fmri: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

אפילפסיה אצל מבוגרים: כיצד לאבחן ולטפל?

1 מכל 100 איש סובל מאפילפסיה, מחלה נוירולוגית הכרוכה בהתקפים הפוגעים באיכות החיים וכרוכים בסיכונים שונים, ואף סכנת חיים. ברוב המקרים, ניתן לטפל באפילפסיה באמצעות תרופות, ניתוח או בשילוב התקנת קוצב וגם דיאטה קטוגנית אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית נפוצה יחסית, שכיחותה  כ-1% מהאוכלוסיה הכללית. במקרים רבים, אפילפסיה מופיעה בילדות, אך המחלה עשויה להתפתח בכל גיל. כיום יודעים שיש עלייה בשיעור הופעת המחלה בקרב קשישים.   התפרצות פעילות חשמלית בלתי תקינה ובלתי סדירה. צילום: שאטרסטוק מהי אפילפסיה? אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית, שבה התכונות החשמליות באזור מסוים במוח/רשת של תאי מוח אינן תקינות. כתוצאה מכך, הן עלולות לגרום להתפרצות פעילות חשמלית בלתי תקינה ובלתי סדירה ("סערה חשמלית"). אזורים אלה נקראים "מוקד אפילפטי" ואותה "סערה חשמלית" נקראת "התקף אפילפטי". בחלק מהמקרים הרשת האפילפטית במוח היא כללית, דו צדדית, ולא מוקדית.   הגורמים לאפילפסיה להופעת אפילפסיה יש סיבות שונות בקבוצות גיל שונות, חלקן...
ללמוד עוד על fmri
חוסר הכרה? תלוי איך בודקים-תמונה

מצב של חוסר הכרה (המכונה בטעות "צמח") נתפס כמצב שבו המטופל...

מאת: יאנה...
15/11/2012
גידולי מוח שפירים: תוחלת חיים ארוכה, איכות חיים טובה-תמונה

בישרו לכם כי התגלה בראשכם גידול שפיר? לפני שאתם נכנסים...

מאת: ד"ר מרגלית...
08/04/2019
טוברוס סקלרוזיס: חשיבות המעקב-תמונה

TS היא תסמונת גנטית נדירה, המתבטאת בגידולים במוח, בלב...

מאת: ד"ר מיכל...
26/05/2014
סרטן ריאה: לא למעשנים בלבד-תמונה

סרטן ריאה יופיע לרוב במעשנים, אולם חשוב לזכור כי 20% מחולי...

מאת: ד"ר מור...
03/05/2018
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לfmri?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

fmri: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום, בני בן ה17 שסובל ממגרנות (כפעם ב 3 שבועות כולל הקאות לעיתים) נשלח ל EEG שבו נבדק במכשיר M3 תוצאות הבדיקה בהדסה הן אלו: "פעילות אפילפטיפורמית זיזי גל חוזר על פני המיספרה שמאלית.בעיקר טמפורואוקסיפיטלי.דרושה קורלציה קלינית" שאלותי הן: 1. האם יש צורך לעשות משהו ספציפי עם התוצאה שנצפת? 2. האם במצב זה ריטלין (עיין לא לוקח) יכול להוות בעיה ? 3. לגבי המגרנות האם ישנן תרופות שבמצב כזה עדיף שלא ייקח? תודה רבה

שלום, מיגרנה לא אמורה לגרום לאא"ג לא תקין. אפילפסיה שמתבטאת בכאבי ראש והקאות פחות מתאימה לגיל 17 שנים. לא ברור לי למה שלחו את בנך מלכתחילה לאא"ג. לאור כל אלה, אענה על שאלותיך: 1. ברור! עליכם לגשת לנוירולוג שהפנה לביצוע האא"ג, ולבקש ממנו הסבר מה הקשר בין הסימפטומים של בנך לבין הממצאים באא"ג. 2,3. נטילת ריטלין ותרופות אחרות לא בהכרח מהווה בעיה, אך אני לא מבינה מה האבחנות של בנך רק לפי שלוש שורות. נתת לי מידע מינימלי ביותר, ואין זה בכך כדי להבין את מצבו, ובוודאי לא כדי להציע טיפול. גם על שאלות אלו צריך לענות הנוירולוג המטפל בבנך בהקדם, ולשקול אם צריך הדמיה של המוח. בברכה

28/01/2019 | 22:35 | מאת: פעילות אפילפטיפורמית וריטלין
מתוך פורום נוירולוגיית ילדים

תודה רבה, גם לנו לא ברור למה שלחו אותו לעשות eeg , כי הסיבה היחידה שבגללה הלכנו לנוירולוג היתה המגרנות. (והתיעצות לגבי לקיחת ריטלין) . בני בן ה 17 סובל מהמגרנות כבר שנים רבות בתדירות של כפעם פעמיים בחודש, יש במשפחה מצד האב נטיה לכאבי ראש (כנראה כלי דם צרים) , מעבר לכך אין בעיות נוירולוגיות אחרות שידוע לנו עליהן. בכל מקרה,לעצתך נחזור לביקור אצל הנוירולוג עם תוצאת ה EEG. לא ראינו אצל בני מעולם שום תופעות אפלפטיות וזה מדאיג .

עברתי ניתוח הוצאת המנגיומיה גידול שפיר של כלי הדם מהמוח לפני שלוש שנים. האם הגוף מייצר המנגיומיות?

