תוצאות חיפוש עבור בדיקת-שדה-ראייה

שלום רוני, הבדיקה מראה את עוצמת האור הנדרשת לגרימת אפקט ראייה בכל נקודה במרחב הראייה. אם תבצע את הבדיקה בתום לב, הרי שהצלחת. אל תתיחס לזה כאל מבחן בגרות. הבדיקה נועדה לעזור לך. איך יודעים אם זה לא תקין? לומדים הרבה שנים ואז יודעים.

בשדה אסטרמן צריך לראות מעל 96 נקודות לנהיגה

שלום רב, בדיקות שדה ראייה מסוג איסטרמן בינוקולרי היא בדיקת שדה ראייה הרבה רחבה מבדיקת שדה ראייה מומחשבת 30-2 המוגבלת ל30 מעלות מרכזיים בלבד. בברכה, פרופ' קרמר ישראל

יוסי שלום רב, חייבים לראות את התרשים של שדה הראייה עצמו, כדי להגיע לאבחנה של מחלה מסויימת, כגון גלאוקומה או מחלה אחרת של עצב הראייה. not seen- אלו נקודות שלא ראית. seen- אלו נקודות שכן ראית. אני ממליץ לעבור בדיקה על ידי מערכת אחרת המוכרת לי היטב, מכשיר הנקרא Humphrey Analyzer, ולעבור בדיקת שדה ראייה מסוג 24-2 או 30-2, או screening 120 ,תלוי מה רוצים לחפש. בברכה, פרופסור ישראל קרמר

השאלה שלך חשובה ונבונה מאוד. כשיש היסטוריה משפחתית של מחלות עיניים – ובפרט ניוון מקולרי בגיל צעיר, גלאוקומה, או קטרקט מוקדם – חשוב לבצע בירור מדוקדק לפני ניתוח לייזר להסרת משקפיים. ניתוח לייזר (PRK, LASIK, SMILE) משפיע בעיקר על הקרנית, ולא נוגע לרשתית או לעצב הראייה. אבל יש כמה נקודות שדורשות התייחסות: 1. מקולה דג'נריישן (ניוון מקולרי בגיל צעיר) אם לאביך אובחן ניוון מקולרי כבר בשנות ה-20 לחייו, ייתכן שמדובר בגרסה תורשתית מוקדמת, ולא בניוון תלוי גיל הקלאסי (AMD). אם יש חשד למחלה מקולרית תורשתית, חשוב לעבור בדיקה מדויקת של המקולה, כולל OCT ופלואורסצאין אנגיוגרפיה אם נדרש. ניתוח לייזר אינו גורם לנוון מקולרי, אך אם קיימת רגישות גנטית, יש לוודא שאין סימנים מקדימים או פגיעות עדינות במקולה שעשויות להחמיר עם הזמן. 2. גלאוקומה אם קיימת היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, חשוב למדוד לחץ תוך-עיני ולבצע OCT של עצב הראייה ושדה ראייה. בלייזר מסוג LASIK, הלחץ על העין במהלך השלב הראשון עלול להשפיע זמנית על עצב הראייה – ולכן במטופלים עם נטייה לגלאוקומה או נזק מוקדם בעצב הראייה, לעיתים מעדיפים שיטות אחרות (כמו PRK) שאין בהן עלייה חדה בלחץ. 3. קטרקט קטרקט בגיל מבוגר אינו רלוונטי בהחלטה לגבי ניתוח לייזר. אם במשפחתך היו מקרים של קטרקט מוקדם מאוד (למשל בשנות ה-40 או מוקדם יותר), כדאי לתעד וליידע את הרופא, אך זה נדיר ומהווה שיקול רק אם יש סימנים מוקדמים בבדיקה. לסיכום: לא כל היסטוריה משפחתית מהווה מניעה, אך מחייבת בירור יסודי, הכולל OCT של המקולה ועצב הראייה, מיפוי קרנית, מדידת לחץ, ולעיתים גם בדיקת שדה ראייה. אם כל הבדיקות תקינות, ניתוח לייזר אינו מגביר סיכון למחלות רשתית או גלאוקומה, וניתן לבצע אותו בביטחון, תוך התאמה אישית לשיטת הלייזר המתאימה ביותר. מומלץ לעבור את הבדיקה במקום שמבצע בירור מלא וכולל, ולא להסתפק רק במדידת מספרים וקרנית. אם את רוצה חוות דעת נוספת – ניתן להיבדק גם אצל רופא עיניים מומחה לרשתית או גלאוקומה לפני ההחלטה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

יתכן ומדובר בעכירויות בזגוגית העין. תופעה שאין בה שום סיכון

תוכלי לפנות לבדיקה של נוירואופטלמולוג שיבדוק את הנושא לעומק.

שלום דוד, יתכן ויש הפרעה תפקודית באונה האחורית של המוח האחראית לראיה, פנה לבדיקה ע"י נוירואופטלמולוג ניתן לעשות מפוי מוח, EEG, או אפילו PET. רופא מסוג זה עשוי לעזור באבחון וטיפול בהתאם.

שלום זה תקין שבשדה הראיה מבחינים בתנועה וגוף בלי פרטים. זה הרבה יותר מדוייק בראיה המרכזית. בכל מקרה של ספק כדאי לבצעע בדיקה של שדה הראיה ואז יש יותר וודאות ופירוט

לחץ 45 הינו חריג מאד. אם יישאר בעין שלך לחץ גבוה כזה, אז גם אם כרגע ״הכל בסדר״ תוך מספר חודשים ייגרם נזק בלתי הפיך לראייה, ולכן בהחלט צריך לטפל עם טיפות ולהוריד את הלחץ. מכיוון שמה שאת מתארת - לחץ גבוה באישה צעירה עם עין אדומה - זה לא מקרה ״רגיל״ של גלאוקומה, אני מייעץ לך להבדק ולהתייעץ עם רופא עיניים שמוגדר כמומחה בגלאוקומה. בדיקת שדה ראייה אכן דרושה במסגרת הברור והמעקב. שימוש בטיפות להורדת לחץ תוך עיני הוא לרב בטוח מאד. פכימטריה הינה פרוצדדורה פשוטה מאד ולא כואבת.

נעמי שלום רב, ממצאי הOCT מעידים על הידקקות מוקדית של סיבי עצב הראייה ב2 העיניים. יש לעבור בדיקת שדה ראייה 24-2 ומעקב של לחץ תןך עיני כדי לשלול בעייה בעצבי הראייה. בברכה, פרופ' ישראל קרמר

ענבל שלום רב, לא ניתן לשמור על הידקקות זו ולא לטפל בה ישירות, אך יש לעקוב אחר לחץ תוך עיני ולעבור בדיקת שדה הראייה כדי לשלול גלאוקומה, שזו מחלה שעלולה להיות מלווה בהידקקות שכבת סיבי העצב מסביב לעצב הראייה ופגיעה בשדה הראייה ואז ניתן לטפל ע"י טיפות מיוחדות למחלת הגלאוקומה. בברכה, פרופ' קרמר ישראל

נכון. קיעור בעצב הראייה כשלעצמו אינו מעיד בהכרח על מחלה. יש “קיעור פיזיולוגי” גדול מולד, במיוחד בעיניים עם דיסקה גדולה. מה שקובע הוא האם יש סימני נזק לסיבי העצב או שינוי במעקב לאורך זמן. מה חשוב באמת להערכה: • OCT של RNFL/‏GCC – מעיד על עובי סיבי העצב; נורמלי ויציב מפחית מאוד חשד. • בדיקת שדה ראייה – חיפוש דפוסים אופייניים לגלאוקומה. • מדידות לחץ תוך־עיני, עובי קרנית, היסטוריה משפחתית ובדיקה קלינית של ה־rim (כללי ISNT) וא־סימטריה בין העיניים (>0.2 בקאפ־דיסק מעלה חשד). אם ה-OCT תקין, השדות תקינים והלחץ תקין/מבוקר – לרוב אין סיבה לדאגה גם אם הקיעור גדול. המעקב חשוב כדי לוודא שאין שינוי. ועדיין, כן: ייתכן אדם עם קיעור קטן יחסית שיפתח גלאוקומה (למשל גלאוקומה בלחץ תקין). לכן לא הגודל המוחלט של הקיעור קובע, אלא נזק לשכבות העצבים ודפוסי שינוי לאורך זמן. השורה התחתונה: קיעור גדול ≠ גלאוקומה. מאבחנים על סמך מבנה (OCT/פונדוס), תפקוד (שדה ראייה), לחץ וסיכון, ובעיקר לפי מגמה לאורך זמן. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

