תוצאות חיפוש עבור אגרנות-כפייתית

מנסה להבין .. איני סובל מאובססיה . אין לי מחשבות טורדניות כלל. אבל אני סובל מהפרעת אגרנות. כשאני כותב את ההפרעה של בגוגל אני מקבל את הפרעת ה ocd עזרי לי הבין כמומחית : האם הפרעת אגרנות הינה ocd? כיצד ניתן להיפטר מההפרעה הזו ? גם כשאני נמלך בדעתי וזורק מהר מאוד חפצים חדשים מתמלאים ... הפרעת אגרנות מה את ממליצה לסובלים כמוני מן התופעה הקשה? תודה

אני בנאדם אגרן בן 40. על אף שיש לי כסף מספיק אני מוצא מרגוע מאיסוף דברים יד שניה. זה משפיל ומבזה אותי. כי אני לא זקוק וגם מי שמוסר לי בקרב מכריי יודע שאני לא נזקק האגירה מקשה מאוד וכפייתית במובן שאוסף אותו דבר כל הזמן. עצם ההאגירה והאיסוף מרגיע מה הטיפול המומלץ לדעתך ? הייתי שנה בטיפול אצל עובד סוציאלי ששמומחה בטיפול קוגנטיבי ללא שינוי באגרנות למעט שהפסקתי לקנות בכפייתיות ועברתי לאיסוף ממכריי וקרוביי

שלום, יש לי מכרה שאני מאוד אוהבת ומעריכה.יש לה בעיה של אגרנות יתר בבית.2 החדרי שינה מלאים בכל מני וגם בשאר הבית איפה שניתן כולל בחדר רחצה חלל המקלחון, ועוד מחסן של הדירה- הכל מלא.היא לא מזמינה אנשים לבית מחשש לביקורת וישנה על הספה בסלון כי אין עוד מקום.הבית לרב סגור למרות שאין ריח ונקי יחסית, כמו כן שמה מכשירים לזבובים בבית שהם מלאים לא יודעת למה.אני מנסה לעזור לה לפנות דברים בשביל שיהיה לה חדר שינה לעצמה לישון בו ושלא תתבייש להזמין אנשים לבית והיא מסרבת בתוקף ונעלבת.אני מאוד רוצה לעזור לה ולא יודעת איך.אשמח לעזרה.תודה

שכן שלנו שמתאר שהיה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי, הוא בעל אגרנות כפייתית. הוא אוסף דברים מהזבל ומאחר וביתו התמלא, הוא התחיל לפלוש לשטחים ציבוריים של הבניין כמו: חדר גנרטור, גינה משותפת, חדר מדרגות. כל ניסיון לדבר איתו על פינוי, הוא דוחה בתואנה : לא סביר ששטחים ריקים בבניין ישארו ריקים...לא מעניין אותו מה אומר החוק. המשטרה לא עוזרת בנושא. מה הפיתרון? חיינו הפכו לגהינום .

שלום, יש לי הפרעה שאני שומרת חפצים. יותר נכון, שחפצים מזעריים של אנשים שאני מאד אוהבת הולכים לאיבוד אני חווה סוג של התקף חרדה, יש לי חום ורעידות ברגליים ואני מרגישה דפיקות לב מואצות. אני לא מצליחה להרדם בלילה כמו שצריך, אני כמה כל כמה דקות כמו מתוך סיוט בלהות. הגוף שלי חווה אובדן ממש כאילו אדם נפטר. זה כבר הפך להיות בלתי נסבל, אני כל הזמן בודקת שהכל במקום ושום דבר לא אבד. האם יש לכך פתרון? מיואשת נורא כי זה רק הולך ומחמיר וכבר ממש מקשה עלי את החיים.

האם זה אובססיה? מה מומלץ לצאת מהאגרנות? יש טיפול תרופתי? אני רק בת 23 משפחתי סובלת מאגרנות ונהייתי כמוהם כל הדירה שלי מוצפת בגדים ואביזרים אשמח לעזרה

היי, לחברה של אמא שלי יש עניין שאשמח לדעת להגדירו: היא בשום אופן לא אוכלת אוכל טרי אלא מחכה מספר ימים עד הרגע האחרון לפני שייזרק ורק אז אוכלת. כשהיא אוכלת עם קרוביה היא מחכה שהם יסיימו ומה שנשאר היא לוקחת לעצמה ורק אז מתחילה לאכול. מישהו מכיר את התופעה?

