תוצאות חיפוש עבור אנמיה-מאקרוציטית

שלום שבוע 28 להריון, חולת קרוהן לא פעיל פנטזה בלבד במינון נמוך מאוד. בבדיקת דם: המוגלובין 10.5 MCV - 100.4 MCH-33 HCT-32 B12-412 חומצה פולית גדול מ 40 TSH - 3.14 אציין שידועה לי בעיית ספיגה של ברזל, סידן, אבץ וטימין די ולכן כאשר ההמוגלובין החל לרדת בחודשיים האחרונים התחלתי לקחת מי ברזל כמעט כל יום בנוסף לפרנטל שלוקחת קבוע יותר משנה. האם יש הסבר לאנמיה לאור mcv? תודה

אשמח מאד להסבר אחת ולתמיד איך מאתרים אנמיה מאקרוציטית לפי בדיקות הדם, ויותר מכך - איך מטפלים בה? תודה

בת 25 צלולה עצמאת ללא מחלות רקע בריאה ללא טיפול תרופתי קבוע . בבדיקת מעבדה שיגרתית התגלה הימוגלובין 10.5 , אין לויקוציטוזיס , תפקודי כליות וקרישה תקינים , mcv 86 , ברזל 30. הורחב בירור ונקלח פירטין , טרנספירין , b12 , tsh , t3t4 שהכל חזר תקין . מה יכול להיות הסיבה ?? תודה

שלום, שבוע 29 להריון, חולת קרוהן לא פעיל פנטזה בלבד במינון נמוך מאוד. בבדיקת דם: HB- 10.2 (לפני ההריון היה 12.5 אחרי כחצי שנה פרנטל) WBC- 7.1 RBC- 3.06 (לפני ההריון היה 4) %HCT- 30.6 (לפני ההריון היה 39%) MCH- 33.4 (לפני ההריון היה 30.8) MCV- 100.1 (לפנ ההריון היה 94) PLT - 134 (לפני ההריון היה 165) COOMBS INDIRECT- NEG COOMBS DIRECT-NEG HAPTOGLOBIN- 33 (טווח בין 30 ל 200) TRANSFERRIN- 287 TSH- 3.14 B12- 343 FOLIC ACID- 30 IRON- 99 לוקחת כבר יותר משנה פרנטל (פלוס מי ברזל לסירוגין בחודשיים האחרונים). השינויים בכדוריות הדם האדומות הדרגתיים ב7 חודשי ההריון (כמעט ליניארי). מה מקור האנמיה? האם עליי לקחת תוספים מסויימים? האם יש צורך ביעוץ המטלוגי או שההריון משבש את המדדים בטווח המוכר והסביר? חוששת מפגיעה בהתפתחות העובר. תודה

שלום וברכה דוקטור, אני תוהה האם כדאי לבדוק היתכנות לזאבת על פי הנתונים הבאים? בפרט לאור הנוגדני ANA שנמצאו, אבל לא רק. כותב כל מה שנראה רלוונטי: אישת בת 93. סימפטומים: - עייפות ותשישות קשה כבר מעל לחודש. טוענת שמרגישה כאילו סחטו אותה פיסית. לא עובר ונמשך כל היממה. - לאחרונה נשמע שיש לה איזה קוצר או כובד בנשימה. זה די בולט כלפי חוץ כששומעים אותה מתנשמת. - בצקות – כפות הרגליים שלה מאוד נפוחות. יש עליהן גם כמו כתמים או שטפי דם פנימיים שכאלו בצבע כחול-סגול. גם זה נמשך כבר לפחות כמה ימים. נתונים קליניים: כליות – קריאטינין היה 2.15 וירד לאחרונה ל-1.35. אוריאה – 95 חומצה אורית – 8.66 סידן קצת גבוה – 10.82 נוגדנים – נמצאו נוגדני ANA ממה שכתוב. בשתן בהערות של הבדיקה כתוב שנמצאו נוגדנים פוליקלונלים + עקבות אלבומין. אלו כמה מהנתונים מהבדיקת דם: ANTINUCLEAR Ab_(ANA) – חיובי ANA TITER – חיובי>=1:160 ANA PATTERN – CYTOPLASMIC SSA >8.0 SSA-52 >8.0 כל השאר כתוב תחת קטן מ-0.2. DNA (ds) Ab קטן מ-1, להבנתי זה תקין. הורמון PTH – 130 (אם רלוונטי) המטולוגיה – המוגלובין היה 11.3 ועכשיו 11.6 כך שיש אנמיה קלה. הספירת דם שלה נראית בסדר, אבל יש 2 נתונים גבוהים מאוד אם רלוונטיים לזאבת: 10.8 - MACRO% אחוז מאקרוציטוזיס היפוכרומיה – 31.8HYPO% בנוסף: LYM% - 14 % - NEUT% 80.6 % מה דעתך? רלוונטי לבדוק יותר את הכיוון הזה של זאבת? תודה רבה!

