תוצאות חיפוש עבור בדיקת-פיפל

שלום כדאי לפנות לבדיקה חוזרת

שלום הבדיקה תקינה

שלום דורית, אני מצטרף לגישה המתונה של בלינסון. אין שום סיבה לכריתת רחם במצבך. נטילת הפרוגסטרון בהחלט נכונה. רפואה שלמה.

מה היה בבדיקת האולטרסאונד? האם בוצעה ביופסיה מרירית הרחם (בדיקת פיפל?) בכל מקרה אם הדימום אינו נפסק יש לגשת לקבל טיפול לעצירתו והתאמת טיפול להמשך

שלום, במקרים של מחוזרים ללא ביוץ לא נוצר גופיף צהוב בשחלה שאמור להפריש פרוגטסרון טבעי, לכן יש דימומים לא סדירים וכבדים לכן רופאה נתנה לך נכון פרוגטסרון סינטטי כל שבועיים. הבנת נכון, אם זה פחות מתאים לך דברי עם רופאת נשים לגבי החדרת התקן תוך רחמי עם פרוגטסרון - מירנה, זה אמורה לעזור לך. בהצלחה!

ערב טוב, תשובתי ודעתי מבוססים רק על מה שכתבת ולא מהבדיקה הכינקולוגית שלי. היות ומדובר בשרירן שגורם לסימםטומים (אני מבין שלא נמצאה סיבה אחרת לכאבים) אזי היגיוני לבצע טיפול כירורגי ובמקרה שלך זה כריתת רחם עם כריתה מניעתית של החצוצרות. בהצלחה.

תקין

שלום חנה, 1. דימום קל אינו בהכרח ביטוי ליובש. אטרופיה נרתיקית (שינויים המתרחשים ברקמת הנרתיק לאחר גיל המעבר) יכולה בהחלט לגרום לדימום קל, אבל חשוב גם לשלול סיבות נוספות אפשריות. 2. הטיפול ההורמונלי המקומי (אובסטין / וגיפם / אינטרא-רוסה) נחשב בטוח וניתן להתחיל בטיפול גם בגילך כיוון שכמות האסטרוגן אשר נספג למערכת הדם זעומה ביותר. זאת בשונה מטיפול הניתן בטבליות לבליעה או במדבקות עוריות אשר נספג ישירות לזרם הדם ומתפזר במערכות הגוף. 3. ניתן להסתפק בטיפול בחומרי סיכה אך על פי רב הטיפול ההורמונלי יעיל יותר וההבדל מורגש. לחילופין קיים כיום טיפול למטרה זו ע"י לייזר וגינלי ייעודי שאינו מצריך הורמונים כלל ויעילותו טובה על סמך עבודות מחקר. מדובר בטיפול מרפאתי שאינו כואב ואינו מצריך הרדמה. הלייזר משפעל תאים בעומק הרקמה ובעקיפין משפר תכונות כגון אלסטיות, לחות ועוד. 4. כדאי להיבדק ע"י רופא נשים, לבצע אולטרהסאונד גינקולוגי של הרחם והשחלות ולשקול נטילת דגימה עדינה מחלל הרחם (בדיקת 'פיפל') לצורך בדיקה מעבדתית. בברכה

היסטרוסקופיה בלויי פיפל לרוב לא מקדימות את וסת, הדימום ככל הראה נובע מהפיפל ויחלוף.

יש בהחלט מקום לבצע היסטרוסקופיה מלווה בביופסיות עמוקות, בכדי להפסיק הדימום ולהמנע במידה והביופסיות תקינות מכריתת הרחם ניתן לבצע אבלציה לצריבת רירית הרחם והפסקת הדימומים

לא ברור מדוע לקח הרופא ביופסיה מרירית הרחם למצב של שרירן רחם. אין שום קשר בין השניים, וביופסיה של רירית הרחם אינה אומרת דבר וחצי דבר על טיבו של שרירן הרחם. כדאי שתקבלי הסבר מהרופא על שאלה זו, ומה הוא (או את?) למדתם מתשובת אותה בדיקה מיומה שגדלה בקצב של 1 סמ בשנה בגילך אינה דבר נדיר, אף כי יש הצדקה להתמודד עם שאלה זו, ולא דרך פורום ציבורי באינטרנט. יש לבחון את מיקומה המדוייק, ושאלות נוספות אשר עשויות להבחן כדי לקבל החלטה מושכלת.