שלום רב, אני סובלת מארגנות כפייתית שגורמת לי סבל גדול. אני לא מוצאת את בגדיי איפור ומוצרי טיפוח ותמיד מתארגנת ברגע אחרון מה שאני מוצאת ונראת רע . והכי גרוע שאני זקוקה לדברים חשובים ולא מוצאת...אין ספק שזה גורם לי סבל משמעותי חברות באות לעזור לי ולא מבינות למה אני לא זורקת על אף הרצון הגדול שלי לשינוי, אני לא מצליחה ותמיד חוזרת לבלאגן אדיר וברור לי שזה חוסם אותי מהתקדמות . למה הגעתי למצב כזה של אגרנות כפייתית קשה ? ייתכן שזה קשור לאבי בילדותי שהיה זורק לי את בגדיי וחפציי החשובים מאחר וחזר אז בתשובה וזרק מה שנחשב בעיניו כתועבה ... היום אני נשואה ורוצה כל כך לחיות אחרת . אבל הייתי לא מזמן בהרצאה של פסיכיאטר שטען שאי אפשר להשתחרר לגמרי מאגרנות זה נכון ? יש תקווה שאם אקבל טיפול נכון אגמל? מה נותן לי האגרנות הזו שאני לא מסוגלת לשחרר ? תודה

גבר בן 54, אהב בעבר לאגור דברים. בזמן האחרון המצב מחמיר מאוד. למי לפנות? פסיכולוג? פסיכיאטר? ואם הוא לא מוכן לגשת, מה לעשות?

לאבא שלי יש הרבה בעיות, הוא אדם תוקפני עם הרבה בעיות כפתיות יש לו בעיה של אגרנות כפייתית ועוד. החיים בבית לא פשוטים אמא בוכה הרבה וכואב לה עד שהיא בעצמה מכאיבה לעצמה במכות(זה לא קורה הרבה אבל זה קרה אתמול) היא אומרת שהיא שונאת אותו אבל הוא הרס לה את החיים שגם להתגרש היא לא יכולה כי לא יהיה לה ממה לחיות ובכלל לא מסוגלת להליך הזה. אני תמיד קוראת שהפיתרון זה טיפול וכו וכו אבל מה לעשות כשהוא לא רוצה ללכת???-אמרנו לו שנלך גם אנחנו יחד, זה קשה גם לדעת לאיזה איש מקצוע ללכת. גם אם רק אנו בעצמנו היינו הולכים. לראות את ההורים כך עושה חשק לא לקום בבוקר. ושהחיים האלו יגמרו כבר. לאף אחד לא איכפת, ניסיתי ללכת לאח של אבא ולדבר איתו והוא רק אומר תשמרו על רגיעה ושנעשה מה שהוא רוצה. נפגעתי ממנו כי הוא מאשים אותי כשאני קורבן להתעללות כאילו שאני מכעיסה את אבא ולכן הוא מתנהג כך-כי ככה אבא מספר לו שאני מרגיזה אותו ולא יכול להיות שאבא היה אומר סתם. אני חשה שאני מקריבה את החיים שלו למען אבא שלי, אך הוא במיוחד כועס עלי כי הוא יודע שאני זאת שתמיד אומרת ללכת לטיפול ושכדאי לו-הוא מעדיף את אחותי שהרימה יידים למאבק הזה. יש לנו דירה נוספת-ירושה שהמטרה היתה שנחיה ממנה כי אבא מתפרנס רק מפנסיה בשכר מינימום, אבל האגרנות הכפייתית שלו הביאה למצב שהדירה הופכת להיות מחסן שלו למרות הנזק הכלכלי העצום שנגרם מכך. בבקשה עזרה!! חשוב לי להבהיר איני מחפשת חיבה מאף אחד כרגע אנו מאבדים הרבה כסף בגלל שאבא שלי אוגר בדירה ממנה אנו צריכים להתפרנס זבל. הוא נעל שני חדרים במפתח כדי שלא ניגע לו בדברים. האם נכון יהיה להביא פורץ ולהחזיר את הדברים שהוא הביא הביתה ולהגיד לו שזה לא בא בחשבון.?? זו שאלתי העיקרית שאשמח ותענה לי ואח"כ לנסות לשכנע אותו לקבל טיפול. הבית בו אנו גרים מלא זבל-אנו מתמודדים עם זה-(ולא הזמנתי הביתה חברות בתקופת הביה"ס לצערי מבושה.) אבל למלא דירה ממנה אנו צריכים להתפרנס -עם זה כבר קשה לנו

