אטוניה היא מצב שבו הרחם אינו מתכווץ לאחר הלידה כפי שאמור...
לשימוש באפידורל יתרונות רבים, אך גם סיכונים. את ההחלטה כדאי...
הן רואות בעבודתן שליחות, מודות על הזכות לעסוק בה ומתרגשות...
מה ההבדל בין סוכרת הריון לסוכרת "רגילה"? מה כולל המעקב...
הי אודי, בזמן האחרון פיסות מחיי מסתובבות בתוכי כמו מערבולת או אני בתוכן כמו במנהרה. האינטנסיביות מקשה עלי לקלוט מה יש בכל פיסה אני לא מספיקה לקלוט ממש אבל אין שם כלל נחת או הישג או אושר רק כל הדברים הרעים קמים נגדי והופכים אותי כואבת ומרירה עוד יותר. וכמה אני דפוקה לתת לזה לקרות הרי בן אדם נורמלי עושה לעצמו קצת טוב בהתבוננות בהישגים ורגעים יפים... וכמה נורא להגיד שאני לא בוחרת במנהרה או לא שולטת במערבולת רק נשאבת וזה מתעצם ומתעצם. משהו חוזר ונרמס ללא הפוגה אני מנסה להרים את הראש, לדרבן את עצמי, לעודד את עצמי אבל לא ממש מצליחה. אני מצטערת שזה נשמע מייאש, אבל אלה המילים שלי והימים שלי שהפכו ארוכים עד מאוד, ותודה אודי שאתה מאפשר לשים את זה כאן. שירה
הי שירה, מערבולת/ מנהרה נשמע לי כמו מעבר בתעלת לידה של עובר במצוקה. כואבת כזאת ברמה של פרגמנטציה. הרגעים הארוכים - אולי מה שהופך אותם לפחות 'רגעים' - בהם לא ניתן למצוא את החיבור לטוב, הם אולי כמעין חיפוש אחרי חבל טבור מקשר. התיאור שלך נשמע לי כמו ניסיון לידה ארוכה מידי בשלבים לא ברורים וסבוכים. של עצמך מתוכך. סוריקטה והאסוציאציות או השטויות או ווטאבר
הי שירה, זה בסדר לשים את זה כאן, אלו המלים וזו המציאות שהן מייצגות - מציאות מייאשת... אודי
מעניינת האסוציאציה שלך... נסיון הלידה שלי את עצמי ובו זמנית דחייה של העובר
הי שירה, אוכל לשאול האם את כל הזמן במצב כפי שאת מביאה לכאן כשאת פונה בשם עצמך, או שיש נקודות של אור, הגם אם כמעט בלתי נזכרות, או מוכחשות בפניך את, או שאין אליהן חוט רגשי מקשר. בעבר לא הכרתי מצב אחר, שנים ארוכות. עם הזמן כן, למרות שיש קראשים ובתוכם עמוק מאבדים פרספקטיבה. לאחרונה, היו פרקי זמן - אם אדייק סופישבוע של בדידות - בהם לא מצאתי אותן נקודות של רוך רגשי אפילו עבור אחרים במחשבה. לא היו באמת אחרים בשטח במציאות. אני כן ממשיכה לחשוב שיש גם בלאגן מסוים שקשור לחלק מהתרופות ותופעותיהן. כל כך הייתי רוצה להאמין שאת מדברת על חלק קטן, שמשתלט, אבל הוא לא הכל. להתראות, סוריקטה
תודה שירה משתדלת לקוות לרוב לא מצליחה
סליחה שירה... קשה להגיב בפורמט הזה. אז טעיתי בהודעה שלך. שולחת חיבוק כי נשמע שקשה, לי הרגיש קשה כשקראתי את התיאורים שלך חנה
לצערי אני ככה רב הזמן, לא מרגישה איים של רווח נפשית. אמנם אני מתפקדת אבל ההתנהלות הרובוטית לא מביאה רגעים של אור...
שלום, אחרי לידה ראשונה מהפריה בגיל מאחר ולידה ארוכה מאוד איבחנו לי צניחה של קיר נרתיק, דרגה 2, כרגע לא מפריע לי לשלפוחית. אני לקראת הפריה להריון נוסף. האם המצב עלול להחמיר ברמה בלתי נסבלת בשלב מסויים של הריון כי חבל לי להתנתח ושוב תקרה צניחה?
שלום רב, לידות הם אכן הסיבה העיקרית לרפיון רצפת האגן ודפנות הנרתיק. אם כך, כל לידה ממושכת או טראומטית עלולה להחמיר את הרפיון. לידה ״פשוטה״ לא תשנה, קרוב לודאי, את המצב. באיה מדיקל צברנו ניסיון רב בטיפול ברפיון רצפת האגן ואת מוסמנת לרבוע יעוץ בטלפון 037646930. רפואה שלמה.
