נגישות
נגישות

מבוא לפרמקולוגיה

(1)
לדרג

החומר סוכם ע"י תמר פיליפס - סטודנטית לסיעוד שנה ג' מתה"ש בהסתמך על ספרות רלוונטית

מאת: בסיכום זה כלולים מושגי היסוד בפרמקולוגיה , וכל מה שרציתם לדעת על השפעות טרפויטיות ותופעות לוואי....
מבוא לפרמקולוגיה

מבוא לפרמקולוגיה
תרופה: חומר כימי הנכנס לגוף ומתערב במערכות עם תוצאה (שאמור לעשות שיפור במצבו של הסובל).

*לתרופה חייבת להיות הצלחה באופן סטטיסטי, כלומר לכל תרופה חייבת להיות השפעה תרפויטית.

השפעה פרמקולוגית: השפעה אשר נובעת כתוצאה מהתערבות התרופה בגוף.

תופעות לוואי: ההשפעות הפרמקולוגיה שנלוות להשפעה תרפויטית.
*השפעה טוקסית/רעילה, נובעת ממינון יתר.

תופעות לוואי קלות: לדוגמא כאב ראש, כאב בטן, עצירות, נדודי שינה וכו'.
*לא תמיד קל להבדיל בין תופעות לוואי קלות לבין מקרים שלא קשורים כלל לתרופה.

תופעות לוואי חמורות:
1) חמורות מיידיות: יתרון בתופעות אלה זה שקל לזהות את תופעות הלוואי והם ידועים מראש. אולם אם תופעות הלוואי קשות מידי ניתן להחליף תרופה (אם יש תחליף), או להוריד את המינון. למשל כימותרפיה שמלווה בהקאות קשות.
2) חמורות מאוחרות: תופעות לוואי חמורות מאוחרות מופיעות רק לאחר טיפול ממושך. למשל התרופה thalidomine, תרופה להפחתת מתח, בעיקר לנשים בהריון. אחרי מספר חודשים נולדו ילדים עם פגיעות בגפיים (היום משתמשים בתרופה זו במחלת הסרטן, כי היא עוצרת צמיחה). בעקבות פרשה זו נעשים ניסויים על תרופות, לבדוק אם גורם נזק לעוברים (טרטוגניות - תכונה של תרופה שעלולה לגרום לנזק אצל העובר).

 טיפול כרוני: מתן תרופה במשך לפחות 10 ימים רצופים.
 מנה תרפויטית - המנה שמקבלים/נותנים בכדי להשיג את המטרה.
 תופעות לוואי חמורות מתגלות המון בטיפולים כרונים ממושכים. 2 תופעות לוואי נפוצות: סבילות/tolerance, והתמכרות/addiction.
 סבילות: אם בטיפול כרוני השגנו השפעה תרפויטית למנה תרפויטית, אם מתפתחת סבילות זה אומר שצריך לעלות את המנה בכדי להשיג את אותו ההשפעה התרפויטית. תופעה זו התגלתה בעקבות התמכרות לסמים אופיאטים (לדוגמא: מורפין והרואין).
 התמכרות: ההגדרה נעשית על פי תסמונת גמילה (withdrawal). התמכרות מתחלקת לנפשית וגופנית. תסמונת הגמילה הנפשית היא אחידה בחומרים הגומרים להתמכרות - צורך עז/כמיהה (craving).
 תסמונת הגמילה הפיזיולוגית: סימנים ברורים, הם ההפך מההשפעה הפרמקולוגית בצורה מוגזמת. אם למישהו יש תסמונת גמילה ניתן להפסיק אותה ב- 2 דרכים, הראשון הוא בסיפוק מחדש של החומר, השני הוא להתגבר על תסמונת הגמילה.
דוגמאות:
1. הרואין גורם לעצירות, משכך כאב. תסמונת הגמילה מהרואין מורכבת, יש כאבים קשים בגוף והוא משלשל נורא (ההפך מהתופעות בצורה מוגזמת).
2. קוקאין הוא סם ממריץ. הבעיה בגמילה מקוקאין זה שהוא מוביל לדיכאון, יכול להגיע לדיכאון עמוק.
3. חוסמי בטא, תרופה להורדת לחץ דם. תופעות הגמילה הם עליה חדה בלחץ הדם ואפילו התפוצצות של כלי דם.
 מידת ההתמכרות מופשעת מכמה גורמים:
- תכונת החומר
- יש כאלה שתסמונת הגמילה קשה.
- ככל שלוקחים חומר מנה גדולה יותר ובתדירות גבוה יותר ההתמכרות קשה יותר.
- תרופות עם משך פעולה קצר, יחסית, גורמות יותר להתמכרות מאשר תרופות, שמשך פעילותם ארוכה יותר. משך פעולה ארוכה יותר גורמת לגמילה ארוכה יותר.

משמעות שמות התרופות בפרמקולוגיה

שמות בפרמקולוגיה:
- לחומר הפעיל יש שם בינלאומי שכתוב תמיד בלועזית, נקרא השם הגינירי.
- שם מסחרי הוא השם שנותן החברה המייצרת את התרופה - tradename.
- אם לחברה יש פטנט על תרופה למשל ואליום (שם מסחרי), שמו הגינרי diazepam, במשך 15 שנה רק לחברה מותר לשווק אותה. לאחר פרק זמן זה התרופה הופכת לתרופה גינרית. היום בארץ לואליום קוראים אסיבל (שם מסחרי גם כן), שם שחברת טבע נתנה לו.
- שם מסחרי תמיד נכתב בסוגרים.
- שם גינירי תמיד כתוב באנגלית.
- ישנם תרופות שהחומר הפעיל מקבל שם גינרי שונה בארה"ב ובאירופה. לדוגמא paracetamol (באירופה), acetaminophen (בארה"ב - שם מסחרי טיילונול).

פרמוקנטיקה - או בעיברית דרכי פיזור התרופה בגוף -

פרמקוקנטיקה: תנועת התרופה בגוף.
כשהתרופה נכנסת לגוף היא צריכה לעבור בדרך להלן:

מתן התרופה לדם איברי הגוף - אתר הפעולה (כבד כליה)


החוצה
- אתר פעולה: מקום שבו נעשה הפעולה התרפויטית.
- אם תרופה מגיעה לכבד (שם הוא עובר מטבוליזם) היא תגיע בסוף לכליה ותצא בשתן (שאריות תרופה תמיד יוצאת בשתן)
הגדרות לשלבים אותם עוברת התרופה:
שלב ספיגה: ממתן התרופה עד שמגיע לדם.
שלב פיזור: מדם לאיברי הגוף.
שלב פינוי: מאיברי הגוף ועד יציאה.

דרכי מתן טיפול תרופתי

שיטות מתן התרופה:
בבליעה (P.O.):
- לא יכולים לבלוע: תינוקות, אדם שמקיא, חסר הכרה, מי שלא רוצה לקחת תרופה.
- מגיע לקיבה שבה יש חומצה חזקה שיכולה לפרק חומר כימי. מונעים בעיה זו ע"י ציפוי אנטרי (enteric coat - EC), נמס ב- PH 7 ומעלה. הציפוי נמס ביציאה מהקיבה ואז התרופה נספגת בדם. לציפוי זה יש תפקיד נוסף, וזה להגן על פגיעה ברירית הקיבה. בקיבה ישנם אנזימים (מפרקי חלבונים בעיקר), לכן תרופה שיהא חלבון (למשל אינסולין) לא ניתן לתת בבליעה.
- התרופה עוברת מהמעי לדם דרך הממברנה. לכן רק תרופות שיכולות לעבור ממברנות, רק אותם ניתן לקחת בבליעה. התרופה חייבת להתמוסס בשומן ולעבור את הממברנה (פוספוליפיד) ע"י דפיוסיה.
*נניח שהתרופה נספגת בדם היטב רוב הדם חולך לכבד ממערכת העיכול. בכבד יש המון אנזימים שמפרקים (מצב שבו מרבית התרופה מתפרקת בכבד נקרא פירוק במעבר ראשון (First Pass Effect), תרופה זו בד"כ לא ניתנת בבליעה, למשל ניטרוגליצרין.
*אם קורה דבר אחד מהכתוב לעיל, לא נותנים תרופה דרך בליעה.

זריקות:
מתן תוך ורידי IV:
- לוקחים כמות שלמה של תרופה ושמים ישירות בדם.
- זמינות ביולוגית - Bioavailabilty - זמינות ביולוגן במתן תוך ורידי היא 100%.
- מתן תרופה בדרך זו היא מסוכנת משום שכל טעות קטנה יכולה לגרום למינון יתר, גם אם נעשתה טעות ההשפעה התרפויטית היא מהירה מאוד (2 דקות) ולא ניתן לתקן. מצד שני אם זה מצב חירום צריך לתת משוה מיידי.
- תרופה בהזרקה חייבת להיות איזוטונית.

מתן זריקה תוך שרירי IM :
- ממיסים חומר התרופה בתמיסה (לא חייבת להיות איזוטונית), את התמיסה מזריקים לשריר מלא בכלי דם.
- דרך זו עוקפת את רוב הבעיות של מתן בבליעה (יכול להיות חלבון או חומר המתמוסס בחומצה ולא חייבת לעבור דרך ממברנות).
- זמן ההשפעה כמו בבליעה 10-15 דקות.

מתן תת-עורי:
- מזריקים תרופה מתחת לעור (מעט מאוד כלי דם).
- ספיגת התרופה עד הדם תהיה איטית, זה מתאים כאשר רוצים משך פעולה ארוכה, כלומר אספקה שוטפת של התרופה.
- בהזרקה תת-עורית משתמשים כאשר רוצים לשמור על מאין מחסן פנימי (רק תרופות שלא ניתן לתת בבליעה).

מתן דרך ריריות: פה, אף, רקטום
- עוקף את מערכת העיכול.
- ניטרוגליצרין היא דוגמא של תרופה מתחת ללשון.
- דרך ספיגה מהירה מאוד.

מתן באינהלציה/שאיפה:
- שואפים תרופה שמגיעים לאלביולות ואז לדם ואז לאיברי הפעלה.
- יכול גם להגיע למוח, למשל הרדמה כללית.
- ניקוטין גם נקרא דרך אינהלציה.

מעבר דרך עירוי (מדבקה):
- על עור שלם התרופה אמורה לעבור דרך העור לדם ולתר הפעולה (אולי), לא שיטה טובה כל כך.

מתן מקומי:
- שמים את התרופה באתר הפעולה, שם עובדת אין בעיה של פירוק או ספיגה.
- יתרון צריך כמות קטנה של חומר, אין סכנה של תופעות לוואי ורעילות.
- למשל בחתך שמים אנטיביוטיקה; משחות לפצעים שונים; טיפות למיניהם; טיפול באסטמה; הרדמה מקומית.


*התרופה נמצאת בדם וצריכה להגיע לאתר הפעולה בד"כ זה עובד.
*מודדים כמה תרופה יש בגוף לפי רמת התרופה בדם.
*בעיות: בכדי שתרופה תגיע למוח היא צריכה לעבור מחסום BBB.






רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום