נגישות
נגישות

פעילות גופנית: התאמה לאישיות

(3)
לדרג

פעילות גופנית, בדיוק כמו זוגיות - מחייבת התאמה אישית. האם אתם מופנמים ולכן תעדיפו ריצות ארוכות? או שאתם מוחצנים ותעדיפו כדורגל? שבעה כללי זהב

מאת: ד"ר איתי זיו ודגנית גלסמן

פסיכולוגיה של הספורט מתמקדת בגורמים הפסיכולוגיים, שיש להם השפעה על השתתפות ספורטאים בענפי ספורט שונים (לרבות הישגים בענפים האמורים). מדובר בתחום ידע רב תחומי, אשר עוסק, בין היתר, בהשפעות הפסיכולוגיות, שיש לביצוע הפעילות הספורטיבית, על האדם העושה ספורט.

כיצד משפיע מבנה האישיות על עיסוק בתחומי ספורט שונים?

מבנה האישיות הוא אחד הגורמים העיקריים, המשפיעים על אפיוני ההתנהגות באופן כללי. הקשר בין מבנה האישיות לבין העיסוק בספורט הוא אחד הנושאים הפופולריים בחקר הפסיכולוגיה של הספורט, עם זאת, נושא זה גם שנוי במחלוקת והדיון בו הינו דיון מופשט.

הבעיה המרכזית בחקר תחום זה היא כי מבנה האישיות איננו ניתן לבדיקה טכנית ישירה, אלא רק דרך הסקה מתוך תצפיות או תגובות של נבדקים לגירויים. כלומר: מתוך התבוננות בהתנהגות הגלויה של ספורטאי או התרשמות מתשובותיו לשאלוני אישיות שונים.

במחקרים הללו (על כל מורכבותם) שנערכו ברובם בשנות ה-70 של המאה הקודמת, נמצאו 2 תכונות אישיות הקשורות להתנהגות בספורט.

למופנם יש יתרון בענפי ספורט מתמשכים, כגון אומנויות לחימה. צילום: שאטרסטוק
למופנם יש יתרון בענפי ספורט מתמשכים, כגון אומנויות לחימה. צילום: שאטרסטוק

מהן תכונות האישיות שנמצאו קשורות להתנהגות בספורט?

1. צורך בגרייה וחישה: בכל אדם קיים צורך בסיסי בגרייה של מערכת העצבים; קרי: צורך בגירויים אשר ישפיעו על רמת העוררות שלו (מה שמכונה בשפה עממית: התרגשות; ולעיתים גם לחץ, העלול להגיע עד כדי חרדה). אנשים בעלי רמת עוררות נמוכה זקוקים לגירויים חיצוניים - ולכן יחפשו אחר סביבה, אשר תספק להם גירויים אלה. ואנשים בעלי רמת עוררות גבוהה, יחפשו דווקא מצבים "רגועים". מכאן, שאנשים העוסקים בספורט אקסטרים, למשל, הינם אנשים אשר זקוקים לרמת גרייה חיצונית גבוהה: "חובבי סיכונים". גם אנשים העוסקים בספורט קבוצתי או המוני הינם אנשים אשר זקוקים לסביבה "רועשת", על מנת להגביר את רמת העוררות שלהם.

2. אינטרברטיות (מופנמות) לעומת אקסטרוברטיות (מוחצנות): מוחצנות באה לידי ביטוי בהתנהלות דומיננטית, תקיפה - עד תוקפנית, תחרותיות, התלהבות; ולצד זאת, באה לידי ביטוי גם בתלות סביבתית/חברתית. מופנמות מתבטאת בביישנות, רצינות, מכוונות יכולת ולעיתים גם בהימנעות חברתית.

מחקרים אשר ניסו "לחבר" בין שתי תכונות האישיות מצאו כי למוחצן יש נטייה לצורך בגרייה חושית גבוהה; ולמופנם יש צורך בסביבה מונוטונית ו"רגועה".