שלום לך, בדיקת פיפל מבצעים לרוב במרפאה, יש אפשרות לבצע בדיקה מדויקת ופחות מכאיבה, שהיא היסטרוסקופיה עם ביופסיה, זה ניתן לבצע בנקל במרפאה ללא צורך בהרדמה כלשהיא, ולרוב לקבל אבחנה וביופסיה באותו מעמד. בהצלחה, ד"ר שלומי כהן מומחה בגינקולוגיה, יילוד ופוריות מנהל היחידה לניתוחים אנדוסקופיים גינקולוגיים(זעיר פולשניים) הרצליה מדיקל סנטר, רמת ים 7, הרצליה פיתוח מרכז רפואי נ.א.ר.א, זבוטינסקי 155, ר"ג מתאמת קלינית :054-5485062-נורית e-mail:[email protected] web site: www.dr-cohen.co.il

כן, מציע שתפני לרופא.

אין סיבה לדאגה ובדאי שאין לכך קשר לבחילות, המידה ואין דימומים הרי שעובי של 9 ממ תוך טיפול בקליוגסט הוא בגבול התקין ורק מעט מעובה ורק ליתר ביטחון ניתן לבצע דגימה של רירית הרחם. במידה ויש דימום אז מומלצת הביופסיה

כיצד אדע מתי אני מבייצת? הדמם הוסתי מופיע באופן קבוע למדי כ- 14 יום לאחר הביוץ. על כן, אצל אישה עם מחזור סדיר, כלומר מחזור שמופיע כל 28 עד 35 יום, ניתן להעריך את מועד המחזור על ידי חישוב של אורך המחזור הממוצע בשלושת החודשים האחרונים, והחסרה של 14 יום. לדוגמא, אצל אישה שבשלושת החודשים האחרונים המחזור הופיעה אצלה, כעבור 30 יום, 26 יום ו- 28 יום, אורך המחזור הממוצע הוא 28 יום וניתן להעריך כי הביוץ שלה מתרחש סביב היום ה- 14למחזור. עם זאת, מחקרים מורים כי חישוב סטטיסטי זה של תאריך "ממוצע", לעתים קרובות אינו מזהה את מועד הביוץ במהימנות מספקת, עקב השונות הגדולה שחלה באופן טבעי ממחזור למחזור. איך ניתן לקבוע את מועד הביוץ באופן מדויק יותר? נשים עם מחזור וסת לא סדיר או נשים המעונינות לזהות את מועד הביוץ באופן מדויק יותר, יכוות להסתייע במספר שיטות. הותיקה מכולן היא מדידת חום השחר. האישה צריכה מידי יום, מתחילת המחזור, למדוד את חום גופה מיד לאחר שהתעוררה, עוד בטרם קמה ממיטתה. צפוי כי לאחר הביוץ יעלה חום הגוף בכחצי מעלה. הדבר נובע מכך שלאחר שהתרחש ביוץ הזקיק נהפך להיות "גופיף צהוב", שמפריש פרוגסטרון, שתפקידו לתמוך בהשרשת העובר ובהמשך בהריון המתפתח. שיטה זו פשוטה וזולה, אך יעילותה מוגבלת מאחר והעליה בטמפרטורת הגוף מתרחשת בדרך כלל רק אחרי הביוץ, לעתים אפילו מספר ימים לאחר הביוץ. על מנת להשיג הריון אנו מנסים דווקא לזהות את הימים שקודמים לביוץ. בנוסף, אצל חלק לא מבוטל מהנשים, ובמיוחד אלו הסובלות מקושי להרות, לא מוצאים שום קשר בין מועד הביוץ לשינויים היומיומיים בחום הגוף. כך שעבור נשים רבות מדידת חום השחר גורמת יותר לטרדה מאשר לתועלת בזיהוי הימים בהם עליהן לקיים יחסים. שיטה "טבעית" נוספת מתבססת על מעקב אחר השינויים שחלים לאורך החודש בריר המופרש על יד צוואר הרחם. בערך 5-6 ימים לפני הביוץ, הזקיק שמתפתח בשחלה מפריש כמויות עולות של אסטרוגן. תחת השפעת הורמון זה מפריש צוואר הרחם כמויות גדולות של ריר צלול, חלקלק ונמתח, בעל צמיגות נמוכה. תכונות אלה מסייעות לזרע לשרוד בריר הצוואר ולחדור לרחם. לאחר הביוץ הזקיק בשחלה יהפוך לגופיף צהוב ויפריש פרוגסטרון שבהשפעתו יופרש ריר מועט, צמיג ועויין לזרע, שימנע את חדירת הזרע לרחם. נשים רבות מצליחות לזהות את השינויים שחלים לאורך המחזור בריר המופרש לנרתיק. כך יש בידן שיטה יעילה למדי לזהות מתי מועד הביוץ מתקרב ואף מתי הוא כבר התרחש. שיטה זו אגב שימושית גם למניעת הריון על ידי זיהוי "הימים הבטוחים" בהם הסיכוי להרות נמוך. שיטה אחרת לקביעת הביוץ הנה שימוש בערכה שנמכרת ללא מרשם בכל בתי המרקחת, ומכילה מקלונים לזיהוי בשתן של הורמון ההצהבה (LH) שגורם לביוץ. השימוש בערכה לזיהוי הביוץ דומה לערכות הביתיות לבדיקת הריון. בהתקרב מועד הביוץ המשוער על הנשים לבדוק כל יום לאחר ההשכמה את השתן בעזרת המקלונים. כאשר מופיע במקלון הקו שמסמן את הפרשת הורמון ההצהבה ניתן להניח שהביוץ יתרחש כעבור כ- 24 שעות (טווח של 16 עד 48 שעות). הערכות כרוכות בעלות לא מבוטלת, במיוחד עם המחזור לא סדיר ומספר ימי הבדיקה עד לזיהוי הביוץ גדול. נשים רבות גם לא מתלהבות מהצורך לאסוף מידי בוקר דגימת שתן. ניתן לשלב בין השיטות, ולהסתייע ביומן לרישום השינויים בחום הגוף ובריר הצווארי, ואף להיעזר בו זמנית בערכה לזיהוי הורמון ההצהבה (LH) בשתן, על מנת לזהות באופן מדויק יותר את מועד הביוץ. אפשרות נוספת לאיתור מדויק של מועד הביוץ, היא לפנות לרופא הנשים ולבצע מעקב אחר הזקיקים המתפתחים בשחלות בעזרת בדיקות אולטראסאונד. שיטה זו אמינה מאד, אך מחייבת הפניה של רופא וביצוע של מספר בדיקות אולטראסאונד לאורך המחזור. לעתים נעזרים גם בבדיקות דם להורמונים אסטרדיול ופרוגסטרון על מנת להעריך את באופן מדויק ביותר את מועד הביוץ. איך אדע האם בייצתי? מקובל כי ההוכחה הודאית לכך שביוץ התרחש הינה השגת הריון. ניתן להעריך בסבירות גבוהה שהתרחש ביוץ, כאשר רמות הפרוגסטרון בדם גבוהות, כשבוע לאחר המועד המשוער של הביוץ. סימן אחר, בבדיקת אולטראסאונד, הינו הימצאות נוזל, שמקורו בזקיק שבייץ, מאחורי הרחם. יש נשים אשר חשות כאב קל בבטן התחתונה באמצע המחזור, כלומר במועד הביוץ. נשים אחרות מזהות כאמור את השינוי שחל לאחר הביוץ בריר המופרש על ידי צוואר הרחם, שהופך להיות מועט וצמיג. דגימת רירית הרחם מסייעת לאשר שהתרחש ביוץ, אך זו היא פעולה חודרנית שברך כלל אינה נחוצה. מתי כדאי לקיים יחסים על מנת להרות? מחקרים עדכניים מורים כי הסיכוי הגבוה ביותר להשגת הריון הוא כאשר מקיימים יחסי מין ביום יומיים לפני הביוץ, ולא ביום הביוץ עצמו. מאחר והזרע יכול לשרוד עד 6 ימים בתוך ריר צוואר הרחם, הרי שהסיכוי הגבוה ביותר להשגת הריון הוא כאשר מתחילים לקיים יחסים כ- 5 ימים לפני הביוץ וביום הביוץ עצמו. מאחר והמועד הטוב ביותר עבור הזרע להפרות את הביצית הוא כ- 2-6 שעות לאחר הביוץ, הרי שקיום יחסים בימים שלאחר הביוץ כבר לא יועיל בדרך כלל להשגת הריון. הדבר מורה על החשיבות הרבה עבור בני הזוג להעריך במדויק מתי הביוץ עומד להתרחש. מה התכיפות בה כדאי לקיים יחסים? קיום יחסי מין מספר פעמים במשך "החלון הפורה", כלומר בחמשת הימים שקודמים לביוץ וביום הביוץ עצמו, מעלה את הסיכוי להשגת הריון. אצל זוגות עם פריון תקין לכאורה, שיודעים בסבירות גבוהה מתי יתרחש הביוץ, נראה שעדיף לקיים בתקופה זו יחסי מין מידי יום. הדבר עדיף על קיום יחסים בתדירות נמוכה יותר, מאחר וכל יום של קיום יחסים מעלה את הסיכוי להשגת הריון. ריכוז הזרע יורד אומנם עם העלייה בתכיפות קיום יחסי המין, אך אצל מרבית הגברים הירידה בספירת הזרע לא מגיעה לסף שמפחית את התועלת שבקיום יחסים מידי יום. לא נבדק עד כה האם יש אמת בטענה כי עדיף שגברים עם נתוני זרע חלשים יקיימו יחסים לעתים פחות תכופות. מאחר וספירת הזרע מגיעה לשיאה לאחר התנזרות של כחמישה ימים, יש הגיון בהמלצה שזוגות ימנעו מקיום יחסים בחמשת הימים שקודמים ל"חלון הפורה". באופן תיאורטי הדבר ישפר את נתוני הזרע בעת קיום היחסים בימים שלפני הביוץ, למרות שתועלת זו טרם הוכחה במחקרים מבוקרים. מה התכיפות בה כדאי לקיים יחסים אם מועד הביוץ אינו ידוע? קיום יחסי מין בתדירות קבועה, כל שניים שלושה ימים, אמור לתת חשיפה מספקת של הביצית לזרע, גם כאשר מועד הביוץ אינו ידוע. עם זאת, עבור זוגות רבים נוח יותר לקיים יחסים בתדירות גבוהה סביב מועד הביוץ המשוער, מאשר לקיים יחסים לאורך פרק של שבועות בתדירות קבועה.

