תוצאות חיפוש עבור בלק-אאוט

היי, קרו לי ארבעה מקרים כאלה בשנה האחרונה. כולם משייכים את זה לחרדה. וכל פעם זה מתגבר ומתגבר. אפילו עברתי ct לפני חצי שנה ומצאו לי רק סינוסים. המקרה האחרון היה הכי קשה והוא קרה כמה חודשים אחרי הct, בבקשה תעזרו לי. לפני חודש שכבתי במיטה וראיתי טלוויזיה. פתאום הרגשתי טשטוש ראייה בעין ימין(מן פס כזה) במשך חצי שעה, לאחר מכן היה לי נימול ביד ימין חזק חזק ועבר לכל מיני מקומות בגוף לפי הסדר.. נימולים חזקים רק בצד ימין,חצי גוף ימין. בנוסף אחרי כמה דקות התבלבלו לי המילים (למשל במקום אמא יצא לי אנא) ובנוסף שזה הכי גרוע!! היה לי מן בלק אאוט, שכחתי מה משמעות השעון,לא ידעתי לקרוא שעון, מה זה מספרים, מה זה אותיות.. לא יכולתי להקליד שום דבר בפלאפון.אמא שלי אמרה לי תקלידי לי שם מסוים בפלאפון ולא הצלחתי כאילו שכחתי בפתאומיות את הכל (הסתכלתי על הוילון שלי בחדר ולא ידעתי איך קוראים לזה). כמובן אמא שלי אמרה שזה חרדה ודרשה ממני לישון( במשך חצי שעה שעה הייתי פשוט בבלק אאוט רציני) בבוקר קמתי והכל חזר לקדמותו. כאילו כלום לא קרה. זהו זה המקרה. תוכלו לעזור לי בבקשה? זה רק מוכיח לי שזה אירוע מוחי חולף בחיים לא הרגשתי הרגשה כזו. איבוד זיכרון תוך שנייה. מה שכן עכשיו אני מרגישה חלשה וסתום לי הראש ויש לי צליל של רוח באוזן וצפצופים. האם זה קשור למקרה? תודה ואם זה משהו מסוכן מה עושים ולאן פונים שיעזרו לי? הייתי כבר לפני חצי שנה אצל רופא נוירולוג והוא הפנה אותי לct. האם זה קשור לחרדה פתאומית? או שזה מן אירוע?

שלום, האם לרדת בחינות היא סוג של קיפאון/קיבעון תפקודי??

שלום, לאחרונה אימי סובלת ממעין "טיקים" - תנועות על רצוניות אשר גורמות לה להניד את ראשה כאדם שמהנהןבראשו כסימן "לא". ששאלתי אותה על כך אמרה שאינה מרגישה שהיא עושה זאת ושזה מצטרף לכך שיש לה לא מהיום בלאק אאוטים שממש בורח לה שם או מילה או משפט שרצתה לאמר. האם יש קשר בין הדברים ועל מה זה יכול להעיד? תודה מראש

די אני בייאוש אמיתי אין דרך לעזור לי ואני לא מסוגלת להמשיך לדבר בטיפול, נראה לי שאני בדיכאון, לא רוצה כלום! אבל כן רוצה המון! רוצה להפסיק את הטיפול!!! ומבינה שמעשה כזה רק יהרוס לי... אולי אני צריכה באמת הפסקה? אפילו שהתחלתי את הטיפול לא מזמן?! אין בי את הכוח לדבר על מה שעברתי... וזה כואב מאוד! אני רוצה לשחרר אבל ברגע שאני מדברת הכל  נעלם לי, בלאק אאוט. המטפלת שלי אומרת לתת זמן לדברים, לא ללחוץ על עצמי היא לא מבינה שאין לי זמן! אני לא יכולה להיות אמא בלי להתרפא, מפחדת שאפגע בהם, אני לא בהריון אבל ממש רוצה ילדים. (אמרו לי מיליון פעמים שמפוסט טראומה לא מחלימים לגמרי אבל אני כן יחלים לגמרי!!!)לא רוצה לתת למה שצריך זמן את הזמן שלו! די כמה שנים אפשר? נמאס לי מהכל!

H יש אצלי בעיה של מתי שאני מדבר באנגלית (אני לומד מילים מהמילון) עם מישהו אז יש סוג של בלק אאוט ואני לא מצליח להוציא ת'מילה שאני רוצה ובמקום זה יוצא מילה אחרת שדומה לה מה הפתרון

T זה שייך אחד לשני אם מתי שאני מדבר אנגלית אז המילים נשכחות / אנלא מבין את מי שאני מדבר איתו ( בלק אאוט ) אולי בגלל שזה לא שפת אם שלי ולא מדבר אותה כל יום ?

שלום, לפני שבוע עשו לי בדיקת עיננים עם טפות להרחבת אישונים וטיפות הרדמה לצורך בדיקת הלחץ תוך עיני. הכל תקין, אך יש לי תחושות לא טובות כבר שבוע. אני מאבדת שיווי משקל, כאילו מרחפת, יש גל חום וסחרור כמו בלאק אאוט רגעי שעובר. תחושה שאני מאבדת אחיזה וחייבת להחזיק במעקה. קודם זה לא היה. יכול להיות שזה ריאקציה על הטיפות? אני בת 40 בריאה. תודה

היי, אני אקדמאית תואר שני. ( בכוונה מציינת) לאחרונה אני מוצאת את עצמי באה לכתוב מילה ופתאום שוכחת איך כותבים אותה..מבחינת העיצורים. מכירה את זה? למה זה קורה שיש בלק אאוט? למשל המילה טחון. ורציתי לכתוב טחנתם וכתבתי תחנטם וזה נראה לי שגוי ופתאום אני לא זוכרת ואז הולכת אלא השורש.. אגב באינטרנט הרבה אנשים כותבים עם שגיאות משוועות. למשל :מיזו ולא מי זו ביצפר ולא בית ספר מישהו ולא מישהו אני ידבר ולא אדבר ( לשון יחיד עתיד עם יוד ולא אלף) את חושבת שזה קשור לזה שאני רואה במדיה ואז זה מדבק אותי בתת המודע? תודה.

שלום אני סטודנט מצטיין בתואר נחשב לומד המון ונהנה מהחומר, אבל יש לי בעיה חמורה שלילה לפני מבחן אני מתקשה לישון וישן בקושי. כל דבר מפריע לי כל אור הכי קטן פתאום אני צריך שירותים דברים שאין בלילה רגיל יכול לישון עם פרוגקטור מעל הראש ורעש של מקדחה לא מפריעים לי. אני נכנס למיטה וכאילו חוזר לאירוע הקודם שלא הצלחתי להירדם מתהפך והזמן עובר מהר בלי שישנתי מה שפוגם לי במבחן ואני נופל על אי דיוקים בגלל העייפות. החומר רץ בראש ואז אני קם בבוקר ומחשב כמה ישנתי ואם זה יפגע לי במבחן או לא. ריטואל חוזר. הסיבה לאי הירדמות היא לא כי אני לא יודע את החומר אלא החשש מלא לישון או יותר זיכרון של סיטואציה קודמת מלילה לפני מבחן. לפעמים אני לוקח מלטונין ולפעמים אלטרולט ואיתם לפחות אני נרדם אבל גם אז רק ב2-3 בלילה,לאחרונה לקח המון זמן גם איתם והדבר שגורם לי לישון תוך רבע שעה זה מדיטציה. הבעיה לילה לפני מבחן הייתה לי בתקופת הבגרויות, בשנה הראשונה לתואר הבעיה לא הייתה קיימת,אבל משנה ב זה חזר וזה פוגע לי בציונים מאחר ואני רוצה להיות מצטיין. בנוסף זה מוריד לי מהמוטיבציה ללמוד כי אני משקיע מאוד ובסוף בגלל העניין הזה הציון נפגע אז ההשקעה לא שווה. מצד שני כדורים פוגעים באיכות השינה והריכוז בבוקר והמטרה שהשינה לפני המבחן תהיה איכותית והבעיה היא רק לילה לפני מבחן. מניסונך, מה יכול לפתור את הבעיה?

היי בראיונות עבודה המתקיימים מול יותר בנאדם אחד אני ממש נכנס ללחץ ומגמגמם (יש לי גמגום קל ברגיל רק שפה זה גובר) למרות שהתכוננתי לפני ממש טוב ולכל שאלה, אם זה אחד על אחד הולך לי הרבה יותר טוב, קשה לי לנהל שיחה ששתי אנשים מקשיבים לי אני מרגיש במבחן ממשי ומקבל בלק אאוט ומרגיש שבוחנים אותי וממש קשה לי. מה עושים לגבי זה?

שלום רב, אני עומד לעבור בחינה בעל פה, בפסיכו. בעבר נכשלתי בבחינה וכעת יש לי חרדה גדולה לגביה. תחושות של מתח, פחד, בלק אאוט, ואני בטוח שלא אזכור דבר. אני כל היום מנסה להיזכר בתשובות או בתיאוריות, וכל הזמן נתקפ לחץ שאני לא זוכר כלום. איך אוכל להערך ולהעזר?

שלום בתי בת 9.5 תלמידת כיתה ד׳. תלמידה מצטיינת במיוחד בתחום מתמטיקה ומדעים אף אותרה ע״י משרד החינוך ומשתתפת ונהנית מאד מהפעילויות שהוצעו לה עקב האיתור. לאחרונה היא מספרת על קושי בכיתה לעקוב אחרי המורה, טוענת שאינה מבינה את הנאמר אינה מבינה שאלות במבחנים, בעצמה אומרת שהיא יודעת את התשובה הנכונה אך רושמת תשובה שגויה, נראה גם ביטוי לכך גם במבחנים טעויות שטותיות וירידה משמעותית בציונים. אומרת שבית הספר כבר אין מעניין או כייף וחוץ מהחברות אינו שווה. מעבר לכך היא ילדה מתוקה, חברותית מאד, זקוקה לעיצה בדחיפות מודאגת מאד. תודה

זה התחיל אחרי הצבא שמתי לב שלוקח לי כמה פעמים לקלוט את מה שמסבירים לי בעבודות חדשות , דברים שצריך לעשות בבית וכו' היום המצב טיפה השתפר אבל עדיין יש את הבלקאאוט הזה לפעמים מה עושים ?

שלום רב, ביתי בכיתה י"ב מופ"ת. היא דחתה מבחני בגרות משנה שעברה עקב חרדת מבחנים. גם מבחנים רגילים היא. לדבריה "אמא, אם יהיה לי עוד שבוע ללמוד אקבל ציון גבוה".בתחילת כל מבחן יש לה בלק אאוט והיא מאבדת זמן יקר.... מה ניתן לעשות כדי לסייע לה? תודה.

שלום ד"ר, אני בת 29 אם לשני ילדים. מאז ההריון של הראשונה התחלתי לסבול מכאבי ראש - אני חושבת שמדובר במיגרנות. מדובר בכאבים בעיקר ברכות, במצח ובעיניים, כל פעם בעין אחת לסירוגין. הכאבים האלה משפיעים עלי ומפריעים לי לתפקד מאוד. מופיעים באופן די קבוע כשבועיים לפני המחזור החודשי , דבר שהבחנתי בו רק לאחרונה. לאחרונה קרה לי מקרה מפחיד מאוד. שבוע שעבר הייתי בדרכי ללימודים וחייגתי לאחותי בדרך. תוך כדי שיחה איתה שכחתי מה אני רוצה לומר לה, חיפשתי מילים ולא מצאתי והיה לי מן אובדן זיכרון. כמו כן היא טוענת שלא כל כך הצלחתי לדבר ולהתבטא. היה לי מן בלאק אאוט כזה - ממש שכחתי את השפה. לפני שיצאתי מהבית היה לי כאב ראש מאז שקמתי מהשינה עם בתי הקטנה שליווה אותי... מרוב שנבהלתי פניתי למיון שם בדק אותי נוירולוג וטען שאין צורך לעשות הדמיה סי טי או אם אר אי ( עשיתי כבר לפני שנתיים בעקבות הגדלה של ההיפופיזה בזמן ההריון) וטען עוד כי לדעתו ולפי התיאור ועל פי בדיקה נוירולוגית אני סובלת ממגרנה קלאסית.. האם ייתכן שהרופא התרשל וחלילה עברתי אירוע מוחי או משהו בסגנון? כי קראתי במקומות רבים שזה יכול להיות סימן... או שמא באמת הייתה זו מגרנה? רק לציין שאחרי זה הכל חזר לקדמותו (חוץ מחרדה נוראית...) וכאבי הראש נמשכו עוד יומיים בערך. אשמח לחוות דעתך כי אני חושבת שלא ביצעו בי את הבדיקות הרצויות.

ב"ה שלום לדר' גרין, אני סובלת מפוסט טראומה מזה כמעט 18 שנה וניסיתי את כל מה שיש לרפואה להציע וגם לרפואה המשלימה.עברתי כל מיני שלבים מקיצוניות של חרדות קשות לחוסר רגש עם שינויים במצבי הרוח ללא תחושה.לאחרונה נתקלתי בתופעה שבה למשל אני משוחחת עם מישהו,ששואל אותי אם אני לוקחת כדורים,אני זוכרת שעניתי שלא ,אבל כשהגעתי הביתה התברר לי שאני כן מקבלת טיפול רפואי והייתי צריכה לראות את הכדורים כדי להזכר בכך,מה שמדאיג אותי שבסוף אותה שיחה הרופא נראה המום,אני לא זוכרת מאותה שיחה כלום (חוץ מאשר השאלה על לקיחת הכדורים).אני לא יודעת מה עשיתי ומה אמרתי . אני סובלת מבלק אאוט אבל היה נדמה לי שהם מתרחשים בלי שאני מבחינה בהם,אלא אם אני מנסה להזכר במשהו. עכשו התברר לי שתוך כדי שיחה אני מתנתקת.לולא השינוי במראה פניו של הרופא לא הייתי ערה לכך.השאלה שלי דר גרין האם זה מוכר והאם יש לכך פתרון?

שלום, אני גרה בחו"ל עם משפחתי כבר קרוב ל20 שנה. דוברת אנגלית טובה מאוד, מה שלא מונע ממני להרגיש חסומה ומוגבלת כשאני צריכה לדבר, לכתוב או לקרוא. כל הצעת עבודה שאני מקבלת (למשל), גם אם אני מסכימה בתחילה, אחרי שאני נצבת מול האתר/החומר ורואה את עומס המלל ואת החומר הרב שאני אמורה לקרוא, להבין, לעבד, למיין ולזכור וכו', והכל בשפה האנגלית, אני הופכת משותקת וחסרת בטחון לחלוטין. ממש אבודה בחלל :-). וגם אם והיה ושרדתי את המהלך הראשון ואני אמורה לעבור לשלב הבא של התנהלות ותקשורת מול אנשים, רק המחשבה על כך מעבירה בי חלחלה עמוקה, שמן הסתם אדבר עם טעויות והאימיילים לא ייכתבו בצורה מקצועית מספיק, אך בעיקר, בלאק אאוט "מוחי" בו אין לי מושג איך להגיב ו"לתת את הסחורה". בקיצור, דרישות והצעות עבודה שבעברית הייתי יכולה לממש ולשחות בהן בחופשיות ואפילו להצליח, כאן מחסום השפה חונק ומטביע אותי סופית. האם יש לך רעיונות לטיפול עצמי איך להשתחרר ממעגל הקסם הזה? תודה רבה!

שלום, קוראים לי יעל ואני סטונדטית באוניברסיטת תל-אביב. אני רוצה לשתף אתכם בבעיה שמלווה אותי לכל אורך הלימודים שלי באוניברסיטה, ובעצם מאז שאני זוכרת את עצמי כתלמידה. הבעיה היא חרדת בחינות. אני לא מצליחה לתפקד כמו שהייתי רוצה במהלך ביצוע הבחינה. כשאני מבצעת את הבחינה אז אני מרגישה ממש כל מיני דברים פיזיולוגיים בגוף: חום פנימי כזה, גלי חום כאלה שעוברים לי בכל הגוף...צמרמורות כאלה.... זה יכול אפילו להגיע למצב כזה שלפעמים קשה לי לנשום. אני רועדת בידיים....הנשימה שלי מהירה..יש לי בחילות....וכל זה לא עובר לי לאורך כל הבחינה....אני מרגישה בלקאאוט טוטאלי, כאילו כל מה שלמדתי וידעתי כל כך טוב נעלם לי מהראש...כמובן שזה מקשה עליי לבצע טוב במבחנים...ואני בטוחה שאם הייתי יכולה לשלוט ולהתמודד עם החרדה הזו- הייתי מצליחה להגיע להישגים הרבה הרבה יותר גבוהים... קשה לי מאוד עם זה בגלל שאני מגיעה מוכנה למבחנים, וממש יודעת את החומר מעולה... אני מרגישה שאני חייבת עזרה דחופה ומהר...אני לקראת תקופת מבחנים, ולכן אודה מאוד לכל עזרה/התייחסות/המלצה/הצעה בנושא תודה מראש החרדתית

שלום, קוראים לי יעל ואני סטונדטית באוניברסיטת תל-אביב. אני רוצה לשתף אתכם בבעיה שמלווה אותי לכל אורך הלימודים שלי באוניברסיטה, ובעצם מאז שאני זוכרת את עצמי כתלמידה. הבעיה היא חרדת בחינות. אני לא מצליחה לתפקד כמו שהייתי רוצה במהלך ביצוע הבחינה. כשאני מבצעת את הבחינה אז אני מרגישה ממש כל מיני דברים פיזיולוגיים בגוף: חום פנימי כזה, גלי חום כאלה שעוברים לי בכל הגוף...צמרמורות כאלה.... זה יכול אפילו להגיע למצב כזה שלפעמים קשה לי לנשום. אני רועדת בידיים....הנשימה שלי מהירה..יש לי בחילות....וכל זה לא עובר לי לאורך כל הבחינה....אני מרגישה בלקאאוט טוטאלי, כאילו כל מה שלמדתי וידעתי כל כך טוב נעלם לי מהראש...כמובן שזה מקשה עליי לבצע טוב במבחנים...ואני בטוחה שאם הייתי יכולה לשלוט ולהתמודד עם החרדה הזו- הייתי מצליחה להגיע להישגים הרבה הרבה יותר גבוהים... קשה לי מאוד עם זה בגלל שאני מגיעה מוכנה למבחנים, וממש יודעת את החומר מעולה... אני מרגישה שאני חייבת עזרה דחופה ומהר...אני לקראת תקופת מבחנים, ולכן אודה מאוד לכל עזרה/התייחסות/המלצה/הצעה בנושא תודה מראש החרדתית

שלום, קוראים לי יעל ואני סטונדטית באוניברסיטת תל-אביב. אני רוצה לשתף אתכם בבעיה שמלווה אותי לכל אורך הלימודים שלי באוניברסיטה, ובעצם מאז שאני זוכרת את עצמי כתלמידה. הבעיה היא חרדת בחינות. אני לא מצליחה לתפקד כמו שהייתי רוצה במהלך ביצוע הבחינה. כשאני מבצעת את הבחינה אז אני מרגישה ממש כל מיני דברים פיזיולוגיים בגוף: חום פנימי כזה, גלי חום כאלה שעוברים לי בכל הגוף...צמרמורות כאלה.... זה יכול אפילו להגיע למצב כזה שלפעמים קשה לי לנשום. אני רועדת בידיים....הנשימה שלי מהירה..יש לי בחילות....וכל זה לא עובר לי לאורך כל הבחינה....אני מרגישה בלקאאוט טוטאלי, כאילו כל מה שלמדתי וידעתי כל כך טוב נעלם לי מהראש...כמובן שזה מקשה עליי לבצע טוב במבחנים...ואני בטוחה שאם הייתי יכולה לשלוט ולהתמודד עם החרדה הזו- הייתי מצליחה להגיע להישגים הרבה הרבה יותר גבוהים... קשה לי מאוד עם זה בגלל שאני מגיעה מוכנה למבחנים, וממש יודעת את החומר מעולה... אני מרגישה שאני חייבת עזרה דחופה ומהר...אני לקראת תקופת מבחנים, ולכן אודה מאוד לכל עזרה/התייחסות/המלצה/הצעה בנושא תודה מראש החרדתית

אני כבר סובלת הרבה מאוד זמן מחרדת בחינות נוראית שמונעת ממני להתרכז בזמן הבחינה, אני לא מסוגלת לישון בלילה לפני ולפעמים בתהליך ההכנה למבחן אני פשוט עוברת על אותה השורה בניסיון לקרוא אותה לפחות עשר פעמים ללא הצלחה ... אני מבזבזת לפחות רבע שעה מזמן הבחינה בניסיון לפקס את עצמי ולהיפטר מהלחץ, ויש פעמים שזה פשוט לא עובד ואני מקבלת בלאק אאוט ושוכחת את כל החומר שאני יודעת מצויין ... האם חרדת בחינות היא לקות למידה שמזכה אותי בתוספת זמן לבחינה ?

אודי איך מצליחים לשמור על גבולות פנימיים מול לחץ שמפעילים אחרים להכתיב לך איך ומה לעשות ונגיד אני לא מעוניינת ורוצה לשים גבול ולבטא שאני לא מעוניינת ולא מתאים לי. בייחוד מול דמויות סמכות, נגיד מעסיק שמעמיס עליך יותר מדי עבודה או משלם פחות ממה שנראה הוגן (פחות ממינימום) . ובייחוד אם המעסיק נחמד אז רגשית עוד יותר קשה להתקומם ולבטא סירוב ולשמור על הגבולות שלי לטובתי שלא ינצלו... איך עושים את זה בלי להרגיש קושי ומועקה והתקפלות? וגם בקטע של היחסים דווקא הכרתי מישהו שכבר כמה חודשים יש בינינו איזה קליק ומתח חיובי והוא סבלני ולא לוחץ עליי לכלום שזה חיובי מבחינתי אבל שמה לב שלפעמים שאני איתו אני פשוט מאבדת את יכולת הדיבור וזה מוזר. למשל ממש קשה לי לדבר בצורה מפורשת על רצון למגע וזה לא מבושה, אלא מן חוויה שנאלם לי הקול. מן בלאק אאוט של יכולת הדיבור.. אז אני מתקשרת עם מבטים ודרכים אחרות שהוא מבין את הרמז מההתנהלות הזאת, אבל לא מצליחה להגיד דברים במילים פשוטות וישירות בלי להרגיש שזה משתק. למה זה קורה ואיך משנים את זה?

שלום לכולם, אני סובל מחרדת קהל ורופא המשפחה שלי המליץ לי לקחת שני כדורים של אלפרליד 0.25. הכדורים מאוד עזרו אך לא העלימו לגמרי את נחרדה ועדיין לפני ההרצאה שהעברתי הדופק היה מואץ ואיבדתי את הפוקוס. האם יש להעלות את המינון לשלושה כדורים (0.75 מ"ג)? מהם תופעות הלוואי העלולות להיווצר?

שלום, שמי הדס, בת 26, בעבר אובחנתי כסובלת מדיכאון וחרדה, כיום מתפקדת באופן נורמטיבי בעזרת מס' כדורים שאני נוטלת כל יום(למיקטל, קלונקס, רונקסין, טרזודיל). יש לי בעייה, לא מופיעה אצלי חרדה למעט סיטואציה מאוד ספציפית. שאני מכירה בחור ומתחילה להיקשר ולהרגיש משהו (בסיביבות 5-6 דייטים) אני מתחילה להרגיש חרדה שגורמת לי לאי נוחות, אני מרגישה לא טבעית, לא משוחררת, אני לא כ"כ מרוכזת ויש לי קצת בלאק אאוט בגלל שבמקביל לשיחה עם הבחור יש לי חמשבות שמדברות אליי, הם אומרות לי שאני צריכה להרשים אותו כדי שישאר ולא יעזוב. אני יודעת שמקורן של המחשבות הוא מניסיונות רבים וכושלים בתחום הזוגי ואפשר להגדיר את זה בהחלט כחרדת נטישה. בכל מקרה, זה מאוד מפריעה לי ופוגע לי בתפקוד אך לא משתק אותי, ברוב המקרים אני מאמינה שהבחור לא ממש שם לב אבל לי זה מאוד מפריע.אני רוצה להנות מהמפגשים לא להיות בחרדה כל הזמן. אני חושבת שאני לא מפחדת כ"כ מזה שינטוש כמו שאני מפחדת מהמחשבות האלה במפגש עצמו ומההתמודדות איתן. זה כאילו חצי ממני נמצא בשיחה ובמפגש מולו וחצי שני נמצא במחשבות ובתחושת החרדה הקלה. לא מזמן נוצר קשר מחודש עם בחור שהקשר איתו נמשך חודש ואז נגמר, החלטנו להיפגש ולחדש את הקשר אבל אני מתחילה להיות מתוחה. הוא אמר לי שהוא מתגעגע אליי וחושב עליי, ככל הנראה הוא מרגיש אליי משהו, אני תוהה איך להתמודד עם החרדה ועם המחשבות, השאלה שלי היא האם לספר לו קצת על עצמי ועל החרדות שלי? מצד אחד, זה מאוד ישחרר אותי ויקל עליי אבל לא בטוח החרדות האלה אובססיביות וכפייתיות, מצד שני אולי ירתע ויברח. מהיכרותי איתו, אני לא מאמינה שזה מה שיוריד לו, הוא אדם טוב סכ"ה. אני חושבת שאם אספר והוא יקבל את זה טוב זה יפתח בפנינו דרך לחברות אמיתית, אם הוא לא יקבל את זה טוב אז עדיף לי לדעת עכשיו ולעצור את זה. אבל הבעייה שזה ממש מוקדם, היכרנו רק חודש, אני לא יודעת איך יגיב ומה יקרה עם זה. איך אני יכולה להתמודד עם המצב? תודה מראש...