היי קיבלתי עכשיו תוצאות של בדיקות דם. הכל תקין למעט סעיף המונוציטים שהוא 12.5% שהנורמה היא 125 האם זה בסדר? הסטורית הממוצא שלי עמד על 9%.. להלן שאר התוצאות- 8.3 K/ul 4.8 8.3 10.8 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - (WHITE BLOOD CELLS) WBC שם הבדיקה בעברית: ספירת כדוריות דם לבנות. מה בודקים? מבררים מהי כמות הכדוריות הדם הלבנות בדם. סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה כדוריות דם לבנות? הכדוריות הלבנות הן החיילות הקטנות של המערכת החיסונית בגופנו, והן נלחמות בפולשים ובהם: חיידקים, נגיפים ותאים סרטניים. מתי מומלץ לעשות את הבדיקה? כשיש חשד למחלה זיהומית או לאלרגיה. הבדיקה יכולה גם לסייע באבחון כשלים או מחלות של המערכת החיסונית. מה אומרות התוצאות? ערכים נמוכים מהנורמה יכולים להצביע על ירידה משמעותית בכמות תאי הדם הלבנים (לויקופניה). זה יכול להיות מצב חולף שנגרם ממחלה נגיפית (ויראלית) או לאחר שימוש בתרופות מסוימות. במקרים קיצונים יותר זה עלול להיות תוצאה של זיהומים קשים, מחלות נגיפיות שונות כמו איידס או אפילו גידולים סרטניים. ערכים גבוהים מהנורמה יכולים להצביע על זיהום שנגרם עלידי חיידק, נגיף או טפיל. ניתן ללמוד על אופי הזיהום מסוג כדוריות הדם הלבנות שבמספר שלהן נרשם הגידול. אם הערכים גבוהים בצורה קיצונית, יש לפנות לרופא המשפחה לבירור נוסף כדי לשלול סרטן הדם (לוקמיה). לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. בהריון? מדריך לפענוח בדיקות דם של נשים בהריון • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב RBC 5.12 M/ul 4.70 5.12 6.10 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - RED BLOOD CELLS (RBC) שם הבדיקה בעברית: ספירת כדוריות דם אדומות. מה בודקים? מבררים מהו מספר כדוריות הדם האדומות בדם. סוג הבדיקה: בדיקת דם. מהן כדוריות הדם האדומות? הכדוריות האדומות הן המרכיב העיקרי של הדם שגם נותן לו את הצבע האדום. התפקיד שלהן חשוב מאד בתהליך הנשימה – הן קושרות חמצן מהריאות (באמצעות ההמוגלובין) ומובילות אותו לרקמות הגוף, קולטות פחמן דוחמצני מתאי הגוף השונים ופולטות אותו בחזרה לריאות. מתי מומלץ לעשות את הבדיקה? כשיש חשד לירידה ברמת הכדוריות האדומות, כמו במקרי אנמיה שהמאפיינים שלה הם: חולשה, חיוורון, עייפות ודופק מהיר. הבדיקה מומלצת גם כשיש חשד לייצור מוגבר של כדוריות אדומות (פוליציטמיה). מה אומרות התוצאות? ערכים נמוכים מהנורמה יכולים להצביע על אנמיה. ישנן כמה סיבות שיכולות לגרום לאנמיה וביניהן: • דימום. • מחלה של מוחהעצם או מחלה בדם (מחלה המוליטית). • חוסר בברזל, בחומצה פולית או בוויטמין B12. ערכים גבוהים מהנורמה יכולים להצביע על ייצור מוגבר של כדוריות אדומות (פוליציטמיה). תוצאות כאלה מתקבלות בדרך כלל בקרב מעשנים, בחולים במחלות ריאה או במחלה של מוחהעצם. לפעמים גם התייבשות או צום ללא שתיית נוזלים יכולים לגרום לעלייה ברמת הכדוריות האדומות בדם. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. בהריון? מדריך לפענוח בדיקות דם של נשים בהריון • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב HB 15.5 g/dl 13.5 15.5 17.5 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - HEMOGLOBIN (HGB) שם הבדיקה בעברית: בדיקת המוגלובין. מה בודקים? מבררים מהי רמת ההמוגלובין בדם. סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה המוגלובין? מולקולה שנמצאת בתוך כדורית הדם האדומה ושנושאת את החמצן מהריאות אל הרקמות בגוף. מתי מומלץ לעשות את הבדיקה? כשיש חשד לאנמיה, שאחד מהמאפיינים שלה הוא ירידה ברמת ההמוגלובין. מה אומרות התוצאות? ערכים נמוכים מהנורמה יכולים להצביע על אנמיה. ישנן כמה סיבות שיכולות לגרום לאנמיה וביניהן: • דימום. • מחלה של מוחהעצם או מחלה בדם (מחלה המוליטית). • חוסר בברזל, בחומצה פולית או בוויטמין B12. • אצל נשים הרות ההמוגלובין נמוך מעט כחלק מהשינויים הטבעיים בתקופת ההריון. ערכים גבוהים מהנורמה יכולים להצביע על ריבוי של תאי דם אדומים (פוליציטמיה). המצב הזה שכיח בדרך כלל אצל מעשנים ואצל חולים במחלותריאה או במחלות של מוחהעצם. ערכים גבוהים מתקבלים גם כתוצאה מהתייבשות לאחר צום ללא שתיית נוזלים – אז הריכוז של תאי הדם האדומים בדם עולה. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. בהריון? מדריך לפענוח בדיקות דם של נשים בהריון • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב HCT 44.7 % 42.0 44.7 52.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - HEMATOCRIT (HCT) שם הבדיקה בעברית: בדיקת המטוקריט. מה בודקים? מבררים איזה נפח תופסות כדוריות הדם האדומות בדם. סוג הבדיקה: בדיקת דם. מתי מומלץ לעשות את הבדיקה? כשיש חשד לריבוי תאי דם אדומים (פוליציטמיה) או חשד לאנמיה. מה אומרות התוצאות? ערכים נמוכים מהנורמה יכולים להצביע על אנמיה, המתבטאת בין היתר בחולשה, בעייפות ובחיוורון. ישנן כמה סיבות שיכולות לגרום לאנמיה וביניהן: • דימום. • מחלה של מוחהעצם או מחלה בדם (מחלה המוליטית). • חוסר בברזל, בחומצה פולית או בוויטמין B12. • אצל נשים הרות התוצאות נמוכות כחלק מהשינויים הטבעיים בהריון. ערכים גבוהים מהנורמה עלולים להצביע על ריבוי של תאי דם אדומים (פוליציטמיה). המצב הזה שכיח בדרך כלל אצל מעשנים ואצל חולים במחלותריאה או במחלות של מוחהעצם. ערכים גבוהים מתקבלים גם כתוצאה מהתייבשות לאחר צום ללא שתיית נוזלים - אז הריכוז של תאי הדם האדומים בדם עולה. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. בהריון? מדריך לפענוח בדיקות דם של נשים בהריון • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב MCH 30.3 pg 26.0 30.3 31.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - MCH שם הבדיקה בעברית: כמות ההמוגלובין בכדורית הדם. מה בודקים? מבררים מהי כמות ההמוגלובין הממוצעת בכל כדורית דם אדומה. סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה המוגלובין? מולקולה שנמצאת בתוך כדורית הדם האדומה שנושאת את החמצן מהריאות אל הרקמות בגוף. מתי מומלץ לעשות את הבדיקה? כשיש חשד לאנמיה, שאחד מהמאפיינים שלה הוא ירידה ברמת ההמוגלובין – הבדיקה מסייעת באבחון הסיבה לאנמיה. מה אומרות התוצאות? ערכים נמוכים מהנורמה יכולים להצביע על חוסר בברזל או על הפרעה בייצור ההמוגלובין (תלסמיה). ערכים גבוהים מהנורמה יכולים להצביע על חוסר בוויטמין B12, או על חוסר בחומצה פולית. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. בהריון? מדריך לפענוח בדיקות דם של נשים בהריון • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב MCHC 34.7 g/dl 33.0 34.7 36.7 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - MCHC שם הבדיקה בעברית: בדיקת ריכוז ההמוגלובין בכדורית הדם. מה בודקים? מבררים מהו ריכוז ההמוגלובין בנפח מסוים של תאי דם אדומים. התוצאה של הבדיקה הזו היא למעשה חישוב של שתי בדיקות אחרות. לוקחים את רמת ההמוגלובין (בדיקת HGB) ומחלקים אותה ברמת המטוקריט (בדיקת HCT). סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה המוגלובין? מולקולה שנמצאת בתוך כדורית הדם האדומה שנושאת את החמצן מהריאות אל הרקמות בגוף. מתי מומלץ לעשות את הבדיקה? • כשיש חשד לאנמיה, שאחד מהמאפיינים שלה הוא ירידה ברמת ההמוגלובין. • במהלך ההריון ולאחר הלידה. • לפני ניתוח. • כחלק מבדיקות תקופתיות שיש לעשות בהתאם לגיל. מה אומרות התוצאות? חריגה קלה בערך הזה בלבד לא מצביעה על בעיה מסוימת, בעיקר אם התוצאות של בדיקות אחרות שעשיתם: MCV וMCH תקינות. ערכים נמוכים מהנורמה יכולים להצביע על חוסר בברזל או על הפרעה בייצור ההמוגלובין (תלסמיה). ערכים גבוהים מהנורמה יכולים להצביע על חוסר של ויטמין B12, או על חוסר בחומצה פולית. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. בהריון? מדריך לפענוח בדיקות דם של נשים בהריון • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב RDW 12.7 % 11.0 12.7 16.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - RDW שם הבדיקה בעברית: בדיקת השונות של נפח תאיהדם האדומים. מה בודקים? אם רוב תאי הדם האדומים זהים זה לזה בנפח שלהם, או להפך - שונים זה מזה. אם הערכים נמוכים – נפח התאים אחיד יותר. אם הערכים גבוהים – נפח התאים שונה יותר. בדיקת השונות של נפח תאי הדם האדומים היא חלק מבדיקה רחבה יותר שנקראת "ספירת דם". סוג הבדיקה: בדיקת דם. למה מיועדת הבדיקה? התוצאה מסייעת לרופא לאתר את הסיבה לאנמיה. מה אומרות התוצאות? לערכים נמוכים מהנורמה אין בדרךכלל משמעות והם לא מסייעים באבחון הבעיה. ערכים נמוכים מהנורמה אצל חולי אנמיה מרמזים שהסיבה לאנמיה היא כנראה בעיה בכלי הדם (בעיה המטולוגית), כגון: מחלות של הדם, פגם בייצור המוגלובין (תלסמיה) או מחלות של מוח העצם. ערכים גבוהים מהנורמה אצל חולי אנמיה מצביעים על זה שהגוף מנסה לתקן את האנמיה - הוא מייצר במרץ תאי דם צעירים שלהם יש נפח גדול יותר (ולכן רואים בבדיקה שונות גדולה יותר בין התאים). ערכים גבוהים יכולים להופיע גם אצל אנשים שסובלים ממחלות כבד כרונית, במטופלי כימותרפיה וכתוצאה ממחלות שונות. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. בהריון? מדריך לפענוח בדיקות דם של נשים בהריון • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב MCV 87.3 fL 80.0 87.3 94.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - MCV שם הבדיקה בעברית: בדיקת נפח כדורית דם. מה בודקים? בבדיקה מבררים מהו הנפח הממוצע של כדורית הדם האדומה. סוג הבדיקה: בדיקת דם. מתי מומלץ לעשות את הבדיקה? כשרוצים לבדוק מהי הסיבה לאנמיה. מה אומרות התוצאות? נפח הכדורית מרמז לנו על סוג האנמיה: אנמיה מיקרוציטית (נפח כדורית הדם הוא קטן): מופיעה לרוב בגלל חוסר בברזל, אך לעיתים גם בגלל מחלות כליה שונות, בעיות גנטיות או לאחר דימום רב. אנמיה נורמוציטית (נפח כדורית הדם הוא רגיל): במקרה הזה כדוריות הדם תקינות, אך קצב הייצור שלהן נמוך. המצב הזה יכול לקרות לאחר שימוש בתרופות מסוימות, או לאחר חשיפה לחומרים כימיים, או כתוצאה ממחלה אוטואימונית, מחלה כרונית או מחלה של מוחהעצם. אנמיה מקרוציטית (נפח כדורית הדם הוא גדול): מופיעה לרוב בגלל חוסר בוויטמין 12B, או חוסר בחומצה פולית, או עקב בעיה בבלוטת התריס. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. בהריון? מדריך לפענוח בדיקות דם של נשים בהריון • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב NEUT% 50.5 % 40.0 50.5 75.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - NEUTROPHILS% שם הבדיקה בעברית: אחוז נויטרופילים. מה בודקים? מבררים מהו אחוז הנויטרופילים מסך תאיהדם הלבנים. סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה נויטרופילים? סוג של תאי דם לבנים. מתי מומלץ לעשות את הבדיקה? כאשר יש עלייה או ירידה בסך תאיהדם הלבנים וכשעולה חשד לזיהום חיידקי. מה אומרות התוצאות? ערכים נמוכים מהנורמה מצביעים על ירידה משמעותית במספר הנויטרופילים (נויטרופניה). זה יכול לקרות מסיבות רבות, כמו: שימוש בתרופות מסוימות, נוכחות של זיהומים נגיפיים או חיידקיים, בעיות במוחהעצם, ובמקרים נדירים בלבד - תהליכים סרטניים. נויטרופניה חושפת את הגוף שלנו לזיהומים חיידקיים. ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על עלייה משמעותית במספר הנויטרופילים (נויטרופיליה). הסיבה לכך היא לרוב נוכחות של זיהום חיידקי. אם חום הגוף עולה, ובספירת הדם מזהים עלייה בנויטרופילים, מסיקים שמקור הזיהום הוא חיידקי ולא נגיפי, ומציעים טיפול אנטיביוטי לפי שיקול הדעת של הרופא המטפל. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. בהריון? מדריך לפענוח בדיקות דם של נשים בהריון • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב LYM% 34.9 % 20.0 34.9 50.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - LYMPHOCYTES% שם הבדיקה בעברית: אחוז לימפוציטים. מה בודקים? מבררים מה אחוז הלימפוציטים מסך תאי הדם הלבנים. סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה לימפוציטים? סוג של תאי דם לבנים. מתי מומלץ לעשות את הבדיקה? כאשר יש עלייה או ירידה בסך תאי הדם הלבנים. כשאחוז הלימפוציטים עולה, עולה במקביל החשד לזיהום הנגרם מנגיף. מה אומרות התוצאות? ערכים נמוכים מהנורמה מצביעים על ירידה משמעותית במספר הלימפוציטים (לימפופניה). זה יכול לקרות כתוצאה משימוש בתרופות שונות, מזיהומים, מנוכחות של נגיפים שונים ובמקרים נדירים אף מתהליכים סרטניים. ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על עלייה משמעותית במספר הלימפוציטים, (לימפוציטוזיס). הסיבה לכך היא לרוב זיהומים נגיפיים. במקרים נדירים זה יכול לרמז גם על בעיה חמורה יותר כמו סרטן הדם או סרטן הלימפה. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. בהריון? מדריך לפענוח בדיקות דם של נשים בהריון • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב MONO% 12.5 % 2.0 12.5 12.0 12.5 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - MONOCYTES% שם הבדיקה בעברית: אחוז המונוציטים. מה בודקים? מהו אחוז המונוציטים מסך תאיהדם הלבנים. בדיקת אחוז המונוציטים היא חלק מבדיקה רחבה יותר שנקראת "ספירת דם". סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה מונוציטים? תאי דם לבנים שאחראים על הריגת חיידקים, נגיפים ופטריות. למה מיועדת הבדיקה? התוצאות של הבדיקה מסייעות לרופא לאבחן בעיה רפואית כשעולה חשד לזיהום נגיפי או חיידקי. מה אומרות התוצאות? ערכים נמוכים מהנורמה מצביעים על ירידה משמעותית במספר המונוציטים (מונוציטופניה). זה יכול לקרות בגלל הפרעה בייצור תאי הדם מסיבות שונות ובהן: תרופות, זיהומים, נגיפים שונים ובמקרים נדירים בעקבות תהליך סרטני. חוסר במונוציטים חושף את הגוף לזיהומים חיידקיים, נגיפיים ואחרים. ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על עליה משמעותית במספר המונוציטים (מונוציטוזיס). זה יכול לקרות בגלל זיהומים נגיפיים, זיהומים ממושכים כגון שחפת או דלקת חיידקית של הלב. במקרים מסוימים זה יכול גם לרמז על מחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס). לעתים נדירות ערכים גבוהים של מונוציטים מעידים על תהליכים סרטניים. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב EOS % 1.9 % 0.0 1.9 7.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - EOSINOPHILS% שם הבדיקה בעברית: אחוז אאוזינופילים. מה בודקים? מהו אחוז האאוזינופילים מסך תאיהדם הלבנים. בדיקת אחוז האאוזינופילים היא חלק מבדיקה רחבה יותר שנקראת "ספירת דם". סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה אאוזינופילים? סוג של תאי דם לבנים שמספרם עולה בדרך כלל במצבי אלרגיה שונים או בנוכחות של זיהומים טפיליים. למה מיועדת הבדיקה? התוצאות שלה מסייעות לרופא לאבחן בעיה רפואית כאשר עולה חשד לזיהום עלידי טפילים או כשיש חשד לתגובה אלרגית. מה אומרות התוצאות? ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על עליה משמעותית במספר האאוזינופילים. זה יכול להעיד על נטייה לאלרגיה (אסתמה, נזלת אלרגית, אסתמה של העור וכדומה), או על זיהומים של טפילים שונים (כגון פטריות). במקרים מסוימים ערכים גבוהים מתקבלים לאחר שימוש בתרופות שונות. במקרים נדירים זה עלול להצביע על מחלות אוטואימוניות כגון זאבת (לופוס) או דלקות מפרקים. לערכים נמוכים מהנורמה אין משמעות רפואית. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב BASO % 0.2 % 0.0 0.2 2.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - BASOPHILS% שם הבדיקה בעברית: אחוז בזופילים. מה בודקים? מהו אחוז הבזופילים מסך תאיהדם הלבנים. בדיקת אחוז בזופילים היא חלק מבדיקה רחבה יותר שנקראת "ספירת דם". סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה בזופילים? סוג של תאידם לבנים. מספר הבזופילים בדם עולה בדרך כלל במצבי זיהום ואלרגיה שונים. למה מיועדת הבדיקה? התוצאות שלה מסייעת לרופא לאבחן בעיה רפואית כאשר עולה חשד לזיהומים מסוימים, למחלות אלרגיה כגון אסתמה, נזלת אלרגית ואסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס). מה אומרות התוצאות? ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על עלייה משמעותית במספר הבזופילים. זה יכול להעיד על נטייה לאלרגיה או על התקף אלרגי פעיל. במקרים פחות שכיחים, זה יכול להעיד על אנמיה המוליטית, על מצבים דלקתיים שונים בגוף ובמקרים נדירים גם על תהליכים סרטניים. ערכים גבוהים יכולים להתקבל גם לאחר כריתת טחול. לערכים נמוכים מהנורמה אין משמעות רפואית. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב LUC% 0.0 % 0.0 0.0 4.5 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - LUC% הוספה לטבלת מעקב NEUT.abs 4.2 K/ul 1.9 4.2 8.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - NEUTROPHILS (abs) שם הבדיקה בעברית: ספירת נויטרופילים. מה בודקים: מבררים מהי כמות הנויטרופילים בדם. סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה נויטרופילים? סוג של תאי דם לבנים. מתי מומלץ לעשות את הבדיקה? כאשר יש עלייה או ירידה בסך תאי הדם הלבנים וכשעולה החשד לזיהום חיידקי. מה אומרות התוצאות? ערכים נמוכים מהנורמה מצביעים על ירידה משמעותית במספר הנויטרופילים (נויטרופניה). זה יכול לקרות מסיבות רבות, כמו: שימוש בתרופות מסוימות, נוכחות של זיהומים נגיפיים או חיידקיים, בעיות במוחהעצם, ובמקרים נדירים בלבד - תהליכים סרטניים. נויטרופניה חושפת את הגוף שלנו לזיהומים חיידקיים. ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על עלייה משמעותית במספר הנויטרופילים (נויטרופיליה). הסיבה לכך היא לרוב נוכחות של זיהום חיידקי. אם חום הגוף עולה, ובספירת הדם מזהים עלייה בנויטרופילים, מסיקים שמקור הזיהום הוא חיידקי ולא נגיפי, ומציעים טיפול אנטיביוטי לפי שיקול הדעת של הרופא המטפל. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב LYMP.abs 2.9 K/ul 0.9 2.9 4.5 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - LYMPHOCYTES (abs) שם הבדיקה בעברית: ספירת לימפוציטים. מה בודקים? מבררים מהי כמות הלימפוציטים בדם. סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה לימפוציטים? סוג של תאי דם לבנים. מתי מומלץ לעשות את הבדיקה? כאשר יש עלייה או ירידה בסך תאיהדם הלבנים בדם וכשעולה החשד לזיהום נגיפי. מה אומרות התוצאות? ערכים נמוכים מהנורמה מצביעים על ירידה משמעותית במספר הלימפוציטים (לימפופניה). זה יכול לקרות מסיבות רבות, כמו: לאחר שימוש בתרופות מסוימות, זיהומים, נוכחות של נגיפים שונים ובמקרים נדירים בלבד - תהליכים סרטניים. ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על עלייה משמעותית במספר הלימפוציטים (לימפוציטוזיס). הסיבה לכך היא לרוב נוכחות של זיהומים נגיפיים. במקרים נדירים זה יכול לרמז על בעיה חמורה יותר כמו סרטן הדם או הלימפה. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב MONO.abs 1.0 K/ul 0.2 1.0 1.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - MONOCYTES (abs) שם הבדיקה בעברית: ספירת מונוציטים. מה בודקים? מבררים מהי כמות המונוציטים בדם. סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה מונוציטים? סוג של תאי דם לבנים. מתי מומלץ לעשות את הבדיקה? כאשר יש עלייה או ירידה בסך תאיהדם הלבנים וכשיש חשד לזיהום נגיפי. מה אומרות התוצאות? ערכים נמוכים מהנורמה מצביעים על ירידה משמעותית במספר המונוציטים (מונוציטופניה). זה יכול לקרות מסיבות שונות, כמו: נטילה של תרופות שונות, נוכחות של זיהומים או נגיפים שונים ובמקרים נדירים - גם כתוצאה מתהליכים סרטניים. מחסור במונוציטים חושף את הגוף שלנו לזיהומים חיידקיים. ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על עלייה משמעותית במספר המונוציטים (מונוציטוזיס). הסיבה לכך היא לרוב זיהומים שמחוללים נגיפים או זיהומים ממושכים כמו שחפת או דלקת חיידקית של הלב. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב EOS.abs 0.2 K/ul 0.0 0.2 0.6 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - EOSINOPHILS (abs) שם הבדיקה בעברית: ספירת אאוזינופילים. מה בודקים? את כמות האאוזינופילים בדם. בדיקת ספירת אאוזינופילים היא חלק מבדיקה רחבה יותר שנקראת "ספירת דם". סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה אאוזינופילים? סוג של תאי דם לבנים. למה מיועדת הבדיקה? התוצאות שלה מסייעות לרופא לאבחן בעיה רפואית כשעולה חשד לאלרגיה או לזיהומים עלידי טפילים. מה אומרות התוצאות? ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על עליה משמעותית במספר האאוזינופילים. זה יכול להעיד על נטייה לאלרגיה (אסתמה, נזלת אלרגית, אסתמה של העור וכדומה) או על זיהומים של טפיליים שונים (כגון פטריות). במקרים מסוימים ערכים גבוהים מתקבלים לאחר שימוש בתרופות שונות. במקרים נדירים זה עלול להצביע על מחלות אוטואימוניות כגון זאבת (לופוס) או דלקות מפרקים. לערכים נמוכים מהנורמה אין משמעות רפואית. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב BASO abs 0.0 K/ul 0.0 0.0 0.1 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - BASOPHILS (abs) שם הבדיקה בעברית: ספירת בזופילים. מה בודקים? מהי כמות הבזופילים בדם. בדיקת ספירת בזופילים היא חלק מבדיקה רחבה יותר שנקראת "ספירת דם". סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה בזופילים? סוג של תאידם לבנים. מספר הבזופילים בדם עולה בדרך כלל במצבי זיהום ואלרגיה שונים. למה מיועדת הבדיקה? התוצאות שלה מסייעות לרופא לאבחן בעיה רפואית כאשר עולה חשד לזיהומים מסוימים, למחלות אלרגיה כמו: אסתמה, נזלת אלרגית ואסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס). מה אומרות התוצאות? ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על עלייה משמעותית במספר הבזופילים. זה יכול להעיד על נטייה לאלרגיה או על התקף אלרגי פעיל. במקרים פחות שכיחים, זה יכול להעיד על אנמיה המולטית, על מצבים דלקתיים שונים בגוף ובמקרים נדירים גם על תהליכים סרטניים. ערכים גבוהים יכולים להתקבל גם לאחר כריתה של הטחול. לערכים נמוכים מהנורמה אין משמעות. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב LUC abs 0.0 0.0 0.0 0.4 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - LUC הוספה לטבלת מעקב MACRO% 0.0 0.0 0.0 15.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - MACRO% שם הבדיקה בעברית: אחוז מאקרוציטוזיס. מה בודקים? מהו אחוז הכדוריות האדומות שהנפח שלהן גדול מערך מסוים. בדיקת מאקרוציטוזיס היא חלק מבדיקה רחבה יותר שנקראת "ספירת דם". סוג הבדיקה: בדיקת דם. למה מיועדת הבדיקה? התוצאה שלה מסייעת לרופא לאבחן בעיה רפואית כשעולה חשד לאנמיה או למחלות אחרות הקשורות לכדוריות הדם האדומות. מה אומרות התוצאות? ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על כך שיש יותר כדוריות דם אדומות גדולות. הנתון הזה מסייע לרופא שלך לאבחן אנמיה או מחלות אחרות הקשורות לכדוריות הדם ולכן מומלץ להתייעץ איתו. לערכים נמוכים מהנורמה אין משמעות רפואית. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב MICRO % 0.0 0.0 0.0 10.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - MICR % שם הבדיקה בעברית: מיקרוציטוזיס. מה בודקים? מהו אחוז הכדוריות האדומות שהנפח שלהן קטן מערך מסוים. בדיקת מיקרוציטוזיס היא חלק מבדיקה רחבה יותר שנקראת "ספירת דם". סוג הבדיקה: בדיקת דם. למה מיועדת הבדיקה? התוצאה מסייעת לרופא לאבחן בעיה רפואית כשעולה חשד לאנמיה או למחלות אחרות הקשורות לכדוריות הדם האדומות. מה אומרות התוצאות? ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על כך שיש יותר כדוריות דם אדומות קטנות. הנתון הזה מסייע לרופא שלך לאבחן אנמיה או מחלות אחרות הקשורות לכדוריות הדם ולכן מומלץ להתייעץ איתו. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב HYPER% 0.0 0.0 0.0 10.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - HYPER% שם הבדיקה בעברית: היפרכרומיה מה בודקים? מהו אחוז הכדוריות האדומות בדם אשר צבען האדום חזק מהנורמה. רמת הצבע האדום של הכדוריות מושפעת מכמות ההמוגלובין שבתוכן. הבדיקה היפרכרומיה נעשית כחלק מבדיקה רחבה יותר שנקראת "ספירת דם". סוג הבדיקה: בדיקת דם. מתי מומלץ לעשות את הבדיקה? כאשר רוצים לאבחן אנמיה ומחלות אחרות הקשורות לכדוריות הדם האדומות. מה אומרות התוצאות? ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על כך שיש יותר כדוריות אדומות עם ריכוז גבוה של המוגלובין. מצב זה אופייני לסוג מסוים של אנמיה או לבעיות רפואיות אחרות. לערכים נמוכים מהנורמה אין משמעות רפואית. הוספה לטבלת מעקב HYPO % 0.0 0.0 0.0 10.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - HYPO % שם הבדיקה בעברית: היפוכרומיה. מה בודקים? מהו אחוז הכדוריות האדומות אשר צבען האדום חיוור בהשוואה לצבע הנורמלי. בדיקת היפוכרומיה היא חלק מבדיקה רחבה יותר שנקראת "ספירת דם". סוג הבדיקה: בדיקת דם. למה מיועדת הבדיקה? התוצאה שלה מסייעת לרופא לאבחן בעיה רפואית כשעולה חשד לאנמיה או למחלות אחרות הקשורות לכדוריות הדם האדומות. מה אומרות התוצאות? ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על כך שיש יותר כדוריות דם אדומות חיוורות. הצבע של כדוריות הדם האדומות מושפע מרמת ההמוגלובין שבתוכן, ולכן התוצאה הזו מרמזת על רמה נמוכה של המוגלובין בכדוריות. הנתון הזה מסייע לרופא שלך לאבחן אנמיה או מחלות אחרות הקשורות לכדוריות הדם ולכן מומלץ להתייעץ איתו. לערכים נמוכים מהנורמה אין משמעות רפואית. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב MICRO%/HYPO% 0.0 0.0 0.0 10.0 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - MICRO%/HYPO% הוספה לטבלת מעקב PLT 203 K/ul 150 203 450 הערות והסבר | גרף הערות לבדיקה - PLATELETS (PLT) שם הבדיקה בעברית: בדיקת טסיות. מה בודקים? מבררים מהי רמת הטסיות בדם. סוג הבדיקה: בדיקת דם. מה זה טסיות דם? רכיבים בדם שלוקחים חלק בתהליך קרישת הדם - הטסיות אחראיות על ההיווצרות של קריש הדם הראשוני, ובכך תורמות להפסקת הדימום במקרה של פציעה. מתי מומלץ לעשות את הבדיקה? כאשר יש חשד לירידה ברמת הטסיות בדם בגלל דימומים מוגברים, או כאשר מתעורר חשד לנוכחות של אחת מהמחלות שפוגעות בתאי הדם (מחלות המטולוגיות). מה אומרות התוצאות? ערכים נמוכים מהנורמה יכולים להעיד על ייצור מופחת של טסיות, בגלל מחלה ויראלית או במקרים קיצונים יותר, בגלל מחלות שונות של מוחהעצם. יש מקרים שבהם הירידה נגרמת בגלל הרס של הטסיות. הסיבה יכולה להיות תגובה של הגוף עצמו - שמייצר נוגדנים שפוגעים בטסיות. במקרים בהם ערך הטסיות נמוך, קיימת סכנה מוגברת לדימום. ערכים גבוהים מהנורמה יכולים להצביע על ייצור יתר של טסיות במוחהעצם. מצב כזה יכול לקרות כתגובה לדימום, לאנמיה שמקורה בחוסר ברזל, לתהליך דלקתי בגוף, או בגלל אחת מהמחלות של מוחהעצם. שימו לב: אם מספר הטסיות עולה על מיליון מומלץ לפנות לרופא המשפחה שלכם ולהתייעץ כיצד לפעול. לתשומת ליבך: • חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. • ערכי הנורמה של ילדים ושל נשים בהריון עשויים להיות שונים. בהריון? מדריך לפענוח בדיקות דם של נשים בהריון • ההמלצות לא מהוות תחליף להתייעצות עם רופא. הוספה לטבלת מעקב MPV 12.8 fL

שלום ד"ר. רציתי לדעת אם אנמיה ממאירה יכולה להיות גם אם יש לי B12 תקין פלוס בבדיקות הדם האחרונות? (690) כי הרופא חושד שאולי שזה אנמיה ממאירה אבל נראלי לא הגיוני כי הB12 תקין. האם המצב יכול להיות?. תודה רבה ד"ר.

אשמח מאד להסבר אחת ולתמיד איך מאתרים אנמיה מאקרוציטית לפי בדיקות הדם, ויותר מכך - איך מטפלים בה? תודה

שלום, פונה לגבי סבי, כבן 80. ברקע ידוע על סכרת סוג 2, מאוזנת, ועל COPD קשה, מטופל בספריבה. עישון כבד מזה שנים רבות, שצומצם בשנים האחרונות. משקל יציב. כמו כן נוטל באופן קבוע אספירין 100 ומולטיויטמין. בבדיקת מעבדה שגרתית בחודש אוגוסט האחרון נמצאה אנמיה עם HB 12.4, MCV-106, RBC- 3.78.לציין שלא שינוי בהרגלי היציאות, ללא כאבי בטן, ללא שינוי במשקל, ללא דם טרי/מלנה, תיאבון טוב. בכימיה VITB12 - 930, ח.פולית מעל 40, פריטין 169, ברזל 110, טרנספרין 189. המקרוציטזוזיס (סביב 105) ידוע מזה שנים (לפחות מ2004) עפי המעבדה, כמו גם ה- RBC סביב 4 מיליון (שנים) אך לאורך השנים לא היה מלווה בירידת HB - ערכי המוגלובין בד"כ סביב 14. בבדיקה חוזרת בספטמבר המוגלובין עלה ל13.5. בבדיקת מתחילת 2012 נימצא הפרעה קלה בתפקוד בלוטת התריס : - TSH - 4.28 - מעט גבוה (נורמה 0.35-4.2) , FT4 - 14.6, FT3 - 4.2 - תקינים. ביעוץ גסטרו הומלץ לו על ביצוע קולונוסקופיה בקופה. שאלותי: 1. למה אנמיה מקרוציטית עם פריטין תקין מצריכה ביצוע קולונוסקופיה? 2. האם הפרעה קלה בתפ. התריס (מתחילת 2012) - אינה מספיקה בכדי להצביע על סיבה לאנמיה הנ"ל ? 3. האם לדעתך יתכן שיש מקרוציטוזיס עם - MCV גבוה ושה- MCV לא יורד במצבי דמם בגלל העישון? או שהיית מצפה למצוא בכל מקרה ירידה בפריטין, עלייה בטרספרין וזה לא סביר. 4. בד"כ ערכי ההמוגלובין היו סביב 14, RBC סביב 4 (נורמה במעב' מעל 4.7) - ממה נובע חוסר התאמה בין 2 הערכים? במידה ולדעתך אכן יש לבצע קולונוסקופיה- 5. מבחינת "סיכון" בביצוע קלונוסקופיה בגיל מבוגר (80) עם רקע של COPD קשה, האם יש לדעתך עדיפות בביצוע הבדיקה בבי"ח? 6. מה ההמלצה בנוטלי אספירין כמניעה ראשונית של מחלות לב - האם יש להפסיק טיפול? בתודה!!

שלום, פונה לגבי סבי, כבן 80. ברקע ידוע על סכרת סוג 2, מאוזנת, ועל COPD קשה, מטופל בספריבה. עישון כבד מזה שנים רבות, שצומצם בשנים האחרונות. משקל יציב. כמו כן נוטל באופן קבוע אספירין 100 ומולטיויטמין. בבדיקת מעבדה שגרתית בחודש אוגוסט האחרון נמצאה אנמיה עם HB 12.4, MCV-106, RBC- 3.78.לציין שלא שינוי בהרגלי היציאות, ללא כאבי בטן, ללא שינוי במשקל, ללא דם טרי/מלנה, תיאבון טוב. בכימיה VITB12 - 930, ח.פולית מעל 40, פריטין 169, ברזל 110, טרנספרין 189. המקרוציטזוזיס (סביב 105) ידוע מזה שנים (לפחות מ2004) עפי המעבדה, כמו גם ה- RBC סביב 4 מיליון (שנים) אך לאורך השנים לא היה מלווה בירידת HB - ערכי המוגלובין בד"כ סביב 14. בבדיקה חוזרת בספטמבר המוגלובין עלה ל13.5. בבדיקת מתחילת 2012 נימצא הפרעה קלה בתפקוד בלוטת התריס : - TSH - 4.28 - מעט גבוה (נורמה 0.35-4.2) , FT4 - 14.6, FT3 - 4.2 - תקינים. ביעוץ גסטרו הומלץ לו על ביצוע קולונוסקופיה בקופה. שאלותי: 1. למה אנמיה מקרוציטית עם פריטין תקין מצריכה ביצוע קולונוסקופיה? 2. האם הפרעה קלה בתפ. התריס (מתחילת 2012) - אינה מספיקה בכדי להצביע על סיבה לאנמיה הנ"ל ? 3. האם לדעתך יתכן שיש מקרוציטוזיס עם - MCV גבוה ושה- MCV לא יורד במצבי דמם בגלל העישון? או שהיית מצפה למצוא בכל מקרה ירידה בפריטין, עלייה בטרספרין וזה לא סביר. 4. בד"כ ערכי ההמוגלובין היו סביב 14, RBC סביב 4 (נורמה במעב' מעל 4.7) - ממה נובע חוסר התאמה בין 2 הערכים? במידה ולדעתך אכן יש לבצע קולונוסקופיה- 4. מבחינת "סיכון" בביצוע קלונוסקופיה בגיל מבוגר (80) עם רקע של COPD קשה, האם יש לדעתך עדיפות בביצוע הבדיקה בבי"ח? 5. מה ההמלצה בנוטלי אספירין כמניעה ראשונית של מחלות לב - האם יש להפסיק טיפול? בתודה!!

שלום רב , אני בת 18 טבעונית כחצי שנה וצמחונית כמעט שנתיים מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי נשירת שיער שלא מרפה ממני גם כשאכלתי הכל ! עשיתי בדיקות דם ואלו התוצאות : RBC 3.8 HB 13 MCH 33.0 MCV 95 MCHC 34.8 RDW 11.2 חשוב לי לציין שאני לוקחת תוסף של B 12 בערך פעם או פעמיים בשבוע .. בנוסף היו פעמיים שלקחתי תוסף זה גם כשלא הייתי צמחונית/טבעונית .. אם אכן יש לי אנמיה , האם הסיבה יכולה להיות תת חומציות בקיבה שבגללה ספיגת B12 שלי לא טובה ?

שלום רב , אני בת 18 טבעונית כחצי שנה וצמחונית כמעט שנתיים מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי נשירת שיער שלא מרפה ממני גם כשאכלתי הכל ! עשיתי בדיקות דם ואלו התוצאות : RBC 3.8 HB 13 MCH 33.0 MCV 95 MCHC 34.8 RDW 11.2 חשוב לי לציין שאני לוקחת תוסף של B 12 בערך פעם או פעמיים בשבוע .. בנוסף היו פעמיים שלקחתי תוסף זה גם כשלא הייתי צמחונית/טבעונית .. אם אכן יש לי אנמיה , האם הסיבה יכולה להיות תת חומציות בקיבה שבגללה ספיגת B12 שלי לא טובה ?

התגלה חוסר בויטמין B12 בבדיקת דם תקופתית הרופאה רשמה לי ויטמין ל3 חודשים האם זה מספיק או שעליי לקחת את הויטמין יותר משלושה חודשים?

אבי בן 80, עשה בדיקות דם , לאחר הבדיקות הרופא הפנתה אותו להמטולוג , בבדיקה נמצא לו המוגלובין 10.8 עם מאקרוציטית , הרופא רשמה אנמיה מקרוציטית ו LDH מוגבר ,דם סמוי בצואה יצא שלילי , מה אומרות הבדיקות? בתודה שוש

סבתא בת ה-87 מרגישה בשבועות האחרונים תחושת קור מוגברת מהרגיל (בחודשים האחרונים החלה נוטלת אופמרזול דרך קבע). בביקור אצל הרופא השבוע התגלה שכבר בבדיקות דם מלפני כחודש וחצי המוגלובין מתחת לנורמה ו-Macroovalocytes מעל לנורמה בשיעור 6%, בין היתר. הרופא לא כ"כ התרגש ורק אמר לחזור על הבדיקה בעוד שבועיים. השאלה אם יש לראות בחשד לאנמיה מגלובלסטית בעיה המצריכה אבחון וטיפול דחופים?

דר' אבישלום שלום, אני בשבוע ה17 להריון וההמוגלובין שלי ירד מ13.5 ל11.5. אני מרגישה עייפות שלא הרגשתי בחיים שלי והבנתי שזה כנראה כתוצאה ממהמוגלובין. הMCV שלי הוא 96 ולכן זה סוג של אנמיה מאקרוציטית, אבל בדקתי B12 והוא היה תקין לפני חודשיים. בגלל הMCV היחסית גבוה שלי אני רוצה לדעת האם לקיחת ברזל תעזור לי להתגבר על האנמיה? לפני כ3 שבועות הברזל שלי היה 139. בקיצור, אשמח לדעת מהו המינון של הרזל שאני צריכה לקחת והאם לבדוק עוד פרמטרים? תודה רבה, רוני

שלום, סבי בן 90. ברקע שלו עבר ארוע מוחי משמעותי עם חולשת פלג גוף ימני, מלפני כ- 8 שנים. בנוסף : סובל מיחר לחץ דם (מאוזן תרופתית-וזודיפ וטריטטיס). החל מלאחר הארוע - הוחל טיפול באספירין 325 מ"ג. מאז הארוע המוחי היו לפחות חמשה ארועים שנחשדו כארועים מוחים מסוג TIA או VB, (אך ללא מימצא חריף בדימות) והתבטאו בחולשה וחוסר יכולת ללכת עם שיפור ספונטני, תוך מס' ימים. בשל הארועים החוזרים שטיבם לא ברור נשקלה לפי כ- 3שנים הוספת פלוויקס- אולם הוחלט לא להוסיף לאספירין עקב מימצא קבוע של אנמיה מקרוציטית וטרומבוציטופניה (100-130 אלף יציב לאורך השנים). המטולוג חשד בזמנו כי אלו עשויים להיות משניים לתסמונת מיילודיספלסטית (MDS), שעשויה להיות מלווה לא רק בירידה מספרית של הטסיות - אלא גם בטרומבוציטופתיה, עם סיכון מוגבר לדימום, ולכן לא שונה הטיפול בנוגדי טסיות והוא נשאר על אספירין. לפני כשנה אובחן בפעם הראשונה פרפור עליות,(שלא היה קיים בעבר- נבדק אקג באשפוזים לאורך השנים) . בהולטר ל מלפני כחודש :פרפור עליותצ קבוע עם דופק 65-124, עם ממוצע 82. חשוב לי לציין כי בשנים האחרונות נטייה לדמומים תת עוריים בכפות ידיים - בכל פעם מופיעים כתמים אדומים, שמשנים צבע בהדרגה עד לחום. אין דימומים במקומות אחרים (מצורף תמונה). עקב המימצא של הפרפור העליות (שהוא כ-שנה עד שנתיים) נשקלה התחלת טיפול בנוגדי קרישה. קרדיולוג אחד נתן דעה חד משמעית - לא לטפל בנוגדי קרישה- פוחד מדימום תוך גולגולתי. נתן משמעות כבדה לגיל. קרדיולוג שני אמר שחד משמעית גם בגיל זה מומלץ לטפל בנוגדי קרישה(CHADS=4) - או קומדין או האופציה של הדבגיטרן (לכשיגיע בקרוב). קיבלנו כאמור 2 דעות הפוכות, ואיננו יודעים כיצד לפעול. רציתי לשאול אותך כנוירולוג: כיצד היית נוקט במקרה זה? האם MDS (כאמור חשד ) הינה קונטרה-אינדיקציה למתן נוגדי קרישה? במידה וכן היית מתחיל טיפול - האם יש עדיפות לדביגטראן לדעתך- בהחנה שהשקול הכספי אינו רלוונטי?

סבי בן 90. ברקע שלו עבר ארוע מוחי משמעותי עם חולשת פלג גוף ימני, מלפני כ- 8 שנים. בנוסף : סובל מיחר לחץ דם (מאוזן תרופתית-וזודיפ וטריטטיס). החל מלאחר הארוע - הוחל טיפול באספירין 325 מ"ג. מאז הארוע המוחי היו לפחות חמשה ארועים שנחשדו כארועים מוחים מסוג TIA או VB, (אך ללא מימצא חריף בדימות) והתבטאו בחולשה וחוסר יכולת ללכת עם שיפור ספונטני, תוך מס' ימים. בשל הארועים החוזרים שטיבם לא ברור נשקלה לפי כ- 3שנים הוספת פלוויקס- אולם הוחלט לא להוסיף לאספירין עקב מימצא קבוע של אנמיה מקרוציטית וטרומבוציטופניה (100-130 אלף יציב לאורך השנים). המטולוג חשד בזמנו כי אלו עשויים להיות משניים לתסמונת מיילודיספלסטית (MDS), שעשויה להיות מלווה לא רק בירידה מספרית של הטסיות - אלא גם בטרומבוציטופתיה, עם סיכון מוגבר לדימום, ולכן לא שונה הטיפול בנוגדי טסיות והוא נשאר על אספירין. לפני כשנה אובחן בפעם הראשונה פרפור עליות,(שלא היה קיים בעבר- נבדק אקג באשפוזים לאורך השנים) . בהולטר ל מלפני כחודש :פרפור עליותצ קבוע עם דופק 65-124, עם ממוצע 82. חשוב לי לציין כי בשנים האחרונות נטייה לדמומים תת עוריים בכפות ידיים - בכל פעם מופיעים כתמים אדומים, שמשנים צבע בהדרגה עד לחום. אין דימומים במקומות אחרים (מצורף תמונה). עקב המימצא של הפרפור העליות (שהוא כ-שנה עד שנתיים) נשקלה התחלת טיפול בנוגדי קרישה. קרדיולוג אחד נתן דעה חד משמעית - לא לטפל בנוגדי קרישה- פוחד מדימום תוך גולגולתי. נתן משמעות כבדה לגיל. קרדיולוג שני אמר שחד משמעית גם בגיל זה מומלץ לטפל בנוגדי קרישה(CHADS=4) - או קומדין או האופציה של הדבגיטרן (לכשיגיע בקרוב). קיבלנו כאמור 2 דעות הפוכות, ואיננו יודעים כיצד לפעול. רציתי לשאול אותך כהמטולוג: כיצד היית נוקט במקרה זה? האם MDS (כאמור חשד ) הינה קונטרה-אינדיקציה למתן נוגדי קרישה? האם נראה לך שכדאי בגיל כזה לבצע בירור מוחלט של החשד לMDS (מח עצם) טרם תחילת טיפול בנוגדי קרישה ? במידה וכן היית מתחיל טיפול - האם יש עדיפות לדביגטראן לדעתך- בהחנה שהשקול הכספי אינו רלוונטי?

שלום, לידע כללי:מהו ה- RDW של אנמיה מאקרוציטית (חוסר ח.פולית ו B12)? תודה

שלום רב כתבתי לך לפני כמה ימים ואני מודה לך על התיחסותך אך לא פירטתי לך את תוצאות הבדיקות לכן לא יכולת להתיחס למקרה. להלן פירוט התוצאות בתקוה שאקבל ממך תשובה מרגיעה (מאוד מודאגת). דודה שלי (בת 83) עשתה בדיקה שגרתית ויצא בה אנמיה מאקרוציטית. יש לציין שרמת הברזל B12 FERRITIN ו-TRANSFERRIN בסדר. היא חזרה על הבדיקות ויצא שוב אנמיה וגם בנוסף טרמבוציטופניה, שקיעת דם ועקבות שרשרת KAPPA. הדודה שלי סובלת מזה שנים מפמפיגוס והיא מקבלת פרדניסון במינון נמוך כבר זמן רב. התרופות הקבועות שלה הן: CALTRATE 600+VIT.D PEDNISONE 5MG FOSALAN 10MG NORMALOL 50MG ALGOLYSIN FORTE היא הופנתה להמטולוג לבירור. להלן תוצאות הבדיקות והבדיקות החוזרות: WBC 5.1 5.0 RBC 3.25L 3.15L HB 10.3L 9.9L HCT 32.3L 30.8L PLT 165 149L MCV 99.4H 97.7H MCH 31.7H 31.3H MCHC 31.9L 32.0L RDW 15.5 15.9 MPV 11.7 9.0 LUC 1.4 LUC abs 0.1 MACRO 6.1 HYPER 0.3 HYPO 0.3 LYMP.abs 2.0 1.6 LYM 39.1 32.1 NEUT.abs 2.5 2.7 NEUT 49.7 54.5 MONO.abs 0.5 0.4 MONO 9.2 8.8 EOS.abs 0.1 0.1 EOS 1.8 3.0 BASOabs 0.0 0.0 BASO 0.2 0.2 ESR 70H RETICULOCYTES 0.8 RETICUL.COUNTabs 23.700 RETICULOCYTES LOW 71 RETICULOCYTES MEDIUM 23H RETICULOCYTES HIGH 6 CHr 32 MCV-r 118 CHCM-R 27 TSH 0.98 T3-FREE 4.2 T4-FREE 14.0 עקבות kapa light chains bl GLOBULIN BETE-1 4.6L GLOBULIN BETA-2 3.6 lgG KAP 1.80 מונוקלון+עקבות I-FIX אודה לך אם תסביר לי את משמעות התוצאות וסליחה על המכתב הארוך. תודה מראש

דודה שלי (בת 83) עשתה בדיקה שגרתית ויצא בה אנמיה מאקרוציטית. יש לציין שרמת הברזל B12 FERRITIN ו-TRANSFERRIN בסדר. יא חזרה על הבדיקות ויצא שוב אנמיה וגם בנוסף טרמבוציטופניה, שקיעת דם ועקבות שרשרת KAPPA. הדודה שלי סובלת מזה שנים מפמפיגוס והיא מקבלת פרדניסון במינון נמוך כבר זמן רב. התרופות הקבועות שלה הן: CALTRATE 600+VIT.D PEDNISONE 5MG FOSALAN 10MG NORMALOL 50MG ALGOLYSIN FORTE היא הופנתה להמטולוג לבירור. אבקש לדעת מה סיבת ההפניה ומה משמעות הדבר?

שלום, לפני כחודשיים גליתי כי אני סובל אנמיה מאקרוציטית וניוטרופניה. בנוסף, אני סובל כשנתיים מנשירת שיער. האם אנמיה מאקרוציטית וניוטרופניה יכולות לגרום לנשירת השיער? אני מקבל טיפול ב- B12 (שהיה לי מחסור חמור ממנו), וחומצה פולית וע"פ בדיקות נוספות יש שיפור במצב. האם זה יכול לחדש את צמיחת השיער? תודה.

אני בן 24 רציתי לדעת אם יש לי אנמיה מקרוציטית לפי בדיקת הדם הזו folic acid 14.69 ng/ml vitamin b12 227 pg/ml mcv 88 fl mch 31.4 pg mchc 35.7 g/dl הערכים של בי 12 נמוכים לפי הסקאלה ושל mchc גבוהים

שלום, אמי, בת 83, ביקרה לאחרונה אצל הומטולוג על פי המלצת רופא המשפחה, והיא הובחנה כסובלת מנויטרופניה מתקדמת לאיטה סביב 1000 אבסולוטית ללא אנמיה אך עם מקרוציטוזיס מתקדמת ללא טרומבופניה מזה מספר שנים. ההמלצה - לחזור על הספירה. להשלים חומצה פולית B12 אלקטרופורזה של חלבונים ANF ולהמשיך במעקב עד שתגיע לערך שיצדיק צורך טיפולי ואז תעבור בדיקת מח עצם בשאלה של MDS. מחלות עבר: פולימיאלגיה רוימטיקה. האם ניתן לקבל הסבר בעברית פשוטה ממה אמי סובלת? האם יש מקום לדאגה? האם יש טיפול? אנו חרדים מאוד. תודה לולי