שלום, חסרים קצת פרטים. האם את לא פעילה מינית כעת או שאף פעם לא היית פעילה מינית? בישראל, כל אשה מעל גיל 25, שהיתה מתישהו בחייה פעילה מינית, אמורה לבצע סקר צוואר רחם לפי התכנית הלאומית. לפיכך, אם מעולם לא בצעת בדיקת סקר צוואר הרחם, ההמלצה הינה לבצע, ללא קשר לדימום בין וסתי. בכל אופן, דימום בין וסתי יכול להיות כתוצאה ממספר גורמים ולכן חשוב לגשת להבדק ע"י גינקולוג/ית. הבדיקה לרוב תכלול גם אולטרסאונד אגני ולעתים גם דגימת רירית הרחם. בהצלחה.

תודה על פנייתך. לפי הנתונים בשאלה, תשובת הפיפל הינה שפירה. המשך הטיפול יקבע לפי התסמינים שלך, תלונות נלוות ונתונים נוספים שלא מצויינים. אני ממליצה לקבוע תור לרופא מטפל לשקול המשך טיפול ובנתיים את יכולה להיות רגועה.

הי, בדיקת פיפל נוטלת דגימה קטנה מרירית הרחם כך שהווסת אמורה להגיע במועדה. בשל הבדיקה ייתכנו אולי שינויים במאפייניה (כמות ומשך הדימום)

שלום לך פיפיל לא יפריע לסדירות הוסת

היי מירי. את אמורה לקבל מחזור כמתוכנן. הפיפל לא אמור לשנות את התאריך! בהצלחה עם התשובה הפתולוגית !

גם בדיקת פיפל מאבחנת גדול ברירית הרחם כנראה הרופא רצה להיות בטוח

הי, כל תופעה חריגה היא סיבה לדאגה כלשהי. הדרך הנכונה לנהוג היא להבדק על ידי רופא נשים שיפנה לבדיקות הנכונות. במקרה שלך נכון לחזור על בדיקת פאפ ואולטראסאונד ולשקול דגימת רירית הרחם (פיפל) או היסטרוסקופיה.

מכיון שבדיקת ב PAP והקולפוסקופיה יצאו תקינות הסיכוי לבעיה משמעותית קטן ביותר ורב הסיכויים שבדיקת הפיפל גם תצא תקינה אז נראה לי שאת יכולה להיות רגועה מאד שאין כל בעיה

איני יכול להתייחס למה עשו או לא עשו בדיקה זו או אחרת, אלא רק להתייחס למה שאת מתארת. א. בדיקת אולטרהסאונד במכון של הקופה זה הדבר הנכון והחשוב לבצע בשלב זה. הציוד בד״כ טוב יותר מאשר במרפאה פרטית והביצוע ג״כ בד״כ איכותי יותר. רק על בסיס מידע זה אפשר לדעת אם יש רך שרירן (מיומה(, מה גודלה ומיקומה. מ. הסיכוי שזה מקור הדימום, ומ. נכון לעשות בהתאם. בלי מידע זה, הכל ספקולציות חסרות בסיס. ב. מדוע נעשתה בדיקת ״פיפל״ (דגימת רירית רחם) ? כי היא מספקת מידע משלים לנ״ל. ג. משך הזמן שיש להמתין עד לתשובה אינו ״בירוקרטיה״ אלא משך הזמן שלוקת לעבד את הדגימה במעבדה נמשך בד״כ כ 2-3 שב׳ לסיכום: איני מספק ״ גלולות הרגעה״ אבל אם תבוצענה בדיקות אלה הסיכוי שהכל יסתדר גבוה הרבה יותר מהסיכון שיש סיבה לדאגה. בהצלחה. פרופ׳ יונה תדיר