שלום ותודה על האפשרות להיוועץ כאן. אני שבוע לאחר לידה (ארוכה שהסתיימה בואקום) ונכון לעכשיו לא מרגישה בכלל צורך להטיל שתן. אני הולכת לשירותים באופן יזום כל שעתיים כדי לרוקן את השלפוחית. יש גם דליפות. נאמר לי שזה יכול להיות קשור לבצקות שיש באזור. אשמח לדעת האם זו בעיה מוכרת שיכולה לצוץ אחרי לידה? האם יש פתרונות במידה והתחושה לא תחזור? האם כדאי לפנות לטיפול כבר עכשיו? תודה מכל הלב
שלום לך, 1. מזל טוב! 2. אל תקראי לעצמך 'הלחוצה' ואל תרגישי כך. זה לחלוטין טבעי לחוש דאגה או חרדה שכשהגוף משתנה כפי שקורה זמן קצר אחרי לידה בפרט כשלא מוכנים לזה מראש. מרבית הנשים שילדו חוו תחושות כאלה ואחרות ואת לא לבד. מצער שעל חלק מהבעיות הללו פחות מדברים וגם זה תורם לתחושת הלחץ. הבעיות שאת מתארת אינן נדירות לאחר לידה ובמידה רבה משתפרות בחלוף הזמן. לא בכדי מתייחסים לתקופה בת ששת השבועות שלאחר הלידה תקופת 'משכב הלידה' אשר במהלכה חוזרות מערכות הגוף השונות לתפקוד הרגיל. את בהחלט נוהגת בתבונה כשאת מקפידה להתרוקן בשלב הזה לפי מרווח זמן קבוע ולא לסמוך על התחושות. עם הזמן, סיכוי טוב שתחושת הצורך להתרוקן תשוב. מומלץ לפנות להערכה ע"י רופא מומחה באורוגינקולוגיה כעבור ששה שבועות מהלידה לצורך הערכת מצב ובדיקה ולמרבית הבעיות בתחום רצפת האגן ישנם פתרונות יעילים. בברכה, דר' בני פיינר,מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
תודה רבה לך על התשובה , הרגישות וההרגעה!
ילדתי את בתי לפני כשנה בקיסרי חירום עקב לידה "שנתקעה". בבדיקת פאפ שביצעתי לאחרונה גיליתי שיש לי hpv שגרם לhgsil בצוואר ברחם (זנים 16 ו18). האם קיים סיכוי שבתי נדבקה בוירוס (בהנחה שלא היו לי יבלות) ומה ההשפעות שיכולות להיות לו עליה בטווח הקצר או הארוך? רופאת הנשים אמרה לי שלא צריך לדאוג, אבל אני מאוד מוטרדת. האם אני עלולה להעביר לה את הוירוס היום (שימוש באותה מגבת או מצעים?) האם הוירוס מסכן את בעלי ועליו לעשות בדיקות? האם יש דרך לחזק את המערכת החיסונית ולעודד אותה להילחם בוירוס? נתקלתי בתשובות סותרות באשר ליכולת של הגוף להילחם בוירוס במידה שעברו מספר שנים ממועד ההדבקה... אציין שאני מניחה שמועד ההדבקות אצלי היה לפני שלוש שנים לפחות. תודה רבה!
שלום עמית, 1. אם ילדת בניתוח קיסרי אין זה סביר שבתך-הילודה נדבקה מ- HPV שיש לך בצוואר הרחם. 2. העברה של הנגיף מאם לבתה דרך מגבות ומצעים נחשבת כבלתי סבירה. 3. יחד עם זאת, הנגיף עובר בקלות יחסית במהלך יחסי מין. 4. אינני מכיר דרך יעילה ומקובלת לחיזוק מערכת החיסון אצל אנשים עם מערכת חיסון תקינה. הרבה בריאות אפי
תודה רבה על התשובה. האם תינוקת שנדבקה בנגיף (בזנים המסוכנים) במהלך לידה עלולה לפתח תאים טרום סרטניים בילדות או בגיל מבוגר יותר? ידוע על מקרים כאלה?
שלום עמית, אינני מכיר תינוקות ש ה ו כ ח כי הם נדבקו ב- HPV בלידתם ושכתוצאה מכך הם פיתחו גידולים ממאירים בבגרותם, אך תרחיש כזה נראה לי הגיוני. הרבה בריאות אפי