כנגזרת מכך, למופנם יש יתרון בענפי ספורט מתמשכים, כגון: ריצות ארוכות, אומנויות לחימה או שחיה. מדובר בענפי ספורט, בהם הגרייה החיצונית נמוכה (יחסית). כמו כן, נמצא כי הם מסוגלים "לבודד" עצמם בסביבות עתירות גירויים (ליצור לעצמם מעין "בועה"). למוחצן יש יתרון מובהק בסביבות עתירות גירויים ו"מתח".

האם ניתן לחזות הצלחה בספורט, בהתאם למבנה האישיות?

מחקרים אחרים ניסו, במקביל, לחזות הצלחה בספורט לפי מבנה האישיות. עם זאת, לא נמצאו ממצאים מובהקים במחקרים אלה. נראה כי מעבר לתכונות "אישיות", קיימים גורמים סביבתיים וגורמים אישיותיים נוספים, המשפיעים על סיכויי ההצלחה של ספורטאי.

זאת, בשל העובדה כי מבנה האישיות איננו ניתן לבדיקה טכנית ישירה, אלא רק דרך הסקת מסקנות, מתוך התבוננות בספורטאי; וביצועיו במבחני אישיות. כך, נעשית השוואה בין ספורטאים - לעומת מי שאינם ספורטאים.

חשוב לציין, שספורטאים מתנהלים לחלוטין אחרת מהאדם "מן השורה" - מבחינת אורח החיים שלהם, סדר היום, ההשקעה העצומה באימוץ אורח חיים ספורטיבי, נסיעות תכופות לתחרויות ועוד.

האם מופנם לעולם לא יצליח בספורט מוחצן - ולהיפך?

נציין כי מעבודות שנעשו בתחום עולה שישנה נטייה גדולה בקרב הספורטאים, דווקא - למוחצנות. נמצאה קורלציה בין ענף הספורט הנבחר, לבין רמת הנטייה למוחצנות או למופנמות של הספורטאי.

מכאן, עולה שספורטאי מופנם יתקשה לתפקד בפעילויות ספורטיביות, בהן יש צורך דווקא בטיפוסים מוחצנים. דוגמה טובה לכך היא משחקי כדור. הדברים נכונים גם בכיוון ההפוך.

ספורטאי שהינו בהגדרה מוחצן מובהק (!) יתקשה במיוחד לבצע מאמצים ממושכים אישיים, כמו: ריצת מרתון, "איש ברזל" (ובכלל: אימונים ותחרויות סיבולת ממושכים, שעשויים גם להיות כרוכים ב-15-25 שעות אימון בשבוע; ולעתים - יותר).

האם מדובר בטיפוסי אישיות "מוחלטים"? האם אין "טיפוסי ביניים"? האם לא ניתן למצוא מופנם שהוא גם מוחצן מעת לעת - ולהיפך?

בסקאלה שבין מופנמות טהורה לבין מוחצנות טהורה, יש אמנם שלבי אמצע. חלק מהספורטאים נמצאים בסקאלה עם נטייה למוחצנות או מופנמות; עם זאת, הם אינם מחזיקים בהכרח באופן מוחלט אותו קו אישיות.

האם קיימים ענפי ספורט "משולבים", בהם ניתן למצוא גם היבטים מופנמים וגם מוחצנים?

בשנים האחרונות, התפתחה תרבות של קבוצות אימון, בתחומים רבים ומגוונים. מדובר בעשרות ענפי ספורט ופעילויות ספורט - בהם מתאמנים בקבוצה. כך, למשל: כדורשת, ריצה, הליכה, קרוספיט ועוד.

כך, גם אלה שאינם מוחצנים, מסתגלים לעבודה בקבוצה (משמע, להיבט מוחצן - למרות שמדובר בספורט בעל אופי מופנם). זאת, מפני שהם אינם מתאמנים לבד - אלא בקבוצה (עם תמיכה רבה ומשמעותית, שניתנת על בסיס קבוע).