שלום , אבי חולה במחלת האגרנות, אך מסרב להשלים עם העובדה שזוהי מחלה וכי הדבר אינו תקין. הוריי התגרשו לאחרונה (אחת מהסיבות לגירושים היא המחלה) ומאז שהוא גר לבד המצב רק הולך ומחמיר! מה עושים ? איך בכל זאת מטפלים באדם שלא חושב שהוא חולה ? חשבתי לפנות את הכל, אבל אני יודעת שזה יהרוס אותו..מה גם שזה לא ייתן כלום כי הוא "יחדש מלאי" מהר מאוד..אשמח לעצה.טל.

יש לי ילד בן 7 ילד חכם עם המון סקרנות ויש לו חדות ראיה שם לב לכל שינוי בסביבתו, תמיד היה אוסף דברים וכל כמה חודשים הייתי יושבת איתו וממינים והוא תמיד היה מתנגד לפעולה זו ולפעמים הייתי מחייבת אותו לזרוק דברים שאין להם שימוש (למשל פתקיות של בגדים , כרטיסי ביקור, שקיות נילון, פליירים,...) והיה בנפגע ובוכה . כמובן שאני לא יכולה לעשות זאת בלי הסכמתו כי הוא ישים ךב לאור חדות הראיה שלו והזכרון הטוב ממנו הוא נהנה. אך הדבר מקשה עלי כי זה כמה מגירות וארון שהוא תופס עם הדברים שלו וגם באוטו הוא אוגר דברים. אני לא יודעת אם אני צריכה לוותר לו או להמשיך להתעקש לנכות את זה כל חודש למרות המתח והעצבים שזה מביא. אני גם מעוניינית להבין מה מקור תופעה זו מאיפה הצורך שלו לאסוף.

שלוםרב, אבי בן 92 , עם אספנות כפייתית וחשד שהעובדים הזרים גונבים לו,פרט לזה אינו זקוק ממש לטיפול הוא מתפקד עצמאי, כרגע אין לו מטפל והוא שוהה לבד בביתו ואינו מוכן לשהות את ילדיו, אנו בדילמה רצינית משום שהמטפלים שמגיעים אינם מוכן לעבוד, כי ברצונם תנאים של בית מלון , שאלתי מה עושים כדי לשכנע את אבי לשהות אצל ילדיו . על בית אבות אין מה לדבר, תודה לתשובתך

אבי חי עם אישה שסובלת מאגרנות כפייתית נוראה. היא לא רוצה לקבל טיפול והמקום מזונח מסריח ואולי גם מסוכן לבריאות הדירה והבניין שהוא גר. האם יש מקום שאפשר לדווח עליו שיעשה משהו?....כמו אולי משרד הבריאות? בתודה

חולה בסרטן שד, שבביטוח לאומי לא ניתנו אחוזים מספיקים כדי לקבל קצבת נכות, (עברה כריתה חד צצדית וכמוטרפיה וסיימה), האם לפי ניסיון הפסיכולוגית בפורום - יכולה לקבל קצבת נכות בגלל OCD שמתבטא רק באגרנות כפייתית שגרם לה צורך לסגור את דירתה ולעבור למלון? כמה אחוזי נכות יכולה לקבל בערך אם תדווח על הקושי? היא מתלבטת מאחר ולא רוצה להיחשף לביטוח לאומי אם האחוזים נמוכים ולא מזכים בגמלת נכות. מוכנה להעביר לה את התשובה.