כן

אחרי שלוש שנים מהוצאת גידול שפיר בכלי דם מהמוח המנגיומיה . יש לי אי יציבות ונטייה ליפול. וכאב ראש חלש באיזור הניתוח האם זה קשור לנורולוגיה.? או נורוכירוגיה? מה לעשות? האם זה קשור לניתוח שעשיתי לפני שלוש שנים הוצאת המנגיומיה?

לתמר שלום, מה מיקום הגידול שהורחק בניתוח? האם יש MRI ממחצית השנה האחרונה? אתייחס

ההמנגיומיה הייתה בגודל 11 מילמטר . הבדיקת הדמייה של המוח האחרונה שעשיתי היה בינואר והיה תקין. האם כדאי לחכות עד ינואר לעשות את הmri או כבר?

שאלתי על מיקום ההמנגיומה במח כדי לאפשר לענות האם קשור לתלונותיך כיום של אי יציבות ונטייה ליפול

ממוקם בצד שמאל של המוח. הכאב באותו איזור של הניתוח חלש מאוד.

שלום, אני בן 24 ויש לי בעיות זכרון מאז שאני זוכר את עצמי.. אני לא יכול להגיד בדיוק ממתי זה אבל הימור שזה התחיל בסביבות החטיבת ביניים.. אני בטוח בבעיה זאת מהמון סיבות מכיוון שאני היחיד מכל חברי שלרוב לא זוכר כמעט כלום אף פעם, כאשר כולם מדברים ונזכרים אני פשוט לא זוכר.. אירועים משמעותיים בחיי נשכחים כאילו כלום ועוד המון.... הבעיות האלה הם לטווח הארוך יחסית ואין לי בעיה לזכור דברים שאומרים לי לעשות או אם אני לומד משהו וצריך לשנן אותו.. בכל מקרה, לבעיית זיכרון זאת מתווסף משהו שאני לא יודע אם קשור אך יש לי הרגשה פנימית מאוד חזקה שזה הגורם לבעיות זיכרון.. אשמח מעוד לשמוע מכם על כך.. לפעמים אני חווה מין נפילות מתח לכמה דקות ובהם אני מרגיש שאני מנותק מכולם, נפילות אלה משפיעות לי על התפקוד ואנשים אומרים לי שאני נראה ממש מוזר שזה קורה... זה יכול לקרות לי פעם בחודש, פעם בכמה חודשים, פעם בשנה ואפילו בכמה ימים רצופים ואף כמה פעמים ביום... זה ממש משתנה.. זה קרה לי פעם אחת בחצי שנה האחרונה... זה לא קשור למצב הנפשי שלי ולא למה שקורה לי ביום יום כי זה מלווה אותי כבר המון שנים..( גם מתקופת חטיבת הביניים ) וברוך השם המצב הנפשי שלי טוב. אשמח לשמוע אם יש קשר בין זה ובין זה... ברור לי שהתשובות לא יהיו חד משמעיות כי לא בדקתם אותי אישית ולא ביצעתי שום בדיקות מעבדה אך ברגע זה אני לא רוצה ללכת לרופא, עקב כך שזה יכול להשפיע לי על החיים והרישומים הרפואים.. נ.ב- בשבוע הקרוב אני הולך לעשות בדיקת דם בלי קשר לכך, האם יש משהו שמומלץ לבדוק שקשור לבעיות אלה? תודה רבה!

שלום, אסי! מקווה שבדיקות הדם יצאו תקינות. לגבי הפרעות זיכרון -לפעמים בירור אצל ההורים עוזר האם היו טראומות סביב הלידה -לפעמים הפרעות מטבוליות גורמות להפרעות התפתחות -הייתי ממליץ לפנות לנוירולוג לבדיקה, ייתכן הוא יפנהך לבדיקות עזר נוספות: הדמיה מוחית, EEG, בדיקות דם

אם אני מבין נכון את הידע המדעי כיום, אז האישיות והזכרונות שלנו לא אצורים בגזע המוח אלא במוח הגדול, אבל המוח בכללותו לא יכול לתפקד ללא מערכת ההפעלה הרשתית שמצויה בגזע המוח. כלומר, אפשר להשוות את זה נניח למחשב שכפתור ההפעלה שלו התקלקל ואי אפשר להדליק אותו ולכן הוא "מת", אבל למעשה כל המידע שנמצא על הדיסק הקשיח שלו לא נפגע כלל ורק מחכה להפעלה. במציאות כמובן אנחנו יכולים לשלוף את הדיסק הזה ולחבר אותו למחשב אחר (ואנחנו גם יודעים לתקן כפתור הפעלה מקולקל), בעוד שביחס למוח (עוד) אין לנו יכולת לעשות את זה. אבל נשאלת השאלה נניח ביחס לאדם צעיר בן 20 שסובל משבץ מוחי ממוקד בגזע המוח שגורם לנזק בלתי הפיך, האם זה חכם לנתק אותו מהמכשירים? אם נחזיק אותו בסטנדרט טיפולי וסיעודי מלא של טיפול נמרץ (הזנה, הנשמה, שינוי תנוחה ותרופות במידת הצורך לרבות וזופרסורים ואנטיביוטיקה) ונבצע הדמיה מוחית תקופתית כדי לוודא שלא נגרם נזק מבני חדש למוח הגדול (כי אז אין רציונל להמשך הטיפול) אז אולי בעוד 50 שנה כן תהיה לנו טכנולוגיה שתאפשר לחלץ את האישיות והזכרונות שלו מהמוח הגדול? למה לוותר על האפשרות הזאת, גם אם הסיכוי שתתממש נמוך?

זו שאלה לפילוסופים