בנוסף, בחלק ניכר מהקבוצות, נעשה לא מעט - על מנת לגבש את הקבוצה, באותו ספורט בעל אופי אישי - מה שתורם, כמובן, להסתגלות טובה יותר של ספורטאים עם נטייה יותר גדולה למוחצנות, הנמצאים בענף ספורט המתאים במיוחד דווקא למופנמים (כגון: ספורט סיבולת ממושך, שהאימון בו נעשה בקבוצה).

קרוספיט. גם אלה שאינם מוחצנים, מסתגלים לעבודה בקבוצה. צילום: שאטרסטוק
קרוספיט. גם אלה שאינם מוחצנים, מסתגלים לעבודה בקבוצה. צילום: שאטרסטוק

איזה נקודות כדאי לקחת בחשבון, כאשר בוחרים סוג פעילות גופנית או ענף ספורט?

ריכזנו שבעה כללי זהב, לבחירה טובה.

1. אימון במקומות סגורים או פתוחים: חשוב לציין את אותם אנשים, שבלי קשר להיותם מופנמים או מוחצנים, הם אוהבים להתאמן במקומות סגורים - ולא פתוחים (או להיפך). יש לכך קשר ישיר למידת הנוחות באימון, ההרגשה הכוללת ועוד. בנוסף, יש גם כאלה שמאופיינים בפחד ממקומות סגורים (קלסטרופוביה). גם זאת סיבה מצוינת להעדיף מקומות פתוחים לאימון - ולא סגורים.

2. בחירה של סוג האימון ו/או ענף הספורט, מבחינת הקצב והמשמעת הנדרשים: חלק מסוגי האימונים או ענפי הספורט מצריכים משמעת רצינית מאוד (אפילו סוג של "משטר צבאי"). לדוגמה: אומנויות לחימה. בנוסף, גם בספורט העממי נדרשת משמעת רבה - כחלק מסגנון האימון. כלל לא בטוח שהמשמעת מתאימה לכל המתאמנים. לכן, בטרם בוחרים סוג אימון כזה או אחר - חשוב לבדוק אם משמעת כה נוקשה אמנם מתאימה למתאמן (וגם להיפך: היעדר מוחלט של משמעת, מצד שני). לדוגמה: יעל (שם בדוי) שמתאמנת רק באימונים מטבוליים מסוגים שונים ואימוני כוח אנאירוביים, כמו הרמת משקולות. סוגי אימונים אלה, מבחינת יעל, היו מאופיינים במשטר מאוד נוקשה וחד - על מנת להשיג תוצאות ולהשתפר ביכולת האנאירובית, על בסיס קבוע. בשל פציעה ממנה סבלה יעל, היא ביצעה (בנוסף) במשך 3 חודשים, גם שיעורים מסוימים בסטודיו - שבהם היה דגש על שיווי משקל, קואורדינציה, ריכוז ועוד. יעל התקשתה מאוד בביצוע שיעורים אלה - וגם לא נהנתה מהם. היא אמנם השתתפה בשיעורים אלה על בסיס קבוע, אך חיכתה בקוצר רוח לסיום כל שיעור. ובד בבד, היא חיכתה שתסתיים התקופה בה היה עליה לבצע אימונים שאינם מאתגרים את יכולתה האנאירובית. היא התקשתה עם קצב השיעור, טון הדיבור וכו' - ולא הסתגלה אליהם.

3. הנאה מהפעילות הגופנית וענף הספורט הנבחר: זוהי נקודה חשובה מאוד. כלל לא פשוט להתאמן על בסיס קבוע, מספר פעמים בשבוע (ואולי אפילו על בסיס יומי) - ולא ליהנות מכך, במרבית הזמן.