שלום רב אבא שלי איש בן 68. איש חלש אופי . הוא נמצא עם בת זוג רעה שממררת את חייו. יותר נכון כל הזמן עוזבת אותו לבד ושהיא באה יש צעקות וכעסים וריבים עד כמעט אלימות בבית. היא לא רוצה לעזוב אותו כי יש לה יכולת למשוך ממנו כספים מהכרטיס אשראי וגם יש לה חתימה על ידי עורך דין שהיא תקבל כספים אחרי מותו . את זה היא עשתה שהיא הייתה נחמדה אליו אז שהיה לו כסף בבנק (עכשיו כבר לא) בגלל זה היא עוזבת אותו הרבה. היא גם חולת אספנות כפייתית וחלק גדול מהבית מלא סמרטוטים שהיא אוגרת (בגדים ישנים).....הוא חלש אופי ולא יודע אייך להפטר ממנה אני מרגיש שהוא זקוק לעזרה של איש מקצוע. כמו עובד סוציאלי שילווה אותו. ויתן לו כוח נפשי להלחם בה. היא לא רוצה ללכת בגלל הכסף. האם יש מקום שבו הוא יהיה זכאי לקבל סיוע של איש מקצוע. נגיד עובד סוציאלי. אולי ברווחה מה את אומרת?...תודה

שלום רב, אנסה לקצר- שני הורי הם אגרנים כפייתיים בצורה קיצונית אשר גרים בדירה ישנה של סבתא שלי, שהיתה גם אגרנית כפייתית מאוד קיצונית. ובדירה זאת גם אני גדלתי. אין לי מספיק מקום בהודעה כדי לתאר את עוגמת הנפש והסבל שנגרם לי, מילים לא יכולות לתאר. כיום אני בת 30 וסובלת מהבעיה ההפוכה, שאינני יודעת אם יש לה שם מקצועי- היפטרות כפייתית מחפצים, ואובססיביות לניקיון וסדר.אני זורקת לפח כל דבר שאני רואה, לפעמים דברים שאני צריכה לאחר מכן, מוחקת מיילים באובססיביות, לא נרגעת עד שלא נשארת בבית אפילו שקית ניילון. הצילו !!! מה עושים ?

שלום, אמי בת לניצולי שואה, אוגרת דברים כפייתית. מהו הטיפול המומלץ למחלה זו?? והאם אוכל לקבל המלצה למטפלים שמתמחים בהפרעה זו? למהל

לילה טוב. הייתי מציעה לדוקטורס להקים פורום אספנות כפייתית. קיים מספר רב של אנשים, הלוקים בתופעה זו, שאינם פונים בשל הבושה והחשש מהתערבות הרשויות. וכך התופעה מתעצמת. אני עצמי, במשך למעלה מחמש שנים, התחלתי לאגור, ולהפוך את הבית שלי לגיהנום. איש לא ידע ויודע על כך. אין לי מחלה פסיכיאטרית אחרת. לא הייתי בטיפול פסיכיאטרי מעולם. פסיכולוג ומישהי שעוזרת לו, מצילים כעת את חיי. אילו היה כאן פורום הממוקד לנושא זה, יתכן והדבר היה נפסק לפני חמש שנים. העובדה שהפורום יוצר לגיטימציה לדבר על כך, ולא מחייב הזדהות הופך אותו ליעיל בתהליך הראשוני של הרצון להכיר בתופעה ורצון למגר אותה. הרימו בבקשה את הכפפה, והצילו עוד אנשים. מאידך, תוכלו ללמוד מאנשים אלה על התהליך המתעצם ושיטות לטפל בהן. הייתי מבקשת גם קישורים לנושא, הן מבחינת התופעה והן מקומות טיפול ואופציות טיפוליות. אשתף בהמשך אם תרצו. סיגלית

שלום רציתי לדעת ממה נובעת אגרנות כפייתית והאם קיימת דרך שאפשר להרפא ממנה.... חשבתי שיש לזה איזשהו קשר לחסך רגשי, למשל, אני מרגישה סוג של ביטחון כשאני מוקפת בהרבה חפצים וכשהחדר יחסית ריק אני מרגישה ריקנות מסוימת.... יצא לי להגיע למצבים של חיים בזבל, כמו שזה נשמע... על הרצפה ואפילו במיטה... אני לא מכניסה אנשים הביתה בגלל זה ומשתמשת בתירוצים. לפעמים, לעתים רחוקות מאוד... אני מצליחה להכריח את עצמי בכח לזרוק דברים אבל זה קורה אחת לכמה זמן כשאני נורא מיואשת ממצבי ויודעת שחייבים, אבל כמובן שאני לא מצליחה להפטר מהמחשבות על הדברים שהעפתי ומרגישה כאילו עשיתי טעות. ואז כשהחדר ריק אני מרגישה כאילו חסר לי משהו בחיים... וכשאני מוקפת בהרבה חפצים ובעיקר הרבה זבל אני מרגישה ביטחון. שיש משהו שעוטף אותי (זבל) וממלא משהו בחיים שלי. אין משהו ספציפי שאני אוספת זה בעיקר מלא דברים שצריכים לזרוק לצד דברים אחרים שממלאים את חיי. אני סובלת מזה למעלה מעשר שנים.... ולא יודעת מה לעשות. יש חברים ספורים ומאוד קרובים שסיפרתי להם שאני אוספת, אבל לא הרחבתי, התביישתי נורא. הם רצו לעזור והתביישתי להכניס אותם כי יש הבדל בין לספר את הסיפור לבין לראות אותו בעיניים.... לחיות בזבל זה מזעזע. אני מתנצלת אם זה עשוי לפגוע במישהו אבל אני מרגישה כמו חולת נפש שצריך לאשפז. אשמח לתשובתך

שלום, איך היית מציעה לטפל בבעיית אספנות כפיתית של אדם בוגר בעל אספרגר? האם CBT יכול להיות יעיל במקרה זה? האם תרופות SSRI? האם תוכלי להפנות אותי לספרות רלוונטית בנושא? תודה רבה

עלול "להפריע" ליעילות הציפרמיל ?אני כבר כ 3 שבועות לוקחת 1 ציפרמיל 20 מ"ג עם חצי קלונקס של 0.5 מג ,ועדיין לא מרגישה השפעה {בשבוע הראשון התחלתי עם חצי כדור בשבוע השני עם 1וחצי כדור כרגע אני לוקחת כדור אחד] הרופא רשם לי כדור אחד ליום וכרגע זה מה שאני לוקחת. אני סובלת מדיכאון וO CD של אגרנות כפייתית .תודה ,האם יתכן שלציפרמיל יקח יותר מחודש להשפיע?תוך כמה זמן מכסימום אמור הציפרמיל להשפי? תודה רבה רבה

אימי (בת 72)זה מספר שנים אוספת כל דבר שנקרה בדרכה.(בקבוקים ריקים, גומיות, פקקים, בגדים, כלים,)מהרחוב. לציין שמצבם הכלכלי שלי הורי טוב. לא חסר להם שום דבר.... הבית מלא ב"זבל", שקיות ישנות... ובקיצור לא מוכנה לזרוק שום דבר. איננו יודעים כיצד להתייחס לזה. אנו חוששים שאם נזרוק את הדברים זה יזיק לה מבחינה נפשית.... ואם אנחנו לא זורקים, היא ממשיכה לאגור ולאגור. לעיתים היא מתלוננת לדוגמא: "חסר מכסה של כלי", "למה זרקתם??? והיא יכולה לחזור על זה חודשים... כיצד עלינו להתנהג? אבי לא מסוגל יותר גם הוא לא יודע כיצד להתנהג עם זה. אנחנו מסוגלים לזרוק אבל רק שזה לא יגרום לה נזק נפשי. מה עושים?

איזו תרופה מתאימה למצב של אגרנות כפייתית והאם יש טיפול אחר