לידה ממושכת

הי אודי, בזמן האחרון פיסות מחיי מסתובבות בתוכי כמו מערבולת או אני בתוכן כמו במנהרה. האינטנסיביות מקשה עלי לקלוט מה יש בכל פיסה אני לא מספיקה לקלוט ממש אבל אין שם כלל נחת או הישג או אושר רק כל הדברים הרעים קמים נגדי והופכים אותי כואבת ומרירה עוד יותר. וכמה אני דפוקה לתת לזה לקרות הרי בן אדם נורמלי עושה לעצמו קצת טוב בהתבוננות בהישגים ורגעים יפים... וכמה נורא להגיד שאני לא בוחרת במנהרה או לא שולטת במערבולת רק נשאבת וזה מתעצם ומתעצם. משהו חוזר ונרמס ללא הפוגה אני מנסה להרים את הראש, לדרבן את עצמי, לעודד את עצמי אבל לא ממש מצליחה. אני מצטערת שזה נשמע מייאש, אבל אלה המילים שלי והימים שלי שהפכו ארוכים עד מאוד, ותודה אודי שאתה מאפשר לשים את זה כאן. שירה

הי שירה, מערבולת/ מנהרה נשמע לי כמו מעבר בתעלת לידה של עובר במצוקה. כואבת כזאת ברמה של פרגמנטציה. הרגעים הארוכים - אולי מה שהופך אותם לפחות 'רגעים' - בהם לא ניתן למצוא את החיבור לטוב, הם אולי כמעין חיפוש אחרי חבל טבור מקשר. התיאור שלך נשמע לי כמו ניסיון לידה ארוכה מידי בשלבים לא ברורים וסבוכים. של עצמך מתוכך. סוריקטה והאסוציאציות או השטויות או ווטאבר

מעניינת האסוציאציה שלך... נסיון הלידה שלי את עצמי ובו זמנית דחייה של העובר

הי שירה, אוכל לשאול האם את כל הזמן במצב כפי שאת מביאה לכאן כשאת פונה בשם עצמך, או שיש נקודות של אור, הגם אם כמעט בלתי נזכרות, או מוכחשות בפניך את, או שאין אליהן חוט רגשי מקשר. בעבר לא הכרתי מצב אחר, שנים ארוכות. עם הזמן כן, למרות שיש קראשים ובתוכם עמוק מאבדים פרספקטיבה. לאחרונה, היו פרקי זמן - אם אדייק סופישבוע של בדידות - בהם לא מצאתי אותן נקודות של רוך רגשי אפילו עבור אחרים במחשבה. לא היו באמת אחרים בשטח במציאות. אני כן ממשיכה לחשוב שיש גם בלאגן מסוים שקשור לחלק מהתרופות ותופעותיהן. כל כך הייתי רוצה להאמין שאת מדברת על חלק קטן, שמשתלט, אבל הוא לא הכל. להתראות, סוריקטה

תודה שירה משתדלת לקוות לרוב לא מצליחה

סליחה שירה... קשה להגיב בפורמט הזה. אז טעיתי בהודעה שלך. שולחת חיבוק כי נשמע שקשה, לי הרגיש קשה כשקראתי את התיאורים שלך חנה

לצערי אני ככה רב הזמן, לא מרגישה איים של רווח נפשית. אמנם אני מתפקדת אבל ההתנהלות הרובוטית לא מביאה רגעים של אור...

שלום, אחרי לידה ראשונה מהפריה בגיל מאחר ולידה ארוכה מאוד איבחנו לי צניחה של קיר נרתיק, דרגה 2, כרגע לא מפריע לי לשלפוחית. אני לקראת הפריה להריון נוסף. האם המצב עלול להחמיר ברמה בלתי נסבלת בשלב מסויים של הריון כי חבל לי להתנתח ושוב תקרה צניחה?

שלום ותודה על האפשרות להיוועץ כאן. אני שבוע לאחר לידה (ארוכה שהסתיימה בואקום) ונכון לעכשיו לא מרגישה בכלל צורך להטיל שתן. אני הולכת לשירותים באופן יזום כל שעתיים כדי לרוקן את השלפוחית. יש גם דליפות. נאמר לי שזה יכול להיות קשור לבצקות שיש באזור. אשמח לדעת האם זו בעיה מוכרת שיכולה לצוץ אחרי לידה? האם יש פתרונות במידה והתחושה לא תחזור? האם כדאי לפנות לטיפול כבר עכשיו? תודה מכל הלב

תודה רבה לך על התשובה , הרגישות וההרגעה!

ילדתי את בתי לפני כשנה בקיסרי חירום עקב לידה "שנתקעה". בבדיקת פאפ שביצעתי לאחרונה גיליתי שיש לי hpv שגרם לhgsil בצוואר ברחם (זנים 16 ו18). האם קיים סיכוי שבתי נדבקה בוירוס (בהנחה שלא היו לי יבלות) ומה ההשפעות שיכולות להיות לו עליה בטווח הקצר או הארוך? רופאת הנשים אמרה לי שלא צריך לדאוג, אבל אני מאוד מוטרדת. האם אני עלולה להעביר לה את הוירוס היום (שימוש באותה מגבת או מצעים?) האם הוירוס מסכן את בעלי ועליו לעשות בדיקות? האם יש דרך לחזק את המערכת החיסונית ולעודד אותה להילחם בוירוס? נתקלתי בתשובות סותרות באשר ליכולת של הגוף להילחם בוירוס במידה שעברו מספר שנים ממועד ההדבקה... אציין שאני מניחה שמועד ההדבקות אצלי היה לפני שלוש שנים לפחות. תודה רבה!

תודה רבה על התשובה. האם תינוקת שנדבקה בנגיף (בזנים המסוכנים) במהלך לידה עלולה לפתח תאים טרום סרטניים בילדות או בגיל מבוגר יותר? ידוע על מקרים כאלה?