למרבה הצער, הדבר קורה בלא מעט מקרים. אחת הסיבות האפשרויות לכך היא בחירה של אימונים כאלה ואחרים, או ענף ספורט שאיננו מתאים במהותו למתאמן. זו בעיה - ויש לתת על כך את הדעת.

4. אי גיוון באימון: בחלק מהאימונים, מדובר על מספר תנועות שנעשה על בסיס קבוע, ללא שינוי, במשך שנים רבות. סוג אימון זה עלול שלא להתאים לחלק מהאנשים, שמעוניינים בגיוון ועושר תנועתי. לדוגמה: באומניות לחימה, קיימות תנועות - שנעשות על בסיס קבוע, מדי אימון; וכך, משך כל הקריירה הספורטיבית של המתאמן.

5. אוהבי מגע ומשחק עם כדור: חלק מהאנשים העוסקים בפעילות ספורטיבית - אוהבים משחקי כדור, במסגרתם הם רצים על בסיס קבוע, בתוך המגרש, בקצבים שונים, תוך שיפור מערכות גופניות שונות, כגון: אירובית ואנאירובית. בחלק מהמקרים, הם אינם אוהבים לבצע פעילות גופנית ספורטיבית אחרת. דוגמא לכך: אותם "ספורטאי סוף שבוע", שמשחקים כדורסל או כדורגל - ולא עוסקים בפעילות גופנית ספורטיבית אחרת, במהלך השבוע. נציין כי בעיקר מדובר בגברים.

6. אוהבי ביצוע פעילות ספורטיבית במים: ענפי הספורט שנעשים בתוך המים שכיחים במחוזותינו (במיוחד, בשנים האחרונות). מדובר (למעט שחייה) בספורט אקסטרים - לסוגיו השונים (עשרות סוגים!). נציין כי מידת שיפור הכושר הגופני שונה מאוד - בין ענפי ספורט שונים. לדוגמה: גלישה על גלים, סקי מים וכו' - מפעילים את מערכות הגוף, באופן שאינו זהה, באופן עקרוני. הדבר תלוי במשתנים רבים, כמו: משך המאמץ, העצימות, סוג הגירויים בפעילות הספורטיבית ועוד.

7. אוהבי חדר כושר או פיתוח גוף: השנים האחרונות מאופיינות בפריחה אדירה של אנשים שמעוניינים להעלות מסת שריר ולפתח גוף, ברמות שונות. האימון המתאים לכך ביותר: אימון משקולות (ללא צל של ספק). מדובר אפוא באנשים שהפן האסתטי - הגופני חשוב להם במיוחד. ולעיתים גם הצד הבריאותי. עם זאת, לא בהכרח מדובר על השגת מטרה ספורטיבית "טהורה" (מעניין לציין כי עבור מי שעוסק בפיתוח גוף, למרות מסת השריר הגדולה של המתחרים - אין שום צורך להפגין יכולת ספורטיבית, אלא "רק" אסתטית). ייתכן כי חלק מהספורטאים העוסקים בפיתוח גוף - מאופיינים בתופעה די שכיחה, דיסמורפיה (הפרעה בדימוי הגוף). במצב כזה, המתאמן רואה את גופו במראה באופן שונה - מאשר במציאות. ולכן, הוא מתאמן באובססיביות (מתוך עמדה פנימית דומה לאנורקסיה).

לסיכום: כדאי כי מתאמנים יבצעו את סוג האימון או הספורט המתאימים להם, על מנת שניתן יהיה להתמיד בכך למשך זמן, ליהנות מהספורט וכו'. בנוסף לכך, חשוב לבצע פעילות ספורטיבית (כזו או אחרת) שגם תוביל את המתאמן - להשיג את מטרותיו.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) הוא מנכ"ל חברת Q wellness center, מרכז העוסק במתן פתרונות שונים בתחום אורח החיים הבריא, לקהל הרחב והמקצועי כאחד.

דגנית גלסמן היא פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט.

בואו לדבר על זה בפורום אימון, כושר גופני ותזונה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום