקע משפחתי לקרטוקונוס. זו בדיקה שגרתית לחלוטין, ואם הכל תקין – זה מרגיע. מעקב עיניים תקופתי – אם את אסימפטומטית ואין שינויים ברשתית או בראייה – פשוט מעקב אחת לשנה. האם זה מדאיג? לא בהכרח. ברוב המקרים מדובר בממצא תיאורי בלבד, שמופיע בפרשנות של הבדיקה – ולא מצריך טיפול אם כל שאר הבדיקות תקינות. אבל את עושה נכון בכך שאת בודקת את עצמך ומוודאת. שורה תחתונה: אין צורך להיכנס ללחץ, אבל כן חשוב להשלים: מדידות לחץ דם מסודרות בדיקות דם בסיסיות מיפוי קרנית לצורך סקר (ולא בגלל קשר לממצאי הרשתית) מעקב תקופתי פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אכן ערכים בגבול העליון. החלטה האם זה דורש בירור נוסף צריכה להתקבל על ידי הרופא המטפל המכיר אותה ואת מצבה הרפואי

הפענוח שלך מתייחס ככל הנראה לבדיקת OCT (אופטיקל קוהרנס טומוגרפי), שמשמשת להערכת מצב הרשתית, במיוחד במקרים של מחלות מקולאריות. מה שנראה מהפענוח הוא שיש הצטברות נוזל בחלק מהרביעים בעין, מה שמעיד על נוזל או נפיחות באזור הרשתית. זה מצב שיכול להתרחש במגוון מצבים רפואיים, כמו: בצקת מקולרית: הצטברות נוזל במרכז הרשתית (מקולה), שיכולה להיגרם ממחלות עיניים כמו סוכרת, מחלת עיניים על רקע דלקת, או מצבים אחרים שגורמים להצטברות נוזלים ברשתית. הרמה של הרביע הנוזלי: הכוונה לכך שיש הצטברות נוזלים באזור מסוים של הרשתית, שגורמת להרמה קלה של שכבות הרשתית או לנפיחות באזורים מסוימים. הערכים שצוינו (123 מיקרון בעין ימין ו-119 מיקרון בעין שמאל) לא ניתן לקבוע על סמך התיאור למה מתייחסים. אם הנוזל לא נעלם או אם הכמות גדלה, זה עלול להוביל לירידה באיכות הראייה. מה המשמעות? ייתכן שזה קשור למצב רפואי שקיים כמו סוכרת, דלקת עיניים, או מחלה אחרת. יש צורך במעקב אצל רופא עיניים כדי לוודא אם יש צורך בטיפול, ואם הנוזל נמשך לאורך זמן או גורם לבעיות ראייה. מומלץ להמשיך במעקב אצל רופא העיניים כדי לראות אם יש צורך בטיפול נוסף או בהתערבות רפואית. לעיתים, אם יש הצטברות נוזלים מתמשכת, ייתכן שהרופא ימליץ על טיפולים כמו זריקות תוך עיניות או טיפול לייזר כדי לסייע בהפחתת הבצקת.

ערב טוב. נקודות שחורות שצפות - עשויות להגרם מסיבות שונות, חלקן אינן קשורות כלל לניתוח - כגון עכירויות זגוגית או היפרדות זגוית, וחלקן - כן, כגון חלקיקים של שארית עדשה. בצקת ברשתית שהופיע כל כך מוקדם - זה מעט חריג. הייתי מציע לשאול את הרופא בזמן הבדיקה על מקור הנקודות, והאם יש סיבה שמסבירה מדוע הופיעה הבצקת ברשתית .. בברכה - ד"ר הלל גרייפנר מומחה לניתוחי רשתית - זגוגית וקטרקט (vitreo-retinal & cataract surgery) מרפאה ותיאום ניתוחים – 08-9760247, WhatsApp – 052-8100644