תרופות ציטוטוקסיות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

סרטן השד: הטיפול האונקולוגי

כריתה נחשב לטיפול המרכזי בסרטן שד מוקדם, אך לעיתים יצטרפו אליו כימותרפיה, הקרנות, טיפול אנטי-הורמונלי וטיפול ביולוגי. כתבה חמישית ואחרונה בסדרה ניתוח הכריתה אמנם נחשב באופן מסורתי לטיפול המרכזי בסרטן שד מוקדם, אך במקרים רבים יצטרפו אליו כימותרפיה (טיפולים כימיים), ולעתים גם הקרנות (טיפולים רדיותרפיים), תרופות הורמונליות (למעשה: אנטי-הורמונליות) ותרופות ביולוגיות.הטיפולים הללו נועדו להגדיל את שיעורי ההצלחה של הניתוח, לוודא שבגוף המטופלת לא נותר אפילו תא סרטני אחד (שעלול להתחיל להתחלק במהירות ולגרום ל"התלקחות" מחודשת של המחלה) ולהקטין את הסיכון לחזרת (הישנות) סרטן השד בעתיד. טיפולים בסרטן השד (אילוסטרציה) טיפולים אלו מתבצעים על ידי אונקולוג (רופא שמומחיותו מחלות סרטן) והם "נתפרים" באופן אישי לכל מטופלת, על פי נתוניה הרפואיים והאישיים ועל פי נתוני הגידול שלה (גודלו, מידת התפשטותו, המאפיינים...
ללמוד עוד על תרופות ציטוטוקסיות
לוקמיה חריפה-AML-תמונה

הסקירה נכתבה ע"י אורלי יו-טוב ומעיין דרור סטודנטיות שנה ג'...

מאת: בחלק זה תוצג...
02/03/2002
המערכת החיסונית-תמונה

מאת: אריאלה ניניו

מאת: אריאלה...
23/12/2003

תרופות ציטוטוקסיות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אמא שלי חולה ב MDS עם q5. היתחלה סיבוב ראשון של וידזה.... יש תופעת לואי של ירידה בספירות בהתחלה ....מתי זה חוזר ומתחיל לתת מענה לאי ספקת מח העצם ?

התכשיר Vidaza, אשר החומר הפעיל בו הוא Azacitidine, הינו תכשיר ציטוטוקסי אשר האפקט האנטי-נאופלסטי שלו מושג על ידי התערבות ביצירת DNA ועל ידי השפעה ישירה על תאי מח עצם. אנמיה (מיעוט בהמוגלובין או בתאי דם אדומים אשר נושאים את ההמוגלובין), נוטרופניה (מיעוט נוטרופילים), לויקופניה (מיעוט תאי דם לבנים) וטרומבוציטופניה (מיעוט בכמות טסיות) הנן תופעות לוואי ידועות של התכשיר, אשר דורשות ניטור לפחות לפני כל מחזור טיפול. לרוב, תופעות לוואי אלו שכיחות יותר לאחר 2 מחזורי הטיפול הראשונים, בהשוואה למחזורי טיפול מאוחרים יותר. תגובה ראשונה לטיפול יכולה להופיע תוך 3 מחזורי טיפול, תגובה טובה כעבור 6 מחזורי טיפול. כמובן שהזמנים משתנים בין מטופל למטופל.

טרומבוציטופניה חריפה אחרי 8 מחזורי Vidaza (חולה בן 72, 17% בלסטים) ולאחר מכן הטיפול הופסק - איך לדעת אם טרומבוציטופניה היא בגלל ה-Vidaza או בגלל המחלה? תוך כמה זמן Vidaza עוזבת את הגוף וניתן להבין שהטרומבוציטופניה היא תוצאה של המחלה בלבד?

