עדשות מגע רכות

ביצעתי בדיקת התאמה ללייזר ב23.9.18 במכון עיניים בירושלים ונמצאתי מתאים לניתוח prk. לאחר זמן בתאריך 10.2.19 ביצעתי בדיקה במכון עיניים תל אביב ונמצאתי לא מתאים לניתוח עקב ספירה נמוכה של תאי אנדותל מתאים ל-ppmd. הדר' במכון עיניים אומר שזה מולד. נגשתי לרופא עיניים מטעם הקופת חולים והוא גם אומר שזה מולד ומוזר שלא אמרו לי על זה מעולם למרות שאושפזתי כמה ימין עקב דלקת חריפה בקרנמת בסוף 2010 בגלל עדשות מגע רכות ולא אמרו לי על זה שום מילה. הדר' במכון עיניים חרושלים לא הזכיר את זה. אשמח לדעת מזה בדיוק ppmd? ואם יש סיכוי שאני מתאים לניתוח לייזר כל שהוא? ואם יש משו לעשוץ לחיזוק תאי אנדותל?

ואם במצב כזה מותר להשים עדשות מגע?

עשדות מגע מותר להרכוב במצב כזה?

אני משתמש בעדשות קשות בלבד היות ורק הן מסייעות לי במצב העיניים שלי, בהתחשב במספר הגבוהה שלי, הנובע ממחלת קרקטוקונוס. אני מעוניין לבצע צלילות אך הבנתי שישנו עניין לא לצלול עם עדשות קשות, דבר שימנע ממני לראות ברור ולהתמצא במרחב בצורה מיטבית. הייתי רוצה לדעת מה הבעיה לצלול עם עדשות קשות? ובמידה ואי אפשר לצלול איתן, מה ניתן לעשות על מנת לראות טוב בעת הצלילה?

ביצעתו בדיקת התאמה ב23.9.18 במכון עיניים ירושלים ונמצאתי מתאים לניתוח prk. לאחר זמן ב10.2.19 ביצעתי בדיקת התאמה במכון עיניים תל אביב ונמצאתי לא מתאים לניתוח. עקס ספירה נמוכה של תאי אנדותל מתאים ל-ppmd. הדר' במכון עיניים אומר שזה מולד. נגשתי לרופא עיניים מטעם הקופת חולים והוא גם אומר שזה מולד ומוזר שלא אמרו לי את זה בחיים. למרות שאושפזתי כמה ימים עקב דלקת חריפה בקרנית בסוף 2010 בגלל עדשות מגע רכות. ולא אמרו לי על זה מילה. הדר' במכון עיניים ירושלים לא הזכיר את זה. אשמח לדעת מה זה אומר ppmd ואם יש סיכוי שניתוח לייזר מאתים לי? ואם יש אפשרות.לעשות משו לחיזוק תאי אנותל?

ואם במצב כזה מותר להשים עדשות בעיניים?

אני בן 50 עם קוצר ראיה מגיל עשר. כשלושים שנה מרכיב עדשות רכות במספר גבוה: תשע ושמונה. עד היום ללא שום בעיה רואה שש שש נמצא בביקורת שנתית בשל המספר הגבוה.תודה לאל הכל תקין כולל בדיקת רשתית לחץ תוך עיני וכו.כבר עשרות שנים שאחת לכמה זמן אני חווה סוג של סנוור ונקודות שחורות מרצדות שלימים הבנתי שמדובר בהיפרדות הזגוגית של העין תופעה מוכרת במספרים גבוהים.עד היום זה קרה לי אחת לכמה שבועות או כמה חודשים ובכל פעם הארוע נמשך מספר דקות לכל היותר עד שעה. בשבוע האחרון התופעה התגברה ומה שהשתנה שבמקום ארוע חד פעמי שעובר תוך זמן קצר אני חווה את זה הרבה שעות ביום ומתחילת השבת זה כמעט ללא הפסקה. האם זה אמור להדאיג? חשוב להדגיש שלמרות זאת הראייה שלי טובה וחדה והצלחתי בקלות לבצע כל פעילות כולל נהיגה לאילת וחזרה גם בלילה מסלול רגלי בהרי אילת קריאה וכל פעולה יומיומית ואף יותר מכך. למרות זאת זה כמובן מטריד והשאלה היא אם משך הזמן החריג צריך להדאיג.

למה בעצם אי אפשר לטפל בהיפרדות הזגוגית? אי אפשר לפחות להסית את החלקיקית שנפרדו, לצדדים? אין טיפות או חומר אחר שיכול לעזור לעניין? לאחרונה התחלתי לסבול מתופעה זו וזה מעיב על חיי מאד.