נורטריפטילין: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

צרכנות רפואית מס' 46

חדש במדור הצרכנות: אמצעי לניטור נשימת תינוקות, תרופה למכורים לניקוטין, ולראשונה - חיסון לסרטן צוואר הרחם נושמים לרווחהלאור הסטטיסטיקה המצערת של מוות בעריסה, ניכר יותר ויותר הצורך במערך התראה צמוד לבדיקת התינוק בכל שעות היממה. בייביסנס, כדוגמא לאמצעי לניטור נשימת תינוקות, הינו מכשיר המגלה תנועה מכאנית של בית החזה, משמע נשימה. כאשר במשך 20 שניות אינו חש בנשימה או לחילופין מגלה דפוסי נשימה לא נורמליים הוא מעורר אזעקה המאפשרת להורים לדעת שהתינוק במצוקה ולהגיש לו עזרה. המכשיר, מוכר כפטנט רשום, פותח ויוצר על ידי חברת היי סנס במעבדות ישראליות לפני כ-14 שנים בפיקוח דוקטור מוגילנר בסיוע בית החולים קפלן. מאז נעשה בו שימוש בלמעלה מחצי מליון תינוקות בארץ ובעולם.לאחרונה יצא דגם חדש, בייביסנס 3, עליו מספרים כי הוא יותר קומפקטי מקודמיו, רגיש יותר ב-50% במצב של שימוש בשני הגלאים שבו, עשוי מפלסטיק...
ללמוד עוד על נורטריפטילין
עצבות, דיכאון ופסיכוזה לאחר לידה-תמונה

רפואה והלכה - שיתוף פעולה עם מכון שלזינגר: והפעם; דיכאון...

מאת: ד"ר בת-שבע...
15/09/2005
צרכנות רפואית מס' 46-תמונה

חדש במדור הצרכנות: אמצעי לניטור נשימת תינוקות, תרופה...

מאת: מערכת zap...
16/05/2006
כאב אגני כרוני: נפוץ ומורכב-תמונה

כל אישה יודעת כי כאב כרוני באגן עלול לפגוע קשות באיכות...

מאת: ד"ר גיא...
13/10/2016

נורטריפטילין: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

תודה לברק וכל הכבוד. הידש

תודה על המידע המקיף .ברצוני לשאול אותך על תרופה ישנה ושמה סדידין ממשפחת הפנותיאזינים שרק היא הצליחה להרדים אותי מוקדם בלילה אציין שלא מיצרים אותה יותר ואולי אתה יודע איזה תרופה חלופית עושה את העבודה בתודה רבה מכבדך מאוד קובי

ד"ר קרטן שלום רב, שלום רב, אני סובל למעלה משנה מכאבי בטן עליונה\\אין נוחות בעיקר בעת התכופפיות , במהלך היום, הכאב מתאפיין בתחושות כמו שריפה, צביטות ועקצוץ (כמו דקירות ) עברתי בדיקות MRI ו CT שהאבחנה הראתה שיש התפשלות מעי ולכן הוחלט על ניתו. בניתוח לא ראו התפשלות ולכן לא המעי הוחזר כמו שהוא. עלי לציין שאני לוקח תרופות קבועות של מירו, נורטילין , קסנקס. ומזה כחודשיים וחצי התחלתי לקחת תוסף מזון ג'ארו דופילוקס וכ 3 שבועות כורכום פפרין בהמלצת תזונאית אך לצערי אין שינוי במצב. אציין כי לחץ מגביר את הכאבים במהלך היום. בהמלצת רופא משפחה התלחתי לקחת כדור בשם ליריקה 75 מ"ר . התחלתי עם כדור אחד ביום ולאחר 4 ימים עברתי ל 2 כדורים ביום והתלתי להרגיש עיקצוצים באצבעות כפות ידיים. קראתי בעלון שלא מומלץ לקחת תוספי מזון במקביל לקיחת הליריקה .האם ממליץ ממליץ להמשיך עם הליריקה ובאיזה מינון ממליץ ? האם להפסיק את תוספי המזון ? אשמח לשמוע את עצתך בהקדם בנושא מאחר ואני מאוד סובל. תודה רבה, מאור

שלום אנא הפנה את שאלתך למומחה בטיפול בכאב

שלום ד"ר.בשנת 2010 התפרצות התקפי פאניקה חזקים מאוד והגעתי בדחיפות ובבהלה לפסיכיאטר פרטי.נוסה ציפרלקס עם חיזוק של מירו ללא כל תועלת. כך גם עם פאקסט ורסיטל. הפסיכיאטר ראה את הסבל המתמשך והעריך שאני זקוק ל-2 מ"ג קלונקס ואמר לקחת בלילה. אכן הקלונקס סילק את התקפי הפאניקה וחזרתי לחיות כאחד האדם למשך כמה שנים. ב-2016 השפעתו פחתה ותסמיני חרדה הרימו ראשם (לא התקפי פאניקה). הועלה מינון הקלונקס ל-3 מ"ג ושוב היו 3 שנים של שקט. כאשר לאחר 3 שנים בסוף 2019 שוב החלו תסמיני חרדה להרים ראשם, הבנתי שזה לא עסק ככה ופניתי ליעוץ פסיכיאטרי נוסף אצל יועץ בכיר. הוא המליץ לנסות ויאפקס XR במינון 300 מ"ג ובמקביל בהדרגה להוריד קלונקס ל-1 מ"ג. מאז יש לי התקפי פאניקה בכל יום. תוספת ארפילי 2.5 - 5 מ"ג לא עזרה כך גם לא תוספת סרוקוואל 25 מ"ג. המצב המתמשך הוביל לדיכאון שחל בכל שנת 2020. בינואר 2021 חזרתי לפסיכיאטר זה שמכיר אותי והוא אמר שאת הקלונקס אפשר קצת להעלות מ-1 מ"ג ל-1.5 מ"ג ולקחת לוסטרל 100 מ"ג. לאחר חודשיים חל שיפור מסוים בהרגשתי וביכולת התפקוד שלי, חזר התיאבון. הועלה המינון ל-150 מ"ג ולאחר מספר שבועות שוב התקפי פאניקה בכל יום.במקום לקבל הטבה קיבלתי החמרה. אני נגרר שוב לדיכאון ויכולת התיפקוד שלי נפגעת מאוד. הקלונקס עוזר לשעתיים בערך ולא יותר ואני לא רואה עתיד להמשיך לחיות כך.הפסיכיאטר הציע לרדת חזרה ל-100 מ"ג לוסטרל כי כנראה שיש לי רגישות למינון גבוה ובמקביל לשקול בהמשך תוספת וולבוטרין כדי לתת קצת הרגשה של WELL BEING. כבר נמאס לי מניסיונות חוזרים ונשנים וכושלים.האם תציע לי לפנות דחוף בבקשה לאישפוז יום במחלקה פסיכיאטרית כדי שאהיה בהשגחה צמודה ובטיפול מתאים כדי שיפסיקו התקפי הפאניקה אשר התרופות המקובלות אינן נותנות מענה לבעיה אצלי? הייאוש גדול מאוד ובכל זאת אני הולך לעבודה כל יום אבל התחושות שלי קשות כאשר כל יום רוב היום יש חרדות. אשמח למענה.

שלום עופר. המצוקה שלך נוגעת ללב. כפי שנראה אתה סובל מדיכאון וחרדה עמידים לטיפול. מסגרת טיפול יום יכולה להועיל לך לטיפול אינטנסיסי של החלפת תרופות והתערבות פסיכותרפיה אך היא דורשת מחויבות יומיומית לטיפול תוך יציאה ממעגל העבודה. אם זה מקובל עליך זו יכולה להיות אפשרות טובה. אפשרות שנייה היא שילוב של טיפול תרופתי יחד עם טיפול פסיכותרפיה מסוג CBT. ניתן לשקול החלפת טיפול לתרופות מדור ישן כמו אלטרול, נורטילין או אנאפראניל בתוספת אנטי פסיכוטיים במינון נמוך כמו רספרדאל. בהצלחה.

שלום ד"ר. אני סובל מהפרעת חרדה מוכללת והתקפי פאניקה. לאחר ניסיון שלא עזר עם ציפרלקס, רסיטל ופאקסט במשכי זמן ובמינונים מקסימליים- לא נראתה הטבה משמעותית. לכן ניתן לי ע"י פסיכיאטר קלונקס 2 מ"ג אשר העלים את התקפי הפאניקה אך לא שינה את הפרעת החרדה הבסיסית ממנה אני סובל. הוסיפו לי ויאפקס XR וגם כאן לא נראה שיפור גם לא במינון 225 מ"ג. הפסיכיאטר המטפל הציע לתקוף את הבעיה מכל הכיוונים הכימים ע"י העלאת ריכוז של סרוטונין (ע"י חזרה לציפרלקס 20 מ"ג), העלאת ריכוז של הגאבא (המשך עם קלונקס 2 מ"ג) והעלאת ריכוז דופאמין ונוראדרנלין (ע"י וולבוטרין XR). האם אין סכנה שוולבוטרין יחמיר חרדות? יש סיכוי טוב ליציאה מהמצב עם הטיפול שהציע הפסיכיאטר?

שלום עומר. סבלך נוגע ללב ואני מקווה שתמצא מזור ותרופה. וולבוטרין בדרך כלל יעיל הרבה יותר להפרעות דיכאון והרבה פחות עוזר להפרעות חרדה ולעתים אף עלול להביא להחמרה. ממליץ לשקול תוספת סרוקוול במניון נמוך לפני שינה, תוספת תרופות כמו טראזודיל או בונסרין. ניתן לשקול תוספת למוגין. כמו-כן ניתן לשקול טיפול באנאפראניל או נורטילין. בהצלחה