שלום, מזה כמעט 8 שנים אני סובלת מבעיות בבטן שמתבטאות בעיקר בשלשולים, ללא דם, ללא ריר, ללא קימה בלילה, ללא אנמיה ובנוכחות ספירת דם תקינה, כולל מדדי crp ו esr. בדיקות קלפרוטקטין שביצעתי מספר פעמים במהלך השנים תמיד היו מעל לטווח, כשהתוצאה הגבוה ביותר האחרונה עמדה על 270 (בשל כך גם ביצעתי קולונסקופיה בשנה שעברה). ביוני 21' ביצעתי קולונסקופיה, עם הממצאים הבאים: terminal ileum: no remarkable changes. ascending colon: colonic mucosa with preserved architecture,showing superficial damages/ attenuated epithelium, lamina propria increased inflammatory infiltrate and intraepithelial lymphocytes up to 10-15 lymphocytes par 100 enterocytes. lymphocytic colitis can not be ruled out. לאחר קבלת התשובות מהקולונסקופיה, טופלתי במשך חצי שנה בכדורי בודיזון, עם הטבה בתסמיני השלשול, אולם חודשיים לאחר שסיימתי את הסטרואידים, חזרו השלשולים, כ- 4 פעמים ביום לפחות (ללא דם או ריר). רופאת הגסטרו המטפלת שלי ממליצה להתחיל טיפול באימורן, במינון של 50 מ"ג לחודש, ביצוע בדיקת דם לאחר כחודש ואם הבדיקות ללא שינוי בעייתי, לעלות מינון ל- 100 מ"ג ביום, המטרה היא להפוך את האימורן לטיפול קבוע. יש לי מספר שאלות בהקשר למצבי: 1. האם תוצאות הביופסיה אכן מעידות על קרוהן במעי הדק? (להבנתי, המעי הגס תקין). 2. האם אימורן ופורינטול זהות בדרך הפעולה שלהן? יש לי תחושה שהאימורן חזק יותר ואף ביקשתי מהרופאה להתחיל עם פורינטול, אולם היא אמרה שאימורן מומלץ יותר לטיפול בקרוהן. האם אכן אימורן מומלץ על פני פורינטול בהקשר לקרוהן במעי הדק? 3. מקריאה באינטרנט אני מבינה שאימורן היא תרופה ציטוטוקסית, משמע, טיפול בטווח הארוך עלול להגביר סיכון לחלות בסרטן לימפומה, סרטן העור ואף סרטן צוואר הרחם. האם שיקול של תועלת בטיפול באימורן מול הנזק שהוא עלול לגרום, מצדיק טיפול באימורן? 4. במידה ומחליטים לא להתחיל טיפול באימורן או פורינטול, האם הדלקת במעי הדק עלולה לגרום לבעיות כלשהן, בהיעדר טיפול? בתודה מראש, דורית.

שלום רב תוצאות הביופסיה אינן מעידות על מחלת קרוהן, קודם כל מכיוון שלא נצפתה מחלה דלקתית מכייבת נראית לעין בבירור שבצעת, שנית מכיוון שהביופסיות אינן תומכות. תוצאות הביופסיות שציינת מעידות על דלקת מיקרוסקופית (שאינה נראית לעין) במעי הגס- מסוג דלקת למפוציטרית. זו מחלה שמתאפיינת בשלשול מימי ללא עליית מדדי דלקת וללא התפתחות חסרים תזונתיים. הטיפול בבודזון יעיל מאוד ובמידה ויש השנות תסמינים לאחר הפסקת טיפול ניתן לנסות קורס נוסף עם הפחתה הדרגתית וטיפול ממושך של כ9 חודשים במינון נמוך של בודזון-3 מ״ג. במידה ואסטרטגיה זו כושלת ניתן לנסות טיפולים אנטי דלקתיים אחרים כגון אימורן כפי שציינת. בכל החלטה טיפולית יש לשקול רווח מול הפסד- תועלת טיפולית מול סיכוני הטיפול, ויש מה לדון בנושא עם רופאת גסטרו מטפלת. אי נטילת טיפול לא גורמת נזק בדלקת מסוג זה. הטיפול נועד להקלה על הסימפטומים בלבד. במידה ואת מסתדרת עם טיפול אחר או ללא טיפול כלל את לא חייבת ליטול טיפול קבוע. תרגישי טוב ד״ר שניר

שלום, מזה כמעט 8 שנים אני סובלת מבעיות בבטן שמתבטאות בעיקר בשלשולים, ללא דם, ללא ריר, ללא קימה בלילה, ללא אנמיה ובנוכחות ספירת דם תקינה, כולל מדדי crp ו esr. בדיקות קלפרוטקטין שביצעתי מספר פעמים במהלך השנים תמיד היו מעל לטווח, כשהתוצאה הגבוה ביותר האחרונה עמדה על 270 (בשל כך גם ביצעתי קולונסקופיה בשנה שעברה). ביוני 21' ביצעתי קולונסקופיה, עם הממצאים הבאים: terminal ileum: no remarkable changes. ascending colon: colonic mucosa with preserved architecture,showing superficial damages/ attenuated epithelium, lamina propria increased inflammatory infiltrate and intraepithelial lymphocytes up to 10-15 lymphocytes par 100 enterocytes. lymphocytic colitis can not be ruled out. לאחר קבלת התשובות מהקולונסקופיה, טופלתי במשך חצי שנה בכדורי בודיזון, עם הטבה בתסמיני השלשול, אולם חודשיים לאחר שסיימתי את הסטרואידים, חזרו השלשולים, כ- 4 פעמים ביום לפחות (ללא דם או ריר). רופאת הגסטרו המטפלת שלי ממליצה להתחיל טיפול באימורן, במינון של 50 מ"ג לחודש, ביצוע בדיקת דם לאחר כחודש ואם הבדיקות ללא שינוי בעייתי, לעלות מינון ל- 100 מ"ג ביום, המטרה היא להפוך את האימורן לטיפול קבוע. יש לי מספר שאלות בהקשר למצבי: 1. האם תוצאות הביופסיה אכן מעידות על קרוהן במעי הדק? (להבנתי, המעי הגס תקין). 2. האם אימורן ופורינטול זהות בדרך הפעולה שלהן? יש לי תחושה שהאימורן חזק יותר ואף ביקשתי מהרופאה להתחיל עם פורינטול, אולם היא אמרה שאימורן מומלץ יותר לטיפול בקרוהן. האם אכן אימורן מומלץ על פני פורינטול בהקשר לקרוהן במעי הדק? 3. מקריאה באינטרנט אני מבינה שאימורן היא תרופה ציטוטוקסית, משמע, טיפול בטווח הארוך עלול להגביר סיכון לחלות בסרטן לימפומה, סרטן העור ואף סרטן צוואר הרחם. האם שיקול של תועלת בטיפול באימורן מול הנזק שהוא עלול לגרום, מצדיק טיפול באימורן? 4. במידה ומחליטים לא להתחיל טיפול באימורן או פורינטול, האם הדלקת במעי הדק עלולה לגרום לבעיות כלשהן, בהיעדר טיפול? בתודה מראש, דורית.

היי חייב להפגש איתך לשיחה !!!

שלום רב! לכלב שלנו עומדים לתת תרופה לגידול סרטני. יש התלבטות בין תרופה ביולוגית שאינני יודעת את שמה לבין תרופה כימותרפית בשם לאוקרן. יש לי בבית 2 תינוקות ואני חוששת שהתרופות הללו יפלטו לכלב ברוק או בשתן או דרך אחרת (קרינה אולי?... ) ויגיעו איכשהו אליהם. האם יש בתרופות האלה סיכון שכזה? בתודה מראש...

לא ציינת בפנייתך טיפולים אשר אמורים לפלוט קרינה. אין בידי מידע על מידת ואופי ההפרשה בכלבים. התכשיר לוקראן מכיל את המרכיב הפעיל Chlorambucil, שהינו ציטוטוקסי. בבני אדם קיימת הפרשה מעטה יחסית ( פחות מ1%) של התרופה ושל המטבוליט הפעיל שלה בשתן. רב המנה מופרשת בשתן כמטבוליטים לא פעילים (כלומר ללא פעילות ציטוטוקסית). תרופות ביולוגיות הן מולקולות ענק בהשוואה לגודל המולקולה של תרופה כימית והן עוברות פירוק לפני הפרשה. במידה והינך מעוניינת בפרטים על תרופה ביולוגית מסויימת, צייני את שמה. כאמור המידע הינו על הפרשה בבני אדם, לגבי הפרשה בכלבים (שיכולה להיות שונה), כדאי להיוועץ בוטרינר.