קיעור בדיסקה הוא צורתו הטבעית של ראש עצב הראייה. את הקיעור עצמו אי-אפשר “לתקן” או להשיב לאחור אם נגרם דלדול סיבים; המטרה היא לעצור התקדמות אם יש. קיעור של 0.6 יכול להיות נורמלי אצל חלק מהאנשים (במיוחד בבעלי דיסקה גדולה או קוצר ראייה), ורק מעקב לאורך זמן קובע אם מדובר במבנה מולד יציב או בנזק נרכש. כדי למנוע מהקיעור לגדול מטפלים בסיבת-השורש, לרוב הפחתת הלחץ התוך-עיני אם יש חשד לגלאוקומה: טיפות להורדת לחץ, לייזר טרבקולופלסטי, ולעיתים ניתוח – לפי הצורך והמעקב. אין מאכל או תוסף שהוכח שמקטין קיעור; אורח חיים כללי כן חשוב: פעילות אירובית מתונה סדירה מועילה לבריאות העין והכלי-דם, הימנעות מעישון, איזון לחץ דם וסוכרת, טיפול בדום נשימה בשינה אם קיים, שימוש זהיר בסטרואידים (עלול להעלות לחץ בעין), והימנעות מהיפוכי-ראש/מאמץ ולסאלבה ממושך. קפאין במנות גדולות יכול להעלות לחץ זמנית אצל חלק מהאנשים. בכי אינו גורם להגדלת קיעור; לכל היותר עלייה קטנה וחולפת בלחץ שאינה מזיקה. האם “מרגישים” קיעור? לא. קיעור אינו כואב. כאב עיני שייך בדרך-כלל לבעיות אחרות; חריג הוא התקף סגירת-זווית עם לחץ גבוה מאוד – מצב חד וכואב הדורש טיפול מיידי. איך יודעים אם הקיעור מולד או נרכש? אין בדיקה אחת שמכריעה בוודאות. משלבים היסטוריה וצילומים קודמים אם יש, OCT של RNFL/GCIPL, בדיקת שדה ראייה ומעקב סדרתי. קיעור גדול אך יציב לאורך זמן עם שכבת סיבים ועובי תקינים ושדה תקין – סביר שהוא פיזיולוגי. קיעור שמתרחב עם הידקקות סיבים ו/או פגיעה בשדה – מרמז על נזק גלאוקומטי מתקדם. מה נכון לעשות עכשיו? לקבוע קו-בסיס מסודר אצל מומחה גלאוקומה: מדידות לחץ בשעות שונות, פאכימטריה (עובי קרנית), OCT RNFL/GCIPL, שדה ראייה וצילומי דיסקה; לקבוע “לחץ יעד” מעשי ולהיצמד לטיפול ולמעקב. כך מאתרים בזמן כל שינוי ומונעים התקדמות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

גודל הקיעור (Cup-to-Disc Ratio) של עצב הראייה יכול להיות תקין גם כשהוא קטן וגם כשהוא גדול, כל עוד הוא פרופורציונלי לגודל הדיסק ויציב לאורך זמן. לרוב, קיעור קטן או בינוני נחשב "בטוח" יותר מבחינת חשד לגלאוקומה, אך גם קיעור גדול יכול להיות נורמלי אם הוא מולד ואינו מלווה בדלדול סיבי עצב. כדי להבדיל בין קיעור מולד לנרכש אין בדיקה אחת שיכולה לקבוע בוודאות. האבחנה נעשית על סמך שילוב נתונים: בדיקת היסטוריה רפואית, השוואה לצילומים קודמים אם קיימים, OCT להערכת עובי שכבת סיבי העצב (RNFL) והאם קיימת הידקקות אופיינית, וכן בדיקת שדה ראייה. לרוב זו הערכה קלינית, לא קביעה חד-משמעית. בגיל ההתבגרות, סיבי עצב הראייה אינם מתרבים או "מתחדשים" לאחר שנפגעו — מערכת העצבים המרכזית אינה משקמת את עצמה בדרך זו. עם זאת, במידה ואין פגיעה, סיבי העצב מתארגנים ומתפקדים בהתאם לגדילת העין, כך שהמראה יכול להשתנות פיזיולוגית במהלך ההתפתחות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

אכן, אצל חלק מהצעירים עם תסמונת פיזור הפיגמנט (Pigment Dispersion Syndrome), ייתכן שהלחץ התוך-עיני יורד עם הגיל. זה קורה כי עם הזמן הקשתית מפרישה פחות פיגמנט, ולכן יש פחות חסימה של זווית הניקוז בעין. לכן, ייתכן שאדם שסבל מלחץ גבוה בצעירותו, יראה ערכים תקינים בהמשך חייו. אבל – וזה חשוב: גם אם הלחץ מתייצב בטווח התקין, הנזק לגלאוקומה (פגיעה בעצב הראייה) עלול להמשיך להתרחש, במיוחד אם כבר יש קיעור מוגבר או הידללות בסיבי עצב. מה ניתן לעשות? מעקב סדיר אצל רופא עיניים או גלאוקומטולוג – כולל בדיקת שדה ראייה ו-OCT. בדיקות לחץ תקופתיות, גם אם הוא נראה תקין – חשוב לבדוק האם יש תנודתיות או עליות סמויות. במידת הצורך – טיפול מונע בלחץ תוך עיני (גם אם ערכיו בנורמה) אם קיימים סימני נזק פרוגרסיבי. בשורה התחתונה: גם אם הלחץ יורד עם הגיל – חשוב להיות במעקב כדי לוודא שהנזק לא מתקדם.

שלום לך, לרוב אין קשר ישיר בין שחלות פוליציסטיות (PCOS) לבין בעיה בעצב הראייה כמו חיוורון או קעור מוגבר. עם זאת, קיימת תסמונת נפרדת שנקראת יתר לחץ תוך גולגולתי אידיופתי (IIH), שיכולה לגרום ללחץ על עצב הראייה. IIH שכיחה יותר בנשים בגיל הפוריות, במיוחד עם עודף משקל – אבל היא יכולה להופיע גם במשקל תקין. אם יש שינויים בעצב הראייה כמו חיוורון או קעור מוגבר – בהחלט יש מקום להערכה נוירואופתלמולוגית. זה לא קשור דווקא לשחלות הפוליציסטיות, אלא לממצאים החשובים בעצב עצמו. מומלץ: לבצע צילום OCT של עצב הראייה בדיקת שדה ראייה ואם יש חשד ל-IIH – גם הדמיה (MRI מוח עם FLAIR + MRV) ולעיתים ניקור מותני בקיצור – שחלות פוליציסטיות כשלעצמן לא גורמות לפגיעה בעצב הראייה, אבל אם יש ממצאים מדאיגים – כן, כדאי להיבדק בהקדם ע"י נוירואופתלמולוג. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

פלקווניל (Hydroxychloroquine) עלול, בשימוש ממושך ובמינון מצטבר גבוה, לפגוע ברשתית. אך מה שאתה מתאר – נקודה שחורה שזזה עם תנועת העין – נשמע יותר כמו פלוטר (floaters), תופעה נפוצה שאינה בהכרח קשורה לפלקווניל. פלוטרים נגרמים משינויים בזגוגית העין, ולעיתים בולטים יותר כשעייפים או במבט לרקע בהיר. עם זאת, בגלל השימוש בפלקווניל, חשוב שלא להתעלם מזה. מומלץ לבצע בדיקת עיניים מקיפה עם הרחבת אישונים, כולל בדיקת רשתית ו-OCT של המקולה, כדי לשלול שינויים מוקדמים הקשורים לתרופה או לקרע ברשתית. אם טרם בוצע, כדאי גם לקבוע בדיקת שדה ראייה (10-2) אחת לשנה ולוודא שהמינון של פלקווניל מותאם למשקל גופך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

המונח "שדה הראייה נראה מספיק לגודל V+" מתייחס לבדיקה שבה בודקים עד כמה האדם מצליח לזהות גירויים באזורים שונים של שדה הראייה, תוך שימוש בגירוי גדול יחסית (V+). במילים פשוטות, זה אומר שהבדיקה בוצעה עם גירוי מוגדל (ולא הגירוי הרגיל והקטן), ועם זאת הצלחת לזהות את רוב או כל הגירויים – כלומר, שדה הראייה שלך נמצא בגבול התקין או שמור ברמה מספקת. המשמעות המדויקת תלויה בהקשר הרפואי: למה בוצעה הבדיקה מלכתחילה, האם מדובר במעקב גלאוקומה, נוירואופתיה, או בעיה אחרת. בכל מקרה, "שדה מספיק לגודל V+" הוא לרוב ניסוח שמרמז שהממצאים אינם חמורים, אבל כדאי להמשיך בירור בהתאם לאבחנה המקורית שלשמה נשלחת לבדיקה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אילת, כדאי לך לפנות לאוקולופלסטיקאי/ת שיודעים לנתח ארובה.

פענוח תוצאות בדיקת שדה ראייה תלוי בסיבת הבדיקה ובהיסטוריה הרפואית שלך. התוצאות משקפות את תפקוד הראייה במרכז ובהיקף. במקרה של חשד לגלאוקומה או מחלות עצביות, הרופא יחפש דפוסים אופייניים של פגיעה בשדה הראייה. מומלץ להתייעץ עם רופא עיניים מנוסה שיבחן את התוצאות יחד עם ההקשר הקליני. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

תוצאות בדיקת שדה הראייה שהצגת מצביעות על שינויים מסוימים, במיוחד בעין ימין, שעלולים להיות קשורים לגלאוקומה או למצב אחר המשפיע על שדה הראייה. להלן הפירוט: עין ימין: MD (Mean Deviation): ערך של -3.36 מעיד על ירידה קלה-בינונית בתפקוד שדה הראייה בהשוואה לנורמה. PSD (Pattern Standard Deviation): ערך של 4.2 מצביע על שינויים במבנה שדה הראייה, שיכולים להעיד על פגיעה ממוקדת. GSS (Glaucoma Staging System): שלב 2m מציין פגיעה ברמה בינונית. עין שמאל: MD: ערך של -0.6 קרוב לנורמה, ומעיד על תפקוד טוב של שדה הראייה. PSD: ערך של 2.34 מעיד על שינויים מינימליים בשדה הראייה. GSS: שלב 0, כלומר שדה ראייה תקין. מה המשמעות? בעין ימין יש הפחתה נזאלית בשדה הראייה העליון והתחתון, וערכי ה-MD וה-PSD מעידים על פגיעה מסוימת. ייתכן שמדובר בשינויים ראשוניים הקשורים לגלאוקומה או למצב אחר. בעין שמאל, שדה הראייה תקין, עם ירידה מינימלית בלבד. עלייך לגשת לבדיקה והערכה של מומחה גלאוקומה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

רופא עיניים "רגיל" או מומחה רשתית יכול לזהות סימנים ראשוניים של גלאוקומה בבדיקה שגרתית, כולל מדידת לחץ תוך-עיני ובדיקת עצב הראייה. עם זאת, מומחה גלאוקומה עשוי להיות יותר מנוסה בפיענוח בדיקות נוספות, כמו בדיקת שדה ראייה ובדיקות מתקדמות נוספות (כגון OCT של ראש עצב הראייה), שיכולות לעזור בזיהוי מוקדם ומדויק של גלאוקומה, במיוחד כאשר ישנם גורמי סיכון. אם אתה רוצה מעקב קפדני לאור השימוש בתרופות אלו, מומלץ להיוועץ במומחה גלאוקומה לפחות אחת לכמה שנים או כאשר ישנם שינויים בתסמינים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

1. לגבי הנקודה האדומה קשה לענות מאחר ויש אבחנה מבדלת רחבה. צריך להיבדק. 2. מעקב לחץ זו בדיקה שיגרתית לאבחון גלאוקומה. יש לצרף לבדיקה זו גם בדיקת מבנה עצב הראה. נכון, תתכן גלאוקומה עם לחץ תקין ואף נמוך, נכון שנזק בשדה הראיה יכול לרמז על גלאוקומה. לכן זו לא בדיקה מספיק רגישה לאבחון מוקדם. אם יש לך גורם סיכון לגלאוקומה כדאי לבצע מעקב לחץ תוך עיני, oct rnfl gcl ושדה ראיה.